האם רגישות לקרינה משנה את האישיות? את ההתנהגות?

פורסם ב-

האם חשיפה לקרינה משנה את האישיות?

כך שאלה נפגעת קרינה באחת מקבוצות הרגישות לקרינה בעולם

שאלה זו חוזרת ועולה בקבוצות.

והתשובה היא – כן.

כל המשיבות והמגיבים ענו בחיוב (ובצער)  –  כן.

כן, השיבו ופירטו חוויות קשות, בעיקר בינאישיות (ויכוחים מרים ומריבות המגיעים לכדי משברים וקרעים משפחתיים), אך גם בהתיחסות להתמודדות אישית ולתגובות רגשיות קיצוניות. וזה כולל דיכאונות ו/או התפרצויות זעם ואלימות, צעקות וחוסר יכולת הכלה של תסכולים וכעסים.

כן.

כן. לחשיפה לקרינה יש השפעות נוירופסיכיאטריות ידועות.

כן. יש תדרים שגורמים להתפרצויות זעם, או למאניה, יש שגורמים לנסיגה והסתגרות, לדיכאון, לחוסר שינה, להיפראקטיביות, לפרנויה, לערפול מוחי, לבעיות בשיקול דעת.

להלן צילום מסך מהאתר של דר’ שליט”א, אשר פירט תדרים שגורמים לזעם/ מאניה/ פרנויה/ חוסר תפקוד מוחי ובלבול/ שכחה/ דיכאון ואף התאבדויות.

 

פ’, מחברי הקבוצה שלנו, שיתף בעבר:

“פרנויות וחוסר יכולת לחשוב – האם גם לכם זה קורה במהלך חשיפה?

אני כבר יודע שאם בקניות קופצת לי פתאום המחשבה: ‘איפה הארנק שלי? מישהו גנב לי!’ בלי שום סיבה מיוחדת, זה אומר שנחשפתי לקרינה.

אתמול קיבלתי חיזוק לסימפטום מהאתר של פרופ׳ שליטא: ‘תבנית השידור לכל המטלפנים היא בפעימות שכל אחת נמשכת 4.6 אלפיות שניה (הקרוב לתדר 4.5Hz הפוגע בתיפקוד המוח) … תדר 4.5Hz גורם פארנויה, וחוסר תיפקוד מוחי’.”

 

וגם להפרעות קשב וריכוז ולתסמינים דמויי דמנציה,  או אוטיזם גורמים חלק מתדרי הקרינה האלקטרומגנטית, ויש גם תדרים העלולים לגרום תסמינים דמויי אפילפסיה או פרקינסון (נדיר יותר אך נתקלתי במקרים כאלה).

וכמובן .. שלל תסמינים פיזיים, שעלולים במקרים מסוימים להיות קשים מאד.

הנה אחד המחקרים .. פרופ’ מרטין פול – השפעות נוירופסיכיאטריות של חשיפה לקרינה, כולל דיכאון.

וכן, גם החוויות האיומות של התמודדות עם רגישות לקרינה (בדרגה קשה בעיקר) מביאות להתפתחות PTSD שניוני, ולעתים גם לחרדות ולדכאון (שניוני תגובתי. זה לא הגורם לרגישות לקרינה – להיפך. זה נגרם בגלל החיים האיומים של נפגעי קרינה בעולם עתיר סמרטפונים וויפיי).

אז ..

כן. בהחלט יש שינוי אישיותי. ויש שינוי התנהגותי.

וזה לא פלא, כי מעבר להשפעות המוחיות (נוירופסיכיאטריות) ..  כשכל זכויות האדם נגזלות והחיים הופכים לסיוט, לא מפליא שקשה להכיל תסכולים ולהגיב ב”שפיות”.

לא מפליא שהתגובות הרגשיות קשות כשאין יכולת לתפקד ולקיים חיים, כשאין מגורים/ או אפשרות לתפקד בעבודה ולהתפרנס/ להגיע למוסדות לימודים/ לנוע ולתפקד בעולם עתיר הסמרטפונים והוויפיי.

אצל רבות ורבים מאיתנו – המיכל מלא וכל טיפה נוספת, כל ענין קטן עלולים לגרום להתפרצות.

איך ניתן לשמור על רוגע ולהגיב במתינות כשהחיים הופכים למרדף לא אפשרי?

 

צריך לנסות לזכור שהתגובות נובעות מהחשיפה לקרינה, צריך ליידע בזה את הסביבה.

ומאד חשוב לזכור שלא כולנו מגיבות ומגיבים לחשיפה לקרינה באותו אופן. לא.

נראה כי נשים ונערות נוטות יותר לתגובות אמוציונליות סוערות, נוטות “לאבד את זה” ולצרוח.

גברים ונערים נוטים יותר להסתגר ולסגת מתקשורת, להגיב ב”פלגמנטיות” דכאונית וחידלון, או בפרנויה.

אך ..  כולנו מבולבלים וכואבים. כולנו רוצים נחמה וחיבוק חם, הבנה ויחס אוהד. כולנו כמהים לרגע של הקלה מהכאבים הקשים, מהתסמינים המטלטלים אותנו, מההתנהגויות הללו שאינן נשלטות וגורמות לנו סבל, בושה ואשמה.

