התיחסות ל”הוכחות” כי מחוסנים משדרים קוד בלוטות’ – עמיר בורנשטין

פורסם ב-

הסבר ועדכון 21/12/2021 לגבי ביקורת על אתר “נקים” של חיים יטיב בגוף הפוסט.

בפוסט המקורי העלה עמיר שתי ביקורות:

  • גדולה ועיקרית
  • קטנה ומשנית

חיים יטיב התרכז במשנית ולקח זמן עד שענה לביקורת הראשית, לא בצורה מספקת. עמיר הרגייש כי חיים ממהר להסיק מסקנות ושהניסויים שלו לא בוצאו בצורה נכונה. נקווה כי בניסויים הבאים ידע לבדוק בצורה עקבית וסטרילית ויתעד בסרטונים את שלבי הניסוי שיסירו כל ספק. כרגע יש עדיין ספק.

הביקורת הגדולה התיחסה לניסוי שיטיב תיעד בוידאו (סרטון בו הלך בסביבה מלאה אנשים, תוך ביצוע סריקת בלוטות’ וקיבל רשימת  MAC ID  ויתכן כי רוב המספרים שייכים לציוד אלחוטי ותשתית מבוססי בלוטות’ שאינו מודע להם. זה לא מוסבר בסרטון ועלוים להבין בטעות שהמספרים הללו הם MAC ID שמוחזר מגוף מחוסנים).

הביקורת הקטנה התמקדה בקישורים שהביא באתר, ללא סייג וללא הסבר (מה שהגביר את החשש שתוצאות ומסקנות הניסוי של חיים לא נכונות).

הביקורת הגדולה והדגש של עמיר היו שהניסוי שחיים תיעד בוידאו אינו נכון ולא מספק. רוב הסיכויים שבניסוי שלו, וגם בניסויים של אחרים, שבוצעו באיזורים בהם אנשים ותשתיות מרובות, מספרי MAC ID שהתקבלו בסריקה נבעו מציודים אלחוטים מבוססי בלוטות’, שלא מוכרים למודדים ומשדרים רק MAC ID  ללא שם, או שרחוקים יותר ולכן השם והפרטים לא מגיעים למכשיר הסורק.

ביקורת קטנה יותר התיחסה למידע הנוסף, כמו המחקרים שהובאו באתר “נקים”, שנראים למי שאינם מבינים כהוכחה מחקרית לטענותיו ולניסוי שלו, בעוד אינם רלבנטיים, למעשה (מדבקה למכולה, או מאמר תאורטי על רשתות תקשורת אלחוטיות בגוף בתדרי טרה הרץ, או הודעה לציבור על רכישת מזרקים עם תג RFID).

לאחר מבט קצר במחקר, העלה עמיר חשש כי המחקר אינו רלובטי וכי אינו עוסק בקרינת בלוטות’ שנבדקת בניסוי אלא בקרינת רדיו בתדרי טרה-הרצים שאינה נעה ביעילות בתוך הגוף. תחילה חשב עמיר שחיים התבלבל ובמקום להביא מאמר על טכנולוגיה ברמת יישום בתקשורת בלוטות’, הביא מאמר לא רלבנטי על טכנולוגיה שונה בתדרים גבוהים בהרבה.

לאחר קריאת רוב המחקר, הבין עמיר כי חיים לא התבלבל בין בלוטות’ לטרה הרצים, אלא הביא את המאמר כהוכחה שטכנולוגיה של תקשורת בין ננו רכיבים מהחיסון בתוך הגוף קיימת, פעילה ובשלבי יישום. אולם, מאמר זה לא מתיחס לזה ולכן עדיין אינו רלבנטי.

בטעות ייחס עמיר לחיים שגיאה בסיסית יותר, אולם נראה כי חיים שגה באופן הבאת המאמר.

מקריאת המאמר, עולה כי הוא תאורטי (בלבד) ועוסק באפשרות יישום טכנולוגי של מערכת תקשרות מרובת ננוגלאים – רכיבים וננוראוטרים בתוך הגוף. המאמר מעניין ומפחיד. במאמר מציינים קושי בהעברת תקשורת בתדרים אלה בתוך הגוף. אי לכך, מרחק התקשורת יהיה קצר מ- 1 ס”מ בדרך כלל. שידור בין רכיב לרכיב יבוצע פעם בכמה עשרות דקות.

המאמר מ- 2018 וסביר שמאז נעשתה התקדמות מחקרית.

