טעינה אלחוטית ל- 200 אוטובוסים חשמליים בגוש דן

פורסם ב-

 

חברת דן תרכוש 200 אוטובוסים חשמליים. מערכות טעינה אלחוטית יספקו להם אנרגיה באופן אלחוטי.

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon Wireless) תתקין מערכת הטענה אלחוטית במסופי תחבורה ציבורית וב-200 אוטובוסים של חברת דן.  מדובר בטעינה כשירות (CaaS – Charging as a Service).  כלומר, דן תשלם סכום כולל של עד 6 מיליון שקל בשנה עבור שימוש באוטובוסים החשמליים, שכוללים מערכת הטענה של אלקטריאון. המערכת תאפשר הטענה כאשר האוטובוסים במסופי התפעול.

 

אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי שטוען סוללות רכב חשמלי במהלך נסיעה על המקטע החשמלי.  סלילים מגנטיים מוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים כלי רכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית.

זה נועד להפחית משקל רכב חשמלי (סוללה קטנה יחסית).  המערכת כוללת יחידת ניהול בצדי נתיבי התנועה בכבישים חשמליים, ויחידת קליטה בתחתית הרכב.

מבוצע פיילוט להפעלת קו אוטובוס שיסיע סטודנטים מתחנת הרכבת לאוניברסיטת תל אביב, באורך 2 קילומטרים. האוטובוס נטען במהלך הנסיעה על ידי תשתית טעינה אלחוטית נייחת באורך 700 מטר מתחת לכביש, שמתקשרת עם תשתית טעינה ניידת באוטובוס לקבלת אנרגיה באמצעות קרינה אלקטרומגנטית והעברתה לסוללות בתוך האוטובוס.

אלקטריאון תתקין מערכת טעינה במסופי תפעול. בשלב ראשון תותקן במסוף רידינג תשתית הטענה ל- 14 אוטובוסים בו-זמנית. בהמשך תותקן המערכת במסופים תפעוליים נוספים ובשאר 186 האוטובוסים החשמליים.  זה כולל גם מערכת זיהוי משתמש לצורך חיוב בתשלום.

חברת דן תרכוש 200 אוטובוסים בהם תתקין אלקטריאון את מרכיב הטעינה האלחוטית הנייד. דן תשלם 2,500 שקל בחודש לכל אוטובוס במשך 60 חודשים. סכום זה לא כולל עלויות חשמל שישולמו לחברת החשמל. חברת דן מחזיקה כיום בכ-5.4% ממניות אלקטריאון, והתחייבה לסייע בקידום הרעיון בקרב לקוחות החברה בעולם,

 

התקנת סלילי הטענה בכביש – ניסוי בשבדיה

מקור Techtime

 

בספטמבר אושרו מערכות הטעינה כעומדות בדרישות התקן האירופי לתאימות אלקטרומגנטית  Regulation-10. התקן התקבל לאחר בדיקות המקלט ויחידת הניהול לדרישות קרינה אלקטרומגנטית, חסינות מפליטה אלקטרומגנטית ממקורות חיצוניים ועמידות בפני תנאי סביבה ורעידות. הבדיקות נעשו במעבדה באירופה.

אישור התקן יאפשר לשלב בכלי רכב קיימים ועתידיים את רכיבי הטעינה האלחוטית של החברה. בפעילות קידום ויח”צ מפרסמים כי זו אסמכתא לבטיחות רכיבי מערכת הטעינה האלחוטית לפרויקטים מסחריים הכוללים טעינת אלחוטית, להסעת נוסעים ולכל משתמשי הדרך.  זה חלק מקידום פרויקטים בעולם. כיום כבר מתבצעים הסעת סטודנטים מתחנת הרכבת לאוניברסיטת תל אביב, הסעת נוסעים משדה התעופה של גוטלנד בשבדיה לעיר וויזבי, ופיילוט בגרמניה להסעת עובדים מקמפוס חברת ENBW לתחנת הרכבת הסמוכה.

 


את דעתנו על תקני הקרינה והפקרת בטיחות ובריאות הציבור כבר ציינו לא פעם.  אנחנו ההוכחה – נפגענו בגלל שסמכנו על התקנים לקרינה אלקטרומגנטית.

כמויות הנפגעות והנפגעים ברחבי העולם הולכות וגוברות, בגלל שהתקנים גבוהים מדי – לא בטיחותיים ולא בריאותיים.

 

פנייה לשרי ממשלה – דרישת הכרה בנזקי קרינה והכרח בעדכון התקן (שאינו בטיחותי ואינו בריא וגבוה בסדרי גודל מממצאי מחקרים על השפעות ביולוגיות מחשיפה לקרינה ומעדויות נזקים בציבור)

עדכון פסיקה מהעולם למכתב עמותת רגישות לקרינה בדרישה להכרה בנזקי קרינה ושינוי תקן קרינה- 26.8.2021

 

דו”ח עדכני של הפרלמנט האירופי על נזקי בריאות מדור 5 וקרינה בלתי מייננת

נצחון בתביעה נגד גוף תקינת הקרינה הפדרלי FCC על התעלמות ממחקרים ומעדויות על נזקים לקריבות ואי עדכון התקן

 

מתוך ארכיון FCC – מומחים דורשים הכרה ברגישות לקרינה כמוגבלות תפקודית סביבתית



 

 

במרץ 2021 חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) החלה ב ..

פיילוט בתל אביב (ליד האוניברסיטה) – כביש שמטעין אוטובוס חשמלי, תוך כדי הנסיעה

על חברת אלקטריאון

 

את התשתית – סלילים חשמליים – הניחו תוך לילה.

