בעולם עתיר וויפיי וסמרטפונים קשה לזהות כי תסמינים נובעים מחשיפה לקרינה – התמודדות עם רגישות לקרינה

פורסם ב-

רגישות לקרינה היא תסמונת (או “מצב” בריאותי, הפרעה). מדובר באוסף תסמינים (“לא ספציפיים” בשפה הרפואית) ולא במחלה מוגדרת וברורה.

 

השבוע כתבה קורינה הסופרת (סופרת מצוינת, אגב) על רגישותה לקרינה.

וכך כתבה קורינה:

“הגיעה השעה לדיון בקרינה אלקטרומגנטית מנקודת המבט האישית.

שנים חייתי שליווה: לי זה לא קורא, אז זה לא קורה.

מה פתאום שאחשוש מקרינה?

לא היה ואין לי טלפון סלולארי.ראיתי ורואה בו קולר.חסרה קולרים אנכי?  ככל שנשאף לחיים עצמאיים – הגבולות, רבים ומתרבים, מסומנים גם על ידי הסביבה. בעיקר על ידי הסביבה.כך בשלווה מדומה, התנהלו חיי להם בנחת פחות או יותר עד שבוקר אחד קמתי לישיבה – ומיד הגוף נפל לאחור כמו הוא בול עץ.מד הדופק הורה על 20 פעימות בדקה.והתאזן, בזכות נשימות עמוקות, ל-37 פעימות בדקה. במקום ה-60/70 הנורמטיביות.

במכון הלב הציעו בפסקנות – קוצב לב.החושים שלי אמרו שיש כאן בעיה. צריך להגיע לשורשיה.פניתי לייעוץ אצל פרופסור מומחה לכלי דם.כשירדתי מהמונית ליד הקליניקה שלו, שמעתי ברדיו כי לשמעון פרס התקינו קוצב לב.הפרופסור אמר שראה מקרים בהם הותקן לאדם קוצב לב והאיש מת בתוך זמן קצר. כי קורה שהלב מאט את הקצב כדי להתאים עצמו למצב חדש. אם מתקינים לו קוצב לב, הרי שכופים על הלב להזדרז וזה לא פעם מעל לכוחות לבו וגופו.

חזרתי לביתי שלימה עם הסרוב לקוצב לב.  בינתיים כאבי הראש שחשתי חודשים ארוכים קודם לכן, הוסיפו להציק, במיוחד לאחר שעות מול המחשב, שלצידו ראוטר ומטר ממנו תחנת טלפון אלחוטי שלא חשדתי בהם במאומה. שנה וחודשיים קצב הלב שלי נותר על 37 פעימות לדקה ומקסימום 40 פעימות לדקה בעת מאמץ. התהלכתי לוליינית, שומרת ונשמרת.

ואז הגיעה לביתי אורחת מארצות הברית, קרובת משפחה. באה מצויידת במכשיר למדידת קרינה אלקטרומגנטית. מדדנו ליד המחשב, מדדנו ליד הראוטר, ליד הטלפון האלחוטי.המכשיר צרח והבהב באור אדום, שזה התפקיד שלו.

המחשב נמצא מחובר לרשת אלחוטית. כיביתי את החיבור.

הראוטר התגלה אף הוא כמכוון WI FI. כיביתי.

הוצאתי מהבית את הטלפון האלחוטי.

לא חלפו שלושה שבועות וקצב פעימות הלב חזר ל-60 עד 70 פעימות בדקה. כך כבר שלוש שנים. וכאבי הראש? נעלמו.

ראיתי שאני לא יכולה לנסוע באוטובוסים. אתם/ן יודעות/ים איך זה. כולם וכולן שקועים באור הכחול הצמוד לכף היד, נהג האוטובוס עצמו מנהל שיחות בסלולארי הפרטי שלו אגב נהיגה, מיכשור האוטובוס אלחוטי ומכשיר המדידה שלי צורח מבהיל את הנוסעים והנוסעות. כך גם במונית. כך באולמות תיאטרון וקולנוע שם לכל איש/ה יש שם המוקרן בטלפון הסלולארי הדבוק ליד ימין שלו ושלה.

כאשר פרצה מגפת הקורונה, לא חל שינוי בחיי. היטב אני מאולפת לחיים נעולים. מבעד לחלון אני רואה אם מיניקה את התינוק שלה וביד הפנויה אוחזת טלפון סלולארי פעיל, ממש מעל לראש הזעיר.הורה מסיע את התינוק שלו בעגלה, שעת לפנות ערב קסומה, יד אחת של האב או האם אוחזת בעגלה והשנייה אוחזת בטלפון הסלולארי, מעל לראש הפעוט.

ומשרד התקשורת, במה הם עסוקים שם?

ומשרד הבריאות?

?

משרד החינוך? ראש ממשלת ישראל?

לא יודעים, כנראה, שהאופנה הזו, של חליפיים, לא הגיעה כלל לבריאות, לחיים עצמם.הגיעה השעה לפרוץ את תקרת השקיפות שלוחצת על קרוב ל-13,5% מאוכלוסיית ישראל והעולם.”

 

תודה.

תודה לך, קורינה יקרה.

תודה על החשיפה האישית ו”היציאה מארון הקרינה” כפי שאומר חברנו עמיר.

ותודה על המכתב ששלחת לסינמטק.