לא הייתה טעות בסיסית של חיים, אבל רלבנטיות המאמר בעייתית. כאמור, המאמר תאורטי ואין בו תיאור ניסוי, אין הוכחת היתכנות ולא דיווח על טכנולוגיה קיימת או חדשה בשלבי ניסוי או יישום. מאמר זה מוצג באתר של חיים יטיב (“נקים”) ללא סייגים אלה ועלול להתקבל כסימוכין לקיום הטכנולוגיה ברמה יישומית וכאילו זו הטכנולוגיה שנבחרה לחיסונים.

נקווה כי חיים יוסיף באתרו היתיחסות לכך. המאמר מתואר באתר של יטיב במילים: “המאמר על הטכנולוגיה מתורגם לאנגלית מספרדית” ועלול להשתמע כי מאמר זה מתאר טכנולוגיה הנמצאת בשימוש במזרקי החיסונים. זה אולי נכון, ואולי אכן משתמשים בזריקות בטכנולוגיה זו, או בדומה לה, אבל זה לא כתוב במאמר. נראה כי יטיב לא הביא הוכחות לכך.

השערות כן, הוכחות לא.

באתר של יטיב מוצג חומר נוסף, פחות רלבנטי שעלול להטעות את מי שלא מבינים בנושא לחשוב כי זו הוכחה לקיום ננו רכיבים משדרים בחיסונים הקיימים. נדרש סייג לחומרים שהביא יטיב ולא הסביר מה הם כן ומה הם לא, כמו פרסום על טכנולוגיה של מערכות איתור למכולות (מערכת בגודל דף נייר) הקוצרות אנרגיה מהאוויר ומשדרת אות מהמכולות שנקלט במסופים מתאימים ומאפשר איתור. ראוי לציין כי מדובר בדוגמא למערכות שמשתמשות ביכולת קצירת אנרגיה מקרינת רדיו, במימדים גדולים יותר ממה שיש בחיסונים. אולם, יטיב כתב “הפרסום על חברת וויליאוט הישראלית המפתחת רכיב בלוטוס ללא סוללה הנטען מגלי הרדיו”. מאמר נוסף באתר “נקים” מתיחס לחוזה בין ממשלת ארה”ב לחברה פרטית המפתחת ומייצרת מזרקים בעלי מדבקת  RDIF וכתוב “syringes with optional RFID tags to enableGPS-based mobile tracking”.  בהודעה זו לתקשורת לא צוין כי רכיבי התקשורת נמצאים בתוך החיסון אלא על המזרקים עצמם, במדבקה שניתן לסרוק בטלפונים סלולריים או בעזרת מערכות יעודית עם רכיב גי-פי-אס ולטייב את ניהול שרשרת האספקה והמלאי של הרכיבים.  גם במקרה זה, חיים לא מתאר ולא מסייג את הדברים וכותב רק “הודעה לתקשורת של חברת אפיג’קט בה מצויינת היכולת שלה בנושא RFID”.  ראוי לסייג ולהסביר, כדי שלא יהיו מי שיטעו לראות במאמרים ובפרסומים בקישורים אלה הוכחה לכך שיש בחיסונים רכיבים משדרים.  לדעת עמיר, מידע זה אינו רלבנטי וחבל שנכלל באתר.

נקווה לראות סרטונים והוכחות יותר חד משמעיות שלא מותירים ספק.  עד כה, ברשת רואים הרבה סריקות בלוטות’ של אנשים בסביבות מלאות מכשיירים וותשתיות מבוססי בלוטות’, שמשדרים בעצמם MAC ID.



.

 

הפוסט המקורי – 20.12.21 :

לאחרונה, קבלנו שאלות לגבי צילומי מסך וסרטונים, המראים כי ניתן לסרוק מספרי בלוטות’ ממי שהתחסנו (בעזרת מכשיר סלולרי).

הרוב התיחסו לסרטון של חיים יטיב (Haim Yativ) מאתר “נקים”, למידע שהוא מציג באר שלו ולתמונות שהופצו ברשת.

עמיר בורנשטין החל ללמוד את הנושא, מתוך כוונה לפרסם תוצאות בדיקה, רק כאשר יהיה בטוח באמיתותן ומהימנותן.

אבל .. הרשת הוצפה במידע, שנראה לנו כשגוי המבוסס על אמונות, לצד “בדיקות” שעשויות בצורה לא נכונה.