את צי האוטובוסים של דן מחליפים לחשמליים  (בצדק בגלל זיהום האוויר, את השפעות השדה המגנטי יגלו בעתיד)

לא ניתן להעמיד עמדות טעינה לכל כלי הרכב (הכוונה להעביר את כולם לחשמלי תוך כמה שנים).  לכן, יהפכו הכבישים לחשמליים, שיותקנו עליהם מערכת שתמדוד כמה חשמל נטען לכל רכב תוך כדי הנסיעה. החיוב ישלח הביה או יבוצע אוטומטית (כמו בכביש 6)

כרגע מדובר במקטע קטן ובאוטובוס אחד שהובא מסין לצורך הפיילוט, אבל זו הכוונה וזה העתיד.

קישור לכתבה – ערוץ 12

 



צמצום חשיפה לקרינה בכלי רכב (לא חשמליים)

מקורות קרינה בלתי מיננת בכלי רכב (לא חשמליים)



 

עבורנו, נפגעות ונפגעי הקרינה, שאלת כלי הרכב החשמליים היא בעיה כבדה.

השדה המגנטי ותשתיות חשמל גורמות סבל רב לנפגעי קרינה בדרגה קשה. עבורנו ישיבה בכלי רכב (רגילים), שימוש בטלפון קווי ובמיכשור חשמלי הוא מקור כאב ותסמינים פיזיולוגיים מייסרים (כולל סכנת ניתוקים נוירולוגיים, ערפל מוחי, בלבול ואף אובדן הכרה)  – בגלל השדה המגנטי (והחשמלי).

העולם המודרני סוגר עלינו, נפגעות ונפגעי הקרינה.  יכולת התפקוד שלנו הולכת ומוגבלת.  כשנאלצים לגור בחורים נידחים נמכי קרינה (שמאד קשה למצוא) וכלואים שם בבידוד וללא יכולת להשתמש בתחבורה ציבורית (עמוסת סמרטפונים וקרינה) .. רכב חשמלי יהווה מגבלה נוספת.

 


ומעבר לשדה המגנטי והחשמלי .. לנפגעות ונפגעי הקרינה יש בעיה עם ריבוי הסמרטפונים והוויפיי בתחבורה הציבוורית. חלקנו משתמשים בביגוד מגן חוסם קרינה – זה לא כיף, זה מצב של  “אין ברירה”  כי התסמינים והפגיעה קשים.

בצד שמאל של הצילום מדגים ד”ר יואכים מוטר, מרופאי הסביבה הכי מבוקשים באירופה, כיצד הוא נוסע ברכבות. זו המלצתו (וההמלצה של פרופ’ מרטין פול) לכל מקום עם קרינה גבוהה. בדי מיגון אלה מנחיתים אלפי מיקרו וואטים למ”ר לרמה נמוכה.

דוגמאות להתמודדות ולמסעות שיקום של נפגעות ונפגעי קרינה מהקהילה בארץ


 

בעוד ימים ספורים נלך לקלפי (שוב) ונזכיר .. בארץ, עדיין אין בנו הכרה ואין כל סיוע מצד מערכות רפואה, חינוך, רווחה.

 

לפי סקרים ברחבי העולם 3% עד 13.5% מהאוכלוסייה הם רגישים לקרינה בדרגה כלשהי.

(מדובר ברצף והתסמונ פרוגרסיבית – התסמינים עלולים להתגבר עם עליית החשיפה – מודל החבית העולה על גדותיה שהוצג בכנס הרפואי בינואר 2021)

להלן שקף מתוך הרצאה של דר’ יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי “הדסה עין כרם”

השקף נלקח מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב’ פברואר 2020

מדבריה..

  • קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
  • בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו’) והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
  • שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%.  שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
  • בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה “פסיכולוגי”, “פסיכיאטרי” או “נוסבו”.

ואני מוסיפה..

שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו”ם מ- 2007.

פרופ’ אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס “קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה” באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.

 

פרופ’ יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%.  זה המון.

 



מעט מהמחקרים על רגישות לקרינה

פרופ’ בלפום דורש להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות)

דר’ ברברה דוהמן על הסיכון הגובר לבריאות נפגעי הקרינה (ולחייהם) עם פריסת דור 5

רופאות ורופאים ישראלים שמתיחסים לרגישות לקרינה

כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור

למה במבדקים “ידועים” לא מצאו רגישות לקרינה?

מנהלת ארגון הבריאות העולמי, ראשת ממשלה ורגישה לקרינה – הכי מפורסמת בינינו

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מהכנס הרפואי ינואר 2021



 

לפי החישובים של פרופ’ יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006). 

מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ”נכות תפקודית” (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ”רגישות לקרינה” – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.

לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים “להתאים” תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת “שחיקה” (burn-ou), “כאב כרוני”, “מיגרנה”, “פיברומיאלגיה” או “פוסט-טראומה” ואפילו “דיכאון” (שאף אחד מהם לא ניתן “להוכיח” – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).

ואל תתבלבלו – כל אלו “תסמונות” ולא “מחלות”, כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר “אין לנו מושג”.

אבל..

זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני “רגישות לקרינה” ועלייה באבחונים אחרים, כך “מועלמת” הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.

רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון

סיכום הרצאתה של ד’ יעל שטיין – עמיר בורנשטין

 

בצילום תקציר דבריו של פרופ’ אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015

תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז

 

דר’ יעל שטיין  מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012

תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין

 

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021

 

ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.

רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.

(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה “אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי”).

אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.

(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.

ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו “תשומי” ו”דימיונות”. גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל “הזיות”. תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ”ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.

מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר’ מגדה חבס

 

לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

חיפוש מגורים לרגישי קרינה

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.