הופ טרללה גדלנו בשנה – ומה קרה?

פורסם ב-

פייסבוק הקפיץ סיפורי ילדות וילדים רגישים לקרינה,

סיפורי ילדי EHS שהעליתי ביום המודעות לרגישות לקרינה לפני שנה

לדוגמא,

וגם

(דוגמאות נוספות מובאות בסוף הפוסט),

ובכן .. הזדמנות לבחון מה קרה מאז ..

 

גם בשנה זו, הקרינה הסביבתית גברה וגוברת – מגבלות נפגעי הקרינה גדלו איתה.

כתבות ממשיכוות להתפרסם (ע"י רופאות ורופאים) כי ילדים רבים מגיעים למרפאות עם שילוב שתי תלונות  – כאבי ראש קשים ודימום מהאף. שילוב תסמינים שרוב רגישי הקרינה ונפגעי הקרינה מכירים היטב.

כל תסמין לחוד שכיח מאד, אולם השילוב (שהופך יותר ויותר שכיח) עלול להצביע על סינוסיטיס, או נזק מוחי – הרחבה על שילוב תסמינים אלה – כאבי ראש ודימום מהאף – אשר דורש בירור רפואי מעמיק

 

לפי שירותי בריאות כללית, הסיבה הראשונה לכאבי הראש השכיחים בילדים – מיגרנות.

התסמינים המפורטים לאותה "מיגרנה" (שמקורה לא ידוע ושהיא הסיבה השכיחה ביותר לכאבי הראש השכיחים בילדים) – הם תסמינים המוכרים מאד לרגישים לקרינה.

זו אפשרות שכדאי לבדוק באופן מיידי, אבל .. לרופאות ולרופאים בארץ עדיין אין מושג ש:

  • "דיאטת קרינה" היא הבדיקה הראשונה שיש לבצע במקרה כזה (בעיקר כשהתלונות חוזרות). מדובר בבדיקה קלה ולא מזיקה – כיבוי כל מקורות הקרינה והפסקת שימוש אישי (כן.. בעייתי למכורים, אבל מה לא עושים בשביל הבריאות? עדיף על לרוץ לקחת כדורים, לא?)
  • סקרים ברחבי העולם, בשנות ה- 2000, מצאו כי 3-13.5% מהאוכלוסייה הם רגישים לקרינה וחשים תסמינים בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת (סלולר, וויפיי ועוד). ההערכות המעודכנות כיום עומדות על 20-30% מהאוכלוסייה הכללית. מדובר ברבים מאד.
  • בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, יעלמו התסמינים כלא היו (ויחזרו כשתחזור החשיפה לקרינה – שימוש אישי, ביתי ו/או בית ספרי בסלולר וויפיי).

באוכלוסיית נפגעי הקרינה תסמינים אלה (ואחרים) נעלמים כלא היו בסביבה נמוכת קרינה.

אולם, מערכת הרפואה בארץ לא מכירה בסיבה אפשרית זו לכאבי הראש השכיחים, יותר ויותר, גם בקרב ילדים. 

במיוחד ילדים .. במוחות של ילדים נספגת הקרינה עמוק יותר.. הנה עוד השוואה כפי שנראתה בהדמיה מוחית במחקר.

בצילומים השוואה בין חדירת הקרינה הסלולרית למוח בוגר לעומת מוח בן 10 ומוח בן 5, משך אותו זמן חשיפה –  כמה שיותר אדום-צהוב זה יותר גרוע (נזק לרקמות הרכות).

 

אבל .. במערכת הרפואה הישראלית – אין הכרה בסיבה אפשרית זו.

כדאי שיקשיבו במערכת הרפואה לדר' יעל שטיין מהדסה עין כרם ורופאים רבים אחרים.

או ל"רופאים למען טכנולוגיה בטוחה" שהתארגנו כדי ליידע שיש נפגעי קרינה וכי הם מתרבים במהירות, ברחבי העולם. הם נותנים גם הנחיות קליניות לטיפול ברגישות וברגישים לקרינה.

