למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?

פורסם ב-

הבוקר, בדומה לפעמים רבות בעבר, הופיע פוסט על הדף שלי, בזו הלשון:

"יש לי שאלה. ואני לא באה להעמיד אתכם במבחן, אני באמת שואלת, מתוך רצון לדעת. מה בנוגע למבדקים, שנעשו במכונים בעלי שם ברחבי העולם, שמראים שאנשים שטוענים שיש להם רגישות לקרינה למעשה לא הבחינו אם מכשירים דלוקים או כבויים כשהם לא ידעו שמדליקים או מכבים אותם?"

הגבתי:

לאיזה מבדקים את מתייחסת? ל"מבדקים" המצוטטים בכל מקום ושהיו שגויים לגמרי של רובין?

כשלים במבדקים של רובין

רובין הוא פסיכיאטר חסר הבנה טכנית ולחלוטין ללא הבנה של התסמונת הזו. הוא חשף את הרגישים הנבדקים לקרינה גם בזמן שהוא חשב שאין קרינה:

  • האוזניות היו עם בסיס אנטנות ממתכת – זה מהווה אנטנה בעצמו, שמאפשרת קליטה מספיקה לרמת רגישות היתר של רגישים לקרינה (זה על הראש שלהם)
  • ללא נטרול קרינה מציוד אישי (של החוקרים) במעבדה וקרינה סביבתית (היתה חשיפה לקרינה כל הזמן)
  • ללא מנוחה מספקת בין חשיפה לחשיפה – אנחנו גוף ביולוגי ולא מכשיר פיזיקלי, חשיפה גורמת לנזק ולתסמינים שלא נעלמים מיד (זמן ההתאוששות אישי ולעתים מאד ארוך).

רובין (ואחרים בעקבותיו) גם לא הבין שלא כל הרגישים זהים – לכל אחת ואחד רגישויות לסוגי קרינה ותדרים אחרים.

למי שרוצים באמת לבדוק רגישות לקרינה – יש לפעול לפי פרוטוקול מסודר שנוסח מתוך הבנה של תסמונת הרגישות לקרינה.

ה"מבדקים" שכביכול שללו רגישות לקרינה לא עבדו נכון.

 

משמעות היכולת להרגיש את הקרינה בזמן אמת

דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, בהרצאה בפורום המדענים באוניברסיטת ת״א( פברואר 2020) אמרה: 'זה בכלל לא מעניין אותי אם מי שנחשף מסוגל להרגיש את הקרינה. מה שמעניין אותי זה האם הגוף מגיב לקרינה, אפילו אם קוגניטיבית הפציינט לא יודע אם יש או אין קרינה'.

כדוגמה היא הביאה מחקר שבו אשה לא ידעה האם יש או אין קרינה אבל הגוף שלה כן הגיב לקרינה בזמן החשיפה, שזה בעצם מה שמשנה. כפי שלא נגדיר שמישהו רגיש ללקטוז רק אם הוא יודע להבחין אם יש או אין חלב במוצר מסויים שהוא צורך. כך אי אפשר להגיע למסקנה ש״אין כזה דבר רגישות לקרינה״ על בסיס היכולת של רגישים להבחין בקרינה בזמן אמת. לכן המחקרים ששוללים רגישות לקרינה אינם באמת שוללים את הרגישות אלא את יכולת הנבדקים להרגיש אותה בזמן אמת ולתפקד כמו ״מד קרינה אנושי״.

ראו למשל הדגמה בסרטון הבא – מחקר באונ' מיינץ בגרמניה של דר' דיאנה הנץ ודר' אנדריאס שלר.

במחקר זה מראים כי מוח הנבדק מגיב לקרינה סביבו (גלי מוח, מתח שרירי ופעילות הלב), למרות שהוא כלל לא ״מרגיש״ אותה. זה משפיע על יכולות הנהיגה שלו.

 

סמנים ביולוגיים לרגישות לקרינה

בשנים האחרונות מתרבים המחקרים, שמצאו ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) אובייקטיביים, כלומר בדיקות מעבדה רפואיות שמוכיחות רגישות לקרינה ללא צורך בתשאול סובייקטיבי של כן או לא זיהו.

ב- 2015 פרופ' דומיניק בלפום פרסם סדרת ביומרקרים כאלה לאבחון. בעקבותיו נעשו עוד מחקרים והתגלו עוד.

המחקר של הוזר מ- 2017 מראה בהדמיות מוחיות הבדל משמעותי בין מוחות של רגישים לקרינה למוחות של אחרים בזמן חשיפה לקרינה – הבדל עצום בתגובה המוחית. זו הוכחה טובה הרבה יותר לכך שזו רגישות קיימת ואמיתית, פיזיולוגית..

בצילום – הדמיות מוחיות שמראה את ההבדל. מימין תוצאות סריקה של נבדק ביקורת (לא רגיש לקרינה), בצד שמאל תוצאות סריקה של נבדק רגיש לקרינה – בעת חשיפה למכשיר סלולרי פועל.

 

עמיר בורנשטין הראה כי, למעשה, רובין מצא רגישות לקרינה בלי להבין !

בתיעוד כאבי הראש לכל משתתף בניסוי שלו – רואים בבירור שרגישים לקרינה הגיבו (בכאבי ראש) יותר לכל החשיפות.

צילום מתוך מחקרו של רובין על רגישות לקרינה – הופעת תסמינים על רצף הזמן.

אבל אז .. בסיכום שלו רמז על תופעה "פסיכולוגית" (בלי להבין את השגיאה שלו):

As sham exposure was sufficient to trigger severe symptoms in some participants, psychological factors may have an important role in causing this condition

ומנקודה זו.. הרמיזה שלו (מכוונת?) על ניחוש שגוי, הפכה להיות הדעה השלטת. ומאז המתנגדים והמכחישים לא בוחנים ביקורות ומחקרים עדכניים (בפרוטוקול תקין, מיכשור מתאים וניהול מסודר). לזה קרא תומאס קון (1962) – ההתנגדות לקבל חריגות ואנומליות הפוגעות בפרדיגמה השלטת בשלב "המדע התקני", שהוא שלב של סטגנציה.

ביקורת מפורטת יותר על מחקרו של רובין זמינה בבלוג:

  1. http://norad4uh.blogspot.com/2017/02/blog-post_84.html
  2. http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2495329

הגדיל לעשות ד”ר אנדרו מרינו כאשר כתב ביקורת קשה על מחקריו השגויים של רובין ועל האיש עצמו:

His numerous studies on electromagnetic hypersensitivity are all negative, but that negativity was manufactured by employing experimental designs and statistical analysis that were virtually guaranteed to produce negative results…”

 

לדף המחקרים באתר

הפניתי את השואלים גם להסבר המפורט של עמיר בורנשטיין על המחקרים שלכאורה שוללים רגישות לקרינה באתר המצוין שלו – "ללא קרינה בשבילך" https://www.norad4u.co.il/ehs-h/studies-disproving-ehs/.

 

טענות, טעויות והטעיות בנושא קרינה בלתי מייננת, כאילו אינה מזיקה ואינה מסוכנת, ששומעים בלי סוף. חלקן מגוחכות יותר וחלקן פחות, עעמיר בורנשטין עונה ומסביר את השגיאות בהן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.