לצערנו, יש שמתאבדים, עקב אי יכולת לתפקד והידרדרות לעוני ורעב – לא כי הם או הן אובדניים “מטבעם”. לא, לא היו אובדניים כלל לפני הפגיעה בבריאות ובתפקוד בגלל מפגעי הסביבה והשפעותיהם הנוירופסיכיאטריות והרב-מימדיות, אלא בהעדר יכולת לקיים חיים ללא משאבים של כסף, תמיכה חברתית ומשפחתית, נגישות לידע ולטיפולים ועוד .. נדחפו למעשים קיצוניים מחוסר תקווה וחוסר יכולת לתפקד ולשאת את הכאבים.

 

 


מה לעשות?

לזכור לתרגל צ’י קונג, יוגה או מדיטציה

לעסוק בספורט ולהתמיד בתרגילי נשימה

מומלץ לרקוד או לשיר, ליהנות ממוזיקה,

וגם תפילה מסייעת

 

וחשוב גם ..

לצאת מהארון כרגישי קרינה ולפעול להעלאת מודעות ולהכרה במוגבלות תפקודית סביבתית זו



 

טרגדיה אישית או מאבק חברתי?

כשקרינה סביבתית פולשת ולמרחב פרטי וגורמת לכאב ולחולי

 



בעשור האחרון חל גידול של 170% במאובחני אוטיזם בילדות, נתון שחוזר ועולה בכתבות רבות.  הסיבה אינה גנטית.

ואמנם יש גם אבחון טוב יותר, אך הסיבה לגידול הדרמטי – סביבתית ברובה.

ומה קרה בעשור האחרון?  תנחשו  .. נכון!  סמרטפון בכל יד, מגיל צעיר מאד, וגם בעת הנקה והאכלה עם סמרטפונים

המחזה הזה כל כך נפוץ. וכל כך מזעזע ..

כי ..

בכל סמרטפון יש 6 אנטנות בתדרים שונים.

סמרטפונים משדרים בעוצמה גבוהה ביותר.

ומעבר לזה שבכל עלון של חברות הסלולר מודגש להרחיק את הסלולרי  מהגוף,

ומעבר לזה שאין אפשרות לבטח נגד נזקי קרינה סלולרית (תנחשו למה),

מוח של עוללים סופג יותר קרינה,  כל רקמות גופם הקטן נפגע יותר משל בוגרים – תאים הגדלים מהר נפגעים יותר מקרינה (ותינוקות מורכבים מהכי הרבה תאים כאלה).  אך בעיקר נפגע המוח בתך הגולגולת שעצמותיה עוד לא נסגרו, גולגולת דקה.

לצערי, אמהות שלא רוצות לשמוע נוטות לתקוף, גם כשאני פותחת בפגיעה האישית שלי שהביאה אותי ללמוד את הנושא ולהכיר עוד נפגעות ונפגעים, שהרי גם אני הייתי צמודה לסלולרי וניהלתי פרויקטים של תעשיית התקשורת האלחוטית).

(היום אני חמושה בפסיקת בית המשפט האמריקאי מהשבוע, נגד סוכנות תקני הקרינה בארה”ב על שלא עדכנה את התקנים ולא הגנה על בריאות הציבור, למרות אלפי מחקרים המוכיחים כבר עשרות שנים נזקים והשפעות בריאותיות של קרינת רדיו – כלומר, סלולר, וויפיי, מיקרוגל, מכ”מ).

 

ולא רק קרינה מזיקה לעוללים. בגלל המסכים יש פחות קשב, קשר עין ותקשורת עם הפעוטות.

(משמאל – מתוך פרסומת למחזיק בקבוק וסמרטפון יחד, לגיטימציה להעדר קשר עין ודיבור עם התינוקות. זה גורם לעיכוב התפתחותי וקשיי רכישת שפה ויכולות תקשורת)

זו, כמובן, לא הסיבה היחידה לאוטיזם – כפי שמוצג המשך ב”פאזל האוטיזם” ובמודל “החבית העולה על גדותיה”,

אבל .. עדיף להיזהר מאשר להצטער, כפי שמדגיש פרופ’ סטיליאן גלברג מנהל האגף למניעת רעש וקרינה במשרד הגנת הסביבה, במצגות שלו על קרינה וסכנותיה.

 

 

איך למדתי על הקשר בין החשיפה הגוברת לקרינה בלתי מייננת לבין אוטיזם ..

בפוסט קודם פירטתי איך (שוב) הצילה רגישותי הקיצונית לקרינה את שכני מתחלואה קשה. ללא ידיעתם.

