חשיפה לשמש – בזהירות, אבל לא להימנע

פורסם ב-

את האופן בו גורמת חשיפה לשמש לסרטן עור חקרו רבות, אבל מעט מדי בחנו את השפעותיה החיוביות.

מחקריה של פרופ’ כרמית לוי, חוקרת מלנומה, הופכות את התמונה למורכבת, מדווח דני בר-און ב”הארץ”.

פרופ’ לוי היא חוקרת במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב – מדענית ולא מומחית לבריאות הציבור.  מחקריה חושפים מנגנונים מאחורי השפעות מיטיבות של חשיפה לקרינה אולטר- סגולה (UV) מהשמש.

(הבהרה –  קרינת השמש ונזקיה אינם הנושא של אתר זה, העוסק במי שנפגעו מקרינה סלולרית ואלחוטית מעשה ידי אדם. חשיפה מבוקרת לאור השמש נמצאה כתורמת לבריאות ולתפקוד רגישי הקרינה המלאכותית).

 

הפקת וויטמין D מוכרת כתועלת העיקרית של חשיפה לשמש. רבים מחליפים את החשיפה בנטילת כדור או מזונות מכילי וויטמין D (פטריות, לדוגמא). מחקרים שהתפרסמו בעשור האחרון ברחבי העולם, חושפים שיש בשמש הרבה יותר.

לאחר שהגיעה לתגליות מרשימות על האופן שבו המלנוציט, תא עור שאחראי על ייצור פיגמנט שגורם לשיזוף, מפתח גידול סרטני אגרסיבי, רצתה פרופ’ לוי לדעת יותר על פעולתו התקינה.

לפני כשלוש שנים פרסמה בכתב העת “Molecular Cell” . מחקר בהובלת הגר מלכוב בשיתוף פעולה עם פרופ’ שי שן־אור ואיילת ג’רבי מהטכניון, חשף כיצד מתרחש תהליך השיזוף. והתגלה כי כאשר נחשפים לשמש יום כן–יום לא – משתזפים יותר מאשר בחשיפה יומיומית.

שיזוף הוא תהליך הגנה שהגוף מגבש ב–48 שעות אחרי חשיפה לקרינת השמש.

איך זה קורה?

  • קרינה אולטר-סגולה פוגעת בדנ”א.
  • הנזק מדליק גן שנקרא p53 שמכונה “שומר הגנום” בגלל תפקידו בתיקון נזקי דנ”א.
  • בנוסף, נוצרת תגובת שרשרת חלבונית שמסתיימת ביצירת מלנין – הפיגמנט שמכהה את העור ומצמצם נזקי דנ”א בחשיפה הבאה. צריך לאפשר לתהליך זה להתרחש ולא לקטוע אותו בחשיפה נוספת, קרובה מדי. כמו אימון במכון כושר (” .. אימון יום כן–יום לא .. כי השריר צריך יום ליצור סיבים חזקים, כדי שבפעם הבאה שתתעמל תהיה חזק יותר. גם בשיזוף, אם מפריעים לגוף בחשיפה יומיומית, זה מקשה עליו להגיע לרוויה”).

במחקר השתמשו בתרביות עור אנושיות ובעכברי מעבדה. בסיומו, גוויות העכברים נותחו והתגלו ממצאים שלא קשורים לעור. העכברים עברו חשיפה עדינה, שמקבילה ל–10 דקות שמש צהריים. זה הספיק כדי לגרום לשינויים בבלוטות הלימפה, האשכים היו מוגדלים והיו עוד תוצאות לא צפויות.

במקביל, פרופ’ דיוויד פישר מאוניברסיטת הרווארד, גילה שחשיפה לשמש גורמת לעור להפריש אנדורפינים, שאחראים לתחושת “היי” אחרי שמשתזפים.

לוי והצוות שלה עשו סקירת ספרות ומצאו מחקר בקרב עשרות אלפי נשים שוודיות. אלו שנמנעו מחשיפה לשמש היו בעלות תוחלת חיים קצרה יותר בשנתיים ונמצאו קשרים חזקים להפחתה בתחלואה קרדיו־וסקולרית ובתמותה ממנה וממחלות אחרות.

 

עד שנות ה–30 של המאה הקודמת, טיפול באור שמש היה נפוץ.

(אני נולדתי בוינה האפרורית והורי, סטודנטים שהגיעו מישראל שטופת השמש, רכשו מנורת קוורץ כדי לחשוף את התינוקת לקרינה “כמו השמש”. הם גם התאמצו מאד להשיג עגבניות כדי שאהיה חזקה ובריאה, מאידך המיטה ושולחן הכתיבה שלי כל ילדותי היו צמודים למקרר גדול, ללא קיר בינינו כי החדרון שלי הורד מהמטבח בדירה קטנה .. כך שהכוונות לא הספיקו, חסר להם ידע. מעשיהם הזיקו לי, למרות לימודי הרפואה).

בנעורי היינו כולנו שזופים מאד, שרצנו ימים ארוכים בחוף הים ללא כל הגנה.

אבל .. אז פחתה החשיפה לשמש בגלל הגילוי שהיא קרצינוגנית (גורמת להתפתחות סרטן).

קמפיינים של האגודה למלחמה בסרטן הפחידו את הציבור. 

 

הקיצוני והזכור ביותר הועלה ב- 1985 ומשך שנים שודר והישווה שיזוף לטיגון  – קמפיין הצ’יפס

צילומי מסך מתוך תשדיר השירות של קמפיין הצ’יפס שנשרף בטיגון יתר, שמקביל לעור הדוגמנית המתכהה בשמש.

