כאבי ראש ודימום מהאף – שילוב תסמינים שדורש בירור

פורסם ב-

 

ילדים רבים מגיעים למרפאות עם שילוב שתי תלונות  – כאבי ראש קשים ודימום מהאף.

כל תסמין לחוד שכיח מאד, אולם השילוב (שהופך יותר ויותר שכיח) עלול להצביע על סינוסיטיס, או נזק מוחי – ובמערכת הרפואה מנסים לעורר תשומת לב לשילוב זה, שיש להתייחס אליו ברצינות.

כתבות מתפרסמות בנושא על ידי רופאות ורופאים.

 

שילוב תסמינים זה מוכר היטב לרוב רגישי הקרינה ונפגעי הקרינה.

אבל ..

לרופאות ולרופאים בארץ עדיין אין מושג ש:

  • "דיאטת קרינה" היא הבדיקה הראשונה שיש לבצע במקרה כזה (בעיקר כשהתלונות חוזרות) – בדיקה קלה ולא מזיקה.
  • בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, יעלמו התסמינים כלא היו (ויחזרו כשתחזור החשיפה לקרינה – שימוש אישי, ביתי ו/או בית ספרי בסלולר וויפיי).

 

לפי שירותי בריאות כללית,

הסיבה הראשונה לכאבי הראש השכיחים בילדים – מיגרנות:

התסמינים המפורטים לאותה "מיגרנה" (שמקורה לא ידוע ושהיא הסיבה השכיחה ביותר לכאבי הראש השכיחים בילדים) – הם תסמינים המוכרים מאד לרגישים לקרינה. באוכלוסיית נפגעי הקרינה תסמינים אלה (ואחרים) נעלמים כלא היו בסביבה נמוכת קרינה.

זו אפשרות שכדאי לבדוק באופן מיידי, כי:

  • "דיאטת קרינה" היא בדיקה קלה ולא מזיקה. כיבוי כל מקורות הקרינה והפסקת שימוש אישי (כן.. בעייתי למכורים, אבל מה לא עושים בשביל הבריאות? עדיף על לרוץ לקחת כדורים, לא?)
  • סקרים ברחבי העולם, בשנות ה- 2000, מצאו כי 3-13.5% מהאוכלוסייה הם רגישים לקרינה וחשים תסמינים בעקבות חשיפה לקרינה בלתי מייננת (סלולר, וויפיי ועוד). ההערכות המעודכנות כיום עומדות על 20-30% מהאוכלוסייה הכללית. מדובר ברבים מאד.

אולם, מערכת הרפואה בארץ לא מכירה בסיבה אפשרית זו לכאבי הראש השכיחים, יותר ויותר, גם בקרב ילדים. 

במיוחד ילדים ..

בצילומים השוואה בין חדירה למוח בוגר ומוח של ילדה, אותו זמן חשיפה –  כמה שיותר אדום-צהוב זה יותר גרוע (נזק לרקמות הרכות).

במוחות של ילדים הקרינה נספגת עמוק יותר.. הנה עוד השוואה כפי שנראתה בהדמיה מוחית במחקר.

אבל .. במערכת הרפואה הישראלית (לא "בריאות" אלא "רפואה") – אין הכרה בסיבה אפשרית זו. למרות שנמצא במחקרים כי קרינה סלולרית מרחיבה כלי דם (זו הסיבה לתחושת "חימום" שרבים חווים בעת שימוש בנייד). הימנעות וצמצום חשיפה לקרינה לא מוצעים כבדיקה הראשונה המתבקשת כדרך למנוע או לטפל בבעיה שכיחה, שתהיה יעילה מאד עבור חלק מהסובלים – גדולים כקטנים.

כדאי שיקשיבו במערכת הרפואה לדר' יעל שטיין מהדסה עין כרם ורופאים רבים אחרים.

או ל"רופאים למען טכנולוגיה בטוחה" שהתארגנו כדי ליידע שיש נפגעי קרינה וכי הם מתרבים במהירות, ברחבי העולם. הם נותנים גם הנחיות קליניות לטיפול ברגישות וברגישים לקרינה.