לכן, פרסם עמיר התיחסות לפני תוצאות סופיות וביקש לקרא את כל  הפוסט וההסברים, כדי להבין.

 

מידע והדגמה שגויים באתר של חיים יטיב

חיים יטיב (“נקים”) הציג בוידאו ניסוי שהוא עצמו עשה. אולם, ניסוי זה שגוי כי יטיב הריץ מהסלולרי סריקת אביזרי בלוטות’ בסביבה מלאה ציוד אלחוטי ובלוטות’. בדומה לצלומי מסך שהעלו רבים עם רשימת  MAC ID מהפגנה, בסופר או באוטובוס – גם יטיב ראה בסריקה זיהוי מכשירים וציוד אלחוטי. כלל לא בטוח שראה מחוסנים.

(צילומי מסך מאתר “נקים” של חיים יטיב. איננו מייחסים לו “פייק” ולא כוונה להטעות, אלא שגיאה בביצוע)

 

עמיר תיקשר עם חיים יטיב באימייל והסביר את הנושא. יטיב טען בפוסט באתר שלו כי הסרטון הוא רק הדגמה וכי יש להתבונן בניסוי הצרפתי, בו עבדו נכון. יטיב שלח קישור לפוסט בו התיחס לניסוי הצרפתי וצירף קישורים למידע נוסף.

(צילומי מסך מאתר “נקים” של חיים יטיב. איננו מייחסים לו “פייק” ולא כוונה להטעות, אלא שגיאה בביצוע והעדר בדיקה מספקת)

 

עמיר בורנשטין בחן את החומר הרב באתר של חיים יטיב, אך מצא כי רובו אינו רלוונטי 

(כמו מאמר על תגובה של מטריצות גרפן לקרינת רדיו בתדרים של טרה הרצים, בעוד קרינה של בלוטות’ היא בתדרים של 2.4GHZ בלבד).  

 

כמהנדס אלקטרוניקה, תמוה שיטיב לא הבחין בכך.

ומוזר אף יותר שיטיב לא ניסה לשחזר את הניסוי הצרפתי בדיוק רב (כמו שעמיר מנסה לעשות וכמו שנהוג) לפני אימוץ מסקנות והפצת הניסוי כאמין ואת תוצאותיו כנכונות.

לצערנו, רבים לא מבינים את נושא הקרינה וכיצד לבצע מדידות (וגם לא כיצד נעשה מחקר, תוך ניטרול משתנים מתערבים והקפדה על בדיקה תמיד באותם תנאים – קבוצת ניסוי מול קבוצת ביקורת).

בתמימותם, רבים צפו בסרטו של יטיב וחשבו כי יטיב הראה MAC ID ממחוסנים. אולם, לא!  זה ממש לא מה שהוצג.

 

הניסוי הצרפתי

חיים יטיב ריכז באתר שלו חומר רב, אבל הקישור הרלבנטי היחיד הוא, ככל הנראה, תיעוד הניסוי הצרפתי.   קבוצה בצרפת עשתה ניסוי מסודר בשדה פתוח, לפי פרוטוקול מסודר ונכון. תוצאות המדידות שלהם מעניינות. לפי הדו”ח שלהם  (המופיע בשלוש שפות) – לכאורה, רוב הדברים שעשו שם נכונים והתוצאות נראות אמיתיות. אבל .. זו עלולה להיות הונאה (כדי להגחיך, או כדי להטעות) .. או שזה רלבנטי לצרפת ולא למקומות אחרים, כמו ישראל.  ו .. עמיר מדגיש, כי יתכן שמשהו נוסף (משתנה מתערב), שלא הבחין בו בניסוי שלהם גרם לתוצאות אלו (כי כך זה במחקר ולכן, תמיד צריך ביקורת עמיתים וחזרה על ניסויים באותם תנאים).

כמובן, יתכן גם שמשהו בניסוי שביצע עמיר אינו נכון.

כרגע, עמיר לומד את הנושא לעומק ובודק שוב ושוב ושוב. כנדרש.

כל הכבוד, עמיר, ותודה.

