אין איפה לגור – נפגעי קרינה בלתי מייננת (סלולרית, אלחוטית)

פורסם ב-

בעודנו עובדים על הכנס הראשון של העמותה, שיתקיים בחודש הבא באוניברסיטת תל אביב ..  כמה שיחות עדכון עם נפגעי קרינה בלתי מייננת שהפכו פליטים ומחפשים בית (רובם גם נפגעי כימיקלים סינתטיים/ זיהום סביבתי בדרגות שונות):

ב' .. הפסיקה את החיפושים ותישאר בבית לא טוב עם רטיבות ועובש ושכ"ד של 8,000 ש"ח שלא מותיר לה לקנות אוכל. הפסיקה כי "אחרי יום מדידות התמוטטתי.. הבנתי שאני פחות חזקה ממה שחשבתי כשהייתי פה כל הזמן בסביבה מוגנת. הבנתי שאף אחד אחר לא יצליח למצוא לי בית מתאים ושאני תוך ימים ספורים חוזרת למצב הנורא של לפני שנתיים".

מה תעשי עם כסף? אני שואלת את מי שהיתה בעלת קריירה מפוארת ומצליחה

"אתמוטט כלכלית לגמרי, החסכונות נגמרים ושכ"ד מהבית שלי לא מספיק, התביעה מסתבכת ועו"ד רוצים כסף ואין הכרה, לא מצליחה להגיע להכרה במצבי זה יהיה מאבק של שנים במדינה המחורבנת הזו".

ד'.. חייבת למצוא בית ולא מוצאת, שבורה לחלוטין, חיה על קצבת נכות מתאונה ישנה, לא קשור לקרינה, בקושי מתקיימת. העסק שלה (עיצוב) התמוטט כשהפסיקה לתפקד בגלל הקרינה. וכעת.. הבית (חורבה מתמוטטת) שגרה בו להריסה. היא תיאלץ לפנות.. היא בהיסטריה, לא יודעת לאן תלך, חברים מחפשים עבורה ולא מוצאים מקום מתאים.

נ'.. הפסיק לחפש אחרי 8 חודשים של חיפושים, לא מוצא כלום, למזלו יש לו קצבת נכות מצה"ל, אבל גם לא מתיחסים לרגישותו לקרינה. כעת האריך את השכירות בחור הגרוע בו הוא נמצא לעוד שנתיים, בלית ברירה, מקווה לנס.

ר'.. התייאש מלמצוא, כל מה שראה עם קרינה ועם עובש (וזה רק אחרי המלצות ובדיקה במפות הקרינה ובגוגל ארת'), לא מרגיש טוב בשום מקום, מצבו מידרדר ביציאות הללו, לא מסוגל יותר לצאת לראות בתים ולמדוד, מתקשה להתאושש, גם החיפוש במחשב הורג אותו.. לכן.. חתם לעוד שנה בבית המתמוטט שנפגע מאתר הבנייה ליד, סגור לחלוטין ולא פותח חלון בגלל האבק והכימיקלים מאתר הבנייה הצמוד, רעש נוראי וחוסר ברירה, "לפחות מבחינת קרינה זה יחסית טוב כי הבית מוסתר.. אבל לאחרונה היו פריצות קרינה גבוהות מכיוון הים וסבלתי נורא".

ד' .. נכה צה"ל רגיש לקרינה שכר, בלית ברירה, בית ישן מוגן מקרינת רדיו (שסביבו עצים ובתים גבוהים ללא אנטנות), שהיה בו צבע טרי ועובש. הוא לא הרגיש טוב אבל קיווה שיצליח לשרוד אם יאוורר. הזהרנו אותו אבל הוא התעקש.  "לא היתה לי ברירה אחרי שחיפשתי למעלה משנה. לא יכלתי להמשיך לישון בחורשות ובשמורות טבע". כתוצאה מחשיפה זו גברה רגישותו מאד גם לכימיקלים, לעובש ולחשמל, בנוסף לרגישות לקרינה סלולרית ואלחוטית. הוריו מחפשים לו מקום אחר ולא מצליחים למצוא שום דבר מתאים. חברה שלי איפשרה לו לנסות להות בבית שהיא משכירה, שקיווינו שיוכל לחיות בחלק ממנו, אולם הוא הרגיש בו רע מאד בגלל תשתיות החשמל. מצבו הולך ומידרדר, הוא "מתחזק" ומתפלל להבראה. פתרונות ארציים אין.

ל'.. הצליחה למצוא מרתף טחוב, בינתיים תסתפק בזה כי אין שם קרינה, אבל לא טוב לה, כאבים ותסמינים חדשים מתפתחים, והנפש נגמרת מתחת לאדמה העדר אור שמש בבית ומגע באדמה מזיקים לה.. יש גם סכנת הצפה בגשמים הללו.

