חובת מערכת למניעת שיכחת תינוקות ברכב – האם מדובר בקרינה?

פורסם ב-

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה תקנות לחוקי התעבורה, המחייבות התקן למניעת שכחת ילדים – בכל רכב שמסיע ילדים מתחת לגיל ארבע.

קישור לכתבה

התקנות נצמדות לתקן איטלקי. בהעדר תקן ישראלי או חקיקה מקבילה בעולם (או תקן אירופי, אמריקני או קנדי כשיהיו כאלה). במקביל לייבוא ושיווק מערכות שניתן לנייד מרכב לרכב, יתמרץ משרד התחבורה ייבוא מכוניות שמותקנת בהן מערכת כזו כסטנדרט (ניקוד בטיחותי גבוה יותר שיעניק הנחה במחיר המכונית).   בכתבה מציינים כי לא ניתנה תשובה לשאלה אם מוצו כל ערוצי ההסברה, התמריצים והעידוד הממשלתי בטרם יועבר החיוב לאזרחים.

נפגעות ונפגעי הקרינה מכירים את הערפל המוחי ואובדן הזיכרון בעת חשיפה לקרינה בלתי מייננת,  לנו ברור שחלק ממקרי שכחת הילדים בכלי הרכב קשורה בשימוש בנייד (גם השפעת קרינה וגם הסחת דעת מעצם השימוש בנייד).

דר’ זמיר שליט”א פירט השפעות גופניות ונוירופסיכיאטריות של תדרים מלאכותיים, אחד מהם גורם לאותה שכיחה. מצורף צילום מתוך האתר שלו.

ונחזור על דבריו ..

כתוצאה מספיגת קרינה חיצונית משתבשות פעילויות גלי המוח, ונגרמים סימפטומים המוכרים של עייפות (“מהעבודה”), כאבי ראש, דיכאון בילבול, חוסר התמצאות, אובדן זיכרון, הפרעות שינה, הפרעות ראייה, טיניטוס (“צילצולים” באוזניים) וכיוב’.

פעימות סלולריות בקצב של כ- 17 בשנייה קרובות לתדר 16Hz של גלי המוח, הגורם לתאי עצב לשחרר יוני סידן.  ספיגת תדר זה משידור גורמת להפרעה בפעילות העצבים שמתבטאת בפגיעה בזיכרון קצר מועד  – “היכן היינו?” בסיום שיחה סלולרית.

(הסבר (בעברית) של מנגנוני פגיעת קרינה אלחוטית ומייננת בגוף – כולל הפעלת תעלות סידן VGCC, מחקרו של פרופ’ מרטין פול)

 

אין לנו כרגע מידע לגבי הטכנולוגיה, רמת קרינה אלקטרומגנטית והשפעת המערכת עצמה.  כמה טכנולוגיות אפשריות לשימוש במוצר כזה, כגון מכ”מ בתוך הרכב (קרינת רדיו משמעותית). יתכן שימוש ברכיב RFID שיושם על התינוקות וישדר בתוך הרכב, יתכן שזה יבוצע בדרכים אחרות. תיתכן גם רמה לא מבוטלת של שדה מגנטי. אך כרגע לא ידוע באיזו טכנולוגיה יבחרו ועד שנמדוד לא נדע.

 

התקנות יכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט 2021 כהוראת שעה למשך שנתיים ולאחר בחינת תוצאות יוחלט אם יהפכו לתקנות קבע או יוארכו לפרק זמן נוסף. אכיפה תחל ב-1 בינואר 2022, קנס כספי של 250 שקלים ו-4 נקודות חובה לרישיון אם לא תותקן המערכת.

ב-1 בדצמבר תדווח שרת התחבורה על ההיערכות לכניסת תוקף האכיפה.

“כל רכב יחויב בהתקנת מערכות בטיחות למניעת שכחת ילדים. כך נציל את חייהם של ילדים רבים, ונמנע שכול והרס של משפחות שכל עולמן חרב עליהן בגלל חוסר תשומת לב”, אמרה השרה מירי רגב.

לצערנו, אין סיכוי שהם יבינו מה מקור הבעיה, לפחות בחלק מהמקרים.


 

ואם כבר מדובר בילדים ..