 

הכנת סביבת הבדיקה

עמיר הקים סביבת בדיקה טובה (נטולת כל מיכשור אלחוטי וללא סריקה של שום קוד בלוטות’ ואפס קרינה). בתנאים אלה לא הצליח עמיר לראות שידור או MAC ID מנבדקים מחוסנים (כמו גם לא מחוסנים). עד כה נבדקו 3 מחוסנים. עמיר ממשיך לבדוק, אולם עמיר הוא נפגע קרינה (רגיש לקרינה EHS).  בכל בדיקה נחשף עמיר לקרינת רדיו (כבודק) וכאבי ראש ותסמיני רגישות לקרינה מופיעים.

 

מהו קוד MAC ID?

לכל התקן קצה אלחוטי בטכנולוגיות בלוטות’ יש מספר סידורי – זה MAC ID, מספר מוזר שרואים בתמונות ובסרטונים וברשימה שהסלולרי מראה בעת סריקה של ציוד בלוטות’ בסביבה.

צילום מסך כדוגמא מאתר APKPURE)

לדוגמא, ניתן לסרוק שידור MAC ID מ .. אוזניות אלחוטיות, שלטים אלחוטיים, שעוני דופק, שעונים חכמים, מחשב, טאבלט, טלפונים סלולרים אחרים, אביזרי שמע (גם לקשיי שמיעה) ועוד….אלה התקני קצה.

התקני קצה פולטים כל מספר שניות אות (קרינת רדיו) שמכיל  MAC ID (המספר הסידורי שלהם) לסביבה. האות נקלט עד 10 מטר (בערך).  סלולרי רואה אותם בעת סריקה ורושם את המספרים.

נציין כי רק סלולרי שתומך בזה יקלוט את המספרים – לא כל סלולרי יראה MAC ID.

.

להלן צילומי מסך מאתר “ללא קרינה בשבילך”:

עמיר מדגים BLUETOOTH MAC ID בסריקה של ציוד בלוטות’ על ידי הסלולרי

לעתים, מגיע קוד MAC ID לסלולרי עוד לפני שהסריקה הגיעה למכשיר הקצה הנסרק ולפני תגובתו. כאשר מכשיר, שמקבל אות סריקה של הסלולרי הסורק, מספיק קרוב (טווח בלוטות’ הוא כ- 10 מ’) הוא משדר את הפרטים שלו. לכן, כאשר מתקרבים להתקנים הנסרקים, מספרי MAC ID מתחלפים לשמות מכשירים. הסיבה לכך הקלה לזהות את המכשיר ולהתחבר אליו, במידה ומעונינים.

רוב האנשים כיום נושאים סלולרי עם בלוטות’, רובם גם משתמשים באוזניות ושעון חכם. כל אלה מחזירים MAC ID.  ברוב המוחלט של הבתים יש ציוד אלחוטי רב ומגוון. ולכל מכשיר יש  MAC ID בלוטת’ וזה מה שרואים בסריקות.

 

ביצע הבדיקה

נדרשת סביבת בדיקה נקייה מציוד אלחוטי ו/או סלולרי (מלבד הסלולרי המבצע את הסריקה). במצב זה – רשימת הסריקה ריקה. אחרי שבודקים זאת היטב כמה פעמים בסריקה לכל יוון בזמנים שונים, ניתן להיות בטוחים בזה. רק אז מכניסים נבדקים – אחד אחד, מחוסנים בקבוצת הניסוי ולא מחוסנים בקבוצת הביקורת. מבצעים מספר סריקות על כל נבדק ונבדקת.

אם מחוסנים ישדרו MAC ID  (ואנחנו בספק גדול), בחלק מהסריקות יקלטו  MAC ID שלא יתחלף לשם מכשיר כשיתקרבו למכשיר הסורק.  כמובן, הכרחי לדווא שאין עליהם שום מכשיר – לא סלולרי, לא אוזניות, לא שעון ולא שום מיחשוב לביש אחר (גם לא עזרי שמיעה אלחוטיים), גם לא במצב טיסה, שיכול לשדר MAC ID – לפני שיכנסו לסביבת הבדיקה הנקייה.