 

כנפגעת קרינה המכירה רבות ורבים שנפגעו, אחזור ואודה לך על השיתוף, קורינה הסופרת, כיון שרוב רגישי הקרינה שומרות ושומרים על אנונימיות, בעיקר בגלל חשש מהמחיר החברתי והתעסוקתי. הדחייה, הניכור וגילויי השנאה כלפינו רבים (גם מצד מערכות הרפואה ומצד צוותי חינוך).  ובגלל הקושי לתפקד וכובד הבושה (בושה זה דבר חברתי, לא פנימי).

רוב הנפגעות והנפגעים לא נאבקים על זכויות האדם שנרמסו לנו לחלוטין. מדובר במוגבלות תפקודית קשה (בחלק מהמקרים. מדובר ברצף) שמקורה אך ורק בסביבה ובאורח החיים. אנחנו בריאות ובריאים בהעדר חשיפה לקרינה, אבל כבר כמעט ואין למצוא מקומות נמוכי קרינה למגורים ואין אפשרויות תעסוקה ולימודים, מרחב תנועה, תרבות ובידור. כלום. הקרינה הסביבתית מאד גבוהה ופולשת 24/7 למרחב הפרטי ולגוף. הנזק איטי והדרגתי אך מצטבר.

פוסט על חלק מהילדים והילדות שנפגעו

ואת כל כך צודקת לגבי הנזק למוח פעוטות בגלל האכלה והנקה ונשיאה של פעוטות עם סמרטפונים ביד – תופעה נפוצה מאד.  מוח של ילדות וילדים סופג יותר קרינה

 

כאמור,

רגישות לקרינה היא תסמונת (או “מצב” בריאותי, הפרעה). מדובר באוסף תסמינים (“לא ספציפיים” בשפה הרפואית) ולא במחלה מוגדרת וברורה.

למרות שהגורם אחד (חשיפה לקרינה בלתי מייננת), התסמינים שונים, חומרתם שונה והתדרים אליהם מגיבים שונים אצל כל אחת ואחד (כנראה בגלל שונות גנטית – איברים ומערכות פיזיולוגיות עם רגישות שונה מלידה ו/או בגלל היסטוריה אישית, השפעות סביבה ואורח חיים).


איך לאבחן רגישות לקרינה – “דיאטת קרינה”


למרות השונות האישית, קיימות הנחיות פעולה מומלצות:

  • צמצום חשיפה לקרינה כשלב ראשון (הכרחי להרגעת התסמינים ואפשרות לריפוי הגוף).
  • אורח חיים בריא וחיבור לטבע שיעיל ברוב המקרים. מומלץ לקרוא וללמוד

אולם, גם דרכי ההתמודדות והשיקום אישיות ומגוונות.

 


רופאות ורופאים מלמדים על רגישות יתר לקרינה

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מהכנס הרפואי, ינואר 2021

בניית עמדת עבודה לנפגעי קרינה בלתי מייננת (EHS)


 

להלן מספר דוגמאות להתמודדויות של חברות וחברים בקהילת “רגישות לקרינה ישראל”:

 

דביר

דביר ציין באחד הפוסטים בקבוצת הקהילה בפייסבוק את השלב החשוב ביותר, השלב ההכרחי לשיקום – צמצום חשיפה לקרינה. במקרים קשים נדרשת הימנעות מוחלטת בהתחלה כדי שהגוף יוכל להירגע ולהתחזק.

דביר גם מטייל הרבה בטבע, מנגן ושר, מצלם דברים ופינות יפים ומשתדל להתמקד בצדדים טובים וחיוביים בחיים.

 

שרית

שרית, חברה חדשה בקהילת נפגעי הקרינה, נמנעת מחשיפה לקרינה ובוידוי אישי מזהירה מנזקי וויפיי

 

רותם

רותם פירטה את מאמציה ללמוד לנהל את הרגישות לקרינה, כחלק ממסע ההתמודדות והשיקום שלה, כדי לסייע לאחרים.

בפוסט אישי של רותם עם שלבי התמודדותה היא מספרת על צמצום חשיפה לקרינה, פירוט תוספי תזונה ופעולות לשיפור אורח חיים (בכיוון טבעי ובריא), חשיבה חיובית והתפתחות רוחנית ועוד – רותם מפרטת מה שסייע לה להתגבר ומסייע לה לתפקד בהצלחה.

מומלץ לקרוא על דרכה של רותם – קישור לפוסט של רותם

 

קישורים מועילים לשיפור הבריאות – בעברית

תרגילים יעילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה

 

ואלרי

ואלרי עובדת בשירותי הבריאות, אך מזור לתסמינים שהתפתחו במרפאה עתירת הקרינה, לא נמצא שם.

מה שסייע לה זה למידה למדוד קרינה, צמצום חשיפה לקרינה (כולל במרפאה בה היא עובדת) ומיגון אישי וביתי (ואלרי תפרה פרח יפיפה על כובע מיגון בסיסי ונראית אופנתית כתמיד. לחילופין היא משתמשת בכובעי כיפה כ”בטנה” תחת כובעים מעוצבים ונהנית להתעטף בצעיפי מיגון רכים). ברכב שלה נותקו מערכות אלחוטיות שמשדרות והודבקו מדבקות המפחיתות את חדירת הקרינה על חלונות צדיים ומאחור.