במחקרים רבים נמצא כי ילדים וילדות סופגים קרינה רבה יותר.

ככל שגילם צעיר יותר (והרקמות רכות יותר) – ספיגת הקרינה רבה יותר. הקרינה נספגת ומשפיעה יותר על תאים שגדלים מהר. 

זה מודגם היטב בצילומי סריקות מוחיות, אשר משווים מוח בוגר עם מוח בן 10 ומוח בן 5 בעת חשיפה לקרינה סלולרית.

ככל שנראה בהדמיה המוחית יותר אדום-צהוב המצב יותר גרוע – כלומר, נזק לרקמות הרכות במוח.

 

 

במאמר מ- 2014 אשר נקרא “מדוע ילדים סופגים יותר קרינת רדיו/ מיקרוגל” התיחסו החוקרים, ובראשם לויד מורגן, לחשיפה לקרינת רדיו/ מיקרוגל (סלולר, וויפיי, אלחוטי).

במאמר פורטו והתיחסו לנקודות הבאות:

  • השפעת קרינת רדיו (סלולר, אלחוטי, וויפיי ועוד) על שכבת המיאלין אשר עוטפת את תאי העצב.
  • אובדן זיכרון וניוון מוחי כתוצאה משימוש במחשבים וחשיפה לקרינה סלולרית (דמנציה דיגיטלית – Digital dementia).
  • נזקים לזרע ולפיריון.
  • חשיפה של עוברים.
  • עלייה בתחלואה של סוגי סרטן מסוימים.
  • תקופות חביון של סוגי סרטן הקשורים לחשיפה לקרינה.
  • סרטן שד הקשור לנשיאת המכשיר הסלולרי בחזייה.
  • סוגי סרטן שונים בבלוטת הרוק.
  • תקנים של FCC ומגבלותיהם,
  • מכירת צעצועים, שיש בהם משדרים וקרינת רדיו, לשימוש של תינוקות ופעוטות.

 

מסקנות החוקרים:

  • קרינת רדיו נמצאה (והוגדרה) כמסרטן אפשרי בבני אדם.
  • ילדים סופגים יותר קרינה ממבוגרים.
  • עוברים בסיכון אפילו גבוה משל ילדים.
  • יש לאסור על נשיאת סלולר בחזייה.
  • מדריכי השימוש במכשירים סלולריים כוללים התיחסות לבעיית של חשיפה יתר גם ביחס לתקנים הגבוהים של היום, שלא מגנים על הבריאות.
  • נדרש איסור על שיווק ציוד אלחוטי לילדים.
  • למרות אזהרות ממשלתיות (ובעלונים של מכשירי הסלולר) הציבור לא מודע לסכנה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת.
  • תקני החשיפה לקרינה בלתי מייננת לא עודכנו עשרות שנים (למרות עלייה דרמטית בחשיפה האישית והסביבתית לקרינת רדיו). תקנים מיושנים אלה לא מספקים ויש לעדכנם.
  • הנחיות השימוש במכשירים סלולריים, במחשבים ניידים ובטאבלטים מנוגדרות לדרך בה רוב הציבור משתמש בהם. (לגבי סלולר ההנחיה היא החזקה 2.5 ס”מ מהראש/ גוף, לגבי מחשבים ניידים וטאבלטים ההנחיה היא החזקה 20 ס”מ מהגוף – ללא מגע בגוף).

קישור למאמר

בכתיבת מאמר זה השתתפה גם דר’ דברה דיוויס, מייסדת ונשיאת Environmental Health Trust, שהוא מלכ”ר מדעי לגבי צמצום מפגעים סביבתיים. דר’ דיוויס זכתה בפרסים על ספריה, היא משמשת כפרופ’ אורחת בביה”ס לרפואה של בית החולים הדסה בירושלים ובאוניברסיטה באיסטנבול, הקימה את המחלקה הראשונה בעולם לאונקולוגיה סביבתית באוניברסיטת פיטסבורג. משך השנים שימשה כיועצת בכירה לממשל קלינטון ולארגון הבריאות העולמי, היא מרצה ברחבי העולם על נזקי קרינה וזיהום סביבתי, אשר פרסמה מאות מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים.