 

(בתגובה לתכשירים שנהגו אז למרוח כדי להקל על הצריבה שבשיזוף, החליטה מירי זיו מנהלת הקמפיין, להעביר ת המסר שהשיזוף מזיק וכי הנזק מצטבר ולא נעלם כשמורחים משחה או פוחתת האדמומיות. את הסלוגן ‘שיזוף ללא הגנה – נזק ללא תקנה'” הגה בנה, אורן ז”ל, שנפטר מסרטן לפני שהגיע לגיל 21, בשנת 1992).

 

במחצית המאה האחרונה, הפכה ההימנעות מהשמש קיצונית – קרם הגנה, בגדי ים חוסמי קרינה, סככות ומשקפי שמש.

מקור – כתבה של דני בר-און, הארץ

צמצום החשיפה לשמש מפחית תחלואה בסרטן עור, אבל זה משפיע לרעה על תהליכים בגוף, שהתרגל למנות שמש באבולוציה ארוכה.

ובשנים האחרונות מתחילה מודעות לנזקי ההימנעות הקיצונית מחשיפה לשמש.

מקור – גלובס

 

העור הוא הרקמה הגדולה ביותר בגוף.

לאדם אין פרווה, אנחנו החיה היחידה שמשתזפת.

במעבדה של פרופ’ לוי החלו לחקור את התהליך. ולפני כשנה, בכתב העת  “Cell Reports” פרסמו מחקר שכלל מספר שיטות עבודה:

  1. ניסויים בעכברים חשפו את המנגנון – הפעלת גן p53 אצלם על ידי קרינת UV גורמת להפרשה מוגברת של הורמוני מין, שגרמו לממצאים התנהגותיים מובהקים. בדיוק כמו ההתרשמות של צעירות וצעירים ואזכורים תרבותיים – בקיץ, אחרי שעות שמש על החוף .. התשוקה והפעילות המינית גוברים (ולא רק כי רואים גופות חשופים).  החוקרות רומה פריק ואשחר שורק הובילו מחקר שעקב אחרי כל תנועה של העכברים—  מרחרחים, סורקים פרווה, עולים זה על זה, שפיכה. הסתבר כי עכברים שעברו חשיפה עדינה היו יותר פעילים מינית. די לחשוף נקבה לקרינת UV כדי לגרום לעכבר זכר להימשך אליה, ולא לעכברה שלא נחשפה. כשנערכו אותם ניסויים בעכברים ללא גן p53, לחשיפה לקרינת UV לא היתה השפעה.
  2. מחקרים בבני אדם:
  • חולים, שעברו טיפולי פוטותרפיה (טיפול בקרינת UV למחלות עור). בדיווח עצמי נמצאה עלייה בתשוקה המינית לאחר טיפול.
  • סטודנטים וסטודנטיות שנשלחו ל–25 דקות חשיפה לשמש יוקדת בדשא של הקמפוס, דיווחו על השפעה דומה.
  • בקרב גברים נמדדה עלייה ברמת הטסטוסטרון, ואצל הנשים עלייה כללית בפעילות הורמונלית. שימוש בגלולות היקשה למצוא עלייה באסטרוגן.
  • מידע מקופ”ח מכבי וכללית הראה עלייה ברמת הטסטוסטרון בקיץ של גברים.  באופן מובהק, בקיץ לאשכנזים היה יותר טסטוסטרון מאשר למזרחים ובחורף לא נמצא הבדל כזה. ההנחה היא שההבדל בהשפעת שמש קיץ על הפעילות ההורמונלית של אשכנזים, נובעת מתהליכים בחשיפם של עור בהיר.

מחקר, שעומד להתפרסם בקרוב, מצא כי חשיפה לשמש משפיעה על חילוף חומרים.

ההשערה היא כי המערכת ההורמונלית היא הקשר בין חשיפה לשמש להפחתה בשורת מחלות והפרעות, מתחלואת לב וסוכרת ועד שיבושים בלמידה, הזיכרון ומצב הרוח.

 

מחקר אחר (בתהליך) מצא השפעה של חשיפה לשמש על תקינות מערכת החיסון. המעבדה מתכננת לחקור השפעה של קרינת UV על לונג־קוביד.

מסיבות אתיות ולוגיסטיות לא ניתן לבצע ניסוי קליני גדול, בו יחשפו א.נשים למנות גדולות של קרינת שמש במשך עשרות שנים, בעוד השאר יכלאו במערה, ובסוף ייבחן ההבדל בתחלואה בין אלה שנחשפו לשמש ואלה שלא.

.


התיחסות של דר’ מיכאל הרלינג לחשיפה לשמש וויטמין D

“תוספי ויטמין D  אינם יכולים להחליף חשיפה לשמש.השמש היא לא רק אספקה של ויטמין D , היא הרבה מעבר לזה .. ואיזה קרם הגנה למרוח? לא למרוח!”סקירת מחקרים של דר’ גיל יוסף שחר


.

אז איך נכון להיחשף לשמש?

לחשיפה בשעה מוקדמת (עד 9:00) ואחרי 17:00 לקראת שקיעה יש ערך לייצור מלטונין (חשיפת עיניים לאור ללא משקפי שמש). בשעות אלו הקרינה המסוכנת מועטה.

כדי לייצר ויטמין D יש לחשוף עור ללא קרם הגנה (עדיף איזורים עם תאי שומן) למשך 10-30 בשמש עזה (בצהרים, בין 10:00-15:00). משך הזמן תלוי בעונה ומיקום (בקיץ שלנו – 10 דקות יספיקו)

.


קבוצה של 15 חוקרים, ביניהם פרופ’ פלה ליקוויסט שערך את המחקר השוודי וד”ר ריצ’רד וולר, רופא עור סקוטי, כבר יש די עדויות כדי לקבוע ש”חשיפה לא מספיקה לשמש הפכה לבעיה אמיתית של בריאות הציבור”, כלשון כותרת של מאמר מ- 2020.