ואלרי שומרת על תזונה טבעית אורגנית צמחית ברובה, מתרגלת צ’י קונג באופן יומיומי (היא למדה להיות מדריכה), וגם עושה גראונדינג, נחשפת לשמש ומשתתפת בפעילויות ריקוד ויוגה צחוק.

ובנוסף, זריקות ארניקה בעמוד השדרה בגב (סדרת טיפולים עזרה לתקופה מסוימת אך נדרשה חזרה על הטיפולים), ושיטת DNRS (חיווט מוחי מחדש שדורש מחויבות והתמדה – היטיב מאד את מצבה למשך כחצי שנה, אולם חשיפה לקרינה גבוהה יותר, בזמן חופשה, גרמה להתגברות התסמינים מחדש – היא חזרה לתרגול מוגבר ומתנסה בטיפול הורמונלי ובשיטות חדשות של חיווט מוחי כדי להפתית את התסמינים ולשפר שוב את תפקודה).

 

ברוך

ברוך היה בן 7 כשהתגלה בגופו סרטן נדיר, אחרי ש”שנתיים לא גדל בכלל”.

נהגתי לתרגל איתו ועם אביו צ’י קונג, כשרק גיליתי שאני רגישה גם לקרינה ולא רק לכימיקלים. בוקר אחד, כששתינו מיץ ירוק, אמר אביו שהבחין כי ברוך ואני עושים תנועת כיווץ קטנה במקום מסוים בביתם. שלפתי את מד הקרינה וגילינו פריצת קרינת רדיו מהשכנים באותו איזור.

רק אז הבינו למה מגיל צעיר מתרחק ברוך כשמפעילים את המיקרוגל וכאשר משוחחים בסלולר (“חשבתי שהוא לא אוהב רעש” אמרה אימו). ברוך התוודה אז שגם כואב לו ליד חדר המחשבים בבית הספר וליד בית הכנסת (מול אנטנה). מיד רכשו מד קרינה, ביטלו כל מקור קרינה בבית, נאסרה הכנסת מכשירים משדרים והכל חווט. ברוך גם עבר לחינוך ביתי.

בגיל 9 ברוך היה בריא לחלוטין, ללא סימני סרטן. הוא גבה והתחזק וכבר יכל להדריך צ’י קונג. תזונה טבעית אורגנית מוקפדת, שהייה רבה בטבע יחף, הרבה מאד צ’י קונג (אבא שלו מורה מוערך בתחום) והימנעות מחשיפה לקרינה ולכימיקלים, לצד תוספי תזונה והקפדה על שינה הצילו אותו. 

 

אלי / נורית

אלי מתקשר עימנו עבור נורית בת זוגו, שהפכה רגישה לקרינה בשנה האחרונה. נורית לובשת בגדי מיגון לכל מקום ובביתו הכל מחווט.  אין כל שימוש בציוד אלחוטי או סלולרי בסביבתה של נורית, שעקב מצבה נמנעת גם ממגע במיכשור חשמלי ובמחשב (קווי).

נורית נאלצה לברוח מביתה בגלל קראינה גבוהה מדי ומצאה יחידת דיור מוסתרת בצלע הר.

כעת מתכנן הזוג בניית גדר מיגון (רשת יתושים מאלומיניום + צמחיה), בתקווה שתצליח לחסום את הקרינה הגבוהה המגיעה מכיוון אנטנה ליד היישוב, בו הם מתגוררים בצפון הארץ.

 

דריה

דריה היא צעירה מוכשרת בת 30, שהצליחה תוך שנה לשפר את מצבה ולחזור לתפקוד בצורה מרשימה, כולל הצטיינויות בלימודי התואר השני ובשעות תרגול שהיא נותנת.  כאשר היא באוניברסיטה, היא אוכלת לבדה בחדר מדרגות מוגן מקרינה כדי להתאושש. בספרייה היא יורדת עם הספרים למרתף נמוך הקרינה ולומדת שם. היא מעדיפה לצלם את המאמרים וללמוד בבית.

דריה נקטה פעולות רבות מאד לשיקום בריאותה. בשלב הראשון למדה למדוד קרינה, עברה לבית נמוך קרינה ונמנעה באופן מוחלט מחשיפה לקרינה. במקביל טופלה על ידי רופאים ורופאות סביבתיים (ניתן להיות בקשר עם גורמי טיפול מחו”ל, כיון שבישראל אין התמחות כזו. רופא סביבתי בולט הוא דר’ מוטר).

דריה פירטה את המסע שלה – החלפת מקום מגורים ואיתור מקום נמוך קרינה, מיגון אישי וביתי, אופן שימוש בטוח בטכנולוגיה ותקשורת, קשיי ההתמודדות עם הקרינה באוניברסיטה, בדיקות, תזונה טבעונאית אורגנית, הוצאת סתימות אמלגם, קילציה, תוספי תזונה ועוד – בפוסט שהעלתה. בין השאר, תיארה דריה התמודדות באוניברסיטה (בקשות להקלות שלא נענו, התבודדות ואכילה בחדרי מדרגות מוגנים להתאוששות בין שיעורים, קריאה במרתף הספרייה בו אין קרינה וההקלה הגדולה בימי הקורונה והלמידה מרחוק).  דריה ציינה כי היא מצמצמת נסיעות ובטח שבתחבורה הציבורית ומעדיפה לצעוד ברגל דרך איזורים מיוערים, שיש ליד ביתה, למרות ה”עיקוף” ולעעתים משלמת לאנשים כדי שיסיעו אותה ברכב הממוגן שלה, בעוד היא עטופה בבגדי מיגון מאחור. “אני עושה הכל כדי להימנע מתחבורה ציבורית” הדגישה.

