טינטון (צפצופים באוזניים) נפוץ בקרב נפגעות ונפגעי קרינה

פורסם ב-

קבוצות ותלונות בנושא טנטון (טיניטוס) מתרבות ברשתות החברתיות.

 

טנטון  (טיניטוס) הוא תופעה של שמיעת צלילים, צפצופים, זמזומים או שריקות ללא קשר לגירוי חיצוני.

תסמין זה עלול להתרחש באוזן אחת או בשתי האוזניים, באופן קבוע או באופן זמני וחולף.

בסביבה שקטה התופעה עלולה להחמיר ולבלוט יותר. 

לעתים תכופות מזוהה טינטון עם אבדן שמיעה על רקע עצבי.



בארה”ב כ-50 מיליון סובלים מטנטון. מתוכם כ-20 מיליון חווים טינטון כרוני ומטריד. כ-3 מיליון סובלים ממוגבלות חמורה עקב טיניטוס.

(מקור רקע למחקר עוקבה – פורסם בפברואר 2022).

.

פנייה לגבי טנטון, זכויות והכרה בבעיה – דר’ גילי תמיר בכאן ב  ..  “הפגיעה באיכות החיים כתוצאה מהזוועה הזו והמחיר הנפשי גבוהים ולעתים יותצר קל לקבל מאשר הפגיעה באוזן”

וגם .. “מעבר לנכות ..  שווה לבדוק סל טיפולים בקופות החולים ..  טיפולים הקשורים בשמיעכה וטיפולים שאינם נמצאים בסל ואז שווה לבדוק ועדות חריגים בקופות החולים כי יש קריטריון של שיפור איכות חיים והפגיעה באיכות החיים בטנטון ללא מחלוקת. … מספיק שהוכח כי הטיעפול שלא נמצא בסל יכול לשפר ארת איכות החיים זו עילה לבדיק’ה מעמיקה וקופתצ החולים צריכה לתת תשובה מנומקת”



.

לאחר פרסומים כי חברת החשמל תתקין 20,000 מוני חשמל חכמים בכל חודש, עלה (שוב)  בקבוצות נפגעות ונפגעי הקרינה כי רגישי קרינה רבים “שומעים את החשמל” ו/או סובלים מטינטון.


סיבות אפשריות לטנטון:

  • חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

  • חשיפה לכימיקלים או תרופות מסוימים והצטברות רעלנים כתוצאה מנטילה ממושכת (למשל .. אספירין, אנטיביוטיקה מסוגים שונים, נוגדי דיכאון כמו אימפירמין, נוגדי חרדה כמו קסאנקס, שימוש באלכוהול או חשיפה למתכות כבדות כגון כספית, אלומיניום ועופרת).

  • מחלת אוזן תיכונה או חיצונית.

  • אלרגיות למזון.

  • זיהומים ודלקות אוזניים.

  • מחלת מנייר (Meniere) – סחרחורת בליווי בחילות, הקאות וטיניטוס.

  • אנמיה כתוצאה מחסר תזונתי (בעיקר B12 או ברזל).

  • תת פעילות של בלוטת התריס.

  • חשיפה לרעש חזק, מוסיקה או הדי פיצוצים.

  • חבלות ראש.

  • חדירת גופים זרים לאוזן.

  • אוטוסקלרוזיס (חירשות פרוגרסיבית שכיחה בגיל מבוגר שכוללת ניוון עצמות השמע).

  • רמת שומנים גבוהה בדם (היפרליפידמיה).


.

קשר טנטון ורגישות לקרינה .. התיחסויות לפתולוגיה משותפת במאמר רפואי ..



.

פברואר 2022 – מחקר מגלה כי שימוש במשככי כאבים מגביר טנטון – קישור לסיכום

(בקרב נפגעות ונפגעי קרינה יש גורם מתווך שיכול להסביר – חשיפה לקרינה גורמת להתגברות שתי התופעות – כאבים וטנטון. כאשר אין מודעות לסיבה, שימוש במשככי כאבים יכול להיות מוגבר, אך  .. לצערנו בלי להועיל. במקביל גם הטנטון יגבר)


.

טיפול רפואי קונבנציונלי לא מציע פתרון לטיניטוס.

טיפול נטורופתי לטינטון מציע שימוש בצמחים והשלמות תזונתיות.

הטיפול הטבעי מתמקד בשיפור זרימת דם ואספקת חמצן לאוזן, הורדת רמת שומנים בדם, לצד השלמת חסרים תזונתיים (בעיקר ויטמינים כמו A ו-B12, ומינרלים כמו סידן, אבץ ומגנזיום).

להלן תקציר מידע מאתר טופהיל:

שיפור זרימת דם

(היפראינסולינמיה והיפוגליקמיה – רמות בלתי נורמאליות של סוכר ואינסולין בדם, גורמות לזרימת דם לקויה בכלל וגם לאוזן הפנימית.  צמחים כגון גינקו בילובה משפרים את זרימת הדם בכלי הדם ההיקפיים ויכולים להימצא כיעילים למצבי טיניטוס ולתופעת וורטיגו שעלולה להתלוות להם.

קוהוש שחור נמצא יעיל בטיפול בטינטון.

נאטוקינאז וסראפפטאז משפרים זרימת דם בזכות ניקוי משקעים בכלי הדם (על קיבה ריקה).

וינפוסטין – אלקולואיד צמחי המופק מצמח וינקה – מועיל לבריאות המוח, במיוחד לשיפור זיכרון וריכוז ויכול להקל על צפצופים באוזניים, במיוחד כשהם נגרמים ממתח או מפגיעה בזרימת דם.  נמצא כי שילוב וינפוצטין וג’ינקו בילובה הפחית צפצופים תוך שבוע.

תמצית גינקו בילובה Ginkgo Biloba מגבירה קליטת חמצן וגלוקוז במוח. בעבר נחשבה כיעילה לשיפור זיכרון, ריכוז ויכולת קוגניטיבית. מסייעת בבעיות הקשורות לגיל: ורטיגו, צלצולים באוזניים, אובדן התמצאות ואלצהיימר, כמו גם למניעת שטפי דם במוח, משפרת זרימת דם ובעיות ורידים.

הורדת רמת שומנים גבוהה בדם:

במחקרים על אנשים עם בעיות שמיעה (כולל טיניטוס), נמצא מתאם בין מידת הפגיעה בשמיעה לרמת שומנים בדם. רמת שומנים גבוהה בדם (היפרליפידמיה) גורמת להיצמדות טסיות דם המפחיתה אספקת חמצן ורכיבי תזונה לאוזן הפנימית. מתן חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3, עשוי להפחית רמות שומנים רוויים בדם ולשפר זרימת דם.

נטילת חומצות שומן מסוג אומגה 3 חייב להיות מגובה בתוספת ויטמין E כדי למנוע חמצון ממברנות תאים ונזק לתאים..

מינרלים:  סידן אמורפי או סידן אלמוגים, בתוספת ויטמין D נמצא יעיל לאוטוסקלרוזיס, הגורמות לטיניטוס.  נקשר לחסרים של סידן וויטמין D. שילוב סידן עם רמות גבוהות של ויטמין D (5000- 10,000 ליום) נמצא כמשפר משמעותית תפקוד אוזן פנימית. (חובה לאזן עם K2).

מגנזיום גליצינאט חיוני לנוטלי תרופות או כשיש חשיפה קבועה לרעלנים כמתכות כבדות ואלכוהול.  חוסר מגנזיום נקשר לתופעות רעילוּת באוזן, הגורמות לטיניטוס.

