אוזניות אלחוטיות ובלוטות’ – רגישה לקרינה ומודד מוסמך אצל פאולה וליאון

פורסם ב-

 

השבוע (8.6.2021) הדגים מודד הקרינה המוסמך דניאל שוורצברג, בתוכנית בוקר של פאולה וליאון, שני סוגי קרינה הנפלטים ממכשיר מיקרוגל  (דניאל מדד שדה מגנטי וקרינת רדיו).

דניאל הוא מודד קרינה שחביב עלינו. הוא מכיר בקיומה של רגישות לקרינה ומכיר בהשפעות הבריאותיות של קרינה בלתי מייננת, אבל ..  הוא מודד מוסמך.  כלומר, הוא חייב לעבוד:

  • לפי תקנים גבוהים לקרינת רדיו (RF) שאינם מגינים על הבריאות
  • עם מדי קרינה איטיים (הנדרשים לפי גופי התקינה)

לכן, דניאל (ומודדי קרינה מוסמכים אחרים) אינו הכתובת הנכונה לבדיקות קרינת רדיו למי שמודעים לנזקים, וודאי שלא מתאים לנפגעות ולנפגעי קרינה.  מודדי קרינה מוסמכים אחראיים ומדעים, כמו דניאל וכמו מני סגל, מפנים אלינו לגבי מדידות קרינת רדיו מסיבות בריאותיות והתמודדות עם רגישות לקרינה.

דניאל אמר בתוכנית כי קרינה מאוזניות בלוטות’ חזקה הרבה יותר מקרינה מהסמרטפון (פלט בלי לחשוב “פי 200 מטלפון סלולרי” .. קצת הגזים, אבל אכן מדובר בקרינה גבוהה בהרבה).

למחרת, הופיע שוב דניאל בתוכנית של פאולה ולאון כדי למדוד קרינה באוזניות בלוטות’

או   https://www.facebook.com/paulaANDleon.keshet12/videos/1121536508257611

 

מומלץ לצפות. בפאנל התוכנית (משמאל לימין): דניאל שוורצברג, הדר אביאל, ליאון, פאולה, סמדר סודאי (שלנו), בת אל בלאן.

סמדר סודאי רוזין חברה בקהילה שלנו – רגישה לקרינה שנאלצה לשנות את חייה. סמדר רגישה לקרינה בדרגה קלה-בינונית ויכולה לתפקד בעולם למרות הקשיים, אולם זה מתאפשר כיון ש:

  • השקיעה בלמידת נושא הקרינה הבלתי מייננת
  • צמצמה שימוש אישי וחשיפה לקרינה
  • רכשה מד קריה ולמדה למדוד קרינה
  • עברה מקום מגורים

הנה הקטע הראשון בו סמדר מספרת איך גילתה כי היא רגישה לקרינה

סמדר סיפרה מעט על הרגישות שלה לקרינה ועל תהליך ההתמודדות.  הסבריה קלים להבנה  וסיפורה האישי עורר אמפתיה, כמו התבטאויותיה הנעימות בקבוצות נפגעות ונפגעי הקרינה.  תודה, סמדר יקרה, ו .. הרבה בריאות.

 

הדגמת מדידת קרינת הרקע באולפן לעומת הקרינה שנפלטה מהאוזניות האלחוטיות לא צלחה לדניאל – התוצאות לא היו חד משמעיות, כנראה בגלל התנאים הבעייתיים באולפן עתיר שידורים ומקורות קרינת רדיו רבים.  על השולחן היו לא מעט מכשירים משדרים (סמרטפונים ומגוון אוזניות אלחוטיות) ולכל אחת ואחד מהנוכחים באולפן משדר-מקלט קול אלחוטי המשדר ומקרין קרינת רדיו אלחוטי.

מד הקרינה שדניאל השתמש בו אינו מתאים למשימה (TENMARS TM-196). מד מקצועי מכויל, שאמור להיות טוב יותר ממדים ביתיים ויקר יותר, אך איטי ומבצע ממוצעים, כמו רוב מדי הקרינה של מודדים מוסמכים.  מד הקרינה של סמדר שהוצג בחטף באולפן – CORNET ED88TPLUS – פשוט לתפעול, מהיר ומראה הבדלים ברמות הקרינה, בין הרקע, גם אם הוא “רועש”, לבין הקרינה בצמוד לאוזניות ולסלולרי, בצורה ברורה.  לנפגעות ונפגעי קרינה חשוב לראות את שיאי הקרינה והפריצות ולא ממוצעים.

נציין כי דניאל מכיר בהשפעות בריאותיות של קרינה הבלתי מייננת ומכיר גם ברגישות לקרינה (ומכיר חלק מהקהלה שלנו), הוא לא רגיש לקרינה ומשתמש בציוד סלולרי ואלחוטי. הוא לא ימליץ נגד שימוש ולא מקפיד על מרחקי ביטחון נאותים (המרחק שציין – 20 ס”מ – אינו משמעותי).

אנחנו, שנפגענו מקרינה ולא יכולים להשתמש בציוד אלחוטי וסלולרי. לא חשים צורך להצדיק את השימוש. ה תסמינים שלנו (שבמקרי רגישות חמורה הם מאד קשים ומגבילים) מבהירים לנו כי אין רמות חשיפה בריאות של קרינת רדיו.