י'.. חי כרגע במקלט שפרץ אליו בשכונה שיש בה הרבה בנייה ולא שמו לב, לא יודע מה יהיה, הקשר איתו מתקיים דרך חבר שמביא לו אוכל.

ר' .. חי בבית הוריו, אבל רוב הזמן יורד לשהות במקלט, כל עוד השכנים לא מבחינים, בעיקר בלילות הוא שם. רק שם יש הקלה בכאב כי מתחת לאדמה ואין חדירת קרינה. האוויר שם טחוב ולא בריא, הוא מרגיש חוסר אונים ולא יודע איך יתגבר. למשפחתו אין כסף לעזור לו, לא במגורים ולא בתוספי תזונה או טיפול.

א'.. ברחה מהבית ומתחבאה בממ"ד פנימי בבית של משפחה, הם ניתקו את הוויפיי ומרחיקים את הניידים מהאיזור שלה אז קרינת רדיו אין, אבל תשתית חשמל לא טובה והשדה המגנטי גבוה לה, ובעיקר סובלת מעשן הקמינים בחורף – תסמינים מאד קשים. גם באיזור בו היא כעת הסבל נוראי בגלל תחבורה ותעשייה..

בצילום – חברתנו שפלשה למקלט כדי לברוח מהקרינה הסביבתית הגבוהה והגשמים, לפני כן התחבאה בשמורות טבע מיוערות.  הצילום מ- 2014 מכתבה בישראל היום.  ב- 2015 מצאה מחסן ללא מים זורמים וחיה בו בתנאים קשים. כיום היא שוב מחפשת מגורים כי ה"בית" שלה מועמד להריסה בקרוב. היא מחפשת כבר חודשים רבים ולא מוצאת.

ס'.. לא יוצאת מחדר השינה (שמיגנה עם יריעות אלומיניום) כי בשאר איזורי הבית וברחובות הא נגמרת מכאבים, רק רכשה מד קרינה והחלה ללמוד את הענין, לא מצליחה למצוא שום מקום בו היא מרגישה טוב – מאד מפריעים לה ריחות (כימיקלים) וסמרטפונים בכל מקום. הפסיקה ללכת לעבודה..

א'.. חייבת לעזוב את דירתה באח הערים הגדולות, בגלל זיהום האוויר והקרינה הרבה, בעיקר מאז "העיר החכמה", תאורות הלד ועוד. מצבה הידרדר מאז שהתרינו "מונים חכמים" למים. היא סובלת מאד, מחפשת ומחפשת, תוך קשיים רבים להגיע ולהתנייד בדרכים, כל יום כזה גורם תסמינים קשים ודורש התאוששות ארוכה. אין לה ברירה והיא לא מצליחה למצוא מגורים הולמים. ובקרוב הפינוי של דירתה..

י.ר'.. ממגנת עוד ועוד את דירתה בתל אביב. זמן רב תכננה לעזוב ולחפש מקום אחר אולם מצבה הבריאותי הידרדר והיא עברה ניתוח. גופה החלש והשברים בעצמות (תופעה שמאפיינת חלק מהנשים הבוגרות בקהילה) מתקשים להחלים (וזאת למרות טיפולים, פיזיותרפיה, אימוני צ'י קונג ותוספי תזונה ייעודיים והעובדה שמדובר בספורטאית נחושה שבעבר החלימה מפציעות קשות). כרגע מצבה גרוע והיא אינה יכולה להתעסק בחיפוש מגורים, נסיעות ומדידות קרינה. הקרינה המתגברת בעיר ובדירתה (מהשכנים בעיקר ודרך החלונות מהרישות העירוני) מקשה מאד על תפקודה ועל החלמתה. מרגישה בודדה במלחמתה ונשמעת מיואשת.

נ' התגיירה ועלתה לארץ עם עברית מדהימה שלמדה לבד. היא הפכה רגישה לקרינה בעת עבודתה מול אנטנה ברעננה ונאלצה לעבור למקום נמוך קרינה ולהחליף מקום עבודה. נ' מצאה עבודה שהתפקוד בה לא היה לה קל, עקב חשיפה לקרינה בדרכים ובבתי מטופלים. לאחר אובדן הכרה בצומת דרכים מול אנטנות (ולאחר מכן בחדר מיון), למרות אהבתה לארץ ולעם ישראל, נאלצה לחזור למולדתה לאחר 6 שנים – רק בגלל רגישותה לקרינה, התסמינים המגבילים והקושי להתפרנס בארץ עם מוגבלות תפקודית זו. מוגבלות תפקודית סביבתית שאין בה הכרה במדינת ישראל. כיום היא מקבלת קצבה ממשלתית ומתגוררת בבית נמוך קרינה באיזור כפרי בגרמניה.