יש טענות כי תרופות אמינו-גליקוזידיות (תרופות אנטיביוטיות כמו סטרפטומיצין נוטות להצטבר באוזן הפנימית ובקליפת הכליה) גורמות להרעלה עקב הפחתת רמות מגנזיום באוזן הפנימית. מגנזיום-ל-טְרֶאוֹנָט – תוסף שנמצא כמעלה רמת מגנזיום במוח – אמור לסייע לשיפור זיכרון ותפקוד קוגניטיבי.. נמצאה עלייה של 15% ברמת המגנזיום בנוזל המוח, 18% שיפור בזיכרון טווח קצר, ו-100% בזיכרון טווח ארוך (Neuron. 2010 Jan 28;65(2):165-77). ספיגתו גבוהה בדם ובמע’ העצבים ולכן מומלץ ע”י ד”ר מרקולה.  ניתן לשלב עם מגנזיום גליסינאט.

אבץ גליסינאט – ריכוזי אבץ גבוהים ברקמות סנסוריות במבוך האוזן הפנימית.  רמת האבץ בדם פוחתת אחרי גיל 60.  טיניטוס נקשר לחסר כרוני באבץ באוכלוסייה בוגרת.  אבץ קשור לגליצין (חומצה אמינית נחוצה לפעילות המוח).

אבץ פיקולינאט – אבץ קשור לחומצה פיקולינית שמשפרת ספיגה. אבץ פיקולינאט מתאים במיוחד למבוגרים עקב ירידה בחומציות הקיבה, כיון שנספג גם בתת-חומציות. רצוי לקחת לפני השינה..

חוסר איזון נתרן-אשלגן (עודף אשלגן ומאזן נתרן שלילי).

ספיגת מינרלים פוחתת עם הגיל עקב ירידה בייצור חומצת קיבה (חיונית לספיגת מינרלים, כגון: סידן, מגנזיום, אבץ וכו’). לכן, לתיסוף מינרלים מומלץ להוסיף גם חומצת קיבה (בתאין HCL) או אנזימי עיכול.

השלמת ויטמינים:

ויטמין A  – טיניטוס מזוהה עם חסר בוויטמין A, שחיוני בתפקוד האוזן הפנימית. מומלץ: 5000 יחב”ל ביום.

מתיל B12 בספיגה גבוהה ובמינון 5000 מק”ג, למציצה מתחת ללשון, עד להשלמת החסר. B12 משתתף במטבוליזם של שומנים ובייצור חלבונים ונדרש לשמירה על תאי עצב ועל חלוקת תאים תקינה. ומשתתף ביצירת תאי דם אדומים, חיוני למניעת אנמיה. טיניטוס עלול להיגרם מאנמיה, יש לבדוק רמות ויטמין B12 ולהתאים טיפול. לקשישים ולמבוגרים הסובלים מבעיות ספיגה, אפשר לתת השלמה ללא בדיקה, כי בגיל זה יש ירידה ברמות B12. רצוי מתיל B12 תת-לשוני הנספג טוב יותר.

ויטמין Q10 (אוביקינול) וגם ויטמין E עם טוקוטרואינולים – להמרצת זרימת דם בכלי דם נימיים באוזן.

תזונה:

להימנע ממזון עתיר שומן רווי ומשומן מהחי.

רצוי להרבות באכילת דגי ים צפוניים (סלומון, מקרלים) המכילים חומצות שומן מסוג אומגה 3, או ליטול אומגה 3 בכמוסות.

להימנע מצריכת סוכר מזוקק ופחמימות ריקות וג’אנק פוד.

פחמימות – רק מורכבות, כמו בטבע.  (לצערנו, חיטה, תירס, וסויה פסולים עקב הנדסה גנטית).

להימנע מצריכת חלבון מהחי ולעבור לחלבון צמחי. צריכה מרובה של פֵּירות, ירקות ואגוזים.

.

טיפולים טבעיים משלמים:

מתח וחרדה גורמים להחמרת צלצולי אוזניים.  טיניטוס גורם להעצמת מתח ועייפות.  דיקור, תרגילי הרפיה, ביופידבק, נשימות, מדיטציה וכדומה יכולים להקל ולסייע בהתמודדות עם טינטון.

הומיאופתיה – יש תכשיר בשם “ורטיגו” שלעתים יכול לעזור, בשילוב טיפול משלים אחר.


מקור הצילום – תנודע

.

בעיה ..

כדי להתמודד עם סיוט הטנטון, רבים משתמשים באוזניות אלחוטיות עם להן מנגנון ביטול רעש. כך אין כניסה של רעשים וצלילים ואין טנטון מורגש ולכאורה מרגישים פחות רע. אבל  ..  אוזניות אלו פולטות קרינת רדיו קבועה,  יש לא מעט אנשים שמשתמשים בהן כל שעות העירות (נניח  18 שעות ביממה) ויש שהולכים לישון איתן כדי להימנע מהטנטון שמפריע להירדם.  (נציין גם כי עזרי שמיעה עם חיבוריות אלחוטית (בלוטות’) גם משדרים 24/7) …  רוב השעות הם בחשיפה גבוהה וקרובה למוח.   לצערנו, חלקם מתחילים להגיב לחשיפה הקבועה לקרינה.  כך מתחילים עם בעיה אחת, ואז .. התפתחה בעיה קשה יותר – רגישות לקרינה (שגם כוללת טיניטוס).

לצערנו, זה ימשיך לקרות כל עוד לא יכירו בנזקי הקרינה הבלתי מייננת. כי עושים הכל כדי לא לפגוע במכירות מוצרים ובקידום תעשייה שמזיקה (ויכלה להיעשות בצורה פחות מזיקה), ומפקירים את בריאות הציבור.


ב”תסמונת הוואנה” של עובדי השגרירויות האמריקאיות, שלאחרונה הוכרזה כלא מתקפה של מעצמה זרה

והוכרזה כנובעת מחשיפה לקרינת רדיו  והתרחשה בשגרירויות במדינות רבות ובכל היבשות

אם כי המקור הוגדר כ”לא ידוע” ..  חח.. סביר כי התסמונת העלומה נובעת מחשיפה לקרינה מהציוד האלחוטי הרב במתקני השגרירויות והממשל, כי התלונות תואמות לגמרי רגישות לקרינה EHS ..

בין השאר, היו הרבה תלונות על טנטון  למרבה הגיחוך, היו חוקרים שהסבירו זאת כקולות “צרצרים” מהסביבה .. כן, עשו הכל רק לא להכיר בנזקי קרינה, שידועים כבר עשרות שנים ושנחקרו רבות, למשל ע”י דר’ אליזבת’ גולומב, שהציגה זאת בכנס רפואי בינואר 2021.

דוח מסוף 2020 – התיחס לסיבה – חשיפה לקרינת רדיו  והנה מקור אחר לדוח המלא – קישור

לא מפתיע  ..

לגוף לא משנה מה מקור הקרינה – הסלולרי האישי, ראוטר אלחוטי בבית או במשרד, אנטנה סלולרית שהוצבה בשכונת מגורים או נשק שהופעל מחלון קרוב ברחוב. קרינת רדיו היא קרינת רדיו

לפי דוח ביואנישיאטיב 2012, השפעות ביולוגיות של קרינת רדיו מתחילות להיות משמעותיות ברמה נמוכה מאוד של 0.003 מיקרו ואט לסמ”ר. הרבה מתחת לרמת הקרינה שמאפשרים התקנים שלא מגנים על הבריאות (1000 מיקרו וואט לסמ”ר).  סביר כי לפחות חלק מהחשיפה שגרמה לתסמינים אצל עובדי השגרירויות הגיעה מציוד שלהם או ציוד שהפעילו במתקני הממשל ולא מתקיפה ומנשקי מיקרוגל.

