"קרינה – המגפה השקטה"
כותבת בת-ציון שלומי
ומפרטת:
"מה שמשרד הבריאות מפרסם בשקט באתר האינטרנט שלו –
לא רבים יודעים, וכדאי שנאמר זאת בקול רם:
"ילד בן שנתיים-שלוש שאומר שלום לדודה או לסבתא בסלולרי זה מצב שקרוב להתעללות בילדים", אומרת פרופ' סדצקי ממשרד הבריאות, שהיא הסמכות הבכירה במדינה לגבי בריאות וקרינה.
ממחקר שערכה סדצקי עולה באופן מובהק כי שימוש מתמשך בטלפונים ניידים מעלה את הסיכוי לפיתוח תאים סרטניים בבלוטות הרוק. גידולי ראש גם הם במגמת עלייה בשנים האחרונות, ונמצאו קשורים לקרינה אלחוטית. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000365936
אמרה פרופ' סדצקי: "אני חושבת שהטלפונים הסלולריים גורמים לסרטן". http://news.walla.co.il/item/2965687 29.5.2016
האם נמשיך לחכות עד שיהיו עוד יותר נפגעי קרינה עד שנבין שהטכנולוגיה הסלולרית-אלחוטית מסוכנת?
ש.. אסור שתלמידי בית ספר ייאלצו לשהות תחת מטר של קרינה מראוטרים של ווייפיי, סלולרים וטבלטים?
ש.. להשתמש בנייד בתחבורה ציבורית זו פגיעה לא הוגנת גם בשאר הנוסעים?
ש.. כפייה של "מונים חכמים" מקרינים למדידת הצריכה של מים, גז וחשמל היא פגיעה בציבור,
וש.. "עיר חכמה" מלאה בקרינה – אולי לא כל כך חכמה?
האם הייתם עוברים לגור ליד אנטנה סלולרית? אם אינכם רוצים שיופיעו עוד אנטנות כאלה, אולי גם ליד ביתכם – חוזרים לטלפון חוטי בבית ולאינטרנט חוטי. משתמשים בסלולרי לחירום בלבד. כך נהנים מיתרונות הטכנולוגיה באופן בטוח ובריא.
אולי עדיף להיזהר מאשר להצטער
ונשמרתם מאוד לנפשותיכם
"אבל האם יש מחקרים שבאמת מוכיחים קשר בין קרינה אלחוטית למחלות שונות ולסרטן?" …
כן. חד משמעית.
אז למה אתם שומעים דברים סותרים מכאן ומשם?
למה רוב הציבור מבולבל?
האם אתם יודעים שאולי הבלבול הזה מכוון? חברות הסלולר וההייטק המייצרות את הציוד האלחוטי פשוט רוצות להספיק להרוויח עוד כמה סיבובים בבורסה לפני שתיוודע לכם האמת. לכן הן מעדיפות שתהיו במצב של ספק,
בדיוק כפי שהיה עם הטבק והסיגריות:
חברות הסיגריות הסתירו את המידע על הנזק מהמוצר שלהן כל עוד הן יכלו. הנה פרסומת משנת 1946 – רופא מפרסם סיגריות. אתם מאמינים?.
כן, גם רופאים אפשר לקנות בכסף. הרי רופא יודע את האמת על הנזק מהסיגריות, אבל כידוע "השוחד יעוור עיני חכמים".
גם לגבי הקרינה הנזק כבר ידוע ומוכח. אלא שהמידע מוסתר מהציבור, כדי שהתאגידים יוכלו להרוויח כסף.
רוצים דוגמא להוכחה בולטת של הנזק מהאלחוטי?
מחקר ה-NTP שנעשה בארה"ב.
מיהו ה-NTP או National Toxicology Program ? זרוע של משרד הבריאות האמריקאי
מה נעשה? מחקר שבדק תגובת חולדות ועכברים לקרינה
איפה? ארה"ב
כמה? 30 מיליון דולר – התקציב הכי גדול שהוצא עד כה על מחקר בנושא הקרינה האלחוטית
במשך כמה זמן? 10 שנים – מ-2006-2016
איך? 3000 בעלי חיים – חולדות ועכברים – חולקו לשתי קבוצות. אחת הוקרנה מדי יום למשך 9 שעות ממכשירי סלולר שהיו סביב הכלוב, השנייה לא. כל שאר התנאים מבחינת תאורה, מזון, חופש תנועה וכו' היו זהים.
