הנקה והאכלה, מנשאי תינוקות, סמרטפונים ואפליקציות

פורסם ב-

בכל בוקר חולפות אמהות צעירות מול חלוני. מבטן נעוץ במסך ש.. צמוד לראש התינוקות הנמים במנשא על חזן.  ידן האחת מלטפת באהבה ראשים קטנטנים .. מבטן השלו לא מודע לנזק מהמכשיר, שבידן השנייה, למוחות חדשים בגולגלות עדינות.  בסמרטפון יש 5-6 אנטנות חזקות, המשדרות בתדרים שונים. הקרינה גבוהה ובפולסים .. וזה נורא כה קרוב לגוף, ודאי לראש של עוללים.

הגולגולות הדקות סופגות יותר קרינה החודרת עמוק לתאי המוח הרך.  בתאים הגדלים מהר ההשפעה חמורה יותר, חזרו והדגישו בכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה.  גוף תינוקות גדל מאד מהר, מוחם במירוץ התפתחות  ..

 

במנשאים רבים יש כיס לסמרטפון – צמוד לגוף הרך ולא לגוף האם, שזה רע – לפי עלוני חברות הסלולר יש להחזיק במרחק אינץ’ (2.5 ס”מ) לפחות מהגוף ולא לנגוע אלא עם אביזרי אחיזה.

אין אחריות ואין ביטוח לנזקי קרינה, אגב.

אבל .. בפרסומות הם מראים הצמדה לראש/ אוזן, החזקה ביד ונשיאה בכיס וזה מנחה התנהגות יותר מהאותיות הקטנות המזהירות להרחיק ולא לנגוע)

 

לו ידעו האמהות (וגם אבות) .. היו משליכות את המכשיר כנשוכות נחש ..  או לא?

קישור למחקר

ברוב הפעמים שניסיתי להסביר ולהזהיר אמהות צעירות (כולל אחת ששוחחה כשהנייד מונח על ראש התינוק במנשא) נתקלתי בתגובות עוינות.   בפסיכולוגיה מוגדרות התנהגויות אלו הדחקה והכחשה. מדובר במנגנוני הגנה בגלל חרדה ופחד, הן לא רוצות להכיר בנזק האפשרי ומכיון שהן מכורות (כן, רוב האוכלוסייה בהתמכרות. האפליקציות השונות משתמשות במנגנוני תגמול והפרשת דופמין במוח כדי ליצור התמכרות).  ויש גם דיסוננס קוגניטיבי .. הן מגיבות בזעם כלפי השליחים .. כלפי מי שמספרים להן על זה, ואוטמות עצמן בפני כל מידע המאיים על שלוותן.  האשמה המציפה גורמת להן לעשות בדיוק ההיפך מהרצוי.

הפסקתי להזהיר, לשתף שנפגעתי מקרינה, להסביר שהרבה מהתחלואה העולה קשורה בחשיפה גוברת לקרינה אלחוטית מלאכותית. וצר לי עליהן.

 

אם צעירה ואחריה אם צעירה נוספת, ועוד אחת ועוד חולפות מול חלוני,  מטיילות לאט בשמש הנעימה, מביטות במכשיר הצמוד לראש הקטן ..  לרגע חשבתי לצלמן .. אבל לא צריך לצלם. קל למצוא אינספור דוגמאות בגוגל .. אמהות גולשות ומדברות בכל העולם, והסלולרי קרוב לראשי התינוקות

 

ובזמן הנקה

מצאתי המון .. המון .. בכל הצבעים ומכל העולם

 

ו .. יש טרנד סלפי בזמן האכלה והנקה (הצילום הבא מתוך קריאה לתחרות כזו)

 

מענין שצילומי נשים לא לבנות מיניקות עם סלולר קשה למצוא, אך הן בחגיגה כשמדובר בפעוטות

 

כתבות רבות מתיחסות לעובדה שנשים אמריקאיות ממוצא אפריקני פחות מניקות – בעקבות מחקרים הוכרזו תוכניות לעידוד הנקה בציבור זה.  זה מסביר מדוע מצאתי צילומי נשים כהות עור מניקות בשלווה ובהנאה ללא סלולרים, כחלק מתוכניות ה”חינוך”. צילומים יפיפיים ש .. אינם מתאימים לפוסט זה .. אפרו-אמריקאיות פחות מניקות וכנראה שגם פחות מתהדרות בסלפיז וצילומי הנקה עם סלולר.