ולצערנו, מרגע שנפגעו .. סביר להניח שרובם ישארו רגישים לקרינה ויסבלו מחשיפה מציוד אישי וביתי ומציוד במשרדים ובמקומות עבודה, כמו גם בשכונות מגורים.


דר’ פול בן ישי על אבסורד התפתחות התקנים לקרינת רדיו ואיך הגיע לחקור כיצד נקבעו


.

.

ואם כבר התיחסנו למונים החכמים הנפרסים וגורמים לתלונות רבות על טנטון ..

בשנת 2016 פרסם פרופ’ מאיר ברזיס אזהרה מהקרינה הנפלטת מ”המונה החכם” – באתר איגוד רופאי בריאות הציבור

פרופ’ ברזיס הזהיר מהמונים, שמשדרים צריכת חשמל, מים וגז ומותקנים “ללא התראה, ללא הסכמת הצרכן ואף חרף התנגדותו”

לגבי המטרה – הפחתת צריכה – הוא מציין כי “מחקרים קטנים לטווח קצר הראו ירידה קטנה בצריכה ואחרים היעדר שינוי או אף עליה בצריכה. .. היזון למשתמש עשוי להוריד צריכה, אם המסר מוצג באופן משמעותי לצרכן ותוך שיתופו. התקנת מונים ללא שיתוף הצרכן, כפי שהיא מתבצעת בארץ, לא תוריד צריכה.”

“מה הסיכונים?  קרינת המונה דומה לזו מטלפונים סלולריים והתקנת מיליוני מונים כאלה למשקי הבית בישראל תגביר את כמות הקרינה הסביבתית בעשרות אחוזים. 

תכנית מחקר ענק מטעם מכוני הסביבה והבריאות האמריקאים (National Toxicology Program) דיווחה לאחרונה על עלייה מובהקת בהיארעות סרטן בחיות שנחשפו לקרינה כזו, בדומה לחשד שעלה ממחקרים בבני האדם. ממצא זה עשוי להביא ארגוני בריאות להגדרת קרינה זו כמסרטנת והחמרה בתקן המיושן (המבוסס על פליטת חום). בטיחות החלופה של העברת האותות דרך תשתית קווית קיימת אינה ידועה.”

סיכונים אחרים, שמונה פרופ’ ברזיס:

  • דליקות (מהתחממות המכשיר).
  • עליה בחיובי תשלום (מטעות במדידה).
  • פגיעה בצנעת הפרט (ניצול לרעה של ידע על פעילות הצרכן והעברתו לגורם שלישי).

כתוצאה מכך, “במקומות שונים בעולם הופסקה התקנת מונים אלה ומהלך זה נתמך על ידי בכירים בתעשייה ומומחים מארה”ב ומאירופה”

ברזיס מזכיר ..

“קל יותר לפתח טכנולוגיה מאשר לאמוד בטיחותה. לתעשייה יש עניין, משאבים ושליטה על ידע, ולמדענים בלתי-תלויים לוקח שנים רבות לבחון ולהוכיח שנגרם נזק.”

ועוד מזכיר פרופ’ ברזיס ..

“לקח מאתיים שנה להבין את היקף הנזקים מעישון. עדיין שנויה במחלוקת הוכחה אפידמיולוגית לעודף תחלואה מסרטן בקרב צוללי הקישון ותושבי מפרץ חיפה.” 

וגם  “תקן חשיפה לעופרת היה נחשב בטוח עד שהתברר כגבוה מדי: בדיעבד נגרם נזק למוח ילדים וירידה במנת המשכל בשווי מיליארדי דולרים למשק ארה”ב.”

וגם

“תקן חשיפה לקרינה ממתין לעדכון ועד אז, מול לחצי התעשייה, מומחים לבריאות הציבור ממליצים לנהוג לפי עקרון הזהירות המונעת: לנוכח חשד, הימנע מחשיפה מיותרת אף לפני הוכחת נזק.”

פרופ’ ברזיס מתייחס אלינו – נפגעות ונפגעי הקרינה  ..

“בדיון בכנסת נשמע אדם המייצג מיעוט רגיש לקרינה, שחייהם הפכו לגיהינום בסביבה שלנו טעונת הקרינה. דמוקרטיה נבחנת ביחס לשוליים. דרישה מינימלית היא לכבד רצון הפרט ולמנוע התקנת מונה חדש ללא הסכמתו (בלי קנס על העדפה להישאר עם מונה ישן).”

ולסיום, תוהה פרופ’ ברזיס  ..

“אולי מיעוט פגיע זה מלמד אותנו משהו? מאז העת העתיקה, יצורים חלשים התריעו בפני סכנות: ציפור מתה בישרה מגיפה, קנרי הזהיר את הכורים מגז רעיל וביפן חתולים העידו על הרעלת כספית בדגים. מדענים מתריעים היום, שמא קרינה סביבתית תורמת לפגיעה הקשה באוכלוסיית הדבורים הפוחתת בעולם, עם השלכות אקולוגיות חמורות.  שימת לב לפגיעוּת עשויה להציל אותנו מפני אסון.”

האם המונה חכם?  מסכם פרופ’ ברזיס  ..  “או רק בהשוואה למי שמתקין אותו?”

(פרופ’ ברזיס הוא פרופ’ מאיר ברזיס (אמריטוס), בית הספר לבריאות הציבור והאוניברסיטה העברית, ירושלים; לשעבר מנהל המרכז לאיכות ובטיחות קלינית ב”הדסה”  שבעבר חווה התנכלויות עקב מחקר על פערים בשר”פ)


 

בסקירת ספרות מחקרית על מנגנוני רגישות לקרינה EHS של:

(התפרסם ביולי 2020 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32289567/ )

מוזכר טנטון, כחלק מתסמיני רגישות לקרינה.

 

להלן תרגום כל הסקירה:

תקציר

רגישות יתר לקרינה EHS המוכרת בשם “תסמונת מיקרוגל”, היא תסמונת המתאפיינת בטווח רחב של תסמינים לא ספציפיים באיברים/ מערכות רבים, לרוב כולל תסמינים במערכת העצבים המרכזית,  המופיעים בעקבות חשיפה אקוטית או כרונית לשדות אלקטרומגנטיים בסביבה או במקומות עבודה.

מחקרים רבים הראו השפעות ביולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים EMF ברמה התאית, בתדרים מגנטיים ELF וקרינת רדיו RF בעוצמות נמוכות מאד. רבים מהמנגנונים שמשמשים לתיאור רגישות לכימיקלים מרובים MCS נכונים גם לתיאור EHS עם שינויים/ התאמות. חשיפות חוזרות מביאות לסנסיטיזציה והגברת התגובה. נראה כי לרגישי יתר רבים מערכות דטוקסיפיקציה (ניקוי רעלים) לקויות שמגיעות למצב של עומס יתר עקב עקה חימצונית עודפת. EMF יכולים לגרום לשינויים באותות סידן (calcium signaling), אקטיבציה (הפעלה) משמעותית של תהליכי רדיקלים חופשיים וייצור יתר של ROS (רדיקל חופשי  reactive oxygen species) בתאים חיים, כמו גם שינויים בתפקודים נוירולוגיים וקוגניטיביים והפרעה למחסום דם-מוח. מינרלים מגנטיים הנספגים מזיהום אוויר בעלי תפקיד משמעותי בהשפעות מוחיות של EMF. השפעות EMF על מערכת העצבים האוטונומית גם יכולה להתבטא בתסמינים במערכת הקרדיו-וסקולרית. השפעות שכיחות נוספות של EMF כוללות תסמינים בעור, בכלי דם זעירים ובמערכות החיסון וההמטולוגיה.