מחקר שפורסם ב”ניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין” ב–2019, גילה כי:

  • רמות גבוהות של ויטמין D קשורות לפחות מחלות לב וסרטן,
  • נטילת תוסף ויטמין D בקרב אלפים, במשך חמש שנים, כמעט לא הגן על הנבדקות והנבדקים, לעומת קבוצת ביקורת שקיבלה פלצבו –  נמצא שיפור מסוים במהלך מקרי הסרטן, אבל לא בתחלואה.

באיראן עלתה פי 7 תחלואה מטרשת נפוצה לאחר המהפכה, שכפתה על נשים לבוש צנוע. ממצא זה קשור, כנראה, להפחתה בהפקת ויטמין D טבעי, שנוצר בחשיפה לאור השמש.

בתקופת מגפת הקורונה, נמצא כי מנות גדולות של ויטמין D שיפר את מצב החולים.  ד”ר עמיאל דרור, רופא אף אוזן וגרון מהמרכז הרפואי לגליל והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת, דיווח כי השפעות אלו חלשות בהרבה מאלה שנמצאו בבדיקת קשר בין רמות הוויטמין ההיסטוריות לפני אשפוז, לבין תוצאות האשפוז. אלה שבדמם היו קודם לאשפוז רמות נמוכות של ויטמין D, היו בעלי סיכון גבוה פי 14 (!) לתחלואה קשה לעומת אלה עם רמות ויטמין גבוהות.  לא ידוע כמה מהוויטמין בדן הושג מתזונה, תוספי תזונה או חשיפה לשמש.

 

מתן ויטמין D כתוסף תזונה משפיע על הבריאות באופן מוגבל, בדרך כלל (פרט למחלות עצם).

רמות ויטמין D שנמצאות באופן טבעי בדמם של אנשים קשורות להפחתה דרסטית ומובהקת בשורה ארוכה של מחלות, בין היתר מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים.

מומחים סבורים כי שתי עובדות אלו מעידות על כי וויטמין D בעצם מהווה רק סמן לחשיפה לקרינת UV, וכי החשיפה היא שמועילה לבריאות יותר מהוויטמין עצמו. לא ממליצים על חשיפה בלתי־מבוקרת לשמש, אלא חשיפה מתונה, שלא גורמת לכוויות אבל יוצרת שיזוף קל.

מחקר אפידמיולוגי של פרופ’ לינקוויסט, ממכון קרולינסקה בסטוקהולם, עקב במשך 20 שנה אחרי כ–30 אלף נשים שבדיות בגילאי 63-24, שחולקו לשלוש קבוצות של חשיפה לשמש לפי תשובתן על שאלות כמו “האם את נוסעת לדרום כדי להשתזף?” או “האם את נוהגת לבלות בסולריום?”

אחרי ניטרול משתנים מתערבים, כמו פעילות גופנית, עישון ומשקל גוף, נמצא  כי הנשים שנחשפו הכי הרבה לשמש חלו יותר במלנומה, אך שיעור ההישרדות של החולות היה גבוה יותר.

לנשים עם הרגלי החשיפה הנמוכים ביותר לשמש היה סיכוי גבוה ב–40% למות מסרטן (מכל סוג), לעומת נשים עם הרגלי חשיפה גבוהים. מסקנת המחקר היא שבמדגם זה, לפחות, הימנעות מהשמש היתה מסוכנת לבריאות כמו עישון.

נתונים שאספו החוקרים מקופות החולים בארץ גילו שבקיץ חלה עלייה ברמת הטסטוסטרון של גברים צעירים, ואף מצאו הבדל עדתי מובהק: בקיץ, לאשכנזים היה יותר טסטוסטרון מאשר למזרחים. החוקרים סבורים שהשמש גורמת לפעילות הורמונלית מוגברת בקרב בעלי עור בהיר

וולר, רופא עור מסקוטלנד, מצא כי חשיפה לקרינת UVA (מקטע מסוכן פחות של קרינת UV, שלא גורם לכווייה ולא לייצור ויטמין D) גורמת לעור להפריש חנקן חמצני (NO), שגורם ללחץ הדם לרדת. לטענתו, יש סיבות להניח כי חשיפה לשמש היא סיבה מרכזית לירידת לחץ דם בקיץ, לצד עלייה אזורית בעולם ככל שמצפינים. לדעתו, זו טעות להתמקד רק בחשש מסרטן העור, ולא להביא בחשבון את הסיכון ללחץ דם עודף, שנמצא בבסיס כמעט כל מקרה מוות חמישי בעולם.  לדבריו, היחס לאור השמש שגוי – סרטן עור הוא בעיה שנגרמת כשאדם חי בתנאים שלא הספיק להסתגל אליהם.  כאשר שבטים עברו לחיות באזורים שבהם הקרינה חלשה יותר, עורם נעשה בהיר יותר, כדי שיוכלו לקבל מהשמש את היתרונות שלה. היום מהגרים במהירות, בזמנים שאינם אבולוציוניים. אם  צועדים מאפריקה או אסיה לסקנדינביה ברגל במשך אלפי שנים, העור מסתגל בדרך. אם חיים בארץ אבותינו ואימותינו, לא אמורות להיות בעיות עם השמש.

 

2,000 שנות גלות בצפון אירופה, כוללת תערובות והגנים כבר אינם מצאצאים ישירים של האבות והאימהות בתנ”ך. לאשכנזים לבנים (כמוני) עדיף להיזהר ולא להישרף בשמש. ועדיין .. א.נשים עם כל גוני העור מקבלים רק מסר אחד — להימנע מהשמש.

זו טעות.

סרטן עור זה מסוכן, אבל המלצה לגבי חשיפה צריכה להתאים לאדם – בהירים, וודאי ג’ינג’ים, צריכים למעט בחשיפה. הישראלי הממוצע מקבל כנראה המלצות זהירות מדי, כי אין הוכחות שתחליפים ותוספים מספקים מה שחסר.