מאז הפכתי פליטת קרינה, תיקנתי (בזכות סבלו של גופי ועל חשבוני) מפגעים סביבתיים בבתים וברחובות אליהם עברתי – מקומות נמוכי קרינה שקשה למצוא.  ללא רגישותי לקרינה לעולם לא היו מתגלים ערכי השדה המגנטי הגבוהים להם נחשפים תושבי האיזור  24/7 – רמת קרינה מזיקה לבריאות (ואולי אף מסכנת חיים).  לאחר תחנונים ותלאות תיקנה חברת חשמל את בעית ה“זרמים תועים” – השדה המגנטי חזר להיות נמוך מ- 1 MG רוב שעות היממה, פסקו קפיצות הזרם והניתוקים, הפסקות החשמל והרס מיכשור חשמלי (מצב שהיה נורמה בנושב). ו.. גם אין יותר חולשה, כאבים, ערפל מוחי, חוסר ריכוז ועצבנות.

ו ..  לקח לי זמן להבחין בהיעלמות תופעה נוספת ומפתיעה –  הילד (על הספקטרום) שגר ממול.. הפסיק לצעוק ולהשתולל.

קלטתי את זה רק לאחר ש .. אם לילד רגיש לקרינה ולכימיקלים, סיפרה לי ש”האוטיזם שלו נעלם כמעט לגמרי, כשהוא בסביבה נמוכת קרינה”.  “האוטיסטים הבנים שבאים אליוו מתנהגים אצלנו נהדר, מפסיקים לצעוק וההתנהגויות המוזרות פוחתות מאד. זה רק כי הם בבית נמוך קרינה אבל ההורים שלהם לא רוצים להבין”.  כך אמרה.

אז קלטתי שפסקו הצעקות, שהיו יומיומיות בבית ממול – הבית שמתחת לקווי המתח.  הילד רגוע ומתנהג למופת.  וואו ..  

ונזכרתי בעוד דיווח מלפני כשנתיים

הורים לאוטיסטים שיודעים (כי זיהו את הכאבים וההתנהגות השונה בעת התקרבות למקורות קרינה) מדווחים שבעיות התקשורת והתנהגויות “אוטיסטיות” מופחתות בהעדר חשיפה לקרינה (ולכימיקלים), וגם תסמינים גופניים (כאבי ראש, התנפחות קרקפת, פצעים ופריחות, דימומים מהאף, הפרעות עיכול, נתקים והפרעות ריכוז/ זיכרון/ תודעה/ הכרה).

לצערנו, הרוב לא יאמינו. ולא ינסו להרחיק את הציוד המקרין (אליו הם מכורים). והילדים יסבלו.

אבל  .. עובדה !   אמנם זו רק אנקדוטה. לא מחקר.  אבל .. המלצה גדולה.

 

דר’ מרקולה כתב ב- 2007 ניתן להסביר את הקשר הסיבתי בין קרינה בלתי מייננת ואוטיזם (בחלק מהמקרים) כנובע מ:

  • פרדיספוזיציה גנטית (רגישות מולדת)
  • ליקוי בפינוי מתכות כבדות מרקמות הגוף
  • רגישות מוגברת לנזקי עקה חימצונית
  • חשיפה סביבתית לגורמי סיכון

 


הקשר האפשרי והמחקר נידון במאמר מטעם 32 מדענים לגבי ביומרקרים של רגישות לקרינה ודרישה להכיר בתסמונת כהפרעה נוירולוגית – יולי 2021

 



 

אדגיש שוב

התסמינים הגופניים שלי גם נעלמו, העצבנות פחתה והמוח התבהר לאחר שהבעיה תוקנה !   כמו תמיד שמופסקת החשיפה לקרינה.

לי יש דמנציה מוקדמת (שהחלה בתחילת שנות 40 לחיי) ונטייה לאלימות כתוצאה מחשיפה למפגעי קרינה וכימיקלים – וכל זה נעלם באיזור נמוך קרינה ונקי מכימיקלים סינתטיים !

דמנציה כזו (“טוקסית” או “נשימתית” בסיווג של דר’ ברדסן) דומה לאוטיזם מסוג כזה … זה רק בקרב חלק מהסובלים מדמנציה/ אוטיזם/ אולי פרקינסון/ אולי טרשת נפוצה ושאר בעיות נוירולוגיות, נוירופסיכיאטריות ונוירודגנרטיביות .. אלה שרגישים למפגעי סביבה, כנראה מסיבות וליקויים גנטיים. אצלי זוהו גנים מסוימים (אין לי פירוק רעלים למשל – חסרים לי 3 גנים), דר’ ברדסן זיהה גנים מסוימים. גם פרופ’ שינפלד.

ואני למדתי, בתחילת מסע השיקום האישי שלי, הכי הרבה מהורים לאוטיסטים שזיהו על ילדיהם רגישות לכימיקלים ולקרינה.  ואני דוגמא לדמנציה סביבתית.

 

אך לא היה זה השינוי היחיד בשכונה ..   בבית הסמוך לי, בו האמא והילד נהגו לצעוק בטירוף זה על זו, עד שכבר חשבתי לדווח (כשהשאירה אותו שעות בחוץ צורח ומכה על הדלת) .. הפסיקו לצרוח !

אולי הם הולכים לטיפול. אולי (אני מקווה). אבל ..  ליד ביתם היו ערכי התדר הנמוך הגבוהים ביותר (יתכן שהתקלה קרתה כשהם חיברו את ביתם החדש לרשת לפני כשנה) – המדידה היתה מוטרפת שם. אז .. אולי הם נרגעו עם רגיעת השדה המגנטי המטורף והתנודות האיומות, המזיקות.