ס' .. נכנעה וחזרה להורים, שם יש לה חדר ממוגן ממנו אינה יכולה לצאת כי בסלון או במטבח, ואפילו בשירוים ובמקלחת, מאד כואב לה. הקרינה מגיעה בעיקר מהשכנים מלמטה ומלמעלה, החדר שלה ממוגן. כל יציאה הסבל כל כך גדול שהיא מעדיפה לא לצאת. מצבה גרוע.

ג' .. חי בבית ישן צמוד לאתר בנייה. הבית נפגע וחלקו התמוטט, הוא חייב למצוא מקום ולא מצליח לנסוע למדוד. אבא שלו מחפש ונוסע למדוד אבל לא מוצא שום דבר עם ערכים מתאימים. הוא מיואש. הכימיקלים מחומרי הבנייה עושים לו רע, ולזה נוסף עשן הקמינים של השכנים. הוא לא פותח חלונות ולא יכול לצאת להסתובב בחוץ, רק בלילה. ולפעמים יש פריצות קרינה שהחלו בשנה האחרונה שמאד מכאיבות לו. בינתיים הוא פה אבל מצבו לא טוב, יש לו קשיי נשימה בגלל הכימיקלים. מבחינת קרינה – ההימנעות משימוש ומחשיפה לקרינה טובה (ממש מודה לאלוהים שמצא בית בלי קרינה ויודע כמה זה חשוב) אבל כשנחשף לקרינה בחוץ הכאבים מיד מתרוממים. כשכואב לו תמיד מתגלה קרינה.

נ' .. מצאה סופסוף, אחרי למעלה מחצי שנה של חיפוש קדחתני בית סביר לילד שלה, שהוא רגיש לקרינה וסובל מאד. לאחר שעברו הסתבר (כצפוי) שיש בעיות ומפגעים שלא הכירה. יש פריצות קרינה בלילות (אולי מכ"מים) וגם תשתיות החשמל בעייתיות, הוא שוב סובל (מתנפחת לו הקרקפת עם דימומים פצעים והמון כאבי ראש), מחפשת פתרונות.הם משתמשים בשליש מהבית ומהשטח כי השאר מוקרן ובעייתי.

ת' שביקרה אצלה חזרה ממוטטת לחלוטין ואמרה שלא טוב שם. בעקבות ביקור זה היא החליטה לא לחפש מגורים כי אחרי כמה שעות הרגישה רע אז עדיף שלא.  (כשאני מגיעה לת' אני חוזרת במצב רע בגלל העובש ומערכת החשמל והקירבה לקווי המתח ברחוב (הרגילים). גם אצל עמיר רע לי ואצל ד' .. בגלל החשמל וכיון שיש פליטה מלבידים וחומרי בנייה כי זה בית שבנייתו הסתיימה לפני שנתיים).

ט' המתוקה מתקשרת להתיעץ: "לקח לי שנה וחצי למצוא. זה בית עם פריצות קרינה משני כיוונים שאני צריכה למגן. המיגון ממש יקר ואין לי כספים כאלה, אבל אין לי ברירה. אני אולי אקח הלוואות אבל גם אין לי יכולת להתפרנס והורי לא עוזרים לי. אבל מעבר לכסף, הבעיה היא שיש שם עובש ורציתי לדעת כמה זה נורא".    .. ובכן.. זה נורא, זה בעצם לא אפשרי. כמובן יש לבדוק היטב מה המקור. אם מקור הרטיבות והעובש ניתן לטיפול, איטום ומניעת המשך רטיבות. אחרי תיקון המקור יש לבצע ניקוי רציני. רק במצב כזה ניתן לשקול זאת. אם לא ניתן לטפל היטב זה מאד לא מומלץ. בעצם, אסור. נפגעי קרינה שחיים במקום עם מפגעי כימיקלים נוטים לפתח רגישות לכימיקלים (ולהיפך). הגרוע ביותר מהמפגעים הוא עובש שחור. ואני מספרת לה על ד' היקר, בחור חמוד רגיש לקרינה שהיה הומלס זמן רב (וישן במקומות שגם אני התחבאתי בהם בימי ההומלסיות הכפויה סביבתית שלי – אותם נקיקים וחורבות מצאנו) מצא בית טוב מבחינת קרינת רדיו ומעט בעייתי עקב קירבה לקו מתח. החלטנו אז שישהה בעיקר בחלקו האחורי של הבית ויתרחק מתשתיות החשמל ברחוב ובכניסה לחלקה (פילרים). הבעיה היתה צבע טרי. הזהרתי שהוא עלול לפתח רגישות לכימיקלים (חורף באיזור קר שמקשה על שינה עם חלונות פתוחים). ולצערנו, כך היה. הבחור הפך תוך מספר חודשים לרגיש בדרגה קשה גם לקרינה וגם לכימיקלים. והתסמונת המשולבת קשה שבעתיים.