ארגון הבריאות העולמי מתיר לצאת לשמש באופן חופשי, גם לבעלי עור בהיר, כשאינדקס הקרינה (שניתן למצוא באתר השירות המטאורולוגי)  2 או פחות. דני בר און דיווח כי בחודש זה (מאי) זה המצב עד 8:30 בבוקר ומ- 17:00 בערב בכל הארץ.

ארגוני בריאות מקומיים מחמירים יותר.  המלצת משרד הבריאות הישראלי, מהקיץ האחרון, היא להתגונן מהשמש בכל עונות השנה, בצל ומחוצה לו, באמצעות כובע, משקפי שמש וביגוד מתאים (“מקדם ההגנה מהשמש של חולצה רגילה נמוך מ–15”), לא רק בשעות המסוכנות.

בהירי עור ועיניים נחשבים בעלי “רגישות יתר”, אבל אין אזכור של יתרון אפשרי של חשיפה לשמש. ויטמין D מוזכר על דרך השלילה, כחומר שעלול להזיק לכליות במצב של חשיפה מוגזמת. כך מציין דני בר און.

פרופ’ לינקוויסט גורס שצריך להישמר מהשמש בישראל, אך העריך כי העובדה שבאוכלוסיית ישראל יש מחסור משמעותי בוויטמין D — לפי נתוני קופת חולים מכבי ולאומית מהעשור האחרון, רק 13%–20% מהבדיקות שנעשו למבוטחים עמדו בסף התקין — מלמדת על תת־חשיפה לאור השמש המועיל.

ויטמין D כתוסף תזונה זה טוב, אבל לינקוויסט חושב שזה לא מספיק. מומחים  רבים חושבים כך  (דר’ גיל יוסף שחר מסביר).

 

משרד הבריאות פרסם לאחרונה כי מלנומה הורגת 17 ישראלים מדי חודש, כנראה בגלל כוויות שמש ולא בשל חשיפה מתמשכת קלה, אבל ברור כי חשיפה לשמש, גם ברמות שלא גורמות כוויות, עלולה לגרום לסרטני עור ואחראית להזדקנות העור, להופעת כתמים חומים, לבנים ואדומים, נגעים אחרים וקמטים.

השמש מבגרת את העור והוא נראה זקן יותר, נכון. אבל עם חשיפה לאורה .. נזכה להזדקן.

שמש גם טובה כדי לא להיות בדיכאון .. אולי בגלל זה ישראל מובילה במדדי האושר, כי סיבות נוספות אין לנו פה במיוחד.

פישר, חוקר בהרווארד ורופא עור בבית החולים הכללי של מסצ’וסטס, הוא בעד משמעת שמש, בייחוד במדינות בסיכון גבוה עם קרינה אינטנסיבית ואוכלוסייה בהירה כמו ישראל ואוסטרליה.

טריגר לשיזוף הוא נזק לדנ”א, אבל לא תמיד נזק זה נשאר. תיקון נזקים בדנ”א מתרחש כל הזמן ביעילות שהולכת ופוחתת עם הגיל. הגוף מתמודד עם מגוון סטרסיםו אלפי נזקים לגנים בכל רגע. לא כל חשיפה לשמש מובילה לסרטן.

כשהנזק מהשמש גדול מדי. הפקטורים שמתקנים דנ”א בעור לא מצליחים ושולחים את התאים למות. אז מתרחש מוות מסיבי של תאים וזו כווי שמש (בשונה משיזוף). זה לא טוב, כי העור מגן מפתוגנים בסביבה ולא טוב שהוא יינזק בצורה כה גורפת.

יתכן שבכוויות מצטברות מוטציות אך לא כל מוטציה מובילה לסרטן. יש 30 אלף גנים. רק 400 מהם מניעים התפתחות סרטן.

בכתבה בהארץ מודגש כי המחקרים לא משווים מינונים של חשיפה לשמש ובמדע אין כרגע דרך לקבוע אם הישראלי/ת הממוצעחם מקבלים מנות נכונות. אך המלצות לציבור בנושא השמש מגיעות בעיקר ממומחי עור, ולא מצוותי אנדוקרינולוגיה וקרדיולוגיה, שיבחנו השפעת על כל מערכות הגוף.

חסר ידע יוצר ואקום ואז החלטה גורפת להימנע. וזה לא טוב. בעיקר לא לנו – נפגעות ונפגעי סביבה.

.

יהודית שטיינברג, נפגעת קרינה וחברה יקרה בקהילה שלנו, העלתה סרטון חדש ופרקטי לסיוע בבעיות  של:

  • נדודי שינה
  • ירידה בראייה

שתי בעיות שכיחות (מאד) בקבוצת נפגעות ונפגעי הקרינה.

מעירה יהודית:

“אם עברתם ניתוח או הליך פרוצדורלי שכזה בעיניים – (גם אם “רק” החלפת עדשה לקטרקט) אנא התיעצו עם רופא העיניים שלכם לפני תחילת הפעילות הזו. שימו לב שהפעילות הזו היא על הבוקר השכם – כאן שמש עולה של לפני שבע בבוקר בעיר הגדולה”

וגם מעדכנת מה קרה לאחר כשבועיים של התמדה ..

“מאז התחלתי בפעילות הקצרה הזו של חשיפת העיניים העצומות – ועוד – בפוזיציות שונות מול השמש העולה הרכה. אז – השינה שלי טובה יותר, חד משמעית ואני מתעוררת בדיוק רב בלי שעון שינה.  מקפידה לקום ולבצע את הפעילות בשעה מוקדמת ממש קצת אחרי אור ראשון.