אבל לא, במקום לבדוק אם חשיפה לקרינה יכולה להיות הסיבה לתסמינים, בארץ רופאים ורופאות מכוונים מיד לתת תרופות (חלקן מזיקות ועם תופעות לוואי, במיוחד לנפגעי קרינה שרבים מהם גם רגישים לכימיקלים)

 

חשוב ליידע את הרופאות והרופאים שלכם בפירוט תסמינים שכיחים ברגישות לקרינה (לא כולם מופיעים אצל כולם). וכדאי להפנות למחקר של בלפום 2015 (ביומרקרים לרגישות לקרינה ולכימיקלים)

 

ונחזור למה שקרה בשנה שעברה מאז העליתי את סיפורי הילדים ..

הקרינה הסביבתית גברה, כאמור, ועימה מגבלות החיים של נפגעי הקרינה.

עדיין אין בארץ הכרה בנפגעי הקרינה הבלתי מייננת (אפילו כנס מדעי בנושא השפעות בריאותיות של קרינה באונ' תל-אביב ביטלו ברגע האחרון ללא הנמקה, בגלל לחצים "עלומים")

במדינת היהודים הרחמנים לא היתה ואין לדעת אם תהיה אי פעם הכרה בסבל הרב שנגרם לרבים מהסביבה המוקרנת. לא. במדינת היהודים הרחמנים מפרים את אמנת האו"ם מ- 2007 ואין הכרה ואין סיוע, כפי שמקובל במדינות נאורות.

לא. במדינת היהודונים רבים (בציבור הרחב, כמו גם אנשי מדע ומערכות רפואה/ חינוך/ רווחה) לועגים, רודפים, מביעים שנאה כלפי נפגעי הקרינה – לא רוצים לשמוע. למה לא?  עקב הדחקה והכחשה, כדי לא לחשוב על השלכות השימוש האישי שלהם וחשיפת ילדיהם לקרינה, שהוכחה כמזיקה, כמסרטנת, כפוגעת כמעט בכל מערכות הגוף.

מדינת ה"אור לגויים", הסטארטאפ ניישן הגאונית, מפרה בעקביות את עיקרון הזהירות המונעת הנדרש בחקיקה סביבתית, משתיקה בעיות כאילו זה יבטל את השלכותיהן.

מדינה שהופכת מושחתת יותר ויותר.

מדינה שממליכה שרים ומנכ"לים שנכנסים "בכל הכוח" לקדם טכנולוגיות, מיד ובלי ללמוד את השלכותיהן, בלי להקשיב לאזהרות המדענים.

ומה עוד קרה מאז .. ?

התקשורת מגויסת לקדם פריסת טכנולוגיה נוספת שהשלכותיה הבריאותיות לא נבדקו, שתוסיף עוד תדרים ועוד קרינה (היא לא מחליפה דורות קודמים אלא מתווספת עליהם)

ולילדים עליהם כתבתי לפני שנה.. מה איתם?

לילדים המפורטים לא נמצא עדיין כל פתרון וסיוע, אין מקום, הם רדופים, הוריהם מעורערים

ונוספו אליהם עוד ילדים.

ילדים רבים סובלים גם, אך כלל לא יודעים מה מקור הסבל (כי הסביבה הביתית, הבית-ספרית ובכל מקום כל כך מוקרנת שקשה להבחין בהקלה כשמתרחקים ממקור קרינה – בהעדר סביבה נמוכת קרינה) – נשלחים לבדיקות מיותרות (חלקן מקרינות ומזיקות), מקבלים המון משככי כאבים ולעתים כדורים פסיכיאטריים, מתויגים כ"בעייתיים" ו"תשומי".. חלקם מתאבדים, מאבדים רצון לחיות, נסגרים..

ולפחות לחלקם דיאטת קרינה היתה מסייעת לעלות על מקור הבעיה ..

כי..