גם אני כעת פחות צורחת ומשתוללת על כל שטות, ואילו באותם חודשים רבתי עם כולם בלי יכולת להכיל כלום, אף טיפת תסכול או מילה “לא במקום”.

אחרי חשיפות לקרינה אני עצבנית וזועמת, תוקפנית מאד ועלולה להגיע לאלימות (גם בקרינה נמוכה מאד ביחס לקיים היום בעולם).  לקח לי זמן רב לעלות על דפוס עקבי זה, אבל התגובה הקבועה שלי לחשיפה לקרינה היא “עליזות” היפר מאנית ואחריה זעם. מדובר בזעם פיזי, הנגרם ישירות מחשיפה לקרינה, זעם שמגיע אחרי התנהגות מאנית (היפר, בזבזנות, כביכול שמחה בלי סבלנות וריכוז). זה מאד עקבי וברור וחולף לאחר יום (אז מגיעים חולשה וכאבים ולעתים דכדוך ותחושת ייאוש).

מסתבר כי תדר 11.0Hz גורם מאניה או זעם (התדר הטבעי 10.8), לפי דר’ זמיר שליט”א שמפרט חלק מתדרי שידור סלולרי הגורמים להפרעות ביולוגיות, וביניהם..תדר 11.0Hz שגורם מאניה או זעם (התדר הטבעי 10.8),.

תדר 12.0Hz למשך 4 שניות – גורם התקף אפילפטי. זה מזכיר לי כי לאחרונה דיווחו מספר חברים בקבוצות הרגישות לקרינה – על תגובה אפילפטית ו/או תסמינים בקרב חולי אפילפסיה לאחר חשיפה לוויפיי.

תדר 17.6Hz גורם לתאי עצב לאבד יוני סידן, זה גורר נזקים לשלד.. אך גם הפרעות עצביות, בעיות זיכרון (בעיקר טווח קצר) ובעיות שינה.

ועוד מציין דר’ שליט”א כי “תדרים נוספים גורמים לשינוי גלי מוח בזמן שינה, שינוי לחץ דם, דיכוי מערכת החיסון, פתיחת BBB, וגרימת סרטן”.  המכשירים הניידים והתקנים שמשדרים תדרים נונסטופ.. משפיעים על המוח ועל פעילות עצבית ומעבר מסרים בגוף, כמו גם על תצורת חלבוני התאים והאנרגיה בהם, כולל על דנ”א.

(בהקשר זה מסביר עמיר בורנשטין כי יש שני מושגים:

  • תדר של גל נושא: כמו שמוסבר בויקיפדיה, התדר של הגל עליו מורכב המידע.
  • תדר של המודולציה, זה מה שזמיר שליט”א מדבר עליו. זה תדר ההפסקות וההתחלות של השידור כל שנייה.

למשל ב- GSM בדרך כלל יש יותר מ- 200 פולסים בשנייה, כלומר תדר המודולציה הוא בסביבות 200Hz. כל פולס כזה הוא שידור בתדר של 800MHz.  אפשר גם לעשות הקבלה לקול של בני אדם. נניח שתינוק בוכה וצורח בתדר של כ1KHz. אבל משתנק ונושם ויש הפסקות בבכי כל הזמן, אם הוא משתנק פעמים בשנייה, תדר ההשתנקות תהיה המודולציה, 2Hz.סונג וזמיר שליט”א מדברים על מודולציה שהיא בתדרים נמוכים, למרות שהגל הנושא גבוה משמעותית.וכמו שמדגיש זמיר שליט”א.. זה מורכב, תדרים פוגעים גם בגלל עוצמה, תדר, ובפרט בתדרי חלונות.)

אז ..  אסכם את סיפור תשתית החשמל ברחוב בו אני גרה ..

לתושבי המושב כולו אין מושג מדוע ואיך פסקו קפיצות הזרם והפסקות החשמל האינסופיות.

ועדיין  .. לא מאמינים לרגישי הקרינה ונזקי קרינה מוכחשים על ידי הרשויות שמקדמות עוד ועוד קרינה סביבתית מזיקה, שפולשת למרחב הפרטי 24/7, תוך הפרת עיקרון ההיזהרות וללא הסכמת הציבור.

(אגב, גם אני לא ידעתי כלום על נזקי קרינה והשפעותיה – הכל למדתי על בשרי, היה לי קשה להאמין לתופעות ולתסמינים של הגוף שלי, בדקתי את עצמי שוב ושוב ושוב)

 

בנוגע לאוטיזם, השמיע דר’ קארלו אזהרה חמורה לאימהות:

“אנחנו מודאגים מאוד מנשים בהריון. בזמן התפתחותו, העובר חייב להיחשף לאתגרים סביבתיים, כגון מיקרובים, לפיתוח המערכת החיסונית. חשיפה ל- ICRWs (גלי רדיו נושאי מידע) לא מחזקת את המערכת החיסונית – היא מעכבת את התפתחותה. לנשים בהריון, גרוע מאד להימצא בסביבת טלפונים ניידים”.