אבל לא, במקום לבדוק אם חשיפה לקרינה יכולה להיות הסיבה לתסמינים, בארץ רופאים ורופאות מכוונים מיד לתת תרופות (חלקן מזיקות ועם תופעות לוואי, במיוחד לנפגעי קרינה שרבים מהם גם רגישים לכימיקלים)

סיכום מאמר בשם "מדוע ילדים סופגים יותר קרינה"

 

חשוב ליידע את הרופאות והרופאים שלכם בפירוט תסמינים שכיחים ברגישות לקרינה (לא כולם מופיעים אצל כולם). וכדאי להפנות למחקר של בלפום 2015 (ביומרקרים לרגישות לקרינה ולכימיקלים)

כמה רגישים לקרינה יש – הרצאתה של דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, והרחבות של פרופ' אולה יוהנסון

 

הקרינה (סלולרית, אלחוטית) הסביבתית גוברת בהתמדה ועימה גדל מספר נפגעי הקרינה, כולל ילדים.

עדיין אין בארץ הכרה בנפגעי הקרינה הבלתי מייננת (אפילו כנס מדעי בנושא השפעות בריאותיות של קרינה באונ' תל-אביב ביטלו ברגע האחרון ללא הנמקה, בגלל לחצים "עלומים")

חשיפה לקרינה, שהוכחה כמזיקה וכמסרטנת, פוגעת כמעט בכל מערכות הגוף.

אבל..

במערכת הרפואה בארץ מתעלמים מפגיעות סביבתיות. בארץ אין רפואה סביבתית, המקובלת במדינות נאורות.

בארץ מתעלמים מנזקי הסביבה בלחץ התעשייה – כמו שבעבר גויסו רופאים לשקר שעישון "מרחיב ריאות" ומועיל לבריאות תוך התעלמות עשרות שנים מנזקי עישון, מנזקי עופרת בדלק/ צבעים/ צעצועים/ צנרת מים, מנזקי תלידומיד, אסבסט, הזיהום בקישון וזיהומי אוויר ומים.. הדוגמאות רבות ומצטברות.

מדי יום מקבלים רופאים ורופאות פרסומים כמו הפלייר הבא – למה? כי הטיפול התרופתי אכן לא מספיק ולא יעיל. ודאי לא לנזקי קרינה/ זיהום סביבתי.

באדום מסומנים תסמינים שעלולים להיגרם מחשיפה לקרינה ו/או לזיהום סביבתי. ואת זה הכי קל לבדוק – לפני בדיקות וטיפולים מסובכים, יקרים ולעתים מסוכנים.

על נזקי קרינה והשפעות בריאותיות – מחקרים

 

מוחות של רגישים לקרינה מגיבים אחרת ממוחות של מי שאינם רגישים לקרינה – כפי שנראה במחקר של הוזר מ- 2017

סיכום מאמר בשם "מדוע ילדים סופגים יותר קרינה"

 

הפרת עיקרון הזהירות המונעת הנדרש בחקיקה סביבתית, משתיקה בעיות בריאות, כאילו התעלמות תבטל את השלכותיהן.

דוגמא עדכנית היא התנהלותו של יועז הנדל, שר חדש שנכנס "בכל הכוח" לקדם טכנולוגיות, מיד ובלי ללמוד את השלכותיהן, בלי להקשיב לאזהרות המדענים.

התקשורת מגויסת לקדם פריסת טכנולוגיה נוספת שהשלכותיה הבריאותיות לא נבדקו, שתוסיף עוד תדרים ועוד קרינה (היא לא מחליפה דורות קודמים אלא מתווספת עליהם)

ומה קרה עם הילדים עליהם כתבתי לפני שנה.. מה איתם?

לילדים המפורטים לא נמצא עדיין כל פתרון וסיוע, אין מקום, הם רדופים, הוריהם מעורערים

ונוספו אליהם עוד ילדים.

ילדים רבים סובלים גם, אך כלל לא יודעים מה מקור הסבל (כי הסביבה הביתית, הבית-ספרית ובכל מקום כל כך מוקרנת שקשה להבחין בהקלה כשמתרחקים ממקור קרינה – בהעדר סביבה נמוכת קרינה) – נשלחים לבדיקות מיותרות (חלקן מקרינות ומזיקות), מקבלים המון משככי כאבים ולעתים כדורים פסיכיאטריים, מתויגים כ"בעייתיים" ו"תשומי".. חלקם מתאבדים, מאבדים רצון לחיות, נסגרים..

ולפחות לחלקם דיאטת קרינה היתה מסייעת לעלות על מקור הבעיה ..

כי..

