יום המודעות הבינלאומי לרגישות לקרינה - 16 ליוני

שוב הגיע 16 ליוני, עוד שנה של רגישות יתר לקרינה (EHS) ומוגבלות תפקודית

איחולי בריאות הגיעו מחלק (קטן) מחברותינו וחברינו בעולם שהעלו את סיפוריהם, חלקם בתמונות

יוזמות אישיות להעלאת מודעות קיימות בכל העולם, חולצות צהובות עם לוגו והסבר, עלוני מידע, הרצאות ושירים במקומות ציבוריים .. נפגעות ונפגעי קרינה שיצאו להסביר, למרות הכאבים שהחשיפה בחוץ גורמת.

דוכנים להעלאת מודעות הוקמו במקומות שונים בימי המודעות שהחלו לפני 4 שנים, בצילום דוגמא מפולין ליד בית ציבור מרכזי

בדנמרק בחרו בתחנת רכבת ו .. לצערי בארץ אין שום התגייסות .. העם הנבחר גם במגזר זה מאכזב, מצפה שאלוהים או השד יודע מי יעשו עבורם את המאבק להכרה)

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מהכנס הרפואי בינואר 2021

רופאות ורופאים מלמדים על רגישות יתר לקרינה – מתוך כנסים רפואיים

וכמה רופאות ורופאים ישראלים מדברים על רגישות יתר לקרינה

התמודדות עם רגישות לקרינה – דוגמאות מקומיות למסעות שיקום

השמות שניתנו לרגישות יתר לקרינה החל משנת 1900

חברות וחברים,

דברו על התסמינים, יידעו את סביבתכם מה אתם ואתן חשים וכיצד הקרינה הסביבתית הגוברת פוגעת בבריאותכן ובתפקודכם, שתפו במוגבלות התפקודית שגורמת החשיפה לקרינה יומיומית שגרתית.

ספרו איך זה התחיל .. נימול ביד (או באיזור הכיס בו הסמרטפון נמצא), התחממות האוזן או הלחי (זה לא מהמכשיר אלא מכלי הדם), כאב קל שחולף אחרי שימוש או חשיפה לנייד/ וויפיי/ אנטנה .. ובהדרגה זה עלול להתגבר.. אט אט (עם חשיפה חוזרת/ מצטברת לקרינה).

חשוב לשתף כי הרוב לא מודעים לכך שתסמינים אלה הם רגישות לקרינה – התחלת פגיעת הקרינה הבלתי מייננת. כך המודעות תעלה.

באיור – תסמינים שכיחים אפשריים (לא כל התסמינים מופיעים אצל כל אחת ואחד ויש גם תסמינים אחרים .. התסמינים, המחלה וההבראה מאד אישיים, רק הגורם משותף – חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מלאכותית).

יש דרגות לרמת הפגיעה והמוגבלות – מדרגה 1 הקלה ועד דרגה 3 שהיא מוגבלות תפקודית קיצונית ותחלואה קשה. אין בארץ הכרה במוגבלות תפקודית קשה ומייסרת זו, בניגוד למתרחש במדינות אחרות ולאמנת האו"ם מ- 2007.

כאשר אין תסמינים – לא נמדדת קרינה סביבתית, וכשיש תסמינים – נמדדת קרינה סביבתית !

אנחנו בריאים לגמרי בסביבה נמוכת קרינה.

תשתפו.. חשוב לשתף את הסביבה ולהסביר

ולזכור – להסביר בסבלנות.. רובם לא מסוגלים להבין איך "מרגישים" את הקרינה שלא נקלטת בחושים האנושיים המוגבלים – פרופ' סטיליאן גלברג מהמשרד להגנת הסביבה אמר שאם הקרינה היתה "כחול" היינו רואים רק כחול, הכל היה מוסתר (דקה 0:50 בסרטון אבל שווה לצפות בכל התוכנית). לצערנו, הקרינה שקופה וחסרת ריח ואיננו יכולים לקלוט אותה בחושים – זה משטה ביכולת התפיסה והבנת סיכון הפגיעה.

רבים ורבות באוכלוסייה סובלים ממיגרנות, כאבים כרוניים, תסמינים מוזרים או "אוטואימוניים" שונים .. ולא מודעים לכך שהסיבה לתסמינים עלולה להיות – רגישות לקרינה אלקטרומגנטית.

אכן, לא פשוט להבין זאת, בהעדר מודעות ציבורית. ובנוסף, קשה להבחין היום בהשפעת הקרינה כי אנחנו חיים בעולם עתיר קרינה. רוב האנשים מוקפים קרינה משמעותית 24/7 (בעיקר ממקור אישי וביתי – סלולר וויפיי).

ובנוסף, מערכת הרפואה בארץ לא מודעת לאפשרות לעשות "דיאטת קרינה" משך יומיים ולראות אם יש הקלה בתסמינים, לפני ששולחים לבדיקות מיותרות ומזיקות ולפני שמעמיסים משככי כאבים (ותרופות פסיכיאטריות) שלא מועילים ואף מזיקים.

ולכן.. חשוב לשתף וליידע, לדבר על הרגישות ועל התסמינים, על פגיעת הקרינה הבלתי מייננת שכולנו מוקפים בה.

יום המודעות לרגישות יתר לקרינה באתר "ללא קרינה בשבילך"

פרופ' אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשבדיה, מסביר שכולם רגישים לקרינה במצב "היפו" (רגישות חסר) ומגדירים את מי שמרגישים את הקרינה כ"היפר" (רגישות יתר) – דקה וחצי מתוך ראיון ארוך בסקייפ מביתו.