(קישור לתרגום מקוצר של כילציה לפי אנדרו קאטלר – נדרש ליווי מקצועי, רצוי לקרוא את הספר המלא שאינו בעברית)

כאשר ביקשתי לפרסם את פירוט דבריה, החלו חברות וחברים בקהילה לשאול על תוספים ועל בדיקות מיוחדות שעשתה (לא בארץ – ניתן לשלוח דגימות למעבדות בחו”ל). אז הסתבר ש”מאז למדה עוד”, גילתה שחלק מהתוספים עלולים להיות בעייתיים והמשיכה בשיפור דרך התמודדותה. הפוסט הוסר לצרכי עדכון.

אני מביאה תיאור זה בגלל מסר חשוב – מדובר בתהליך, התפתחות ולמידה מתמדת. התמודדות עם רגישות קשה לקרינה וניהולה דורשים תחזוקה של הבריאות באופן תמידי – כך ניתן לתפקד ולהרגיש טוב.

ובכלל ..  המצב דינמי ויש לקבל כי החיים הם שינוי וכל הזמן לומדים דברים חדשים.

 

אדיר

אדיר, ילד בן 10, גילה בעצמו שהוא רגיש לקרינה ושתסמיניו נעלמים כאשר הוא מתרחק ממקורות קרינה. במיוחד בכה על כאבי ראש קשים, פגיעה בזיכרון (מדובר בילד מחונן שחשש כי “המוח נעלם”) וצריבה בעור הקרקפת,

בהתחלה הוריו לא האמינו לו (הם לא ידעו שיש כזה דבר). אדיר, שנולד לעולם רווי קרינה, נלקח לפסיכיאטרית וקיבל כדורים אנטי-פסיכוטיים נגד “הזיות”. רק לאחר שהמשיך להתעקש כי התסמינים מתחזקים ליד מכשירי הסלולר והוויפיי בבית ובבית הספר (ונעלמים כשהוא מתרחק מהם),  החלו הוריו לחקור את הנושא וגילו את קהילת רגישי הקרינה.

הם רכשו מדי קרינה, למדו את הנושא, עברו לבית נמוך קרינה שלקח כמה חודשים למצוא, הוציאו מהבית מקורות קרינה ומכשירים משדרים ותאורה לבנה (שמפריעה לאדיר), שמרו על ריחוק מקווי מתח ומציוד חשמלי, תפרו לאדיר בגדי מיגון וניסו בכל כוחם למצוא לו מסגרת חינוכית נמוכת קרינה (ולצערנו, זה לא הולך).

כאשר אדיר שוהה בסביבה נמוכת קרינה (סלולרית/ וויפיי/ תשתיות חשמל ומיכשור חשמלי) תפקודו משתפר, מצב רוחו והתקשורת איתו קלים ונעימים, הוא מצייר ויוצר מוזיקה, אך מתגעגע לבית הספר (אליו אינו יכול להתקרב). מזון עתיר נוגדי חימצון, כמו גם קפיצות ופעילות גופנית, טבילה במים, הארקה (גראונדינג) וחשיפה לשמש שיפרו את מצבו (בעיקר לאחר התגברות תסמינים כשעבד על המחשב – בחיבור קווי).

כאשר אדיר יוצא לפעילויות בחוץ (לבוש בבגדי מיגון, מוסע ברכב עם מיגוןן קרינה לפעילויות באיזורים נמוכי קרינה) הוא שמח ואנרגטי. זמן ממושך, טעו הוריו לראות בכך “הבראה”, אולם לאחר מספר שעות התגברו התסמינים והתקפות זעם. תופעה זו נובעת מפרצי אדרנלין בעת חשיפה לקרינה. הגוף מזהה מצב “חירום” (“בריחה/ מלחמה”). האדרנלין גורם לעוררות הנחווית כ”שמחה” ומאפשרת תפקוד זמני, אולם, בהמשך מביאה החשיפה לקרינה להתגברות תסמינים (דימום מהאף, כאבי ראש, צריבה והתנפחות קרקפת ועוד). לאחר מספר שעות, נעלמת תחושת האנרגטיות הנעימה מהאדרנלין והצטברות הורמון הלחץ (קורטיזול) גורמת לכך ש ה”שמחה” הופכת לזעם. התנהגותו תואמת נפגעי פוסט-טראומה, כמו שחווים רגישים לקרינה רבים, ילדים ובוגרים.

לאחר כשנתיים של הימנעות מקרינה, גופו נרגע ואדיר למד לנהל את רגישותו. לאחרונה גילו כי הבעיה העיקרית של אדיר ממוקדת בקירבה לחשמל (שדה מגנטי ושדה חשמלי) – בסביבתו מקפידים כי לא יהיה חשמל, זרם למיכשור הכרחי מובא בחיבור עוקף, בלילה מנתקים הכל ויש אפשרות לניתוק מהיר בלוח החשמל הביתי. טיפולים, תרופות ותרגילים שונים לא הועילו, אך טיפול בסוסה ורכיבה בחווה נמוכת קרינה מועילים לו  (לדבריו “הסוסה זה גראונדינג”).