 

מחקר מ- 2008 חשף כי שימוש בסלולרי של נשים בזמן הריון ושל ילדים עד גיל 7 גורם להפרעות התנהגות,

בעיות התנהגות, שלצערנו, הפכו שכיחות. אותן בעיות שהגננת דיווחה עליה בקבוצה בפייסבוק.

בעיות התנהגותיות נמצאו פי 1.8 בקרב . ילדים שאמהותיהם דיברו בסלולרי בזמן ההיריון ובקרב ילדים שהשתמשו בסלולרי עד גיל 7, בהשוואה לילדים שאמהותיהם לא השתמשו בסלולרי בזמן ההיריון והם עצמם לא עשו שימוש בסלולרי עד גיל 7.

 

כאמור, במאמר בכתב העת האוסטרלי לרפואה סביבתית (Australasian Journal of Clinical Environmental Medicine) הזהיר דר’ קארלו כי תקשורת אלחוטית יכולה להיות אחראית לעלייה הגוברת בשיעורי אוטיזם בקרב ילדים.

 

מתוך כנס על אוטיזם, קרינה אלקטרומגנטית והחלמה

אוטיזם היא תסמונת מקיפה ומורכבת שעדיין לא מובנת. שיעוריה גדלים בקצב מהיר, כמו גם הפרעות נוירולוגיות ונוירופסיכיאטריות אחרות, כמו אלצהיימר ודמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה, הפרעות קשב וריכוז ועוד.

 

השפעות סביבתיות קשה לבודד. למעשה, בלתי אפשרי. מחקרים אלה מורכבים. והמסקנות והפעולות בעקבותיהן דורשות שכל ישר ואומץ.

כי הנתונים המצטברים מצביעים על קשר בין אוטיזם לבין מתכות כבדות.

ד”ר ג’ורג’ קארלו, מומחה בסכנות שקשורות לקרינה אלקטרומגנטית (EMR) שהוביל בשנות ה-90′ את המחקר הגדול בעולם על הסיכונים הקשורים בטלפונים סלולרים, גילה קשר בין אוטיזם לבין טכנולוגיה אלחוטית בסדרת מבחנים בקרב ילדים אוטיסטים בשנים 2006-2005.

במחקרו, מצא קארלו כי קרינה בלתי מייננת גורמת למתכות כבדות להילכד בתאים וכך גורמת להתפרצות תסמיני האוטיזם. זה מתאים גם למקרי דמנציה מוקדמת, שנעלמה עם הימנעות ממפגעי סביבתיים (כימיקלים מתועשים וקרינה בלתי מייננת) – כמו טום ווארן וכמוני.

כותבי המאמר מציינים כי עלייה במספר מקרי האוטיזם מקבילה לעלייה בשימוש בטלפונים ניידים ורשתות אלחוטיות מסוף שנות ה-90′, כאשר היום קרוב ל-4 מיליארד בני אדם בעולם משתמשים בטכנולוגיה זו. זה נכון גם לגבי העלייה בשיעורי אלצהיימר ומחלות נוירודגנרטיביות אחרות.

(על דמנציה סביבתית)

 

בעבר מצאתי טבלה זו באתר אמריקאי ממשלתי רשמי – עלייה משיעור אוטיזם של 1:10,000 ל- 1:36 ב- 47 שנים.

אז נכון – גם מאבחנים יותר.. אבל זה לא ההסבר להבדל כה עצום. הגנטיקה לא השתנתה, רק הסביבה. ובעיקר גידול עצום בשימוש במיכשור חשמלי מאמצע המאה הקודמת ואחרי כן גידול בשימוש בציוד אלחוטי. הקפיצה בשכיחות התחלואה הנוירולוגית תואמת את הגידול בחשיפה של הציבור לקרינה בלתי מייננת.

גידול דומה קיים גם בשכיחות אלצהיימר

גרף לדוגמא שמצאתי מרשויות בפינלנד – מוות מאלצהיימר. הבעיה היא שלפני המוות יש שנים רבות של הידרדרות איומה לחוסר תפקוד והעדר תקשורת.  חלק ניכר מהתסמינים של אלצהיימר נובעים מרעילות (דמנציה טוקסית לפי דר’ ברדסן) ודומים מאד לאלה של אוטיסטים רבים, שאולי גם מצבם נובע מסיבות סביבתיות (בעיות עיכול, התנפחות הקרקפת, כאבים, רגישות קשה לכימיקלים, ובחלק מהמקרים גם לקרינה אלקטרומגנטית)

 

 

מתוך דוח ביואינישייטיב 2012דוח לגבי קשר בין אוטיזם לקרינה בלתי מייננת  – Findings in Autism (ASD) Consistent with Electromagnetic Fields (EMF) and Radiofrequency Radiation RFR

 

ב-2007 פורסם מחקר שמצא קשר בין אוטיזם לטלפונים סלולריים. מחקר זה בוצע על ידי דר’ ג’ורג’ קארלו ותמרה מארייה ( Tamara Mariea), תזונאית קלינית ומייסדת מרפאת internal balance בקינגווד שבטקסס.