התקבלו מסקנות כי המנגנונים המובילים לתסמינים של EHS ביולוגיים אפשריים ושתגובות פיזיולוגיות אורגניות רבות מתרחשות בעקבות חשיפה ל- EMF.

למטופלים יתכנו תסמינים נוירולוגיים, נוירו-הורמונליים ונוירו-פסיכיאטריים בעקבות חשיפות ל- EMF כתוצאה מנזק עצבי ותגובות עצביות בעוררות יתר (רגישות יתר).

יש לפתח מבדקים דיאגנוסטיים (אבחנתיים) רלבנטיים יותר.

יש להוריד את גבולות החשיפה לרמות בטוחות מבחינת השפעות ביולוגיות של EMF.

יש להפחית פריסת רשתות אלחוטיות מקומיות וגלובליות ולפרוש רשתות קוויות בטוחות במקום התשתיות האלחוטיות, כדי להגן על חלקים פגיעים באוכלוסייה.

מרחבים ציבוריים צריכים להיות נגישים לרגישים לקרינה.

 

הקדמה ורקע

רגישות יתר לקרינה EHS המוכרת בשם “תסמונת מיקרוגל”, היא תסמונת המתאפיינת בטווח רחב של תסמינים לא ספציפיים באיברים/ מערכות רבים, לרוב כולל תסמינים במערכת העצבים המרכזית,  המופיעים בעקבות חשיפה אקוטית או כרונית לשדות אלקטרומגנטיים בסביבה או במקומות עבודה.

מחקרים רבים הראו השפעות ביולוגיות של שדות אלקטרומגנטיים EMF ברמה התאית, בתדרים מגנטיים ELF וקרינת רדיו RF בעוצמות נמוכות מאד. רגישות ל- EMF (שדות אלקטרומגנטיים), תגובה אנושית סיסטמית לחשיפה כרונית לתדרי רדיו RF בעוצמה נמוכה, דווחה לראשונה ע”י חוקרים רפואיים סובייטים בשנות ה- 1950, שכינו אותה “תסמונת נוירוטית”  (Johnson Liakouris, 1998; Silverman, 1973). התסמינים דומים לאלה שדווחו ע”י מטופלים עם רגישות לכימיקלים מרובים MCS וכוללים תסמיני מערכת עצבים מרכזית כגון כאבי ראש, תשישות, עקה// סטרס, הפרעות שינה, “ערפל מוחי”, הפרעות בזכרון קצר טווח, רגיזות, אי יציבות רגשית וחרדות. תסמינים שכיחים נוספים כוללים בחילות, תעוקת חזה, הפרעות קצב לב, קוצר נשימה, כאבי שרירים, ירידה בליבידו, ירידה בתאבון ותגובות בעור  (Pollack and Healer, 1967; Dodge, 1969; Glaser, 1972; Irvine, 2005; Mild et al., 2004; Eltiti et al., 2007; McCarty et al., 2011; Baliatsas et al., 2012; Havas, 2013).

התסמונת הקלינית כונתה “idiopathic environmental intolerance to electromagnetic fields”  ע”י ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת ועידת עבודה בפראג בשנת 2004. בשבדיה  “Electromagnetic Hypersensitivity” – EHS  היא מוגבלות/ נכות תפקודית מוכרת  (Johansson, 2006).

לפי דוחות של הממשל האמריקאי בשנות ה- 1970 ו- 1980 לגבי חשיפה תעסוקתית ל- EMF, עובדים עם חשיפה ממושכת לשדות אלקטרומגנטיים חוו כאבי ראש, הפרעות שינה, מצבי רוח, דיכאון, פגיעה בזיכרון, הזעת יתר וירידה בליבידו  (Dwyer and Leeper, 1978).  Lerner (1980) במחקר מעקב אחרי 1300 עובדים. אלה עם חשיפה נמוכה יחסית ל- EMF חוו פי 2 תסמינים נוירופסיכיאטריים. עובדים שנחשפו לרמות EMF גבוהות יותר חוו פי 3 תסמינים נוירופסיכיאטריים (Pall, 2016) . מתקיני מונים חכמים דיווחו על עלייה באינסומניה (נדודי שינה), טיניטוס (טנטון), לחץ בראש וקושי להתרכז, שהתגברו ככל שהחשיפה גברה  (Conrad, 2013) . Bergqvist et al. (1997)  תיארו 3 שלבים בהתפתחות EHS: בראשון תסמינים חולפים מופיעים ונעלמים, בשלב השני התסמינים מתמידים עם התגברות עוצמה או משך חשיפה, או גידול במספר התסמינים ובשלב השלישי תסמינים נוירולוגים מגבילים מופעלים אפילו בחשיפה לרמות נמוכות של EMF. ארגון הרפואה באוסטריה (2012) הכיר בבעיות שינה, שרירים ומפרקים, כאבי ראש, קשיי ריכוז וזיכרון, לצד טיניטוס ותחושת לחץ באוזניים. Hutter et al. (2010)  הבחינו בטיניטוס בתת-קבוצה של משתמשי סלולר שהשתמשו במכשיר הנייד באותו צד משך 4 שנים ויותר (OR 1.95; CI 1.00–3.8).  

שימוש בסלולר יותר מ- 60 דקות ביום משך 4 שנים לפחות נקשר עם תסמינים סוביקטיביים של התחממות האוזן וטיניטוס, שנחשב קשור לנזק באוזן  (Panda et al., 2010).  התלונה השכיחה ביותר בעקבות חשיפה ל- EMF מטלפונים סלולריים היא כאבי ראש  (Yakymenko et al., 2011, 2015). החוקרים הראו גידול בשכיחות כאבי ראש וכאבי אוזניים (63.6%) בקרב משתמשי סלולר ששוחחו למעלה מ- 3 שעות ביום, בהשוואה ל- 20% בנבדקים שדיברו בנייד פחות מ- 15 דקות ביום.  Szyjkowska et al. (2014)  דיווחו על ממצאים דומים כאשר 62% משתמשי סלולר בוגרים דיווחו על כאבי ראש בזמן שיחה בנייד. מחקר של סטודנטים לרפואה בהודו מצא כי 22% משתמשי טלפון נייד דיווחו על כאבי ראש ו- 91% סבלו מכאבי אוזניים אם שוחחו בטלפון הנייד מעל שעתיים ביום. כאבי ראש וכאבי אוזניים נחוו במחקר עוקבה זה גם כאשר השתמשו בטלפונים ניידים לרשתות חברתיות, משחקים ווידאו (Datta et al., 2016) . חקר התערבות במצרים הראה כי שכיחות כאבי ראש, ירידה בריכוז ואינסומניה, בקרב סטודנטים השתפרה אחרי הפחתה בשימוש בטלפונים ניידים  (Mohamed et al., 2014). מחקר בסין מצא בקרב ילדים בגילאי 9-12 שברשותם מכשיר סלולרי משך יותר משנה כפול כאבי ראש והפרעות שינה (Zheng et al., 2015).