 

בן

בן רד, שדר המוזיקה הותיק, בפוסט על רגישותו לקרינה

בן שוהה הרבה בטבע, בחוף נמוך קרינה המוגן על ידי מצוק, בין סלעים, עושה הרבה הליכות, שחייה וגראונדינג.

לצערנו, בפברואר 2021 הודיע רד כי הוא מפסיק לשדר את תוכניותיו האהובות ב”כאן 88″ ו”כאן גימל” עקב אי יכולתו לתפקד באולפן החדש עתיר הקרינה. הוא יקליט אותן בביתו ויעביר לשידור.

 

שלווה

שלווה נשמרת מקרינה ולא משתמשת בציוד אלחוטי מאז החלה להרגיש כאבים כשהשתמשה בטלפון סלולרי. ואכן, מצבה לא מידרדר. שלווה מתרגלת מדיטציה טרנסצדנטלית, מקפידה על תזונה טבעונאית, מנביטה קטניות ומגדלת עלים ירוקים בעציצים (אורגניים לניקוי רעלים). היא מאמינה בגישה האיורוודית, לומדת צ’י קונג, משתמשת בשמנים ארומטיים (ארומתרפיה) ושלחה לנו תזכורת:

 

יהודית

יהודית, שהיתה כל חייה ספורטאית, מורה ומומחית לתנועה ולשיטות טיפוליות מגוונות (כולל פלדנקרייז, מחול, אינטליגנציה תנועתית ועוד) ומפתחת תרגילים מענינים.

יהודית רגישה לקרינה, שדרגת רגישותה השתנתה במהלך השנים, רוב השנים ניהלה את הרגישות היטב, אך בעקבות תאונה וניתוח שהסתבך, יכולתה לפעילות גופנית הוגבלה. בנוסף הותקנו מונים “חכמים” בבנין בו היא מתגוררת ורמת החשיפה שלה לקרינה גברה מאד לאחרונה ועימה גם תסמיני הרגישות לקרינה. כהרגלה, יהודית לא נכנעה לכאבים ולמגבלות. מיד התעשתה והחלה לחפש  פתרונות – מיגון מוגבר בחדרי הבית, לצד תרגול מותאם למגבלותיה והרחבת היכולות מדי יום. יהודית לומדת ומפתחת תרגילים ושיטות טיפוליות ונמצאת במגמת שיפור תמידי.

יהודית “פריקית של בריאות”, פועלת ללא הרף לשיקום התפקוד והגוף שנפגע “בעבודה יומיומית סיזיפית שווה שממלאת תקווה ושמחה” וחולקת עם אחרים את הידע שלה.

יהודית מקפידה על תזונה טבעית אורגנית, תנועה, טיפולים טבעיים, פעילות גופנית, מדיטציות, מלחי שוסלר וארומתרפיה, עבודה קולית ועוד.

יהודית היקרה, שתמיד משתפת בגילוייה ומלמדת שיטות טיפוליות ללא תמורה, נחלצה לעזרת נפגעי קרינה חדשים והעלתה סדרת סרטונים קצרים של תרגילים, שמצאה (או פיתחה) כמועילים להתמודדות עם תסמינים ושיפור הבריאות.

 

נועה

תרגילים שמפחיתים ערפל מוחי ומאוששים מהר יותר אחרי חשיפה לקרינה – חיבור 2 צידי המוח.  את התרגילים האלה של דר’ דפ הביאה לקהילה נועה.

נועה התגיירה והגיעה לארץ עם עברית מדהימה שלמדה לבד. היא הפכה רגישה לקרינה בעת עבודתה מול אנטנה ברעננה ונאלצה לעבור למקום נמוך קרינה. נועה מצאה עבודה שהתפקוד בה לא היה לה קל, עקב חשיפה לקרינה בדרכים ובבתי מטופלים. לצערנו, לאחר 6 שנים ואהבה רבה לארץ ולעם ישראל, נאלצה לחזור למולדתה – רק בגלל רגישותה לקרינה, התסמינים המגבילים והקושי להתפרנס בארץ עם מוגבלות תפקודית זו. מוגבלות תפקודית סביבתית שאין בה הכרה במדינת ישראל. כיום מתקיימת נועה בעזרת קצבה ממשלתית בבית נמוך קרינה באיזור כפרי בגרמניה.

נועה החלה את התתמודדותה עם הרגישות לקרינה בהימנעות משימוש בציוד אלחוטי. את הגוף שמצבו הידרדר שיקמה בשינוי אורח חיים – תזונה טבעית אורגנית, שלמדה מחברות בקהילה, מספרים ומהרצאות ברשת, תרגול צ’י קונג יומיומי, דימיון מודרך, מדיטציה ותרגילי נשימות.

לצערנו, כאשר השתפר מצבה מחקה את הפרופיל ואת הפוסטים היפיפיים שלה (בעבריח מושלמת), מתוך תחושה שניתוק מהרשת יסייע לה לשמור על עצמה ועל ריפוי. מצבה הרגשי (עקב פגיעה נוירופסיכיאטרית מוכרת בתסמונת EHS – שבסיסה פיזיולוגי) גרם לה לוותר על תוכניותיה להיות פעילה בתחום ולסייע לאחרים. היא מחויבת לתחזוקה עצמית יומיומית – שעות של תרגול צ’י קונג מדי יום, טיולים בטבע, עבודת אדמה (גידול ירקות ועלים ירוקים), חשיפה לאור השמש ותרגילי מדיטציה והירגעות.