  • הראייה : המרחבית – השתפרה !
  • הראייה מרחוק – השתפרה גם חדה קצת יותר.
  • הראייה מקרוב – השתפרה – גם היא חדה יותר ויכולת האבחנה גם מקרוב בפרטים ברמת חדות משופרת לעומת מה שהיה לפני שבועיים ויותר …

עד כאן העדכון אחרי כשבועיים של העבודה הזו שלי שאורכת זמן קצר מאוד יחסית עם מקסימום יעילות לשיפור.  יום טוב ובריאות שלמה לכולם”

 

הדגמת הפעילות על ידי יהודית

מקור פעילות זו היא המלצת רופא עיניים אמריקאי מתחילת המאה ה-20 – ד”ר בייטס.

פעילות דומה הומלצה לי ע”י המטפל גדעון רז לפני כשני עשורים – במטרה להפעיל הפרשת מלטונין.  הוא המליץ להקדיש מספר דקות בשעת צהרים – בעיניים עצומות מול השמש ולנענע את הראש מצד לצד.

 

יהודית היא ספורטאית, מורה ומומחית לתנועה שנפגעה מקרינה.  ניתן לקרוא על השיקום של יהודית, כולל קישור לסרטוני תרגילים שמסייעים מאד, בפוסט על מסעות שיקום ודוגמאות התמודדות של חברות וחברי הקהילה שלנו, שנפגעו מקרינה.

יהודית העלתה סרטונים קצרים של תרגילים, שמצאה (או פיתחה) כמועילים להתמודדות עם התסמינים ולשיפור הבריאות.  והתרגילים שלה מופיעים גם בפוסט המציע תרגילים להקלה על תסמיני הרגישות לקרינה.

 

אור השמש חשוב מאד לבריאות תקינה בכלל, ובמקרים כמו שלנו אף יותר.

(בכלל הטבע מרפא וחשוב לנו מאד,

וכמובן גראונדינג – ללכת יחפים על האדמה, לנגוע בעצים, לטבול במאגרי מים ..  להסתנכרן עם תדרי כדור הארץ)

 

בחיפוש פתרונות למגיפה האחרונה, חזר שוב ושוב נושא ויטמין D –  ויטמין “השמש”.

מצטברות עדויות כי מעט וויטמין D בדם נקשר לעלייה בסיכון למחלה קשה ומוות כתוצאה מווירוס הקורונה.  מחקר הראה שכמויות אדירות של הוויטמין מיד עם הכניסה לבית החולים למשך שבוע, הפחיתו שיעורי אשפוז בטיפול נמרץ ותמותה. ברחבי העולם מומלץ ויטמין די כחלק מהטיפול בקורונה.

(ויטמין די חשוב מאד לספיגת סידן בגוף ולחיזוק מערכת חיסונית. הוא הכרחי לרגישים לקרינה ולכימיקלים).

 

דר’ הרלינג שואל:

  • נכון להמליץ על בדיקת רמת וויטמין די בדם לכלל האוכלוסייה? תוספת לכל מי שרמתו בדם נמוכה מסף מסוים?
  • מה הסף האופטימלי של רמת ויטמין D בדם? ולאיזה רמה מומלץ להגיע?
  • האם לקחת “ליתר ביטחון” תוספת וויטמין די, גם בלי לעשות בדיקה? ובאיזה מינון?

הדעות מנומקות לכל הכיוונים, דר’ הרלינג עונה “אני לא יודע”.

הרפואה השמרנית נוטה לסייג כל המלצה לגבי וויטמין די בטענה שהמחקר עוד לא ברור דיו. מאידך, נטילת וויטמין D כתוסף פשוטה, זולה ולמעט ממקרים נדירים ביותר נטולת סיכון כשהמינון היומי פחות מ – 5000 יחידות ביום. (ד”ר פאוצ’י, ה”רוני גמזו” האמריקאי נוטל וויטמין זה על בסיס יומי).

הרפואה הפונקציונלית, הפחות שמרנית, ממליצה לכולם להיבדק ולפי התוצאה להחליט אם וכמה לקחת..אבל לא יודעים מה הרמה האופטימלית בדם אליה יש לשאוף. לא יודעים מה קורה לרמת הוויטמין בחורף בו החשיפה לשמש יורדת, לא יודעים עד כמה וויטמין די נספג (יש שונות גנטית אדירה בין אנשים ויש עוד לא מעט פקטורים שמשפיעים על הספיגה והמטבוליזם של ויטמין די כמו משקל הגוף, גוון העור, היכולת לספוג שומנים ועוד) לא ניתן לעקוב בזמן אמת אחר רמות הוויטמין בדם (במחקר הספרדי כלל לא בדקו את רמת הוויטמין די בדם לאורך הניסוי).

את תשומת הלב מפנה דר’ הרלינג לגיבורה האמיתית, שבזכותה הגוף מפיק ויטמין D – השמש!

קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי והראשוני של אנרגיית החיים. אנרגיה זאת נקלטת על ידי צמחים ובעלי חיים ומניעה כל תהליך ביולוגי.

השמש, שבעבר היתה אלה, התקבעה במנטליות הקולקטיבית כגורמת לסרטני עור ולפגיעה אסתטית בעור (כתמים, קמטים, עור יבש ומקולף…).   רוב האוכלוסייה משתדלת להימנע מחשיפה לשמש ומורחת על העור מסנני קרינה..

מחקרי השנים האחרונות מגלים שרימו אותנו – חצאי אמיתות הם שקרים.

למדנו שחשיפה לשמש גורמת לסרטן עור, למלנומה. לא !   (סיכום דבריו של דר’ הרלינג)

המחקר מראה חד משמעית כי חשיפה נאותה לשמש מפחיתה במידה ניכרת שכיחות של מחלות רבות, כולל סרטנים שכיחים יותר מסרטן העור (סרטן השד, סרטן המעי הגס ועוד) ..  ו.. למעשה, כל מחלה כרונית שכיחה מקושרת לחשיפה לשמש.   המחלות הידועות ביותר בהקשר זה הן אוסטיאופורוזיס ודיכאון.