ד' היא נפגעת קרינה, שמחפשת כעת מגורים, אך כותבת לי על ניסיונה לסייע לנפגעת קרינה אחרת, קשישה:  "אני מנסה לעזור למישהי למצוא חדר למגורים. היא קשישה בת 80 נפגעת קרינה קשה שהעבירו את כל חיבורי הטלפון בבית האבות שלה לווי פיי. 150 ראוטרים של ווי פיי פלוס מונים חכמים פלוס סמרטפונים ואולי עוד מכשירים. מאז השינוי היא מנותקת מטלפון ואינטרנט. היא רגישה גם לתדר נמוך מאוד ולא יכולה לחיות עם מכשירי חשמל בכלל. היא חסרת אמצעים. נמצאת רוב השעות בחוץ ולצערי, כנראה תמות בקרוב כי ההצעות שהעברתי לה עד כה לא היו מתאימות לה (יקר מדי, או שיש ראוטר- בגלל החיבור לטלפון וכו'). מצבה הולך ומדרדר. מייאש ממש"

עדכון – צ' שניהלה פרויקטים ענקיים והיתה בעלת חברה מצליחה עד שהפכה פליטת קרינה ונאלצה לברוח מדירתה בעיר, כותבת "נעלמתי כי הורידו עצים מאחורי הבית שגרתי בו (במושב במרכז הארץ) ובבת אחת הקרינה התרוממה. לא הייתי מודעת למה שקרה, אבל תוך כמה ימים הגוף שלי והבריאות הידרדרו במהירות למצב הנורא שהייתי בו לפני שהגעתי לבית הזה. הייתי חייבת לעזוב, הפסדתי שכירות גבוהה מאד של כמעט שנה (הם לא ויתרו לי ולא מצאתי סבלט כי לא היה לי כוח לטפל בזה). היה נורא לחזור להיות הומלסית והיה קשה למצוא, לקח לי קרוב לשנה בעזרת חברים ומתווכים שנתתי להם מדי קרינה למצוא מקום, הוא לא טוב אבל לפחות יש לי קורת גג כלשהי, מיגנתי ואני חיה עם הרבה מגבלות ומנסה לשקם את בריאותי". צ' היא דוגמא לכך ששינויים קטנים בסביבה מסכנים אותנו ומחזירים למצב קשה – פליטי סביבה בחוסר בטחון וחיפוש תמידי.

ח' גר בבית מעופש שהתמוטט בגלל בנייה בחלקה צמודה. למרות מאמצים זמן ממושך לא הצליח למצוא מגורים הולמים. לבסוף התפשר על בית שצריך היה למגן משני צדדים וקיווה לטוב. אחרי כחודש התמוטט לגמרי בבית החדש,  גופו קרס מרוב קרינה ומפגעים שהיו מעל ליכולתו לשאת. הוא עבר להתגורר בבית אביו, ששאינו מתאים למצבו ואינו מסוגל לתקשר אפילו בטלפון קווי (כי הרגישות גברה והשדה המגנטי הנמוך הזה חזק מדי) או להיות בסביבת  חשמל. כבר חודשים רבים אינו עונה לאף פנייה. איבדנו כל קשר עימו ואנו דואגות וחוששים לו.

 

ואני .. בבעלותי ארמון שבניתי בידיים ואיני יכולה להתקרב אליו בגלל קרינה מהשכנים,  ברחתי.  כל תקופת חיפושי מגורים שהיתי בחופים, שמורות טבע, בתים נטושים, בקתת יער, מקלט, במכונית באיזור מיוער ובעיקר ב"צינוק" – חדר בבית הורי שמוגן בעזרת רשתות אלומיניום ובדים חוסמי קרינה (פיתוח צבאי) והשכנים הסכימו להרחיק מאיזור זה כל מכשיר משדר. שנתיים וחצי של חיפוש יומיומי ברחבי הארץ לפי מפות אנטנות ועם מד קרינה (וחברות וחברים שנהגו כי לא יכלתי לנהוג למרחקים מול אנטנות, שכבתי מכוסה בדי מיגון מאחור) – עד שמצאתי את הבית הראשון נמוך הקרינה וללא צבע/ שיפוץ/ ריסוסים/ דבקים באיזור נמוך זיהום תחבורה/ חקלאות/ תעשייה (ועם מסנני אוויר גדולים).