בתחילת מסע השיקום שלה, לאחר שקראה על טיפולים ודרכי שיקום (כמו דבריו של דר’ מוטר), נתקפה נועה חרדות שלא תצליח להבריא עקב מגבלות כלכליות (העדר יכולת לממן הוצאת סתימות אמלגם, לרכוש פילטר מים, להזמין תוספי תזונה יקרים ולבצע קילציה/ ספיחת מתכות). עקב הפגיעה ביכולת הפרנסה שלה בגלל תסמיניה הקשים בכל חשיפה לקרינה, היו שלבים בהם נאלצה אף להיעזר בתרומות מחברי הקהילה.

נועה השקיעה את מאמציה הכלכליים ברכישת מד קרינה ואמצעי מיגון אישיים (לצד מגורים נמוכי קרינה), אך היתה מתוסכלת וחרדה שלא תצליח להשתקם עקב חסרון כיס. הרגעתי אותה אז והפניתי אותה לתרגול צ’י קונג (שניתן ללמוד אונליין), תזונה נכונה, שיקום מחזורי שינה, מגע בטבע ותרגילי נשימה והירגעות. וזה עבד. זה עבד כי המשמעת העצמית של נועה מופלאה (לחינוך גרמני יש גם יתרונות).

התפקוד שלה השתפר במהירות. נועה למדה תזונה טבעית בריאה (מחברות בקהילה, מספרים וממידע ברשת) והשקיעה במזון אורגני. תזונתה טבעונאית הכוללת צום לסירוגין. נועה פעלה לשיקום מחזורי שינה והחלה בתרגול צ’י קונג לפי שיטתו של מאסטר מינגטונג והתפתחה למאסטרים ושיטות אחרים, כמו דר’ פאנגלדוגמא, לפני ואחרי כל ביקור בית אצל מטופליה תרגלה צ’י קונג במובלעות נמוכות קרינה ברחבי העיר.

כיום נועה לומדת גישות שונות של חיווט מוחי מחדש, כגון ג’ו דיספנזה ורוי וויליאמס – הכל אונליין. נועה לא מפסיקה לנסות שיטות ולשפר את מצבה. אבל חייבת לחיות במקום נמוך קרינה, מוגן ורגוע כדי להימנע מהתגברות תסמינים (בעיקר הפרעות קשות בתפקוד הלב).

 

קישורים מועילים לשיפור הבריאות – בעברית

תרגילים שנמצאו כיעילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה

 

חני

חני היתה במצב קשה, פיברומיאלגיה עם רגישות לכימיקלים ולקרינה. היא נאלצה להשתמש בכסא גלגלים מרוב חולשה. חני ניסתה הכל (בעלה רופא) .. אבל מה שסייע לה להשתקם, לבסוף, היו מיגון הבית והימנעות מחשיפה לקרינה, תוספי תזונה מעולים והתחייבות לתרגול צ’י קונג מספר פעמים ביום.

מאז חזרה מסין, חני מחויבת לשמירה על בריאותה ומתרגלת באופן יומיומי. לדבריה, היא מתחברת לשדות הצ’י העולמיים שמזינים אותה.

כחלק מהשיקום התנתקה מהרשת החברתית הוירטואלית. היא חיה בסביבה טבעית ככל האפשר ומתרחקת מאמצעים מלאכותיים ומהעולם הדיגיטלי וחזרה להתפרנס מציור.

 

מיה

מיה היא דוגמא מעוררת הערצה של חזרה לתפקוד מלא תוך שנה, אולם גם מיה חיה בבית נמוך קרינה ומתחזקת את בריאותה בנחישות רבה לא הרף, ולא חזרה להתנהגויות “פרועות” וחסרות גבול כמו לפני פגיעת הקרינה בגופה. פוסט המתיחס להבראה של מיה.

קישור להופעתה של מיה בתוכנית של רוני קובן, כאן 11

הופעתה של מיה אלחלל בועדת הכנסת

מיה מתעסקת באריכות חיים ואיכות חיים, היא עתידנית בריאות, שיצאה לחקור את הנושא עם פגיעתה.

לאחר שלב צמצום החשיפה לקרינה באופן מוחלט, פנתה מיה לבדיקות מקיפות של רפואה פונקציונלית (לאחר שרפואה קונבנציונלית הכזיבה כמו אצל כל שאר חברות וחברי הקהילה).

לאחרונה השלימה מיה את כל דרישות ההסמכה כמודדת קרינה רשמית, אשר מודעת גם לנזקי קרינה והשפעות הבריאותיות (שהתקנים אינם מגנים מפניהם).

 

מיה אוכלת מעט (צום לסירוגין), מתמקדת בתזונה קטוגנית ובמזון טבעי אורגני, מקבלת העשרה תזונתית, עירויים של נוגדי חימצון/ ויטמינים/ מינרלים/ חומצות אמינו, הוצאת סתימות אמלגם וקילציה, אמבטיות קרח וחשיפה לקור עם נשימות (לפי שיטת ווים הוף), תנועה רבה ופעילות גופנית מגוונת, יציבה נכונה, שיקום מחזורי שינה, הארקה/ מגע באדמה (גראונדינג), חשיפה לאור טבעי ושהייה בטבע, נשימה נכונה, ניהול סטרס, קרניו סקרל לעצב הוואגוס, ניקוי רעלים, סאונות, תוכנית אריכות ימים של מיינד-ואלי. מיה ניסתה הרבה דברים נוספים כמו תאי לחץ ועוד.