Belpomme ו- Irigaray השלימו מאגר נתונים של למעלה מ- 2000 מקרים של EHS ו- MCS בדיווח עצמי. המחברים מנו תסמינים מדווחים: כאבי ראש, טיניטוס, היפראקוזיס (אי סבילות לרעשים), סחרחורות, הפרעות שווי משקל, חריגויות רגישות שטחיות ו/או עמוקות, פיברומיאלגיה, חוסר תפקוד מערכת העצבים האוטונומית וירידה ביכולות הקוגניטיביות, כולל איבוד זיכרון מיידי, ליקויי קשב-ריכוז, וחוסר אורינטציה/ בלבול זמן-מרחב. תסמינים אלה לוו באינסומניה כרונית, תשישות, נטיות לדיכאון, בנוסף לאי יציבות רגשית ורגזנות. כל פרופיל תסמינים ספציפי של כל מטופל/ת דווח באופן חוזר ועקבי בכל חשיפה למקורות EMF, גם בעוצמה נמוכה, ודעך או התפוגג בהדרגה אחרי שהתרחקו ממקורות הקרינה. התסמינים המתוארים למעלה הם במידה רבה דיווחים עצמיים, אך הם גורמים אי נוחות משמעותית ומוגבלות פוטנציאלית בבוגרים ובילדים.

סקירה זו דנה במקורות חשיפה ומדידות חשיפה כמו גם מדידות אוביקטיביות ומבחנים קליניים להסבר תסמינים והשפעות בריאותיות שנחווים על ידי המופלים שנחשפים ל- EMF.

 

חשיפה

חשיפה ל- EMF תוארה בשנים 2008-9 כגבוהה יותר פי 10 ו- 15 מהשדה המגנטי הטבעי של כדור הארץ (Röösli, 2008; Nittby et al., 2009) . ספציפית סביב חגורת תדר 1 GHz , חשיפות עלו בקירוב פי 1018 מהרמות הטבעיות  (Bandara and Carpenter, 2018) .

בשנת 2010 הוערך כי יותר מ- 2 ביליון איש משתמשים בטלפונים סלולריים ברחבי העולם (Soffritti, 2010) . השדות האלקטרומגנטיים שאנשים נחשפים אליהם נוצרים ע”י מגוון מכשירים והתקנים, שנמצאים בסביבה, או מכשירים שבהם אנשים משתמשים כגון טלפונים ניידים. דוגמאות ל- EMF מלאכותיים בתדרי רדיו RF בסביבה כוללות טלפונים ניידים, אנטנות ותחנות בסיס (טכנולוגיית (2G, 3G, 4G ומערכות טלקומוניקציה והתקנים כולל מערכות גלובליות לניידים GSM, מערכות טלקומוניקציה סלולרית אוניברסליות, תקן תקשורת אלחוטית מהירה LTE, קווי רדיו מיקרוגל, טלפוניה אלחוטית SDE, טלפונים אלחוטיים, לפטופים, טאבלטים והתקני קריאה אונליין, רשתות אינטרנט אלחוטיות WIFI, רשתות אלחוטיות מקומיות LAN, יחידות תצוגת וידאו, רדיו וטלוויזיה, קונסולות משחקי וידאו אלחוטיות, מונים חכמים אלחוטיים למים/ חשמל/ גז. טכנולוגית דור 5 5G כרגע בפיתוח וצפויה להוסיף לחשיפה זו.

מקורות חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך כוללים קווי מתח גבוה, התקנים חשמליים, מנורות פלורסנטיות ומכונות צילום  (Kaszuba-Zwoińska et al., 2015; De Luca et al., 2014; Belyaev et al., 2016).

 

עדויות פיזיולוגיות להשפעות בריאותיות

מספר מחקרים הראו אבנורמליות במבחנים נוירופסיכיאטאריים בקרב מטופלים שדיווחו עם תסמינים נוירופסיכיאטריים לאחר חשיפה. Reeves (2000) דיווחו על 34 אנשי צוות אוויר אמריקאיים שנחשפו ל- RF בעוצמות גדולות מהמותר. גברים צעירים אלה דיווחו תסמינים נוירולוגיים אקוטיים אחרי החשיפה ומבחנים נוירופסיכיאטריים סטנדרטיים הראו כי שני שלישים מהם הפגינו ממצאים עקביים של אישיות אנטיסוציאלית, תסמונת אורגנית במוח, חרדה, ונטייה לסומטיזציה (תלונות גופניות חמורות מהמצופה)  (Carpenter, 2015) .

מחקרים אחרים הראו שינויים בזרימת דם מוחית ובמטבוליזם של גלוקוז במוח שנראה בשימוש בבדיקת PET  (Volkow et al., 2011) . החוקרים הראו במתנדבים בריאים כי 50 דקות שיחה בטלפון נייד נקשרה למטבוליזם מוגבר באיזורי המוח הקרובים לאנטנת המכשיר  הנייד, בהשוואה למצב של העדר חשיפה.

מספר מחקרים  (Haarala et al., 2003; Huber et al., 2002, 2005) הראו שינויים בממצאי הדמיות PET של המוח. Huber et al. (2005)  הראו כי אם הנייד מורחק מהאוזן יש ירידה בשינויים בזרימת הדם במוח. Belpomme et al. (2015)  חיפשו פתולוגיות ושינויים מוחיים ספציפיים בקרב 727 מטופלים עם EHS ועם MCS. הדמיות MRI מוחיות ואולטרסאונד של עורק התרדמה היו נורמליים יחסית בקרב הנבדקים. אז מדדו החוקרים את זרימת הדם במוח באונות הטמפורליות בשתי ההמיספרות בעזרת אקו דופלר ומדידת פעימות במוח. המחברים מצאו כי בהשוואה לנבדקים נורמלים, הפעימות המוחיות היו פחותות בקרב מטופלי EHS ו- MCS וכי הפעימות כמעט נעלמו באונות הטמפורליות. בעוד מדידות אלו יכולות להיות לא ספציפיות, הן מצייגות שינויים פוטנציאליים בתפקוד מוחי במטופלים אלה. במאמר מעודכן, Belpomme and Irigaray  חזרו על ממצאיהם תוך שימוש בטומוספיגוגרפיה מוחית אולטרסונית ultrasonic cerebral tomosphygmography והערכת זרימת דם מוחית transcranial Doppler ultrasonography בקרב מאגר נתונים רחב יותר של 2000 מטופלים  (Belpomme and Irigaray, 2020). הם סיכמו כי רבים מהמטופלים סובלים מליקוי בהמודינמיקה בעורק צרבלי (מוחי) אמצעי וחסר בפעימות רקמה מקומיות tissue pulsometric index deficiency  באיזור capsulo-thalamic  שבאונה הטמפורלית. החוקרים הציעו כי ממצא מקומי זה מהווה עדות אוביקטיבית להתפתחות ביולוגית במערכת הלימבית ובתלמוס. Belpomme  & Irigaray  מראים דלקתיות נמוכה בחולי EHS low-grade . מדד חלבון Hypersensitive C reactive protein (hs-CRP)  נמצא מוגבר בקרב 12-15% מהחולים, היסטמין בקרב 30-40%,  immunoglobulin E (IgE)   בקרב 20-25% מהחולים ללא אלרגיה ידועה ומדד heat-shock protein 27 (HSP 27)  וגם  HSP-70  בקרב 12-30% מהמטופלים. נוגדנים עצמיים נגד O-myelin  התגלו בדם פריפריאלי בקרב כ- 20% מהחולים. עלייה בחלבון S100B  בקרב 15-20% מהחולים וגידול ב גורם לחץ nitrosative stress-relatednitrotyrosine (NTT)   בקרב 8-30%. החוקרים הסיקו כי הממצאים מציעים תגובה אוטואימונית נגד החומר הלבן במערכת העצבים של חולים אלה. 79% מבין מטופלי EHS הראו עלייה לפחות באחד מסמנים הביולוגיים (ביומרקרים) הקשורים בסטרס חמצוני/ ניטרוסטיבי oxidative/nitrosative stress-related biomarkers בזרם דם פריפריאלי: thiobarbituric acid reactive substances (TBARS), oxidized glutathione (GSSG), and/or NTT oxidative stress biomarkers..