במחשבה שנייה ..  צילומי הנקה/ האכלה/ חיבוק תוך קשר עין אוהב, שצורפו לכתבות היו מתאימים גם פה, כתזכורת לחשיבות הקשב ההורי,

 

זו תזכורת חשובה בתקופה של היסח דעת והתמכרות דיגיטלית רווחת, גם בקרב הורים.  מצב המונע קשר עין ותשומת לב ופוגע בהתפתחות תקינה של פעוטות.

וזה נכון גם לגבי אבות, ולכלל הטיפול והאכלה (לא בהנקה) – סמרטפון ביד ומבט במסך.

 

מבהיל כמה אתרי הורות ומומחיות ומומחים להתפתחות תינוקות מזהירים – גלישה או שיחה בזמן האכלת תינוקות גורמת להסחת דעת. מדווחים מקרים רבים של האכלת-חסר, האכלת-יתר ואף חנק (גם של פעוטות גדולים יותר שלא משגיחים עליהןם במידה מספקת) ..

 

נכון שצריך להתפרנס גם (במיוחד בימי קורונה)

אבל ..

מעבר לקרינה לגוף הרך, זה לא בדיוק זמן איכות ובעייתי להתפתחות קשר.

הסלולר נלווה לכל פעילות ואבות מככבים אף הם בכתבות על התמכרות מסכים והיסח דעת של הורים ונזקיהם להתפתחות הפעוטות.

 

הנקה/ האכלה היא מהזמנים הטובים והחשובים לאינטרקציה עם תינוקות. קשר עין קרוב וחשוב להתפתחותןם.  מחקרים רבים בנושא התפרסמו במחצית המאה הקודמת.  בקורס פסיכולוגיה התפתחותית בשנה ב’, תואר ראשון בפסיכולוגיה, למדנו כי ילדות וילדים של אמהות “יעילות” המיניקות בידיים חופשיות (תלייה וקשירה או הנחה על כרית) תוך פעילות אחרת, ללא קשר עין ודיבור עם הקטנטנות והקטנטנים המואכלים – מגלים קשיים ופיגור התפתחותי. מחקרים מפורסמים בתחום אף תרמו להטלת אשמה על אמהות “קרות” וזה אף קושר לאוטיזם. זה היה רע והנושא מורכב יותר (אגב, קרינה נקשרת לאוטיזם). אבל מחקרים על התפתחות קוגניציה ומוח מצאו (גם זה מימי התואר הראשון) כי חתולים שגדלו ללא אלכסונים לא “ראו” אותם, מוחם לא למד שיש אלכסון. הם התקשו לתפקד ולשרוד.  מה שלא מתגלה למוח צעיר אינו נרשם ולא קיים במציאות שלו. גם בלמידת שפה לחשיפה המוקדמת חשיבות רבה. ליצירת אינטרקאציה אנושית קשור עין הכרחי.

 

ולמרבה התדהמה, מה הפתרון המוצע באתרים ובלוגים שונים (מסחריים)?

אתר לציוד תינוקות הציע .. בלוטות’ .. חח, כי זה מבטל החזקה ביד אבל .. הסחת הדעת, העדר קשר עין והקרינה בעינן.

אתר אחד הציע .. אפליקציה שתפקח ותתריע מהאכלת יר או חסר או חנק או בעיה .. לא צריך להרים עיניים מהמסך ולהתבונן בתינוקות .. אבוי

 

ואפילו ..  פיתוח “מדהים” – מחזיק לבקבוק ולסמרטפון, אין צורך יותר להביט בתינוקות בזמן ההאכלה. לדבר ולהשמיע צלילים, לחייך אל נתינוקות וליצור קשר עין שכל כך הכרחי להתפתחות תקינה, למי שלא יודעות ויודעים).  .. הנה סרטון גיוס כספים – האכלת תינוקות בלי להסתכל עליהןם – מחזיק בקבוק וסמרטפון  – SWIPE AND FEED

 

 

רגע  .. אם כך בשביל מה לעשות ילדים?