 

עמיר

עמיר בורנשטין מהווה את עמוד התווך של קהיחלת הרגישים לקרינה בארץ. מסעו בממלכת הקרינה ונזקיה החל בשנת 2004, כאשר החל לסבול מאד וגילה כי המקור הוא קרינה (הוא ניהל מעבדה בהי-טק). באותם ימים היה המידע מועט וקשה היה למצוא חברים לצרה. הידע הטכני שלו עזר לו לנתח ולהבין את המצב, ללמוד למדוד ולבחון יעילות של מכשירים ומוצרים שונים.

עמיר פיתח את תוכנית ארבעת השלבים להגנה מקרינה, עוזר לרבים, שנים הוא מרכז ומתרגם מידע, מפתח מוצרים מועילים ובודק יעילות מוצרים מרחבי העולם ומנגיש אותם לקהילת הרגישים לקרינה, בארץ ובעולם, עם הסברים מפורטים וברורים. הוא עונה לשאלות ותומך ברבים.

בקישור מסע השיקום האישי של עמיר. בקצרה, עמיר נמנע מחשיפה לקרינה, משתמש במיגון אישי וביתי ונוטל תוספי תזונה (בתזונתו דגש על נוגדי חימצון). בנוסף, טופל בשיטת IPEC כדי להכחיד את החלק המנטלי החרדתי, המתפתח כתוצאה מהסבל הפיזי הקשה – בדרך זו הפחית את רגישות היתר (דרגה 3) לרגישות פיזיולוגית בלבד (דרגה 2) וחזר לתפקוד.

עמיר נותן הרצאות רבות ברחבי הארץ וסיפורו הופיע בכתבות רבות.

מעדכן עמיר באפריל 2020:

“אני כבר כמעט לא יוצא מהבית, אין כל כך בשביל מה, הכל מגיע אלי, מה אני צריך לצאת ולסבול. סידרתי את החיים שלי סביב הבית, בינתיים זה עובד לי לא רע..יש ימים שאני יוצא לדואר לשלוח חבילות ויש מעט ימים שאני יוצא לסידורים.לנסיעות מחוץ לעיר יש לי אוטו נמוך קרינה ממוגן וגם מיגון על הראש.כדי להתאוורר. יש לי כבר חצי שנה אופנים חשמליות (נמוכות קרינה ובקרוב אוסיף שם מיגון על הסוללה ועל הבקר כדי להוריד עוד יותר את הקרינה מהן) שמאפשרות לי לצאת לטיולים ואפילו לנסיעות שירות בישוב (זכרון יעקב). בזמן הרכיבה יש לי מיגון מלא על הגוף, הראש והפנים.

תחבורה ציבורית היא כאמור וכמובן מחוץ לתחום.שהייה ליד אנשים עם סלולרי, מכאיבה ומיותרת. .לא כולם מסוגלים לעבוד מהבית (השנה האחרונה הוכיחה אולי לעוד אנשים שזה לא כל כך “לא אפשרי”) אבל אני בהחלט ממליץ למי שרגיש לקרינה שינסה לסדר לעצמו כמה שיותר זמן בבית , או במקומות נמוכי קרינה, וימנע ככל הניתן ממקומות עם קרינה ועם אנשים נוסעי סלולרי מקרין ומשדר.למי שרק מודע לסיכון אבל עדיין לא מרגיש מהקרינה ממש רע, מספיק יהיה כנראה לצמצם שימוש ולנקות את הבית מקרינה”

 

גל

סיכום מסע השיקום שלי בנקודות.  שיקמתי את גופי פעמיים מקריסת מערכות (בפעם הראשונה בשנות ה- 90, הייתי עם תסמיני רגישות קשה לקרינה ולכימיקלים, אולם בלי הבנה שזה הגורם ל”פיברומיאלגיה” ושלל בעיות אוטואימוניות מהן סבלתי אז. בתקופת הקריסה נמנעתי לחלוטין מציוד אלחוטי ומחשמל בגלל שכאב לי מאד, אולם  לא הבנתי שאסור לי לחזור להשתמש בהם. בפעם השנייה הבנתי מה המקור לסבל – מפגעים סביבתיים – מאז איני יכולה לחזור להשתמש בציוד אלחוטי ובכימיקלים מתועשים, ה”מחיר” מיידי)

דרך השיקום שלי מכשל רב מערכתי (על סף מוות) שלב א

שיקום גוף ומוח בקריסת מערכות שנייה (בגיל 51) – חלק קטן מאד מהמסע שלי בסבב השני של קריסת מערכות – הרצאה בכנס “מוח בריא” 2018 

ריכוז סעיפי השיקום שלי בשקפים העיקריים במצגת מהכנס בפוסט אחד בקבוצת אלצהיימר/ דמנציה, אני מאמינה ברפואה פונקציונלית ורפואת אורח חיים  (אורח חיים טבעי בהתאם לאבולוציה שעיצבה את גופנו לפני מאות ועשרות אלפי שנים).

