מים "חיים" וחשיבותם לבריאות - עמותת רגישות לקרינה ישראל

מים חיוניים לכל צורות החיים הידועות.

בלי מים יש התייבשות, קמילה ומוות.

כך זה 3.8 מיליארד שנים, מאז התגבשו בכדור הארץ תנאים מתאימים ליצירת חיים:

מרחק נכון מהשמש – מזג אויר נוח
מים מלוחים במצב נוזלי שכיסו את פני כדור הארץ

החיים נוצרו בתוך הים ותאים חיים מכילים מלחים.

99% מהמולקולות בגופנו הן מולקולות מים קטנת – 2 אטומי מימן שמחוברים לאטום חמצן.

מים מהווים את רוב המסה של רוב היצורים החיים וממלאים תפקידים רבים בגוף.

תכונות בולטות של מים:

תכונות כימיות של המסת רוב התרכובות בטבע. רוב הגוף שלנו מומס בתוך מים.
3 מצבי צבירה – קרח, מים , אדים.
מים, בניגוד לנוזלים אחרים, נעשים פחות דחוסים כשהם עוברים למצב מוצק – קרח. משקל סגולי של קרח נמוך משל מים נוזלים (קרח צף על מים) וזה מאפשר לחיים להמשיך להתקיים מתחת לקרח.

דר' ג’רלד פולאק, מאוניברסיטת וושינגטון, חוקר תכונות מיוחדות של מים.

ממצאיו מסוכמים בספר ”המצב הרביעי של המים“.

תגליותיו של פולאק משנות את הידע לגבי אופן הפעולה של תאים ויצורים חיים.

הרצאה – ד”ר פולאק ביוטיוב.

מסקנותיו העיקריות:

למים יש מצב רביעי – לא נוזל ולא מוצק אלא מעין ג’ל או קריסטל נוזלי (כמו חלבון ביצה) הנבנה סביב מבנים ומולקולות ביולוגיות. מצב זה נקרא “אזור הפרדה”-EXCLUSION ZONE או EZ WATER, הוא דוחף החוצה כל אטום אחר שמומס במים. במצב הרביעי, הופכים המים להיות H3O2 במקום H2O. רוב המים בתוך התאים הם במצב הרביעי. לפי פולאק, ניצול תכונה זו תאפשר לסנן מי ים בכמות בלתי מוגבלת וללא תהליך אוסמוזה הפוכה היקר בו משתמשים כמתקני התפלה.
המצב הרביעי של המים מאופיין בהפרדת יונים שליליים וחיוביים, ולכן ניתן לאגור אנרגיה כמו סוללה. במידה ותימצא דרך להפוך אנרגיה זו לזמינה (ונערכים ניסויים) תופק אנרגיה משמש ומים בלבד. נראה כי הגוף האנושי מפיק אנרגיה מהמצב הרביעי של המים ומשתמש בה. לדןגמא, ביצירה של זרימת דם בקפילרות, צינוריות הדם הדקיקות ביותר.
בתוך המים, מולקולות או אטומים עם מטען זהה (חיובי-חיובי, שלילי-שליל) לא נמשכים זה לזה. המצב הרביעי של המים נבנה מסביב למולקולות ואטומים וגורם להם להימשך אחד לשני במקום להידחות בגלל שהמטען שלהן זהה.
חשיפה לשמש ובמיוחד לאינפרא-אדום בונה בגוף החי את המצב הרביעי, שחיוני לפעולת כל תאי הגוף (ולכן חשיפה מתונה לשמש ושהייה בסאונה מטעינים באנרגיה)

כל מולקולה בגוף מוקפת EZ WATER – הרכב זה בא במגע עם מולקולות אחרות, שמוקפות במים אלה.

תינוקות נולדים רטובים (75% מים) ובזקנה יבשים יותר (50% מים).

והמחקר מראה ש .. אין חולים אלא יש צמאים.

לאחר נפילת השאה האיראני ועליית האייתוללות, הגיע לבית כלא EVIN בטהרן אסיר פוליטי, רופא אירני שלמד באנגליה, דר' בטמנגלידג’ (Batmanghelidj). בשנות מאסרו טיפל באסירים בעזרת הדבר היחיד שהורשה לתת להם ללא הגבלה – מים. לתדהמתו, מקרה אחר מקרה של כיבים ודלקות קיבה, החלימו במהירות. הוא ביקש להישאר בכלא 3 חודשים מעבר לזמן שנקצב לו, כדי להשלים מחקר, שתוצאותיו פורסמו בירחון לגסטרואנטרולוגיה קלינית ב-1983. מאז פירסם מאמרים בנושא שזיכו אותו בפרסום רב.