 

מאמרים רבים מתיחסים לנזקי התמכרות המסכים ההורית להתפתחות הפעוטות ולהתנהגותם.

מקור האיור

 

לפי מחקר שפורסם בכתב העת Developmental Science journal, כחלק מהתנהגויות נסיגה והעדר תגובתיות הורית, שימוש בסלולרי צוין כבעל השפעה שלילית על:

  • תפקוד רגשי של פעוטות
  • אינטרקציות הורה-ילד’ה

ילדות וילדים לומדים מצפייה בבוגרים, בחיקוי ואינטראקציות עם הורים.  מחקרים רבים מתיחסים לזמן הרב שילדים מבלים בעיסוק בסמרטפונים,

אתרי הורות רבים מייעצים איך להרחיק זאטוטים מהסלולר ..

ולמה זה כך?  למה הזאטוטים רוצים את הסלולריים?  כי הם מחקים את ההורים.

מחקרים מגלים כי רוב ההורים עסוקים בנייד הרבה יותר מילדיהןם, שעות רבות. מתבוננים במסכים לפחות 8 פעמים בשעה (“בודקים”). והם הדוגמא לפעוטות.  ..  התפוח לא נופל רחוק מהעץ.

האיור מדגים ממצאי מחקרים כי המבט ההורי מתמקד פעמים רבות יותר במכשיר הנייד מאשר בעיני ילדיהןם.

 

פעוטות לומדים תוך כדי חיקוי ורוצים גם את החפץ האור-קולי שמעסיק את הוריהם, מושך את מבטם וחשוב יותר מהם (כן, כך מדווחים ילדות וילדים) ..  רוצים לקחת את האור-קולי שמרחיק את הוריהם למקומות אחרים.

 

הסלולרי מפריע להורות תקינה. ופעמים רבות משמש כבייביסיטר

הפעוטות מתפתחים תוך יקוי התנהגות הוריהןם

 

וגם קשר הורי נחווה פעמים רבות דרך צפייה משותפת במסך

אולם, אל תטעו. זה לא עובד ולא טוב להתפתחות ילדים.

הקליטה הקוגניטיבית של בוגרים ופעוטות שונה מאד.  הקטנטנים והקטנטנות זקוקים לקשר עין ולדיבור ישיר כדי שהמוח יתפתח, כישורי שפה והבנה.  מחקרים רבים הראו שאין למידה טובה ממסכים, בגיל צעיר מאד אין בכלל למידה, אלא התמקדות בשלל האורות והצלילים, ללא הבנה וללא למידה.  נמצא כי איזורי הממוח המגורים ומפעלים מצפייה במסכים לא קשורים בלמידת הכישורים הנדרשים להתפתחות בשלבי החיים המוקדמים.

 

הפסיכותרפיסטית Dr Vihan Sanyal התיחסה למולטי-טאסקינג הורי, תוך כדי זמן משפחתי. התעסקות בנייד גורמת להיסח דעת, לחוסר סבלנות ולהפרעות בשגרת המשפחה.  מחקרים הראו ירידה בנפח החומר האפור ב-  cingulated cortex במוח (פיתול החגורה או גירוס הסינגולום – אזור בקליפת המוח הלימבית), בקרב אלה המשתמשים הרבה בסלולרי ובמדיה דיגיטלית, לעומת אלה שפחות משתמשות ומשתמשים.  איזור זה משפיע על ריכוז וקשב בעיקר.

בגידול ילדות וילדים שימת לב חשובה להתפתחות תקינה באופן מכריע.

ילדים וילדות, שהוריהם עסוקים הרבה במכשיריהם, מגלים פחות סקרנות כלפי העולם, פחות רוגע, חשים מוזנחים ו”לא חשובים”, נוטים לעצבנות ולהתפרצויות ולהפרעות התנהגותיות ורגשיות,  יש גם הפרעות ברכישת שפה ויצירת קשר עין.