במחקר זה נערך מעקב משך 5 שנים על מטופלי המרפאה שלקו באוטיזם ו/או בהפרעות חושיות אחרות.  נמצא כי קרינה אלקטרומגנטית שנפלטת מטלפונים סלולריים היתה אחד הגורמים האפשריים להתגברות מקרי אוטיזם בעשורים האחרונים.  לפי קארלו ומארייה, פוגעת הקרינה בקרומי התאים וגורמת להצטברות של מתכות כבדות המביאות לתסמיני האוטיזם.

 

מצגת של סאליבן – סיוע לשני בנים על הספקטרום האוטיסטי בעזרת שינוי חשיפה לקרינה בלתי מייננת

המצגת של סאליבן – אוטיזם, קרינה וסביבה

 

נרחיב

 

הרחבה על מודל החבית העולה על גדותיה – בדיווח מכנס רפואי על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת מינואר 2021 

 

 

 

 

על מחקרים ומדע על השפעות קרינה בלתי מייננת באתר ‘ללא קרינה בשבילך’

כתבה בגרדיאן על הקשר הסיבתי בין הסלולר לסרטן בעקבות מחקר NTP ובכלל זה התיחסות לדר’ ג’ורג’ קארלו

מחקרים על השפעת קרינה מרשת החשמל על הבריאות – אתר ללא קרינה בשבילך

 

 

למתענינים (בעלי ריכוז והתמדה)  ..

קצת על תקנים ..

פוסט בקבוצת “רגישות לקרינה ישראל” בפייסבוק – לגבי תקנים

על תקנים חדשים לקרינת רדיו  (בעצם לא) – ICNIRP – מרץ 2020  – עמיר בורנשטין

 

בתחום הקרינה הבלתי מייננת (בקרינה סלולרית ואלחוטית RF  ובתדר נמוך מרשת החשמל LF ) – התקנים מבוססים על נזקים מיידים (פיזיקליים) ולא על:

  • נזקים בריאותיים ארוכי טווח.

  • השפעות ביולוגיות.

אבל.. מערכות הגוף (הביולוגי) נפגעות בהדרגה – תא אחרי תא.

בהתחלה הגוף מצליח לתקן נזקים, לעקוף בעיות, ולהמשיך “לסחוב” .. אך עם הזמן הוא נחלש, תסמינים מצטברים ומתגברים. תחלואה מתפתחת לאט. סוג התחלואה תלוי בגנטיקה אישית ובאירועים חיים קודמים וגורמים סביבתיים נוספים.  לא תמיד ברור הקשר לקרינה (וקל להכחיש אותו כי ללא ניסוי מבוקר ו”נטרול” גורמים סביבתיים אחרים, איך קובעים שזה קשור דווקא לקרינה?).   במידה ומתפתחת רגישות לקרינה – התסמינים מופיעים בסמוך לתחילת החשיפה לקרינה, גם ברמות נמוכות מאד, וגורמים לסבל מיידי ולהפרעה לתפקוד תקין.

 

התקנים הקיימים מבוססים על הנחת יסוד שגויה, כאילו לקרינה בלתי מייננת אין השפעות ביולוגיות ובריאותיות ארוכות זמן.

הנחת היסוד השגויה לגבי קרינת רדיו (סלולר, וויפיי, ציוד אלחוטי..) טוענת כי ההשפעה היחידה האפשרית היא פיזיקלית – חימום רקמות ברמות קרינה גבוהות (כמו מיקרוגל). רמות שהן גבוהות בסדרי גודל מרמות הקרינה שגורמות להשפעות ביולוגית ובריאותיות. הנחת יסוד זו הופרכה כבר במחקרים רציניים בשנים האחרונות, כגון מחקר האינטרפון ומחקר ה- NTP ועוד. ולמרות זאת, התקנים בארץ (וברוב העולם) לא שונו.

על בסיס תקן שגוי זה מבוססות כל בדיקות הקרינה הרשמיות, שמבצעים גופים ומודדי קרינה מוסמכים. על בסיס תקן שגוי זה ניתנים אישורים להקמת מוקדי שידור והפעלתם. תקן שגוי זה מאפשר מצג שווא של “הכל בסדר”.

תקן הוא מספר שרירותי, שנקבע על ידי “מומחים” שהעריכו מהי רמת קרינה טובה וכמה זה “יותר מדי”. בקביעת תקנים מעורבים לעתים שיקולים זרים – כלכליים וטכניים.

כאשר לא ניתן לעמוד בתקן מבחינה טכנית, או שזה יגרור עלויות כספיות, לעתים “מזיזים” את התקן.

התקנים נקבעים על ידי גופים בלתי תלויים, לכאורה, שבפועל מושפעים מהתעשיה בתחומי:

  • הסלולר והציוד האלחוטי
  • ייצור והולכת חשמל

בפועל, התקנים בארץ (וברוב העולם) לחשיפה לקרינה בלתי מייננת (בדגש על קרינת רדיו), משרתים אינטרסים של תעשיה ומזהמים, ולא מגנים על הציבור.  תקנים אלה מושפעים מההמלצות של ICNIRP.