 

פרוטוקול בדיקה מסודר – עמיר בורנשטין

  1. נדרש סלולרי שיכול להראות מכשירי בלוטות’ ללא שם. שיציג כתובת  MAC, הנראת כמו מספר מורכב: 14:CB:19:47:64:E? או משהו דומה. הבדיקה נעשית בביצוע “סריקת מכשירי בלוטות'” מהסלולרי.  אם עולים מספרי MAC ID  זה לא אומר שיש מחוסנים בסביבה, אלא ציוד אלחוטי וסלולרי שמחזיר MAC ID,
  2. נדרש חדר ריק מכל ציוד אלחוטי ו/או סלולרי. יש לבדוק את החדר לפני ביצוע הניסוי, עם מד קרינה ועם הסלולרי שיבצע את הסריקה כדי לוודא שאין בחדר שום מוצר או מכשיר אלקטרוני, או אלחוטי או סלולרי שפולט קרינת רדיו, חוץ מהסלולרי שבו מבצעים את הבדיקה.
  3. ביצוע סריקה מקדימה (ללא תוצאות) עם הסלולרי כדי לראות שרשימת הסריקה ריקה ואין זיהוי אף  MAC ID. יש לחזור על זה מספר פעמים.  סריקה משמעותה חשיפה לקרינת רדיו – לרגישי קרינה זה עלול להכאיב (תלוי בדרגת הרגישות). רגישי קרינה צריכים לחשוב טוב אם שווה להם להיכנס לבדיקות כאלו.
  4. הכנסת נבדקות ונבדקים לחדר הבדיקה הריק מקרינה וביצוע סריקות – כל נבדק/ת לחוד.  שאר האנשים/ נבדקים צריכים להיות רחוקים מהחדר כדי לא להפריע לבדיקה. יש לוודא כי לא עוברים אנשים בקירבת החדר (ברחוב או מעבר לחלונות, למשל) כדי שלא יחזור מהם קוד MAC ID).  לבצע סריקה כאשר אין אף אחד חוץ מהבודק/ת והנבדק/ת והסלולרי בחדר. לפני סריקת הנבדק/ת, יש לוודא ששוב מקבלים רשימה ריקה בסריקה ללא זיהוי שום MAC ID.  לכל נבדק/ת יש לחזור על הסריקה עם הסלולרי (סריקה של ציוד בלוטות’) מספר פעמים כדי להיות בטוחים. חשוב לרשום אם חוסנו או לא, כמה חיסונים קיבלו ומתי. מידע זה סודי ופרטי  ולכן, כדאי לתת כינויים ולא שמות מלאים ולשמור רשימה בצד של השמות והכינויים. שימרו על סודיות רפואית וחיסיון.

 

תוצאות הבדיקות שערך עמיר בורנשטין עד  19/12/2021

  • שני מחוסנים בחיסון שלישי – לא החזירו MAC ID
  • מחוסן אחד בחיסון ראשון ושני – לא החזיר MAC ID
  • שלושה לא מחוסנים – לא החזירו MAC ID

בכל בדיקה בוצעו מספר סריקות באיזור נקי מקרינה ומציוד אלחוטי וסלולרי – חוץ מהסלולרי הסורק, שלפני כניסת הנבדקים אליו לא זיהה שום מכשירים ושום MAC ID.

 

סרטון הסבר ובדיקה – עמיר בורנשטין

.


 

תיעוד הניסוי הצרפתי – http://www.nakim.org/israel-forums/download.php?id=920&sid=817e4614d725face6eb0d0454b70b84e&news=%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9Dקישור

הפוסט השני של חיים יטיב – http://www.nakim.org/israel-forums/viewtopic.php?p=276640


.

בלוטות’ (Bluetooth) – ובעברית: שן כחולה, או .. בלוטוס ..  הוא תקן פתוח לתקשורת רדיו (RF), כלומר שידור וקליטה של גלי מיקרו באורכי גל קצרים יחסית, בקצב נמוך ובהספק נמוך יחסית.

בלוטות’ משמש בעיקר לתקשורת אלחוטית במרחב אישי WPAN. הטכנולוגיה נכללת במוצרים רבים, כולל טלפונים ניידים, מחשבים, כלי רכב, ציוד היקפי למחשבים כמו מדפסות, מקלדות ועכברים, באוזניות, דיבורית, בשעונים חכמים ומיחשוב לביש, במיכשור רפואי, בעזרי שמיעה או התקני איתור לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, במוצרי בית חכמים, ציוד ספורט, מתקני כושר ועוד.

(צילום מסך מאתר MOKO BLUE)

טכנולוגיה זו מאפשרת יצירת רשת מקומית זמנית, לפי צורך, בין מגוון התקנים ומכשירים אלקטרוניים רבים והעברת שמע ונתונים בקלות.

זה מספק מנגנון ליצירת רשת אלחוטית קצרת טווח על בסיס אד הוק הנקראת פיקונט.