דר’ דיוויס מצטטת את דר’ דויד סרבן-שרייבר, רופא וחוקר שנפטר ב- 2011, מסרטן מסוג גליובלסטומה – גידול ממאיר במוח שנגרם מקרינה סלולרית. דר’ סרבן שרייבר כתב: “איננו רוצים להאמין שהמכשירים שאנחנו כה קשורים אליהם עלולים להזיק לילדים, אבל מדע אינו קשור לאמונות, ולכן גם החלטות ממשלתיות לא אמורות להסתמך על אמונות”.

כיסויים צבעוניים מגנים על מסך המכשירים משבירה כשפעוטות מפילים או נוגסים בהם, אך אין הגנה על מוחותיהם מפני הפולסים של הקרינה מהמכשירים הדיגיטליים, בהם משחקים לרוב כבר לפני גיל שנתיים, כותבת דר’ דברה דיוויס.

קרינה בלתי מייננת אינה גורמת ליינון ולא לחימום, אולם בהתמדה מפריעה ומחבלת ב- DNA, במחסום דם-מוח שמגן על המוח, במנגנוני חימצון וגורמת ליצירת רדיקלים חופשיים ועוד. מוחות של ילדים מוקפים עצם גולגולת דקה וחדירה יותר, הכוללת יותר נוזלים.

מח העצם של ילדים בגילאי 5 סופג פי 10 יותר קרינה בהשוואה למבוגרים. בקרב תינוקות ופעוטות הספיגה גדולה אף יותר. וזה כולל מכשירי בייבי-סנס ואפליקציות שהפכו לשמרטפיות.

מחקרים גם מצאו כי חשיפת עוברים לקרינה בזמן ההריון, מביאה לשיעור מוגדל של הפרעות התנהגות וקשב.

זרע של גברים נפגע אף הוא עקב חשיפה לקרינה – המוביליות והחיוניות של תאי הזרע נפגעת באופן חמור ועימם יכולת הפיריון.

סיפור גידולי המוח מורכב עקב תקופת החביון הארוכה (כעשור) וכי דפוסי השימוש בסלולר והחשיפה לקרינה גברו מאד בהשוואה לעבר. כך מסבירה דר’ דברה דייוויס.

 

מדבריה של דר’ דיוויס בפורום המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

כאמור, ככל שיש יותר אדום-צהוב מדובר בספיגה גדולה יותר ובנזק גרוע יותר לרקמות הרכות המוח.

דר’ דברה דיוויס מציגה הדמיות מוחיות של ספיגת הקרינה במוח ילדה לעומת בוגר

דר’ אנני ססקו בכנס על ילדים וסרטן – מדברת על קרינה בלתי מייננת ונזקיה, במיוחד לילדים

 

כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שכיח בילדים אשר דורש בירור (יכול להעיד על נזק מוחי)

על ילדים רגישים לקרינה

נער נפגע קרינה שנאלץ לעזוב את בית הספר – כתבה ברדיו דרום

מהי רגישות לקרינה

“נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם” – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

הדגמה של השפעת קרינה אלקטרומגנטית על תאי דם – דר’ מגדה חבס

 

הדגמת שונות מוחית של רגישים לקרינה במחקר של הוזר מ- 2017

 

דר’ דברה דיוויס באוניברסיטת מלבורן על קרינה סלולרית ב- 2015 (עם תרגום לעברית – תודה לבועז אגמון)

https://www.youtube.com/watch?v=wr1PGJ0QI68&t=9s

 

דר’ אנני ססקו בכנס על סרטן בילדים – נזקי קרינה בלתי מייננת.

 

כמה רגישים לקרינה יש – דר’ יעל שטיין מהדסה עין כרם

פרופ’ אולה יוהנסון של רגישות לקרינה בתקופתנו

חברתנו עדית וניתוח מוח רביעי להסרת גידול סרטני (גליומה – סרטן מוח הנגרם מקרינת סלולר)

רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר’ דניאל מישורי

הקלה בימי קורונה – חווית החיים של רגישי קרינה קשים

למה במבדקים “ידועים” לא מצאו רגישות לקרינה

אין איפה לגור – נפגעי קרינה (סלולרית, אלחוטית)

קשיי הקמת עמותה וגופי עזרה עצמית של רגישים לקרינה

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.