 

מחקר בקרב 200 משפחות מצא כי לילדות וילדים של מכורים לסלולר יש יותר בעיות התנהגותיות. הפרעה זו בקשרי ילדים-הורים מכונה טכנופרנס technoference ומתרחשת בשיחות, העדר קשר עין, הפרעה למשחקים ולאכילה

מציינת הפסיכולוגית יעל מן שחר: “בגלל הירידה בסף הקשב והריכוז בעידן הטכנולוגי, חוקרים מצאו כי אנשים לא מסוגלים להקשיב לכם ולהתרכז במה שאתם אומרים מעבר לשבע דקות רצופות (ולעיתים קרובות, הרבה פחות)” .. חוק ה-20-80 פועל, לדבריה.  לפי מחקרים, כדי שיזכרו אותנו בשיחה, יש לדבר 20% ולהקשיב 80%. כדי להצליח, להיות זכירים ולהתקדם, יש לא רק לענות לטלפונים, אלא גם להקשיב לחפירות של מי שמעבר לקו. “מי שנוטים להתכנס לתוך הטכנולוגיה, עלולים למצוא את עצמם בבידוד הולך ומתמשך.”

מחקרים מראים השפעות שליליות על התפתחות פעוטות:

  • ההורים נתקעים ב”קשב הורי חלקי מתמשך” שמוביל להפרעות ברצף השיחה ומפריע ל:
    • התפתחות מיומנויות וכיושרים קוגניטיביים.
    • רכישת שפה.
  • התמכרות לסלולריים בגיל צעיר מדי (כולל השפעה על מבנה המוח) ושעמום מהחיים הרגילים” (הקצב והבהובים שונים וגירויים נמוך יותר)

ילדים היום מגיעים מוכנים פחות לבית הספר, מבחינת ידע ומיומנויות ובעיקר מבחינת הפרעות קשב ויכולות ריכוז, זכרון ולמידה.

 

 

אזהרות מהקמפיינים היפיפיים  WE ARE NOT SAM

הסבר ..  מה אנחנו לא .. ? מה זה SAM ?  וגם על מודל SAR לכל המבולבלות והמבולבלים לגבי רמות הקרינה מהמכשירים

 

חדירת הקרינה שונה למוח של ילדים וילדות – גופם סופג פי 2 (וזה לא נמדד במודל SAM)  – איורים לפי הדמיות מוחיות ממחקרים רבים

 

 

 

להמשיך?  נותרו לי הרבה תמונות להרבה יותר קולאז’ים מחיפוש של שתי דקות

אני מתבוננת ונעשה לי עצוב

אני נזכרת בחברתי מניקה עולל קטן ואחותו בת השלוש מחזיקה לה באוזן כדי להתחבר גם.. שחות עירות התנהלו, בשימת לב ואהבה.

כן, עצוב.

התחלתי לאסוף חומרים לפוסט זה בבוקר שלאחר הכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, אם האמהות שצועדות מולי בשעות האור, הלוך ושוב, עם הנייד צמוד לראש הקטנטנות והקטנטנים, היו צופות בכנס .. ודאי היו משליכות את המכשיר כנשוכות נחש, אני חושבת .. מקווה ..

אבל יש מי שיש להם אינטרס לבלבל את הציבור (כמו שהיה במאבקי העישון/ עופרת/ אסבסט/ משבר האופיאטים/ מפגעי מים וזיהומי אוויר וכדומה) זה נורא . ואני נזכרת בשינוי שחל בהתנהגות הילד על הספקטרום בבית ממול, כשתוקנה תקלה חמורה בתשתית החשמל שזוהתה רק בזכות הרגישות שלי.

את הקשר בין קרינה ואוטיזם גיליתי רק אחרי התיקון – קישור

את הקשר בין קרינה לדמנציה (שזה דומה) הכרתי מעצמי

מוח של ילדות וילדים סופג יותר

מרשמי היום הראשון בכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה בלתי מייננת

וגם .. לא מרימים מבט – אפליקצית זיהוי והתרעה – תנו להריוניות לשבת https://www.facebook.com/FatherlyHQ/videos/1102419219811219

 

 

במחקרים רבים נמצא כי ילדים וילדות סופגים קרינה רבה יותר.