בסקרים משנות ה- 2000 נמצא כי 3-13.5% מהאוכלוסייה הכללית רגישים לקרינה (סובלים כאבים ומתסמינים בחשיפה לקרינה בלתי מייננת – סלולרית/ אלחוטית/ וויפיי וכו'). זה הרבה ולפי הערכות עדכניות מדובר ב- 20-30% מהאוכלוסייה (זה כבר המון). כלומר, במינימום 350 מיליון ברחבי העולם, ובארץ 300,000 שסובלים מקרינה. רובם ללא מודעות למקור "הכאב הכרוני" או ה"מיגרנה", ה"פיברו" ועוד תוויות שגויות שניתנות, כשלא מצליחים לאבחן מה הסיבה (פרופ' יוהנסון מתייחס לכך כמנגנון העלמת הבעיה של רגישות לקרינה).

וכאמור, קשה בסביבה עתירת הקרינה של ימינו לאבחן, להבחין – במיוחד כשאין מודעות, כי לא שמעו על זה.  ו.. למה לא שמעו?  כי יש מי שרוצים שלא תשמעו על זה, ויש גם מי שליבם גס בסובלים.

אבל.. בכל כיתה בממוצע 1-3 ילדים סובלים.

בבתי ספר קרובים לאנטנות יש יותר – כמו בי"ס אורט חולון, או בי"ס נגבה בראשל"צ שאת 60% הילדים הנפגעים, שהפכו רגישים לקרינה והגיעו עם תסמינים, גילה דר' בוריס בלר ז"ל, רופא ילדים חד הבחנה ואמיץ, שלחם לחשיפת האמת.

ומה עוד קרה השנה ..?

לאחרונה, גם אני איבדתי את התקווה.

במיוחד, כשאני מקבלת פניות מצד נפגעי קרינה גמורים, ללא יכולת לתפקד בעולם המוקרן ולהתפרנס, ללא מגורים, ללא תמיכה וסיוע. רבים מהם רעבים, ללא יכולת לרכוש תוספי תזונה הכרחיים ולעבור טיפולים נחוצים. חסרי כל סיכוי הם פונים אלי ולמעט הפעילים, מבין נפגעי הקרינה שהצליחו מעט להתאושש ומסייעים למתמוטטים, במקום המדינה – מחליפים רשויות טיפול ורפואה, חינוך ורווחה.. איך? איך כשגם אנחנו פגועים? ולמה? למה.. אלוהי היהודונים ה"רחמניים" ? למה.. אללה וישו ובודהה .. למה?

ובמיוחד זה קשה כשמדובר בילדים ..

סיכום מאמר בשם "מדוע ילדים סופגים יותר קרינה"

נער רגיש לקרינה נאלץ לעזוב את בית הפר – כתבה ברדיו דרום

והנה

ילד בן 10 מקליפורניה אשר מעיד על בעיות הלב שלו כתוצאה מחשיפה לקרינה אלחוטית מלאכותית (בארץ הורים חוששים שילדיהם ייחשפו, עקב התנכלויות ואיומים, כולל איומים בהוצאת הילדים מחזקתם)

 

ולמכחישים ולעיוורים שמתעקשים על "חרדה" ו"פסיכולוגי" .. כאילו שילדים אלה ידעו משהו על קרינה, הרי נולדו לעולם מלא בסמרטפונים וויפיי וכלל לא ידעו אחרת..

הנה מוחות של רגישים לקרינה מגיבים אחרת ממוחות של מי שאינם רגישים לקרינה – כפי שנראה במחקר של הוזר מ- 2017

 

והנה מה שכתבה אם, שגילתה כי שלל התסמינים של הבן שלה נעלמו. אם זו מכה על חטא כי בהתחלה לא האמינה לבן שלה שמדובר בתסמינים כתוצאה מחשיפה לסלולר ולציוד אלחוטי.  לאחר שהתחילו להאמין לילד, שידע לומר בדיוק היכן ומתי כואב לו, ולצמצם חשיפה לקרינה נעלמו התסמינים וחל שיפור ביכולת התקשורת שלו – מדובר בילד "על הספקטרום".

(קודם דחפו לו כדורים פסיכיאטריים כי הפסיכיאטרית קבעה שאלו "הזיות" – מצבו הורע. ורק אז החלו ההורים לחפש אם יש השפעות לחשיפה לקרינה וגילו – יש ויש).

כאבם של ההורים נורא אף הוא, מול הסבל הקשה של הילדות והילדים רגישי הקרינה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.