חג חירות שמח, שעבוד פנימי והתמכרות

פורסם ב-

עבודת פוטושופ שהכין לביא פרצ’יק לתערוכת מרצים לפני 3 שנים בנושא ״שחרור״.

כתב לביא:

“העבודה נעשתה על בסיס ציור קיר מצרי.  בכל פסח אני נזכר בה מחדש ורואה ששום דבר לא השתנה. (אולי חוץ מאוזניות אלחוטיות, רפיטרים ושיחות זום.)

הנה הרציונל שכתבתי לעבודה – כולם רוצים להיות חופשיים, אבל ממה?

במהלך הדורות העם היהודי השתחרר משלטונם של אימפריות: מצרים, בבל, רומא והמנדט הבריטי. בימינו נראה שאת השיעבוד הלאומי מחליף השיעבוד של התודעה – את מקומן של המעצמות תופסים תאגידי ענק שממכרים אותנו למוצרים שלהם.  וכך, עוד ועוד אנשים מתמכרים לסמארטפון שלהם ורכונים עליו בכל מקום ובכל שעה.

המילים בשיר ״עבדים״ מאת ברי סחרוף, משקפות את המציאות העכשווית:

כולנו מכורים של מישהו

שמבקש עכשיו תרגיש

ופותחים פה גדול

ומחכים למנה הבאה

״המנה הבאה״ שבשיר מגולמת כציפיה לסיפור הבא, לתגובה הבאה או ללייק הבא.

האם באמת השתחררנו ממצרים או שהחלפנו שעבוד אחר בשעבוד אחר?

מאחל לנו שיהיה לנו פסח שמח, כשר וחופשי.”

 

 

כדאי לקרוא את דבריו של ניר אביעד  – מבחן האם יצאנו מעבדות לחירות או .. שנותרנו בהתמכרות הנה צילום חלק מדבריו

ועוד קטע ..

 

“חופש” מוגדר באחד המילונים כמצב בו אדם הוא אדון לעצמו, הרשאי לפעול כרצונו ללא מגבלות, כתוב באתר תנועת חב”ד. ואין מתאים יותר מחג החירות, כדי לשאול את עצמנו אם אנחנו בני-חורין. האם  אנו מתנהגות ומתנהגים כרצוננו, או מצייתים לטרנדים אופנתיים? האם חיינו נקבעים לפי נורמות מוסריות, או לפי נורמות חברתיות?

 


“נומופוביה” (Nomophobia) הוגדרה כ”חשש מהרעיון להיות בלי הסלולרי או ללא יכולת להשתמש בו”. המושג נבחר כמאפיין את שנת 2018.  הציפייה לשיחה, מייל או התראה כה גבוהה, עד כי רבים מדמיינים שזה קורה גם כשזה לא קורה – “רטט רפאים” (phantom vibrations)  נמצאה בקרב כ- 70% מהמשתמשים בסלולרי (13% ברמה יומיומית). מחקרים מצאו קשר בין שימוש בסמרטפונים וברשתות חברתיות לבין עלייה בשיעורי התאבדות נוער, בשכיחות חרדה ולחץ, נרקיסיזם ומחסור בשינה.


נומופוביה (התמכרות לסלולרי וחרדה מאובדן הקשר אליו או התרוקנות בטריה) – אורה גולן

התמכרות לטלפון הסלולרי – ויקיפדיה

למה הטכנולוגיה כל כך ממכרת – עידו הרטגזון

ענקיות האינטרנט משתמשות באותן שיטות כמו חברות סיגריות וקזינו כדי למכר – גיא קולניק, דמרקר

חייבים להתנתק מהרשתות החברתיות


 

הרבי מליובאוויטש, כתוב באתר חב”ד, הישווה בין ילד עני העושה כרצונו למיליונר אמריקאי מפורסם, החושש לצאת מחשש שיחטפו אותו או יתנקשו בו. “הילד מתנהג כבן-חורין אמיתי; התנהגותו של העשיר הגדול מזכירה יותר עבד נרצע”.

את רגע היציאה מעבדות לחירות עלינו להזכיר ולזכור לדורות. עלינו לספר ביציאת מצרים. וויקטור פרנקל מדגיש כי אין חירות בלי אחריות. האחריות היא לעסוק בתיקון המידות ולפעול בדרך בונה ולא בדרך הורסת.   עבדים היינו, היינו. עתה בני חורין, בני חורין. עבדים היינו, עתה עתה בני חורין. עבדים היינו, עתה עתה בני חורין בני חורין!  אנחנו שרים מדי שנה, אך האם אנו זוכרים כי חופש אינו לעשות מה שבא לנו אלא שילוב בין מימוש רצון לבין אחריות שלא לפגוע בעצמנו, באחרים, בחי בצומח ובדומם?

 

 

השנה שוב חוגגים בחיק המשפחות, אבל לא כולנו יכולים ויכולות לצאת, להיפגש ולחגוג.

נפגעות ונפגעי קרינה בדרגה קשה ישארו כלואים בבידוד במקום נמוך קרינה, שהיה מאד קשה למצוא. נפגעי ונפגעות קרינה בדרגה קשה לא יזכו להתאחד עם משפחותיהם, בגלל קושי להגיע בדרכים מרובות אנטנות, להתנייד בתחבורה ציבורית עמוסת סמרטפונים ולשהות בשכונות ובנינים עתירי מכשירים מקרינים וויפיי.

העולם יוצא מתקופת הסגר של הקורונה (שעבורנו היתה בה הקלה), אבל הבידוד של נפגעי קרינה קשים לא פוסק ואין לו תאריך סיום. להיפך, הקרינה הסביבתית הגוברת מחמירה את המצב.