15% מהמטופלים הראו 3 ביומרקרים, 21% – 2 ביומרקרים ועוד 43% היו עם ביומרקר אחד. באיסוף שתן 24 שעות רמות של 6-hydroxymelatonin (6-OHMS, a melatonin metabolite) /creatinine ratio  היו נורמליות או נמוכות באופן מובהק בקרב 88% מהמקרים וגבוהים במובהק בקרב 12%. החוקרים הסיקו כי רמות נמוכות יכלו לנבוע משימוש במלטונין כתא בלען לרדיקלים חופשיים free radical scavenger .

יש עדויות לשינויים קרדיו-וסקולריים אוביקטיביים אחרי חשיפה ל- EMF. Havas (2013) וגם Tuengler and von Klitzing (2013)  סקרו ספרות ומחקרים תעסוקתיים על עובדים עם חשיפה גבוהה ל- EMF שהיה להם שכיחות גבוהה יותר של חריגות ECG במנוחה ומשך בדיקת יממה 24 שעות וגם עודף בפעימות חדריות מוקדמות ventricular premature beats .

 

מנגנונים

רבים מהמנגנונים המתוארים לרגישות לכימיקלים מרובים MCS ניתנים ליישום לגבי EHS עם שינויים והתאמות. חשיפות חוזרות גורמות לסנסיטיזציה (רגישות) ולהגברה עוקבת של התגובה  (Overstreet, 2001; Latremoliere and Woolf, 2009; Molot, 2013; Sage, 2015) . רגישים לקרינה רבים סובלים מליקוי במערכות דטוקסיפיקציה (ניקוי רעלים) שמוצפות בעומס יתר עקב עודף עק חימצונית  (Korkina, 2009; De Luca et al., 2014).

מטופלים יכולים להיות עם תסמינים נוירולוגיים, נוירו-הורמונליים ונוירו-פסיכיאטריים בעקבות חשיפה ל- EMF כתוצאה מנזק עצבי ותגובה עצבית של רגישות יתר (Dwyer and Leeper, 1978; Pall, 2016) .

EMF עלול לגרום ל:

  • שינויים במערכת איתות סידן (Liboff, 1984; Blackman et al., 1985; Smith et al., 1987; Pall, 2013, 2015)
  • – הפעלה משמעותית של תהליכי רדיקלים חופשיים וייצור יתר של ROS-Reactive oxygen species (הרדיקל העיקרי שמשתתף בתהליכים פיזיולוגיים הקשורים למערכת חיסונית ולסטרס חמצוני – גל) בתאים חיים (Irmak et al., 2002; Zmyslony et al., 2004; Friedman et al., 2007; Blank and Goodman, 2009; De Iuliis et al., 2009; Georgiou, 2010; Avci et al., 2012; Jing et al., 2012; Bilgici et al., 2013; Burlaka et al., 2013
  • שינויים בתפקודים נוירולוגיים וקוגניטיביים (Frey, 1961; Thomas et al., 1986; Carrubba et al., 2007; Nittby et al., 2009; Xu et al., 2010; Molot, 2013; Yakymenko et al., 2016; Pall, 2016; Kim et al., 2017)
  • הפרעה למחסום דם-מוח (Salford et al., 2008; Nittby et al., 2009)

חלקיקים ממוגנטים  Magnetite crystals  הנספגים מזיהום אוויר מוגבר משחקים תפקיד משמעותי בהשפעות המוחיות של EMF  (Maher et al., 2016).

 

מסקנות

בעולם המודרני, חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית הפכה בלתי ניתנת להימנעות. רבים מפתחים השפעות בריאותיות שליליות כתוצאה מחשיפה ל- EMF. סקירת ספרות זו כללה תסמינים רבים, נוירולוגיים ונוירופסיכיאטריים, בדיווח עצמי, שיש להם קשר של זמן לחשיפות EMF. מחקרים נוספים מציעים כי חשיפות EMF נקשרים לשינויים בזרימת דם מוחי שמתאימים לחריגות בסריקות PET של המוח. חלק מהחוקרים הצליחו למקם את החריגות המוחיות באונה הטמפורלית, הנחשבת כאיזור הקרוב ביותר של חשיפה לטלפון נייד.

עקב השימוש הנרחב בטכנולוגיות EMF, קשה להימנע מחשיפה. ברור כי רבים סובלים מרגישות ל-EMF שמפחיתה את איכות חייהם ולעתים מביאה למוגבלות/ נכות.

מחקר נוסף נדרש כדי להתיחס לבטיחות טלפונים סלולריים ולשימוש בטוח יותר באינטרנט, במיוחד בבתי ספר בהם ילדים נחשפים משך שעות רבות.

יש לפתח מבדקים דיאגנוסטיים רלבנטיים יותר ל-EHS.

יש להפחית את גבולות החשיפה לרמות בטוחות שימנעו השפעות ביולוגיות של EMF.

יש לצמצם פריסת רשתות אלחוטיות מקומיות וגלובליות ויש להשתמש ברשתות קוויות בטוחות יותר במקום אלחוטיות, כדי להגן על רבים באוכלוסייה אשר פגיעים וחשופים יותר.

מרחבים ציבוריים צריכים להיות נגישים לרגישים לקרינה.

 

תודות

לסיום מודות הכותבות לדר’ דברה דיוויס, לפרופ’ צ’רלס גרינבלט, וגם לעמיר בורנשטיין ולדפנה טחובר ושאר הרגישות והרגישים לקרינה, שסובלים מ- EHS, על כי דחפו אותן ללמוד יותר ולחקור את תסמונת רגישות היתר לקרינה/ אי סבילות לקרינה electrohypersensitivity .

 

קישור למאמר  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32289567/

סקירת ספרות – מנגנוני רגישות לקרינה – שטיין ויודסין 2020

 

מקורות – References

Austrian Medical Association, 2012. Guideline of the Austrian Medical Association for the Diagnosis and Treatment of EMF Related Health Problems and Illnesses (EMF Syndrome). Consensus Paper of the Austrian Medical Association’s EMF Working Group (AG-EMF). pp. 17.

http://www.magdahavas.com/wordpress/wp-content/ uploads/2012/06/Austrian-EMF-Guidelines-2012.pdf.

Avci, B., Akar, A., Bilgici, B., Tuncel, O.K., 2012. Oxidative stress induced by 1.8 GHz radio frequency electromagnetic radiation and effects of garlic extract in rats. Int. J. Radiat. Biol. 88, 799–805.

Baliatsas, C., Van Kamp, I., Lebret, E., Rubin, G.J., 2012. Idiopathic environmental intolerance attributed to electromagnetic fields (IEI-EMF): a systematic review of identifying criteria. BMC Publ.

Health 12, 643–646. Bandara, P., Carpenter, D.O., 2018. Planetary electromagnetic pollution: it is time to assess its impact. Lancet. Planet. Health 2 (12). https://doi.org/10.1016/S2542- 5196(18)30221-3.

Belpomme, D., Irigaray, P., 2020. Electrohypersensitivity as a newly identified and characterized neurologic pathological disorder: how to diagnose, treat, and prevent It. Int. J. Mol. Sci. 21, 1915.

https://doi.org/10.3390/ijms21061915. Belyaev, I., Dean, A., Eger, H., Hubmann, G., Jandrisovits, R., Kern, M., Kundi, M., Moshammer, H., Lercher, P., Müller, K., Oberfeld, G., Ohnsorge, P., Pelzmann, P., Scheingraber, C., Thill, R., 2016.