 

התקן של ICNIRP הוא:

  • לתדר נמוך (חשמל/ שדה מגנטי) – 2000 מיליגאוס – קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי
  • לתדר גבוה (קרינת רדיו/ סלולרי/ אלחוטי) – 400 -1000 מיקרו וואט לסמ”ר – קרינת רדיו-סלולר-מיקרו

מדובר בערכים גבוהים מאד, אשר מתיחסים רק למניעת נזק חד ומיידי לגוף חי בחשיפה קצרת זמן (שניות) בלבד. ולא להשפעות ארוכות טווח – ביולוגיות ובריאותיות.  אין בתקן זה התיחסות להשפעה ביולוגית ארוכת זמן של קרינה בלתי מייננת.  תקן לא מגן על הציבור וחושף את כולנו לנזקים ולתחלואה בטווח הארוך.

 

ההמלצות בארץ:

  • בתדר נמוך – קרינה מרשת החשמל וציוד חשמלי – 2-4 מיליגאוס ממוצע ל- 24 שעות. המלצה שלוקחת בחשבון את הסכנות ארוכות הזמן של הקרינה.
  • בתדר גבוה – קרינת רדיו-סלולר-מיקרו – 40-100 מיקרווואט לסמ”ר מבוססות על תקן ICNIRP ולא מתחשבות באפקט ביולוגי. המלצות אלו אינן מגינות על הציבור וחושפות את כולנו לנזקים ולתחלואה בטווח הארוך.

ואיך הגיעו לזה..?

תחילה המשרד להגנת הסביבה קבע המלצה שרירותית לא לעבור רמה של 10 מיליגאוס בתדר נמוך (חשמל). לאחר מספר שנים שונתה ההמלצה ל- 4 מיליגאוס בממוצע ל- 24 שעות הגרועות ביותר ו- 2 מיליגאוס בממוצע לשנה,

החלטה שרירותית זו לגבי תדר נמוך לא מאד רחוקה לרמה בה מתחיל נזק ארוך טווח, וזה טוב יחסית.

אבל .. זה ממש לא המצב לגבי התקן הישראלי לגבי תדר גבוה.

 

בתדר גבוה קבע המשרד תקן ישראלי, המכונה “הסף הסביבתי”, שהוא 10% מהתקן של ICNIRP המכונה באופן אירוני “הסף הבריאותי”.

התקן של ICNIRP והתקן של המשרד להגנת הסביבה מבוססים על אפקט חום של הקרינה (חימום רקמות) ולא מתיחסים לאף אחת מההשפעות הביולוגיות של הקרינה, אשר מתרחשות ברמות נמוכות בכמה סדרי גודל מתקנים אלה.

תקנים אלה לא מגנים על הציבור ויוצרים מצג שווא של פיקוח וטיפול – כאילו רמות הקרינה להן חשוף הציבור לא מזיקות.

בפועל התקן הישראלי והתקן של ICNIRP גבוהים ולא מגנים על הבריאות.

נותר לנו להחליט בעצמנו לאילו רמות קרינה אנחנו מוכנים להיחשף.

 

ניסיון אישי..

מול ביתי האהוב הותקנה אנטנה במרחק 40 מ’. הזמנתי כמה וכמה מדידות קרינה, מחברות מדידה שונות, בשעות שונות. קבלתי דוחות רשמיים מאד מרגיעים. כל המודדים אמרו לי שהקרינה מאד נמוכה, הרבה יותר נמוכה מהתקן. נרגעתי והמשכתי לחיות שם בשמחה.

ואז נפגעתי מקרינה ולא יכלתי יותר להתקרב לביתי ולשכונה בה התגוררתי 30 שנה. כל ניסיון שלי לבקר באיזור גורר כאבי תופת, דימום ושלל תסמינים (שנעלמים כשאני חוזרת למקום נמוך קרינה).

רק לאחר שהבנתי את הקשר לקרינה, למדתי את הנושא, רכשתי מד קרינה מהיר ורגיש ולמדתי למדוד – ראיתי עד כמה היתה הבעיה חמורה. הקרינה בביתי הינה ברמה בלתי אפשרית במצבי. קרינה זו מגיעה מהשכנים מצד אחד ומהאנטנה מצד שני. קרינת רדיו (סלולר) גבוהה מאד, גבוהה מדי, אבל נמוכה בהרבה מהתקן.

 

ההמלצות של עמותת “רגישות לקרינה ישראל”:

  • תדר נמוך:
    • להשתדל לא לעבור 2 מיליגאוס, בלי ממוצע. למצוא מקורות קרינה, להרחיקם, להתרחק מהם או למגנם.
    • רגישים לקרינה, לרוב, לא יכולים לשהות ברמה גבוהה מ- 1 מיליגאוס ועליהם לדאוג להארקה תקינה ולהתרחק מכבלים ונקודות חשמל 2 מ’ ויותר. גם זיהום חשמלי יכול לפגוע בתפקודם.
  • תדר גבוה:
    • לרגישים לקרינה להשתדל לשהות ברמות נמוכות מ- 0.00005 מיקרו וואט לסמ”ר (0.0005 מיליוואט למטר רבוע).
    • למי שלא מרגישים בכאבים ותסמינים – לא לעבור 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר (0.04 מיליוואט למטר רבוע).