הנה הברכה שלנו מהשנה שעברה, עת עם ישראל חגג בבידוד בגלל מגיפת הקורונה.

לצערנו, את מגיפת הקרינה לא סופרים, כפי שראינו גם בסבב הבחירות הרביעי שהסתיים בהליכתנו לקלפי לפני יומיים.  גם המפלגות ה”ירוקות” אינן מתיחסות לקרינה.   במדד הירוק אין כל זכר למזהם סביבתי זה, שהוא היום המזהם הגדול ביותר, הנמצא בכל מקום, פולש מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי ולתאי הגוף ללא הסכמה. ולחלקנו גורם לסבל פיזי רב, למוגבלות תפקודית ולאובדן זכויות אדם ויכולת להיות חלק בחברה ובתרבות. (הצעת חוק מ- 2010 להגנה מקרינה אבל ..)

חווית החג שלי – קרינה שגברה

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021

כמה רגישים לקרינה יש – דר’ יעל שטיין מהדסה עין כרם

פרופ’ בלפום דורש להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות)

סקירת מנגנוני רגישות לקרינה – דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין

רגישות לקרינה, ערים חכמות וזכויות אדם – דר’ דניאל מישורי

“נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם” אינו “ניסוי” אלא התעללות – ילדים נפגעי קרינה

מחקרים על רגישות לקרינה

 

הצעת חוק להגנה על ילדים, חולים וקשישים מקרינה סלולרית מ- 2010 (ומה קרה מאז)

 

נסיים בשירי פסח .. והיא שעמדה לאבותינו ולאמהותינו ונקווה שהקב”ה שהצילנו, יציל אותנו כעת ממי שבפועל מכלים אותנו, פוגעים בנו .. כי טכנולוגיה שאינה בטוחה איננה קידמה, ויש מהנדסים רבים הפועלים למען פיתוח טכנולוגיה בריאה, זה אפשרי

(לדוגמא, פרנק קלג נשיא מיקרוסופט קנדה לשעבר, וגם דר’ ג’ורג’ קארלו, שנשכר ע”י תעשיית הסלולר “להוכיח” שאין בעיה, אך מצא את ההיפך. מאז הוא פועל לפיתוח טכנולוגיה בטוחה (ונרדף ע”י התעשייה).  וכך גם ‘רופאים למען טכנולוגיה בטוחה’ – ארגון רפואי הפועל להכרה בנפגעי הקרינה.. ויש עוד, יותר ויותר)

ונקווה שיצילנו כי לא מסייעים למי שכבר נפגעו ונפגעים ממפגעי סביבה ולא מסוגלים לתפקד בעולם עתיר קרינה, ושיצילנו במיוחד במדינת היהודית בה הלב גס בנפגעות ובנפגעי הקרינה יותר מאשר בשאר העולם הנאור ואין כל הכרה וסיוע (במערכות רפואה, רווחה וחינוך)

וגירסה נטולת נשים

ונמשיך עם השיר די די דיינו.. כי באמת די,

אנחנו סובלות וסובלים, לא מסוגלים לתפקד, נאלצים לברוח מבתינו ולעזוב את עבודותינו, נעלמים

ממעגל החיים והופכים שקופים, “זוכים” לניכור ודחייה (כולל גילויי שנאה) .. לא סתם רבים מתאבדים, די לנו,

באמת די

ונסביר ..

במקומות שבהם מקהלת וער ירושלים צולמה בשירת דיינו .. אנחנו לא יכולים להיות.

בניגוד לתפיסה הרווחת, מקומות פתוחים גרועים מאד כי אין מחסומים והקרינה “טסה” בחופשיות מצד לצד. קרינה אינה נקלטת בחושים ואין לציבור מושג כמה היא גבוהה כיום בכל מקום. בכל מקום בו קולטים במכשירי הסלולר והאלחוט, במקומות עם מכ”מים צבאיים .. שם נפגעי קרינה לא כולים לשהות, לחיות, לעבוד .. לא יכולים !

והנה פוסט שמנסה להמחיש – איך “להרגיש” קרינת רדיו (סלולרי, אלחוטי)

איך “להרגיש” קרינת רדיו (סלולרית ואלחוטית)

ואיננו יכולים לשיר ולהרעיש כדי להעיר את הילדים שנרדמו על שולחן הסדר .. רחוקים ממשפחותינו.

אז ..

כשתשירו את שירי, היזכרו בנו, לבד כלואים בבידוד במקום נמוך קרינה שקשה למצוא

היזכרו בנו ונסו לסייע, להשמיע את קולנו (כי לנו קשה לצאת ולזעוק) ולדרוש מענה וליווי הולם לנפגעות ולנפגעים מהקרינה

כי אנחנו שקופים גם בין השקופים

והנה “עבדים” של ברי סחרוב בביצוע “שקופים”

 

חג שמח

 

2 תגובות

  1. בת-ציון שלומי

    תודה גל יקרה על המאמר האיכותי-להדהים הזה, על העבודה היפה, על איסוף החומרים, על התוכן והצורה ששניהם פשוט מעולים! קראתי ופתחתי את הסרטונים ונהניתי ולמדתי והתרגשתי…. אני מודה לך על העבודה המופלאה שאת עושה בשביל כולנו ומפיצה אותה לאנשים רבים! מאחלת חג שמח לך ולכל החברים והחברות היקרים והאהובים!

    • גל וייס

      תודה רבה על מילותיך, בת-ציון,
      שיהיה חג שמח
      ויציאה משעבוד לחירות, מהתמכרות לשחרור וממפגעים וחולי לבריאות אמיתית וטבעית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.