בסקרים משנות ה- 2000 נמצא כי 3-13.5% מהאוכלוסייה הכללית רגישים לקרינה (סובלים כאבים ומתסמינים בחשיפה לקרינה בלתי מייננת – סלולרית/ אלחוטית/ וויפיי וכו'). זה הרבה ולפי הערכות עדכניות מדובר ב- 20-30% מהאוכלוסייה (זה כבר המון). כלומר, במינימום 350 מיליון ברחבי העולם, ובארץ 300,000 שסובלים מקרינה. רובם ללא מודעות למקור "הכאב הכרוני" או ה"מיגרנה", ה"פיברו" ועוד תוויות שגויות שניתנות, כשלא מצליחים לאבחן מה הסיבה (פרופ' יוהנסון מתייחס לכך כמנגנון העלמת הבעיה של רגישות לקרינה).

וכאמור, קשה בסביבה עתירת הקרינה של ימינו לאבחן, להבחין – במיוחד כשאין מודעות, כי לא שמעו על זה.  ו.. למה לא שמעו?  כי יש מי שרוצים שלא תשמעו על זה, ויש גם מי שליבם גס בסובלים.

אבל.. בכל כיתה בממוצע 1-3 ילדים סובלים.

בבתי ספר קרובים לאנטנות יש יותר – כמו בי"ס אורט חולון, או בי"ס נגבה בראשל"צ שאת 60% הילדים הנפגעים, שהפכו רגישים לקרינה והגיעו עם תסמינים, גילה דר' בוריס בלר ז"ל, רופא ילדים חד הבחנה ואמיץ, שלחם לחשיפת האמת.

 

אנחנו מקבלים פניות מצד נפגעי קרינה קשים (מדובר ברצף – מרגישות קלה ומעט תסמינים ועד מוגבלות תפקודית קשה מאד).

במקרים הקשים נפגעי הקרינה גמורים, ללא יכולת לתפקד בעולם המוקרן ולהתפרנס, ללא מגורים, ללא תמיכה וסיוע. רבים מהם רעבים, ללא יכולת לרכוש תוספי תזונה הכרחיים ולעבור טיפולים נחוצים. חסרי כל סיכוי הם פונים אלי ולמעט הפעילים, מבין נפגעי הקרינה שהצליחו מעט להתאושש ומסייעים למתמוטטים, במקום המדינה – מחליפים רשויות טיפול ורפואה, חינוך ורווחה..

איך? איך נעזור להם (ללא שכר) כשגם אנחנו פגועים? ולמה?

למה?

זה קשה במיוחד כשמדובר בילדים .. הנה כמה דוגמאות

 

ילד בן 10 מקליפורניה מעיד על בעיות הלב שלו כתוצאה מחשיפה לקרינה אלחוטית מלאכותית (בארץ הורים חוששים שילדיהם ייחשפו, עקב התנכלויות ואיומים, כולל איומים בהוצאת הילדים מחזקתם)

 

ולמכחישים ולמתעקשים על "חרדה" ו"פסיכולוגי" .. כאילו שילדים אלה ידעו משהו על קרינה, הרי נולדו לעולם מלא בסמרטפונים וויפיי וכלל לא ידעו אחרת..

מוחות של רגישים לקרינה מגיבים אחרת ממוחות של מי שאינם רגישים לקרינה – כפי שנראה במחקר של הוזר מ- 2017

 

והנה מה שכתבה אם, שגילתה כי שלל התסמינים של הבן שלה נעלמו. אם זו מכה על חטא כי בהתחלה לא האמינה לבן שלה שמדובר בתסמינים כתוצאה מחשיפה לסלולר ולציוד אלחוטי.  לאחר שהתחילו להאמין לילד, שידע לומר בדיוק היכן ומתי כואב לו, ולצמצם חשיפה לקרינה נעלמו התסמינים וחל שיפור ביכולת התקשורת שלו – מדובר בילד "על הספקטרום".

(קודם דחפו לו כדורים פסיכיאטריים כי הפסיכיאטרית קבעה שאלו "הזיות" – מצבו הורע. ורק אז החלו ההורים לחפש אם יש השפעות לחשיפה לקרינה וגילו – יש ויש).

כאבם של ההורים נורא אף הוא, מול הסבל הקשה של הילדות והילדים רגישי הקרינה

 

תגובה אחת

  1. אירן

    יופי של סיכום

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.