חשוב למצוא מקורות קרינה בבית, להחליפם בתחליפים נמוכי קרינה או להפסיק שימוש בהם. במקרה של חדירות קרינה לבית מהחוץ (אנטנות או שכנים) למגן עד לקבלת ערך נמוך מספיק.

השפעות ביולוגיות נגרמות גם מתחת לרמה של 0.004 מיקרו וואט לסמ”ר. רמה מומלצת זו היא פשרה, כיוון שהעולם היום מאד מוקרן וקשה להגיע לתוצאות ולמצבים נמוכים כל כך.

נדגיש כי אין רמת קרינה ברורה, שניתן להמליץ לא לעבור אותה.

אנחנו מציינים:

  • תקנים בארץ ובעולם
  • את רמת הקרינה, שגורמת לנו, כרגישים לקרינה, לכאב מיידי. כאבים הנגרמים מהשפעות פיזיולוגיות וביולוגיות של הקרינה. עבורינו הכרחי לשמור על רמות נמוכות מהרמות הגורמות כאב.

רוב הרגישים לקרינה ירגישו טוב רוב הזמן ברמות קרובות ל- 0.0005 מיליוואט למטר רבוע.

להמלצות אלו אין תוקף חוקי, הן לא מקובלות על קובעי המדיניות בארץ ובעולם.

הן מעוררות גיחוך, לעג והכחשות מצד מדענים “מטעם”, עמותות וגופים שמטרתם הכחשת נזקי קרינה ורגישות לקרינה, מודדי קרינה (לא כולם).. אבל הן הרמות היחידות בהן, אנחנו – נפגעי הקרינה ברמה הקשה – מסוגלים לחיות ולתפקד ללא סבל.

וכיון שאין הסכמה, מוטל על כל אדם וכל הורה להבין לבד מה הרמה שתשאפו להיחשף אליה באופן קבוע. מומלץ לעשות זאת לאחר לימוד נושא הקרינה, רכישת מד קרינה ביתי (מהיר ומדויק) ולימוד איך למדוד.

אותי ואת חברי הרגישים לקרינה, מד הקרינה מציל.

(בקרב נפגעי הקרינה יש מגוון, רצף מדרגת רגישות קלה ועד קשה – רמות הקרינה המתאימות נקבעות בהתאם למהירות הופעת התסמינים ועוצמתן ברמות חשיפה שונות.)

 

כדאי לזכור..

התקנים הרשמיים לא יועילו למי שנחשפים לקרינה בערך נמוך מהתקן (אך עדיין גבוה) מספר שעות ביום, בכל יום במשך שנים.  חלקם עלולים לחלות בסרטן, כפי שעולה ממחקרים רבים וממקרים שהוכרו ברחבי העולם, או לפתח בעיות נוירולוגיות (כפי שקרה לי).

ה”תקנים” משמשים להשתקת טענות לגבי קרינה ומאפשר לגופים המקרינים “להוכיח” כי “הכול בסדר” וכי “אין סיבה לדאגה” כי האנטנה, טלפון סלולרי, טלפון אלחוטי, קו מתח גבוה, שנאים של חברת חשמל ועוד) מקרינים פחות מהתקן.

אז .. מודדי קרינה מוסמכים ומדידות קרינה רשמיות (במדי הקרינה המוכתבים על ידי המשרד) אינם מתאימים לרגישים לקרינה. הרמות הנמדדות לא קשורות למצבנו, או לבריאות בכלל.

תלמדו למדוד קרינה בעצמכם ולראות מה הרמה במקומות בהם אתם מרגישים טוב יותר ומה הרמה במקומות בהם מרגישים פחות נוח.  ותשתדלו להישאר ברמת חשיפה נמוכה ככל הניתן.

 

 

מחקר של פרופ’ רוני זגר, מכון ויצמן, 2017 – השפעת שדות מגנטים החל מ- 1.5 מיליגאוס על תאים חיים

סיווג ארגון הבריאות העולמי של שדות מגנטיים בתדר נמוך כמסרטן אפשרי בבני אדם מ- 2001

מחקר לגבי סרטן בילדים – (1979) Wertheimer & Leeper 

Feychting & Ahlbom 1993 – מחקר לגבי סרטן בילדים בשבדיה

מחקרים נוספים בדף סיכום מאתר www.powerwatch.org.uk  – לדוגמא, http://www.powerwatch.org.uk/science/studies.asp#elfemf

מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך 

 

ילד מעיד על בעיות הלב שלו שהחלו בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת

(מחקר אחד מתוך רבים על השפעות נוירולוגיות של וויפיי בקרב צעירים)

 

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

“נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם” – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

 

לרשימת פרסומיה של דר’ חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

לפרסומים של דר’ מגדה חבס באתר הספריה הרפואית 

רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר’ חבס

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר’ מגדה חבס

כמה רגישים לקרינה יש – דר’ יעל שטיין ופרופ’ אולה יוהנסון

 

מהם תדרי ביניים IF

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.