התיחסות אחת לטכניקת החיווט המוחי שהמצאתי לעצמי (התועלת מושגת רק לאחר הימנעות מחשיפה לקרינה ולכימיקלים להרגעת הגוף ותסמיניו ובמקביל לשיקום הגוף, מומלץ בדרכים טבעיות), התיחסות שנייה – הסבר התהליך

ריכוז שקפים הכוללים את הסעיפים ההכרחיים בשיקום שלי

שלבים ופעולות אלה הביאו לשיקום גופי שקרס וחזרה לתפקוד שלא ניתן היה לדמיין  (הורדת רגישות קיצונית – כשל רב מערכתי על סף מוות כתוצאה מרגישות קיצונית לקרינה ולכימיקלים סינתטיים, כולל דמנציה קשה). קישורים רלבנטיים

כיום אני יוצאת ללא בגדי מיגון, נותנת הרצאות ויכולה לתפקד שעות בעולם המוקרן, הפחתתי את רמת הרגישות הקשה (דרגה 3 קיצונית)  לדרגה 2 עם מעט מאד כאבים (אך עם תסמינים אחרים שמעידים על נזק מקרינה – למשל, חוסר שינה ודימומים).

כל זה אפשרי רק כל עוד יש לי מקום מגורים נמוך קרינה כדי להתאושש בו ותחזוקת בריאות קבועה, כולל העשרה תזונתית רבה ויקרה, מגע באדמה, טבע וחשיפה לשמש, פעילות גופנית ותנועה רבה, מזון אורגני, צמצום סטרס וניסיון לשקם שינה (עדיין אתגר – כל יציאה ו/או חשיפה לקרינה מבטלת לי את השינה למשך ימים).

לאחרונה, גיליתי כי מלטונין בכמות גבוהה ואומגה 3 בכמות רצינית מסייעים להפחתת תסמיני הרגישות לקרינה, לדחיית הופתעם ולהתאוששות מהירה יותר (זה תואם מחקר שהציגה דר’ דברה דיוויס – בהרצאה בכנס המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020).

(בכנס הרפואי בינואר 2021  בהרצאות על מנגנון התפתחות רגישות לקרינה גיליתי מה היה הטריגר שלי לרגישות כה קשה לקרינה ולכימיקלים)

 

מני

מני היקר שלנו פועל לידע את הציבור בנזקי קרינה ובדרכים לצמצם אותה. הוא התראיין בכתבות שונות ששודרו בטלוויזיה ובעיתונות, כותב מכתבים למנהיגי ציבור ולחברי כנסת, לרשויות מקומיות וראשי תעשייה, למערכות חינוך ועוד. למשל, הסביר במקומון איך גילה את רגישותו ומה הוא עושה כדי לנהל את המצב ולתפקד.

מני צמצם את החשיפה לקרינה (משתדל להימנע כליל), משתמש במיגון אישי וביתי (וברכב), נוטל מספר תוספי תזונה (בעיקר נוגדי חימצון), משתדל לאכול בריא ולתרגל צ’י קונג באופן קבוע (“צ’י קונג עושה לי כל כך טוב”).

קישור לבלוג האישי של מני – קורא בקרינה.

 

 

כולנו זקוקות וזקוקים לעשייה ולמשמעות.

כולנו מתאמצות ומתאמצים לחזור לתפקוד ולנהל את הרגישות שלנו ואת בריאותנו. זה קשה, כיון שהסביבה רווית קרינה וקשה מאד למצוא מגורים, מקומות עבודה ופתרונות נמוכי קרינה.

אבל ..

לא כולם מצליחים.

לא לכולם משאבים מספיקים כדי להצליח בהתמודדות מורכבת זו (ולא רק משאבים כלכליים, אלא גם מגורים הולמים, נגישות לידע ולטיפולים מתאימים, תמיכה סביבתית ויכולות אישיותיות להתמודד עם אי ההבנה והתנכלויות, לצד נחישות להתמיד בתוכניות שיקום הדורשות מחויבות, למידה וזמן.

הכרה בפגיעה זו וסיוע מקצועי מותאם לבעיה, היו מאפשרים לנפגעי קרינה רבים יותר להתמודד ביעילות רבה יותר עם התסמונת המגבילה ולחזור לתפקוד.

 

קישורים מועילים לשיפור הבריאות – בעברית

תרגילים שנמצאו כיעילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה

 

בניית עמדת עבודה מתאימה לנפגעות ונפגעי קרינה

כמה רגישים לקרינה יש – דר’ יעל שטיין מהדסה עין כרם

פרופ’ אולה יוהנסון של רגישות לקרינה בתקופתנו

חברתנו עדית וניתוח מוח רביעי להסרת גידול סרטני (גליומה – סרטן מוח הנגרם מקרינת סלולר)

רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר’ דניאל מישורי

הקלה בימי קורונה – חווית החיים של רגישי קרינה קשים

למה במבדקים “ידועים” לא מצאו רגישות לקרינה

אין איפה לגור – נפגעי קרינה (סלולרית, אלחוטית)

קשיי הקמת עמותה וגופי עזרה עצמית של רגישים לקרינה

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מכנס רפואי, ינואר 2021

רופאות ורופאים מלמדים על רגישות יתר לקרינה

מחקרים המוכיחים רגישות לקרינה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.