חשיפה לשמש חיונית ליצירת עצמות חזקות וחיונית ביותר לתפקוד ולמצב הרוח שלנו.

בארצות עם חורף ארוך וחשוך כמו בסקנדינביה שכיחה ביותר מחלת הדיכאון העונתי (SAD-SEOSANAL AFFECTIVE DISORDER) שהטיפול בה הוא על ידי חשיפה לאור, שכיחות מקרי התאבדות עולה בחורף. מחקר באוסטרליה הראה שחשיפה נאותה לשמש גורמת לעלייה של עד פי – 7 ברמות הסרוטונין במוח הנבדקים ולעלייה תואמת במצב רוחם.

הרפלקס המיידי לקשר חשיפה לשמש לרמות ויטמין די (ולכן לקחת תוסף ויטמין די), כותב הרלינג וזועק – לא !

(רפלקס שנגרם עקב שנות חשיבה רפואית פרמקולוגית צרה ולא תפיסה בריאותית הוליסטית)

כך מאבדים את ההקשר הרחב יותר – קרני השמש מפעילות מנגנונים פיזיולוגיים רבים וחשובים אחרים.

חשיפה לשמש קריטית לוויסות השעון הביולוגי שלנו.

קרני השמש גורמות לשחרור מוגבר של מולקולה מאד חשובה מהעור לזרם הדם –  מולקולת NO – NITRIC OXIDE. ..  שקריטית לבריאות כלי הדם לוויסות לחץ הדם ולתפקוד מיני גברי. מולקולת NO אנטי ויראלית.  עלייה ברמת מולקולה זו בגוף המתרחשת בחשיפה נאותה לשמש, תורמת (גם) להגנה בפני ווירוסים, אבל להרבה הרבה יותר.

בתחילת החורף גם עור רגיש ולבנבן ניתן לחשוף בבטחה לשמש בכל שעות היום. בקיץ הישראלי הלוהט יש להיחשף בהדרגה ובאיטיות וכתלות בגוון העור – גוון עור לבן ממוצא צפון אירופאי נוטים להישרף בשמש ומומלץ להיחשף בהדרגה לפרקים קצרצרים תוך הגנה בבגדים וכובע.

ההשפעה המיטיבה של השמש על בריאותינו מפורטת בספר “חבקו את השמש” בהוצאת פוקוס.

דר’ הרלינג – המלצות בסיסיות לנטילת וויטמין די:

  • כדאי לבדוק רמת וויטמין די בדם (וגם תפקודי כליה, רמת סידן ורמת PTH) בהשוואה לבדיקות קודמות.
  • לכוון לרמה של 40  (ננוגרם לסיסי, יש שונות ביחידות המידה בין קופות החולים) לערך.
  • במחלות אוטואימוניות, בפיברומיאלגיה, והרגישות לקרינה ולכימיקלים (!) מומלץ להגיע לרמות גבוהות יותר שיכולות להיטיב, אך דרוש פיקוח רפואי הדוק.

כדי להגיע לרמה בדם של 30 מספיקה רק חשיפה לשמש, ללא תוספים.  קרני השמש צריכות לפגוש לפחות 30 אחוז משטח העור בשעות הצהריים, למשך כ-10-30 דקות, 3-4 פעמים בשבוע.

אם החשיפה לשמש היא בשעות מוקדמות יותר או מאוחרות יותר מהצהריים, או באנשים עם גוון עור כהה יותר עד שחור – יש להיות חשופים יותר זמן לשמש כדי להגיע לרמת ויטמין D הרצויה. אנשים בגיל השלישי סובלים מירידה בייצור וויטמין די ולכן כדאי להם לתסף ליתר ביטחון.

חשוב להימנע מ-“כוויות שמש” שכן אלו מקושרות להעלאת סיכון למלנומה.

כשאין חשיפה לשמש – דר’ הרלינג ממליץ על נטילת תוסף וויטמין D בטיפות או בכדורים במינון של מספר אלפי יחידות ביום (3000-5000). חשוב לבדוק לאחר מספר חודשים את רמת הוויטמין די בדם כדי לראות אם המינון הוא מספק.

 

דר’ מרקולה, דר’ אבני, דר’ גרגר, דר’ קרת ואחרים ממליצים (בעקבות מחקרים) על תיסוף כמויות גדולות של ויטמין D, גם כשיש חשיפה לשמש, אך בעיקר כאשר נמצאים במבנים, מכוסים בגדים ולא נחשפים מספיק לשמש.

 

בשמש יש גם סכנות – כמו סערות שמש ורוח שמש .. בצילום סערת שמש חזקה שפגעה בכדור הארץ ב-22 ביוני 2015. (מקור: נאס”א)

 

אך עבורנו השמש היא מקור לבריאות ולשיפור.

השמש ידועה כמסייעת להפחתת תסמיני רגישות לקרינה, אצלי בטוח (הכי טוב בשילוב עם רגלים יחפות על האדמה).

השמש היא מנוע ייצור מלטונין, שמופרש בלילה וידוע כ”מתקן” נזקי קרינה (נוגד חימצון חזק).

 

כמו בויטמין D, גם במלטונין ובכלל ..

לפני נטילת תוספים, מומלץ תמיד להפעיל את הדרך הטבעית:

מלטונין נקבע על ידי שעון הטבע – השמש.

אור UV בעיניים קובע מקצבים ביולוגיים ורמת ייצור מלטונין.