רמות קרינת רדיו, בהן נמצאו השפעות ביולוגיות של קרינת רדיו, לפי דוח ביואנישיאטיב (0.03 מילי וואט למטר רבוע, או 0.003 מיקרו וואט לסמ”ר) ומחקרים נוספים, מאד מאד נמוכות והופכות כל שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי ל”לא בריא”.

לנו זה ברור – בבית אין מקום לשימוש בציוד אלחוטי או סלולרי.

לנו זה ברור – אין אוזניות בלוטות’ טובות, גם לא כשהכרית עבה.  גם אוזניות אלחוטיות עם אנטנת חוט חיצונית אינן טובות.

מרחק ביטחון מסלולרי משדר גדול בהרבה מ- 20 ס”מ – לנו זה ברור, אנחנו מרגישים את הקרינה גם במרחק גדול בהרבה.

שימוש בציוד אלחוטי אישי כמו אוזניות אלחוטיות ושעונים חכמים מזיק, לנו זה ברור. יש להגבילו למצבי חירום, כשאין ברירה ואז לנהל שיחה קצרצרה, כמה שניות כשהסלולרי מורחק מהראש.

לנו זה ברור – גלישה באינטרנט וצפיה בסרטים וסדרות בסלולרי שגויה, מזיקה וגם מיותרת. מחשב חוטי ללא קרינת רדיו יעניק צפייה בטוחה ומסך גדול יגביר את ההנאה.

מד קרינה ביתי מהיר נותן יותר מ”הערך הראשוני” ומספיק עבור תהליך למידה (בניגוד לבדיקות על ידי מודדים מוסמכים שברוב המקרים של קרינת רדיו לא יסיעו לתהליך ולהבנה). מד כזה יסייע לזיהוי מקורות קרינה וצמצום חשיפה, להפסקת שימוש ומעבר חזרה לחוטי ומיגון.  מד קרינה ביתי מהיר הוא כלי בסיסי וראשוני בהתמודדות עם קרינה ועם רגישות לקרינה, הוא כמו מקל לעיוורים – כלי הכרחי, הרבה יותר מ”מדד ראשוני”.  ואכן, סמדר העידה שמד ביתי זה סייע לה וחשף בעיות ברשת החשמל בבית הספר של ילדיה. מדידה שערכה כי הרגישה כאב בחלל, השפעת השדה המגנטי הגבוה שם, בדומה למה שחוויתי אני והצלתי את תושבי הרחוב.

מדי קרינה של מודדים מוסמכים איטיים בדרך כלל, לא רגישים מספיק ומבצעים ממוצעים. אי לכך, אין הם מגלים קרינה מציוד אלחוטי וסלולרי אישי וביתי. הם לא מתאימים לתהליך זיהוי מקורות (ונקודות חדירה) והבנת הקרינה, כדי לצמצם חשיפה. הם נועדו להפקת דוחות מדידה לפי התקן הלא מגן של ICNIRP שיוצרים רושם של “הכל בסדר”.  ביקורת לגבי מדידות קרינה על ידי מודדים מוסמכים – https://www.norad4u.co.il/emr-measurement-h/problems-limitations-in-professional-tests/

 

ו .. הדגמה של קרינה מאוזנייות בלוטות’ של אפל במד קרינה מהיר כאשר קרינת הרקע אפסית – https://youtu.be/VWiQEq21XJI

 

דניאל ציין גם כי רגישים לקרינה הם כ- 1% מהאוכלוסייה. זה לא מדויק.

נתייחס לדבריה של ..

דר’ יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי “הדסה עין כרם”.

זהו שקף מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב’ פברואר 2020

מדבריה..

  • קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
  • בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו’) והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
  • שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%.  שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
  • בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה “פסיכולוגי”, “פסיכיאטרי” או “נוסבו”.

ואני מוסיפה..

שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו”ם מ- 2007.

פרופ’ אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס “קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה” באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.

 

פרופ’ יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%.  זה המון.

לפי החישובים של פרופ’ יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006). 

מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ”נכות תפקודית” (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ”רגישות לקרינה” – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.

לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים “להתאים” תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת “שחיקה” (burn-ou), “כאב כרוני”, “מיגרנה”, “פיברומיאלגיה” או “פוסט-טראומה” ואפילו “דיכאון” (שאף אחד מהם לא ניתן “להוכיח” – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).

ואל תתבלבלו – כל אלו “תסמונות” ולא “מחלות”, כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר “אין לנו מושג”.

אבל..

זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני “רגישות לקרינה” ועלייה באבחונים אחרים, כך “מועלמת” הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.

רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון

סיכום הרצאתה של ד’ יעל שטיין – עמיר בורנשטין

 

בצילום תקציר דבריו של פרופ’ אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015

תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז

 

דר’ יעל שטיין  מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012

תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין

 

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021

 

ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.

רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.

(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה “אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי”).

אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.

(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.

ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו “תשומי” ו”דימיונות”. גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל “הזיות”. תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ”ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.

מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר’ מגדה חבס

 

לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

חיפוש מגורים לרגישי קרינה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.