תוצאות: הקרינה הבלתי מייננת הגבירה גידולים בלב ובמוח, וגם גרמה לנזק ללב ולנזק לחומר התורשתי (DNA) בתאי המוח של החולדות והעכברים."
מחקר NTP – קרינה בלתי מייננת גרמה לסרטן גם ללא אפקט חימום (שנוטרל לחלוטין)
עד פה בת-ציון שלומי, רגישה לקרינה שלומדת את הנושא ומנסה להנגיש מידע לקהל עם טלפונים כשרים ונגישות מוגבלת למידע, קיבלתי את הקובץ מרות ליאת פלץ, נפגעת קרינה מאותו מגזר חרדי. .. כי נגישות מוגבלת למידע לא מונעת פגיעות מקרינה בשיעור דומה לכלל הציבור.
.
ראיון עם פרופ' סדצקי על מחקר NTP
ציטוטים מדברי פרופ’ סדצקי בראיון לחדשות 12 על מחקר ה- NTP :
“.. מחקר מאד מאד גדול, מחקר שעבדו הרבה מאד שנים כדי לוודא שהוא יהיה מחקר נכון, שלא יהיה בו אפקט חימום, .. שיבדוק באמת את הקרינה ולכן, זה מחקר שהתוצאות שלו מאד חשובות”
“.. עד היום היה מחקר מאד גדול בבני אדם, מחקר האינטרפון שאמנם בוצע לפני לא מעט שנים, הוא הסתיים בשנת 2005. התוצאות שלו הראו חשד להשפעה מסרטנת, השפעה על גידולי סרטן וגידולים בעצב השמע,.. והמחקר הגדול והטוב שנעשה כעת אישר את ממצאיו והראה השפעות לאותם גידולים בעכברי מעבדה. .. כעת ברור שהטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן”
“אם באמת התלבטנו, אנחנו נמצאים היום בהנחת עבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן.. כעת צריך לחשוב מה עושים מבחינת רגולציה, מבחינת תקינה, מה עושים בבתי ספר”
“בינתיים אני יכולה להגיד לאנשים תרחיקו את הסלולרי.. הטלפון מסרטן””הקרינה מזיקה”
“תרחיקו את הילדים, שהם אוכלוסייה רגישה להתפתחות סרטן”.
.
כמה רגישים לקרינה יש?
(למרות השימוש בלשון זכר מטעמי נוחות – יש יותר נשים, אגב)
דר' יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי "הדסה עין כרם".
שקף מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב' פברואר 2020
מדבריה..
- קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
- בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו') והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
- שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%. שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
- בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה "פסיכולוגי", "פסיכיאטרי" או "נוסבו".
ואני מוסיפה..
שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו"ם מ- 2007.
פרופ' אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס "קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה" באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.
פרופ' יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%. זה המון.
לפי החישובים של פרופ' יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006).
מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ"נכות תפקודית" (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ"רגישות לקרינה" – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.
לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים "להתאים" תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת "שחיקה" (burn-ou), "כאב כרוני", "מיגרנה", "פיברומיאלגיה" או "פוסט-טראומה" ואפילו "דיכאון" (שאף אחד מהם לא ניתן "להוכיח" – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).
ואל תתבלבלו – כל אלו "תסמונות" ולא "מחלות", כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר "אין לנו מושג".
אבל..
זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני "רגישות לקרינה" ועלייה באבחונים אחרים, כך "מועלמת" הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.
רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון
סיכום הרצאתה של ד' יעל שטיין – עמיר בורנשטין
יולי 2021 – עשרות חוקרים ומדעניות מובילים בדרישה להכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית
בצילום תקציר דבריו של פרופ' אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015
תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז
דר' יעל שטיין מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012
תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר' יעל שטיין ודר' איריס יודסין
מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021
ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.
רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.
(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה "אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי").
אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.
(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.
ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו "תשומי" ו"דימיונות". גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל "הזיות". תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ"ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.
מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).
זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס
לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020