EUROPAEM EMF Guideline 2016 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses. Rev. Environ. Health 31 (3), 363–397.

Belpomme, D., Campagnac, C., Irigaray, P., 2015. Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder. Rev. Environ. Health 30 (4), 251–271.

Bergqvist, U., Vogel, E., Solna, D.G.V., 1997. Possible Health Implications of Subjective Symptoms and Electromagnetic Fields: a Report by a European Group of Experts for the European Commission. European Commission DG V, Sweden Report No. 19.

Bilgici, B., Akar, A., Avci, B., Tuncel, O.K., 2013. Effect of 900 MHz radiofrequency radiation on oxidative stress in rat brain and serum. Electromagn. Biol. Med. 32, 9–20.

Blackman, C.F., Benane, S.G., Rabinowitz, J.R., House, D.E., Joines, W.T., 1985. A role for the magnetic field in the radiation-induced efflux of calcium ions from brain tissue in vitro. Bioelectromagnetics 6 (4), 327–337.

Burlaka, A., Tsybulin, O., Sidorik, E., Lukin, S., Polishuk, V., Tsehmistrenko, S., Yakymenko, I., 2013. Overproduction of free radical species in embryonal cells exposed to low intensity radiofrequency radiation. Exp. Oncol. 35 (3), 219–225.

Blank, M., Goodman, R., 2009. Electromagnetic fields stress living cells. Pathophysiology 16 (2/3), 8–71.

Carpenter, D.O., 2015. The microwave syndrome or electro-hypersensitivity: historical background. The microwave syndrome or electro-hypersensitivity: historical background. Rev. Environ. Health 30 (4), 217–222.

Carrubba, S., Frilot, I.I.C., Chesson Jr., A.L., Marino, A.A., 2007. Evidence of a nonlinear human magnetic sense. Neuroscience 144 (1), 356–367. Conrad, R.H., 2013. Smart Meter Health Effects Survey and Report. .

http://www. mainecoalitiontostopsmartmeters.org/wp-content/uploads/2013/02/Exhibit-DSmartMeter-Health-Effects-Report-w-AppendicesV3-1-9Reduced-Appendices.pdf.

Datta, S., Nelson, V., Simon, S., 2016. Mobile phone use pattern and self-reported health problems among medical students. J. Evol. Med. Dent. Sci. 5 (21), 1116–1119.

De Iuliis, G.N., Newey, R.J., King, B.V., Aitken, R.J., 2009. Mobile phone radiation Y. Stein and I.G. Udasin Environmental Research 186 (2020) 109445 3 induces reactive oxygen species production and DNA damage in human spermatozoa in vitro. PloS One 4, e6446.

De Luca, C., Thai, J.C.S., Raskovic, D., Cesareo, E., Caccamo, D., Trukhanov, A., Korkina, L., 2014. Metabolic and genetic screening of electromagnetic hypersensitive subjects as a feasible tool for diagnostics and intervention. Mediat. Inflamm. 14 Article ID 924184.

Dodge, C.H., 1969. Clinical and hygienic aspects of exposure to electromagnetic fields. Biological effects and health implications of microwave radiation. A review of the Soviet and Eastern European literature. In: Symposium Proceedings, pp. 17–19 Richmond, VA, September.

Dwyer, M.J., Leeper, D.B., 1978. A Current Literature Report on the Carcinogenic Properties of Ionizing and Nonionizing Radiation. DHEW Publication (NIOSH), pp. 78–134.

Eltiti, S., Wallace, D., Zougkou, K., Russo, R., Joseph, S., Rasor, P., Fox, E., 2007. Development and evaluation of the electromagnetic hypersensitivity questionnaire. Bioelectromagnetics 28, 137–151.

Frey, A.H., 1961. Auditory system response to modulated electromagnetic energy. J. Appl. Phys. 17, 689–692.

Friedman, J., Kraus, S., Hauptman, Y., Schiff, Y., Seger, R., 2007. Mechanism of shortterm ERK activation by electromagnetic fields at mobile phone frequencies. Biochem. J. 405 559–68.

Glaser, Z., 1972. Bibliography of Reported Biological Phenomena (‘effects’) and Clinical Manifestations Attributed to Microwave and Radio-Frequency Radiation. Research Report No. 2, Revised, AD750275.

Naval Medical Research Institute, National Naval Medical Center, Bethesda, MD. Georgiou, C.D., 2010. Oxidative stress-induced biological damage by low-level EMFs: mechanism of free radical pair electron spin-polarization and biochemical amplification. In: In: Giuliani, L., Soffritti, M. (Eds.), Nonthermal Effects and Mechanisms of Interaction between Electromagnetic Fields and Living Matter, vol. 5. Ramazzini institute, Bologna (IT), pp. 63–113 European Journal of Oncology – Library.

Haarala, C., Aalto, S., Hautzel, H., et al., 2003. Effects of a 902 MHz mobile phone on cerebral blood flow in humans. Neuroreport 14 (16), 2019–2023.

Havas, M., 2013. Radiation from wireless technology affects the blood, the heart, and the autonomic nervous system. Rev. Environ. Health 28 (2–3), 75–84.

Huber, R., Treyer, V., Borbely, A.A., Schuderer, J., Gottselig, J.M., Landolt, H.P., Werth, E., Berthold, T., Kuster, N., Buck, A., Achermann, P., 2002. Electromagnetic fields, such as those from mobile phones, alter regional cerebral blood flow and sleep and waking EEG. J. Sleep Res. 11, 289–295.

Huber, R., Treyer, V., Schuderer, J., Berthold, T., Buck, A., Kuster, N., Landolt, H.P., Achermann, P., 2005. Exposure to pulse-modulated radio frequency electromagnetic fields affects regional cerebral blood flow. Eur. J. Neurosci. 21, 1000–1006.

Hutter, H.P., Moshammer, H., Wallner, P., Cartellieri, M., Denk-Linnert, D.M., Katzinger, M., Ehrenberger, K., Kundi, M., 2010. Tinnitus and mobile phone use. Occup. Environ. Med. 67 (12), 804–808.

Irmak, M.K., Fadillioglu, E., Gulec, M., Erdogan, H., Yagmurca, M., Akyol, O., 2002. Effects of electromagnetic radiation from a cellular telephone on the oxidant and antioxidant levels in rabbits. Cell Biochem. Funct. 20, 279–283.

Irvine, N., 2005. Definition, Epidemiology and Management of Electrical Sensitivity: Report for the Radiation Protection Division of the Health Protection Agency. Oxfordshire, UK Report No. 10.

Jing, J., Yuhua, Z., Xiao-Qian, Y., et al., 2012. The influence of microwave radiation from cellular phone on fetal rat brain. Electromagn. Biol. Med. 31, 57–66.

Johansson, O., 2006. Electrohypersensitivity: state-of-the-art of a functional impairment. Electromagn. Biol. Med. 25, 245–258.

Johnson Liakouris, A.G., 1998. Radiofrequency (RF) sickness in the Lilienfeld study: an effect of modulated microwaves? Arch. Environ. Health 53, 226–228.

Kaszuba-Zwoińska, J., Gremba, J., Gałdzińska-Calik, B., Wójcik-Iotrowicz, K., Thor, P.J., 2015. Electromagnetic field induced biological effects in humans. Przegl. Lek. 72 (11), 636–641.

Kim, J.H., Yu, D.H., Huh, Y.H., Lee, E.H., Kim, H.G., Kim, H.R., 2017. Long-term exposure to 835 MHz RF-EMF induces hyperactivity, autophagy and demyelination in the cortical neurons of mice. Sci. Rep. 7, 41129.