מלטונין נוצר מטריפטופן. אנרגיה בטריפטופאן תזרז ייצור מלטונין.  אור UV נותן לטריפטופן יותר אנרגיה ומווסת קצב ייצור מלטונין באמצעות נוירונופסין (OPN5).  בטווח הקצר זה מוביל ליותר סרוטונין זמין (טריפטופן הולך לסרוטונין לפני מלטונין).   חשיפה לאור טבעי בעיניים, מעלה רמת סרוטונין. זה מווסת מצב מלטונין בלילה,

אור UV עוזר לייצור סרוטונין ומווסת שעון ביולוגי. וכתוצאה – בלילה האנזימים שמייצרים מלטונין בבלוטת האיצטרובל פועלים וזה מאפשר המרת הכמות הגבוהה של הסרוטונין למלטונין.

מלטונין “נוצר” בעיניים בבוקר ע”י אור UV  – חובה לקבל אור UV בעיניים כל יום, כדי לקבל מקסימום כמות מלטונין בלילה.

איך?

פשוט.  לצאת החוצה בין 9 בבוקר לצהריים, לחשוף עיניים לשמש, ללא משקפיים, חלון, עדשות וחוצצים אחרים וכל זה – לפחות – 5 דקות.

לא להסתכל על השמש, רק להיות בחוץ, באור טבעי.  עדיף בתנועה, ותנועת עיניים.

ובשביל ויטמין D החשוב מאד – בצהרים לחשוף מקסימום עור ל- 15 דקות, רצוי איזורים עם תאי שומן כמו בטן וגב. אבל גם זרועות ופנים עם שומן וזה טוב.

 

 

 

אני נוטלת כמויות גדולות יחסית של מלטונין. לצערי, זה לא מסייע לי לישון, אבל יש פחות תסמיני רגישות לקרינה. אני מסתובבת בחוץ ללא מיגון, יום אחר יום והתסמינים ניתנים לשליטה. זה מצב שלא יכלתי לדמיין בעבר.

נהגתי לקחת 5-10 מ”ג וזה לא השפיע. לפני כשנתיים הורתה לי נוירולוגית לקחת 30 מ”ג ולא צייתתי כי זה נשמע לי מוגזם. אבל שיניתי זאת לאחרונה, בעקבות:

  • מחקר שהציגה דר’ דברה דיוויס
  • העדר שינה מוחלט (לי יש פגיעות נוירולוגיות קשות)

הגדלתי כמויות מלטונין. השינה לא השתפרה.. אבל .. תסמיני הרגישות פחתו בצורה משמעותית.

לפי המחקר .. יש גם הגנה מנזקי קרינה על המוח – אומגה 3 + מלטונין

איני אשת מקצוע, זו לא המלצה לקחת תוספים ולא התוויה, אלא אני מביאה לידיעתכם התנסות אישית..

כל נטילת תוספי תזונה דורשת ייעוץ מקצועי והתאמה אישית. בהצלחה

.

אומגה 3 ממקור צמחי מומר בגוף למולקולות הנדרשות – אבל .. אצל חלק (קטן) מהאוכלוסייה זה לא קורה באומגה 3 ממקור חי קיימת בעיה של מתכות בגלל זיהום מקורות מים.  ויש גם ענין של חימצון .. כן, לפעמים זה מסובך. לא תמיד.

איני אשת מקצוע וזו לא המלצה אלא רק בחירה אישית –  אני מעדיפה לוותר בענין המתכות ולתת למוח שומן איכותי, ולא מוטרדת מאד מהחימצון, כפי שהייתי בעבר  (דר’ גיל יוסף שחר ממליץ על מרווה מרושתת, אבל מציין כי עדיף לקחת מכל סוג כי עדיף מחומצן מכלום). ממליצה .. לשמור על איזון ברמות ההיסטריה ולגוון סוגי תוספים כדי להרוויח יתרונות ולהיפגע פחות. כי .. קשה בעולמנו לדעת מה מהמסרים מדויק ולמה יש ערך ולמה פחות.

 

פוסט על מלטונין

 

כמה מילים לגבי אומגה 3

מספר חומצות שומן חיוניות שהגוף לא יודע לייצר בעצמו ולכן חיוני לקבל מהמזון או מתוספי תזונה. יש 3 סוגים עיקריים של חומצות שומן מסוג אומגה 3:

  1. α-linolenic acid – ALA – ממקורות צמחיים, לרוב זרעים שונים ואגוזים, הגוף לא יודע לייצר אותה בעצמו.
  2. Eicosapentaenoic acid – EPA – מאצות ים ייחודיות ודגי מים עמוקים. גוף האדם יכול לייצר אותה מחומצת השומן ALA אך בצורה מוגבלת ולא תמיד יעילה. היא חומר מוצא להורמונים חשובים למערכת החיסון, לרבות התגובה האלרגית והדלקתית ומערכת קרישת דם.
  3. Docosahexaenoic acid – DHA – מאצות ים ייחודיות ודגי מים עמוקים. גוף האדם יכול לייצר אותה מחומצת השומן ALA אך בצורה מוגבלת ולא תמיד יעילה. חיונית לקרומי כל התאים בגוף, כולל רשתית העין, תאי המוח, מעטפת המיאלין (קשור להולכה עצבית) וסינפסות (תקשורת עצבית) וחשובה בהתפתחות עצבית ותפקוד קוגניטיבי.

כמות של חומצת השומן אומגה 3 בתזונה היא רק חלק ממה שמשפיע על הרמה שלה בדם. הרפואה הפונקציונלית בוחנת גורמים נוספים שמשפיעים על רמת אומגה 3 בגוף (גנטיקה, מגדר, משקל, גיל, אורח חיים).