רשת פיקונט כוללת עד 8 התקני בלוטות’ קרובים (פיזית) באותו ערוץ רדיו ובסדר דילוג תדרים לפי שיטת FHSS.  לדוגמא, רשת אלחוטית הנוצרת בין טלפון נייד לאוזניית בלוטות’.  רשתות בלוטות’ דינמיות ומוקמות על בסיס זמני. זה מאפשר גמישות בתקשורת בין התקנים ניידים ללא צורך בשרת ייעודי או בהתקן צד שלישי.

(צילום מסך ומידע – ויקיפדיה)


.

בקשה מכל חברות וחברי הקהילה,

היזהרו מפייק, מהטעיות והטיות ומשמועות לא מבוססות.

בבקשה, בידקו כל דבר היטב.

אל תתנו יד להפצה של אמונות שגויות.

 

ובנוסף,

הגיבו בכל מקום ובכל זמן בצורה שתבחין אותנו משמועות לא מבוססות, פייק ומטירוף דור 5 או מתנגדי חיסונים. זה פוגע במאבק שלנו להכרה בפגיעה שלנו (שקדמה למגיפה ולחיסונים ולדור 5 .. ). עזרו לנו להבחין אותנו ממה שמוגחך בתקשורת ונתפס כ”הזוי”.

אנחנו לא חלק מההתלהמות נגד דור 5, איננו מתנגדי חיסונים – אנחנו נפגעי קרינה !

נפגענו הרבה לפני דור 5 והרבה לפני המגיפה האחרונה ולפני החיסונים ואין לנו קשר לזה.

(מבחינתנו דור 5 זה עוד קרינה סביבתית שתפלוש למרחב הפרטי)

.

בכל תגובה – ציינו מאיזה דור בסלולר נפגעתם (אתן, אתם או רגישי קרינה שהכרתם).  רבים ורבות נפגעו מוויפיי (חלקם בבית הספר)

הדגישו שהפגיעה מהקרינה התרחשה לפני דור 5 ולא קשור לדור 5 (אין עדיין דור 5 בארץ !), אלא פגיעת קרינה בלתי מייננת מזיקה.

דור 5 יוסיף עוד תדרים ועוד קרינה סביבתית, עוד תעבורת מידע ועוד צרכני מידע. דור 5 לא מחליף דורות קודמים, אלא נוסף. אנחנו נהיה הראשונים שניפגע, מצבנו יורע עוד יותר. בעקבותינו יפגעו עוד. עם כל דור בסלולר מצטרפים חברות וחברים חדשים לקהילות נפגעי הקרינה ברחבי העולם.

בבכל תגובה ציינו שמוכרים לנו אלפי נפגעים בקהילת רגישי הקרינה בארץ.

וכי..

בהערכה הכי צנועה (לפי סקרים שמצאו ברחבי העולם 3-13.5% רגישים לקרינה באוכלוסייה) – יש 300,000 בארץ (3%).

ויש .. 350 מיליון רגישים לקרינה בעולם, לפי הערכה צנועה של פרופ’ אולה יוהנסון ממכון קרולינסקה בשבדיה.  רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון

 

 


מנהלת ארגון הבריאות העולמי, ראשת מדינה ורגישה לקרינה – המפורסמת והבכירה ביותר בקהילת נפגעי הקרינה שרובן ורובם אזרחיות ואזרחים טובים, בעלי קריירה (רבים ורבות מה-טק) ומאד מיינסטרים

השמות שניתנו לתסמונת רגישות לקרינה החל משנת 1900 – זו לא תופעה חדשה


 

 

קובץ תמונה שמסכם  את הענין – ניתן להעתיק ולהשתמש

עמדת העמותה בנוגע לדור 5 – מכתב לבקשת נציג הכנסת

 

אני מקפידה בכל תגובה לציין שננפגעתי מדור 3 וכי אני מכירה נפגעים מדורות 2,3,4 בסלולר.

ומוסיפה מחקרים “אוביקטיביים” שמוכיחים רגישות לקרינה לא על סמך דיווח עצמי (כי זה מיד מעורר ויכוח). והכי טוב מראה עיניים – סריקה מוחית.

 

זה חשוב,

דוגמא לתגובה לגבי אמא של ילד רגיש לקרינה, שהובאה בכתבה על פעילי דור 5, כאילו היא לא שולחת אותו לבית הספר בגלל חרדה מדור 5

 

ועוד תגובה

 

פוסט זה החל מתגובות שנאה שאנחנו מקבלים – עוינות שמאד התגברה מאז מחאת דור 5 !