ככל שגילם צעיר יותר (והרקמות רכות יותר) – ספיגת הקרינה רבה יותר.

זה מודגם היטב בצילומי סריקות מוחיות, אשר משווים מוח בוגר עם מוח בן 10 ומוח בן 5 בעת חשיפה לקרינה סלולרית.

ככל שנראה בהדמיה המוחית יותר אדום-צהוב המצב יותר גרוע – כלומר, נזק לרקמות הרכות במוח.

 

 

במאמר מ- 2014 אשר נקרא “מדוע ילדים סופגים יותר קרינת רדיו/ מיקרוגל” התיחסו החוקרים, ובראשם לויד מורגן, לחשיפה לקרינת רדיו/ מיקרוגל (סלולר, וויפיי, אלחוטי).

במאמר פורטו והתיחסו לנקודות הבאות:

  • השפעת קרינת רדיו (סלולר, אלחוטי, וויפיי ועוד) על שכבת המיאלין אשר עוטפת את תאי העצב.
  • אובדן זיכרון וניוון מוחי כתוצאה משימוש במחשבים וחשיפה לקרינה סלולרית (דמנציה דיגיטלית – Digital dementia).
  • נזקים לזרע ולפיריון.
  • חשיפה של עוברים.
  • עלייה בתחלואה של סוגי סרטן מסוימים.
  • תקופות חביון של סוגי סרטן הקשורים לחשיפה לקרינה.
  • סרטן שד הקשור לנשיאת המכשיר הסלולרי בחזייה.
  • סוגי סרטן שונים בבלוטת הרוק.
  • תקנים של FCC ומגבלותיהם,
  • מכירת צעצועים, שיש בהם משדרים וקרינת רדיו, לשימוש של תינוקות ופעוטות.

 

מסקנות החוקרים:

  • קרינת רדיו נמצאה (והוגדרה) כמסרטן אפשרי בבני אדם.
  • ילדים סופגים יותר קרינה ממבוגרים.
  • עוברים בסיכון אפילו גבוה משל ילדים.
  • יש לאסור על נשיאת סלולר בחזייה.
  • מדריכי השימוש במכשירים סלולריים כוללים התיחסות לבעיית של חשיפה יתר גם ביחס לתקנים הגבוהים של היום, שלא מגנים על הבריאות.
  • נדרש איסור על שיווק ציוד אלחוטי לילדים.
  • למרות אזהרות ממשלתיות (ובעלונים של מכשירי הסלולר) הציבור לא מודע לסכנה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת.
  • תקני החשיפה לקרינה בלתי מייננת לא עודכנו עשרות שנים (למרות עלייה דרמטית בחשיפה האישית והסביבתית לקרינת רדיו). תקנים מיושנים אלה לא מספקים ויש לעדכנם.
  • הנחיות השימוש במכשירים סלולריים, במחשבים ניידים ובטאבלטים מנוגדרות לדרך בה רוב הציבור משתמש בהם. (לגבי סלולר ההנחיה היא החזקה 2.5 ס”מ מהראש/ גוף, לגבי מחשבים ניידים וטאבלטים ההנחיה היא החזקה 20 ס”מ מהגוף – ללא מגע בגוף).

קישור למאמר

 

בכתיבת מאמר זה השתתפה גם דר’ דברה דיוויס, מייסדת ונשיאת Environmental Health Trust, שהוא מלכ”ר מדעי לגבי צמצום מפגעים סביבתיים. דר’ דיוויס זכתה בפרסים על ספריה, היא משמשת כפרופ’ אורחת בביה”ס לרפואה של בית החולים הדסה בירושלים ובאוניברסיטה באיסטנבול, הקימה את המחלקה הראשונה בעולם לאונקולוגיה סביבתית באוניברסיטת פיטסבורג. משך השנים שימשה כיועצת בכירה לממשל קלינטון ולארגון הבריאות העולמי, היא מרצה ברחבי העולם על נזקי קרינה וזיהום סביבתי, אשר פרסמה מאות מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים.