עברתי 8 בתים ב- 4 שנים, מחלקם חולצתי במצב קשה מאד (ולכאורה המדידה בהם היתה טובה – תמיד מתגלים עוד מפגעים ונדרשו התאמות מאד יקרות, לא תמיד אפשריות), בבית בו השתקמתי חייתי ב- 2 מ"ר מתוך 100 – לקח לי שנתיים וחצי למצוא אותו, חייתי בעיקר בחצר שהיה מוקף חורש עבות, אבל ב- 2016 נאלצתי לברוח יחפה מהלהבות, השריפה הגדולה חיסלה הכל, מאז שוב נודדת בין בתים יקרים עם מלא עובש שגורם לי חולי..

בבית שאני שוכרת, במושב המקסים, שכ"ד גבוה מאד, תשתית חשמל גרועה ומכאיבה (לאחרונה מדדתי וגיליתי שיש תקלה בחשמל, מודד קרינה פרטי ואחריו מודדים מחברת החשמל אישרו – יש תקלה. שוב שכנים שלי יינצלו בגלל שהרגישות שלי מגלה תקלות.. אבל לחברת חשמל לא בוער ולא ממהרים לתקן. אין לי כוח לרדוף אחריהם). הבית רטוב ומעופש וקר בחורף ולוהט בקיץ (המזגנים עם עובש ובמיקומים לא טובים לי, אני משתמשת במעט מאד חשמל), שנים חיכיתי לבית שיתפנה ברחוב הקטן שלפני שנים הצלחתי לאתר, שבו התאוששתי ובניתי לי קצת חיים, רחוב שחלקו (הקטן) מוגן מקרינה איכשהו.. התפנה בית, יקר מאד, שמחתי.. מדדתי שוב ושוב.. ותכננתי והבאתי חשמלאי מומחה (שבכל בית משנה לי מערכות חשמל בהמון כסף) .. ו.. אז .. נורא כאב לי שם. אז שוב מדדתי ולתדהמתי התגלו פריצות קרינה בלתי אפשריות, גבוהות הרבה מעבר לכל דימיון. פריצות קרינת רדיו מכיוון הים – מכ"מים כנראה. כל רגישי הקרינה שחיים באיזור סובלים מפריצות אלו בשנה האחרונה. כולם מחפשים פתרון ולא מוצאים. הקרינה גוברת בהתמדה בכל מקום.

אין לנו לאן ללכת

 

 

מה היינו רוצים .. אומרת יעל לאמנון לוי ב- 2015  ..  גטו

"שמורת טבע אחת נמוכת קרינה" כדי לאפשר הרגעת הכאבים והתסמינים הקשים ושיקום ראשוני לנפגעות ונפגעי קרינה

שיקום שיכול להיעשות רק בתנאי הימנעות מחשיפה לקרינה

 

 

בוידאו מעט מדברי פרופ' סדצקי, מומחית לאפידמיולוגיה, סרטן וקרינה (ועד לאחרונה ראש שירותי בריאות הציבור) על הקרינה הגוברת במרחב הציבורי ופליטי הקרינה – מתוך תוכניתו של אמנון לוי מ- 2015.

אחריה מרואינת יעל, אמנית ומעצבת ומצליחה שהפכה לפליטת קרינה (שמסתירה את שמה ופניה מחשש שיזהו אותה כמו רבים מנפגעי הקרינה שסובלים מלעג, ביטויי שנאה, ניכור והתנכלויות) ועוד כמה מאיתנו – פליטי קרינה ללא זכויות אדם בסיסיות.

 

קישורים מענינים:

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפוןאי על השפעות בריאותיות של קרינה  ינואר 2021

ישוב לנפגעי קרינה

פליטים סביבתיים – מצגת של דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, בכנס אונסקו 2015

פליטים סביבתיים – כש"בית" הופך עוין – פוסט מומלץ

חיפוש מגורים לרגישי קרינה


 

חלק קטן מהמון פוסטים ב- 6 שנים – איך מחפשים מגורים לרגישים לקרינה (ולכימיקלים סינתטיים) 

(לחיצה על התאריך הדינמי מעבירה לפוסט)

https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10155132266955893

https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10155842043455893.


פליטים סביבתיים – כש"בית" הופך עוין – פוסט מומלץ

פוסט של עמיר בורנשטין – מדריך חיפוש בית (נמוך קרינה)

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.