חסר באומגה 3 עלול לגרם לבעיות בריאותיות ולתסמינים ב:

  • מערכת הלב וכלי הדם (קרישי דם, התכווצות לב לא תקינה),
  • פעילות עצבית (דיכאון ומצבי רוח קיצוניים, חרדות, הפרעות קשב וריכוז, אלצהיימר, דמנציה, פרקינסון, טרשת ועוד),
  • בעיות פוריות,
  • בעיות עור (פסוריאזיס, סבוריאה, אקנה ועוד),
  • נוקשות במעטפת התאים שתתרום לתנגודת לאינסולין ועוד.

בדיקה לאיתור רמות אומגה 3 בדם היא דגימת דם יבש. מקבלים בערכה מחט קפיצית לדקירת אצבע וכרטיס ייעודי לאיסוף הדגימה. למשל, ניתן לשלוח למעבדת OmegaQuant בדרום דקוטה, ארה”ב. מספר רישיון המעבדה – 43D1105229.

 

ומה אמרה דר’ דברה דיוויס בכנס המומחים באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2020 ?

ד”ר דברה דיוויס התיחסה ל”דור 5, קרינה אלחוטית ובריאות, סקירה מדעית ועדכוני מדיניות”.

 

סיכום נקודות מדברי ד”ר דברה דיוויס בהרצאתה על  5G, Wireless Radiation and Health: A Scientific and Policy Update :

  1. בשנים האחרונות מתרבה מניפולציה של מדע.
  2. בעולם מתוקן מומחים עוסקים במניעת נזק ולא בהוכחה כי קיים נזק.
  3. עיקרון ההיזהרות – חיוני לנקוט בצעדי הגנה לפני שיש ביטחון מוחלט בנזקים.
  4. בקרינת רדיו הפגיעה אינה מ”חוזק ממוצע” של קרינה אלא מעוצמת שיאי הפולסים.
  5. לארגון המזון והתרופות האמריקאי FDA  סמכות לביצוע בדיקות קרינה לטלפונים והתקנים סלולריים אבל הוא לא מבצע אותן. בדיקות מתבצעות על ידי היצרנים לפי תקן מבוסס חום, כאשר ידועות השפעות ביולוגיות שאינן קשורות באפקט חימום.
  6. בהתיחסות להשפעות ולנזקים בריאותיים, גנטיקה משולה לאקדח. הסביבה היא הלחיצה על ההדק – משפיעה על ביטוי  DNA.  כדוגמא מתיחסת דר’ דיוויס לתאומים זהים (בעלי DNA כמעט זהה בלידה) שנראים שונים אחרי שנות חיים חשיפה אישית לגורמים סביבתיים.
  7. מחקרים רבים מצביעים על השפעות בריאותיות שליליות של חשיפה לקרינת רדיו  – סרטן, פגיעה ב- DNA, פגיעה בזרע, משקל אשכים, ROS בזרע, ROS בעוברים זכרים ועוד.
  8. ממצאי מחקר NTP  (שהוזמן והוגדר על ידי FDA) נדחו על ידי FDA  בהצהרה כי הממצאים לא רלוונטים לבני אדם. למרות שכל גורם סיכון נבדק על מכרסמים כפי שבוצע במחקר ולמרות שזמן החשיפה ורמות החשיפה מייצגים חשיפה של בני אדם.
  9. דמנציה מוגדרת כסוכרת של המוח. דר’ דיוויס מתיחסת למחקרה של נורה וולקוב אשר מראה צריכת גלוקוז  מוגברת במוח בעת שימוש בסלולר.
  10. תוספי תזונה של חומצת שומן אומגה 3 ומלטונין משפרים תסמינים ומונעים חלק מנזקי קרינה במוח.
  11. מחקרים מסוימים שנערכו אינם מספקים, לדוגמא מחקר בו תישאלו נבדקים פעם אחת לגבי שימוש בסלולרי ולאחר מכן עקבו אחריהם אבל לא מספיק שנים.
  12. מאמרים שונים מדגימים עליה בסיכון למשתמשים בסלולר.
  13. מאמרו של פילרס אלדישייר חשף עלייה בתחלואה בגליומה באונה הקדמית במוח בבדיקה בבריטניה. לא נמצאה עלייה בשאר איזורי המוח ולא בכל הגילאים שנבדקו.
  14. נמצא גידול בסוגי סרטן שונים בבלוטת התריס שעלולים להיות קשורים לנזקי קרינה סלולרית – דורש בדיקה.
  15. קיימים מחקרים שאיתרו סמנים ביולוגים (ביומרקרים) בדם, ירידה ביכולת תיקון של הגוף, עלייה בחומציות.
  16. מחקרים שונים הראו פגיעה של קרינת רדיו בעצים.
  17. מחקרים על בעלי חיים חשפו פגיעה בעיקר בחרקים ודבורים.

 

פוסט שהעליתי בפייסבוק על מלטונין

 

והמלצה מעשית

הכנת הבית ללמידה מרחוק ולעבודה מרחוק בבית רק ברשת קווית (שהיא יציבה ומהירה וללא קרינה) ולא בתקשוורת אלחוטית שמזיקה לבריאות     (תודה לעמיר בורנשטין על המדריך)

 

 

 

בפוסט קודם פירטתי איך (שוב) הצילה רגישותי הקיצונית לקרינה את שכני מתחלואה קשה, ו.. איך גם הילד (על הספקטרום) שגר ממול הפסיק לצעוק ולהשתולל.  דמנציה סביבתית היתה תוצאת הרגישות לקרינה במקרה שלי,

 

קריאה מומלצת:

מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך 

 

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

“נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם” – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

 

לרשימת פרסומיה של דר’ חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

לפרסומים של דר’ מגדה חבס באתר הספריה הרפואית 

רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר’ חבס

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר’ מגדה חבס

כמה רגישים לקרינה יש – דר’ יעל שטיין ופרופ’ אולה יוהנסון

 

מהם תדרי ביניים IF

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.