דר’ דיוויס מצטטת את דר’ דויד סרבן-שרייבר, רופא וחוקר שנפטר ב- 2011, מסרטן מסוג גליובלסטומה – גידול ממאיר במוח שנגרם מקרינה סלולרית. דר’ סרבן שרייבר כתב: “איננו רוצים להאמין שהמכשירים שאנחנו כה קשורים אליהם עלולים להזיק לילדים, אבל מדע אינו קשור לאמונות, ולכן גם החלטות ממשלתיות לא אמורות להסתמך על אמונות”.

כיסויים צבעוניים מגנים על מסך המכשירים משבירה כשפעוטות מפילים או נוגסים בהם, אך אין הגנה על מוחותיהם מפני הפולסים של הקרינה מהמכשירים הדיגיטליים, בהם משחקים לרוב כבר לפני גיל שנתיים, כותבת דר’ דברה דיוויס.

קרינה בלתי מייננת אינה גורמת ליינון ולא לחימום, אולם בהתמדה מפריעה ומחבלת ב- DNA, במחסום דם-מוח שמגן על המוח, במנגנוני חימצון וגורמת ליצירת רדיקלים חופשיים ועוד. מוחות של ילדים מוקפים עצם גולגולת דקה וחדירה יותר, הכוללת יותר נוזלים.

מח העצם של ילדים בגילאי 5 סופג פי 10 יותר קרינה בהשוואה למבוגרים. בקרב תינוקות ופעוטות הספיגה גדולה אף יותר. וזה כולל מכשירי בייבי-סנס ואפליקציות שהפכו לשמרטפיות.

מחקרים גם מצאו כי חשיפת עוברים לקרינה בזמן ההריון, מביאה לשיעור מוגדל של הפרעות התנהגות וקשב.

זרע של גברים נפגע אף הוא עקב חשיפה לקרינה – המוביליות והחיוניות של תאי הזרע נפגעת באופן חמור ועימם יכולת הפיריון.

סיפור גידולי המוח מורכב עקב תקופת החביון הארוכה (כעשור) וכי דפוסי השימוש בסלולר והחשיפה לקרינה גברו מאד בהשוואה לעבר. כך מסבירה דר’ דברה דייוויס.

 

מדבריה של דר’ דיוויס בפורום המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

כאמור, ככל שיש יותר אדום-צהוב מדובר בספיגה גדולה יותר ובנזק גרוע יותר לרקמות הרכות המוח.

דר’ דברה דיוויס מציגה הדמיות מוחיות של ספיגת הקרינה במוח ילדה לעומת בוגר

דר’ אנני ססקו בכנס על ילדים וסרטן – מדברת על קרינה בלתי מייננת ונזקיה, במיוחד לילדים

 

כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שכיח בילדים אשר דורש בירור (יכול להעיד על נזק מוחי)

על ילדים רגישים לקרינה

נער נפגע קרינה שנאלץ לעזוב את בית הספר – כתבה ברדיו דרום

מהי רגישות לקרינה

“נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם” – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

הדגמה של השפעת קרינה אלקטרומגנטית על תאי דם – דר’ מגדה חבס

 

הדגמת שונות מוחית של רגישים לקרינה במחקר של הוזר מ- 2017

 

דר’ דברה דיוויס באוניברסיטת מלבורן על קרינה סלולרית ב- 2015

 

 

 

דר’ אנני ססקו בכנס על סרטן בילדים – נזקי קרינה בלתי מייננת.

 

כמה רגישים לקרינה יש – דר’ יעל שטיין מהדסה עין כרם

פרופ’ אולה יוהנסון של רגישות לקרינה בתקופתנו

חברתנו עדית וניתוח מוח רביעי להסרת גידול סרטני (גליומה – סרטן מוח הנגרם מקרינת סלולר)

רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר’ דניאל מישורי

הקלה בימי קורונה – חווית החיים של רגישי קרינה קשים

למה במבדקים “ידועים” לא מצאו רגישות לקרינה

אין איפה לגור – נפגעי קרינה (סלולרית, אלחוטית)

קשיי הקמת עמותה וגופי עזרה עצמית של רגישים לקרינה

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.