כפי שחששנו כשהחלה התלהמות מחאת דור 5, אכן לא מבחינים בינינו.

הציבור לא יודע מהי רגישות לקרינה. בתפיסה הכללית אנחנו הכי הזויים ובזה חובה להילחם – היינו (ועודנו) אזרחים למופת, מתפקדים היטב, לגמרי מיינסטרים, ובכל זאת נפגענו. ולא מדור 5. אין קשר לדור 5. אנחנו פועלים להפחתת הקרינה הבלתי מייננת בסביבה, לתקנים שמגנים על הבריאות (נמוכים פי 10000) ולטכנולוגיה בטוחה. דור 5 נכלל בתוך זה.

 

הנה דוגמא רגועה מאחת מקבוצות הלועגים למחאת דור 5), במקומות אחרים התגובות קשות בהרבה (“מטורפת הזויה”, “צריך לאשפז אותך”, “פסיכית היפוכונדרית מלאה חרדות וחסרת מוח”, “מקרה פסיכיאטרי חסר תקנה” ועוד כהנה וכהנה).

וזה תמיד מגיע יחד עם סירוב לקרוא מחקרים שמוכיחים נזקי קרינה ו/או רגישות לקרינה.

 

אז, חברות וחברים..

הגיבו, הסבירו, צאו מהארון ואימרו

” נפגעתי מדור.. 2 / 3 / 4 !  לא מדור 5 !  הרבה לפני דור 5 “

תודה על התגייסותכם.

 

עמדת העמותה בענין דור 5 – מכתב לבקשת נציג הכנסת

 

ותזכורת .. בשבוע הבא (16.6.2020)  – יום המודעות הבינלאומי לרגישות לקרינה – הזדמנות לפעולות להעלאת מודעות. יאללה .. לזוז

ל’ עיצב מסגרת נהדרת לתמונת הפרופיל בפייסבוק

באנגלית

בעברית

 

הנה שלי (סלפי של רגישה לקרינה משוחחת בטלפון) בצירוף הדור בסלולר ממנו נפגעתי

(הייתי מעדיפה להעלות של מישהו אחר אבל לא רוצה לעשות אאוטינג לאף אחת או אחד מהביישנים)

מעלה מספר צילומים של רגישים לקרינה, לצערי רובם מסרבים ושומרים על אנונימיות.

השבוע כעס עלי מישהו מהקהילה שהעתקתי קטע שכתב ושכחתי למחוק משהו בתיאור שאולי אולי עלול להסגיר מיהו אם יתחילו לשאול כך וכך, את שמו לא כתבתי .. אני מבינה את החשש

אבל .. בהזדמנות זו אצטרף לקריאתו של עמיר בורנשטין לקהילה:

צאו מהארון !  לבד אנחנו נפגעים, ביחד אנחנו תנועה.

 

בתגובה כותבת לי שלווה:

“הרגישות שלי התגלתה כבר בדור הראשון. מיד כאב לי ולכן נמנעתי מאז משימוש בסמרטפון, מדי פעם רציתי שוב, אבל כשניסיתי לדבר מטלפון של חברה כאב לי והחלטתי שלא כדאי. נמנעתי עד כמה שיכולתי. עכשיו המציאות כופה את הקרינה הזו על כולם כל הזמן, ילדים וגם תינוקות ועוברים. אני עדיין נמנעת משימוש אישי”

 

איך החלה קונספירציית דור 5 כגורם לקורונה (שגוי לגמרי!) 

 

2 תגובות

  1. עמיר בורנשטיין

    לא הייתי אומר שכל המידע שחיים הביא לא נכון והוא פייק.
    כן הייתי אומר שהמדידות שלו לא ממצאות ולא לוקחות בחשבון את כל מה שצריך לקחת בחשבון ולא בוצעו בצורה נכונה.
    כן הייתי אומר שצריך להמשיך לבדוק עד שיהיו לנו יותר תוצאות.
    כן הייתי אומר שכרגע לא צריך לצאת בהצהרות וצריך להמשיך לבדוק שוב ושוב.

    • גל וייס

      תודה על ההבהרה והחידוד.
      לא כתוב שזה פייק אלא שזה שגוי ולא נכון.
      איננו מייחסים לו כוונה להטעות, אלא טעות בביצוע מתוך כוונה טובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.