Korkina, L., 2009. The chemical defensive system in the pathobiology of idiopathic environment-associated diseases. Curr. Drug Metabol. 10 (8), 914–931.

Latremoliere, A., Woolf, C.J., 2009. Central sensitization: a generator of pain hypersensitivity by central neural plasticity. J pain. 10 (9), 895–926.

Lerner, E.J., 1980. 1980 RF radiation: biological effects. IEEE Spectrum 17, 51–59.

Liboff, A.R., 1984. Cyclotron resonance in membrane transport. In: Chiabrera, A., NicoliniC, Schwan HP. (Eds.), Interaction between Electromagnetic Fields and Cells. Erice, Italy. NATO ASI Series A97, Plenum, New York, pp. 281–296.

Maher, B.A., Ahmed, I.A.M., Karloukovski, V., MacLaren, D.A., Foulds, P.G., Allsop, D., Mann, D.M.A., Torres-Jardón, R., Calderon-Garciduenas, L., 2016. Magnetite pollution nanoparticles in the human brain. Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 113 (39), 10797–10801.

https://doi.org/10.1073/pnas.1605941113.

McCarty, D.E., Carrubba, S., Chesson, A.L., Frilot, C., Gonzalez-Toledo, E., Marino, A.A., 2011. Electromagnetic hypersensitivity: evidence for a novel neurological syndrome. Int. J. Neurosci. 121, 670–676.

Mild, K.H., Repacholi, M., van Deventer, E., Ravazzani, P., 2004. Electromagnetic Hypersensitivity: Proceedings, International Workshop on EMF Hypersensitivity. WHO Press, World Health Organization, Prague, Czech Republic9789241594127 2006.

Mohamed, H., Satar, M., Talaat, A., 2014. Effect of instructional guidelines on students, practices regarding safe use of cell phone. Life Sci. J. 11, 486–494.

Molot, J., 2013. 12,000 Canaries Can’t Be Wrong. Establishing the New Era of Environmental Medicine. EnviroHealth Publications, Canada. Nittby, H., Brun, A., Eberhardt, J., Malmgren, L., Persson, B.R., Salford, L.G., 2009. Increased blood-brain barrier permeability in mammalian brain 7 days after exposure to the radiation from a GSM-900 mobile phone. Pathophysiology 16 (2–3), 103–112.

Overstreet, D.H., 2001. A genetic rat model of cholinergic hypersensitivity: implications for chemical intolerance, chronic fatigue, and asthma. Ann. N. Y. Acad. Sci. 933, 92–102.

Pall, M.L., 2013. Electromagnetic fields act via activation of voltage-gated calcium channels to produce beneficial or adverse effects. J. Cell Mol. Med. 17 (8), 958–965.

Pall, M.L., 2015. Review: scientific evidence contradicts findings and assumptions of Canadian safety panel 6: microwaves act through voltage gated calcium channel activation to induce biological impacts a nonthermal levels, supporting a paradigm shift for microwave/lower frequency electromagnetic field action. Rev. Environ. Health 30, 99–116.

Pall, M.L., 2016. Microwave frequency electromagnetic fields (EMFs) produce widespread neuropsychiatric effects including depression. J. Chem. Neuroanat. 75, 43–51.

Panda, N.K., Jain, R., Bakshi, J., Munjal, S., 2010. Audiologic disturbances in long-term mobile phone users. J Otolaryngol Head Neck Surg 39 (1), 5–11. Pollack, H., Healer, J., 1967. Review of Information on Hazards to Personnel from HighFrequency Electromagnetic Radiation. Internal Note N-451.

Institute for Defense Analysis, Research and Engineering Support Division, Arlington, VA IDA/HQ 67- 6211, series B. Reeves, G.I., 2000. Review of extensive workups of 34 patients overexposed to radiofrequency radiation. Aviat Space Environ. Med. 71, 206–215.

Röösli, M., 2008. Radiofrequency electromagnetic field exposure and non-specific symptoms of ill health: a systematic review. Environ. Res. 107, 277–287.

Sage, C., 2015. The implications of non-linear biological oscillations on human electrophysiology forelectrohypersensitivity (EHS) and multiple chemical sensitivity (MCS). Rev. Environ. Health 30 (4), 293–303.

Salford, L.G., Nittby, H., Brun, A., Grafstrom, G., Malmgren, L., Sommarin, M., Eberhardt, J., Widegren, B., Persson, B.R.R., 2008. The mammalian brain in the electromagnetic fields designed by man with special reference to Blood-Brain Barrier function, neuronal damage and possible physical mechanisms. Prog. Theor. Phys. Suppl. (173), 283–309.

Silverman, C., 1973. Nervous and behavioral effects of microwave radiation in humans. Am. J. Epidemiol. 97, 219–224.

Smith, S.D., McLeod, B.R., Liboff, A.R., Cooksey, K., 1987. Calcium cyclotron resonance and diatom mobility. Bioelectromagnetics 8 (3), 215–227.

Soffritti, M., 2010. Preface to. In: In: Giuliani, L., Soffritti, M. (Eds.), Non-thermal Effects and Mechanisms of Interaction between Electromagnetic Fields and Living Matter, vol. 5. Ramazzini institute, Bologna (IT), pp. 63–113. European Journal of Oncology – Library.

http://www.icems.eu/papers.htm?f=/c/a/2009/12/15/MNHJ1B49KH.

DTL. Szyjkowska, A., Gadzicka, E., Szymczak, W., Bortkiewicz, A., 2014. The risk of subjective symptoms in mobile phone users in Poland–an epidemiological study. Int. J. Occup. Med. Environ. Health 27 (2), 293–303.

Thomas, J.R., Schrot, J., Liboff, A.R., 1986. Low-intensity magnetic fields alter operant behavior in rats. Bioelectromagnetics 7 (4), 349–357.

Tuengler, A., von Klitzing, L., 2013. Hypothesis on how to measure electromagnetic hypersensitivity. Electromagn. Biol. Med. 32 (3), 281–290.

Volkow, N.D., Tomasi, D., Wang, G.J., Vaska, P., Fowler, J.S., Telang, F., Alexoff, D., Logan, J., Wong, C., 2011. Effects of cell phone radiofrequency signal exposure on brain glucose metabolism. J. Am. Med. Assoc. 305 (8), 808–813.

Xu, S., et al., 2010. Exposure to 1800 MHz radiofrequency radiation induces oxidative damage to mitochondrial DNA in primary cultured neurons. Brain Res. 1311, 189–196.

Yakymenko, I., Sidorik, E., Tsybulin, O., Chekhun, V., 2011. Potential risks of microwaves from mobile phones for youth health. Environ. Health 56 (1), 48–51.

Yakymenko, I., Mor, O., Tsybulin, O., et al., 2015. Subjective symptoms in young cell phone users in Ukraine. Environ. Health (Nagpur) (2), 40–43.

Yakymenko, I., Tsybulin, O., Sidorik, E., Henshel, D., Kyrylenko, O., Kyrylenko, S., 2016. Oxidative mechanisms of biological activity of low-intensity radiofrequency radiation. Electromagn. Biol. Med. 35 (2), 186–202.

Zheng, F., Gao, P., He, M., 2015. Association between mobile phone use and self-reported well-being in children: a questionnaire-based cross-sectional study in Chongqing, China. BMJ open 5 (5), e007302.

Zmyslony, M., Politanski, P., Rajkowska, E., et al., 2004. Acute exposure to 930MHz CW electromagnetic radiation in vitro affects reactive oxygen species level in rat lymphocytes treated by iron ions. Bioelectromagnetics 25, 324–328.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.