מחסור במים – התייבשות – מזיק למנגנונים רבים:

התייבשות (דהידרציה) כרונית גורמת ללחץ דם גבוה. הגוף מרגיש שחסרים לו נוזלים ומפריש מהמוח הורמון בשם וזופרסין (DH-ANTIDIUERETIC HORMONE) שמסמן לכליות לספוג יותר נוזלים. במקביל, לחץ הדם בעורקים עולה כדי ליצור זרימה מהירה יותר של דם.
המוח פגיע במיוחד למצבים של התייבשות כתוצאה מהתכווצות תאים..
מחסור במים פוגע גם בתהליכי הפקת אנרגיה בגוף..התייבשות כרונית נמצאת בבסיס אינספור מצבי חולי. “אתם לא חולים, אתם צמאים, אל תטפלו בצמא עם תרופות” קרא לאחד מספריו של החוקר האיראני שנפטר ב- 2004.

המחקר ממשיך להתפתח,

מאמר מדעי – התייבשות כרונית יכולה לדחוף את הגוף למחלות מטבוליות רבות (סוכרת, השמנה, דלקתיות ועוד..),

סימפטומים נוספים של התייבשות כרונית, כוללים: תשישות ועייפות, קשיים בריכוז ופגיעה ביכולות ניהוליות (EXECUTIVE FUNCTION), כאבי ראש , עצירות, אבנים בכליות, כאבי שרירים, אלרגיות (היסטמין, אחד ממתווכי האלרגיה העיקריים בגוף, שמנסים לחסום עם תרופות אנטי-היסטמיניות, מופרש בעודף כתגובה להתייבשות).

מים הם הבסיס לחיים.

בהיעדרם, מתפתחות מחלות רבות.

המלצות לשתיית מים מועילה, לפי דר' מיכאל הרלינג:

לשתות רק מים. קפה, תה, קולה, בירה ומשקאות קלים מתוקים או דיאט משַתנים בערך אותה כמות ש שותים ולכן אין לחשב אותם בכמות השתייה היומית. ניתן להוסיף למים לימון, צמחי תבלין, צמחי מרפא אך לשים לב להשפעה משתנת.
הכמות המומלצת היומית תלויה במספר משתנים: גיל, מצב בריאותי, תזונה יומית, מזג אוויר, פעילות גופנית, תרופות. למבוגר בריא, מומלץ כליטר מים ביום לכל 25 ק”ג ממשקל הגוף. במשקל 75 ק”ג צריך 3 ליטר מים ביום. בגיל השלישי מנגנון הצמא נפגע ופחות ניתן לסמוך עליו לכן צריך לשתות מים בזמנים קבועים ללא קשר לצמא. מבוגרים צריכים לשתות לא פחות מהצעירים.
לשתות לאט – ללגום במתינות, לאט לאט, כמו שמשקים אדנית עם צמחים. אם נשקה מהר המים יזלגו החוצה במהירות. אם נשקה בטפטוף, האדנית תספוג כמות גדולה יותר של מים.
לשתות מים בין הארוחות (ולא עם האוכל), ולפזר שתיה לאורך כל היום
מים מהמזון נחשבים! – בסלט בינוני המכיל עגבניה, מלפפון, בצל, כוס חסה, וכוס כוסברה, יש כשתי כוסות מים. מרק היא דרך להרוות את הגוף בנוזלים.
להימנע משתיית כמויות מים גדולות בבת אחת, בהיעדר כמות מספקת של מלחים, זה עלול לגרום להרעלת מים.
מי שבהתייבשות כרונית, או ששמים לב שאינם שותים מספיק מים, צריכים להתייחס למים כתרופה ולהעלות צריכה בהדרגה, במשך מספר שבועות. יש להימנע ממעבר חד מחוסר שתיה לשתיה פתאומית של כמויות גדולות של מים.
מלח. מים עם מלחים יספגו יותר טוב לתוך התאים. מומלץ להוסיף לחלק מכוסות המים ששותים קמצוץ מלח (או תוסף מינרלים). מספר גרגרי מלח הימלאיה/ אטלנטי/ קלטי גס על הלשון ולאחר התמוססותם לשתות את המים, בהמלצת דר' הרלינג.
מים על הבוקר: להקפיד על שתיית 2 כוסות מים בבוקר, מיד לאחר קימה כדי להחזיר לגוף נוזלים שהפסדנו בלילה.
לסובלים מדלקת בקיבה, צרבת, כיבי קיבה או הפרעת עיכול – לשתות 1-2 כוסות מים כחצי שעה לפני הארוחה כדי לתמוך בייצור טוב של הריר המימי (מוקוס) המגן על הושט והקיבה.
במחלת כליות או כשנוטלים תרופות משתנות, במצבי אי ספיקת לב או בצקות – להתייעץ לפני שמתחילים בבת אחת לשתות כמות גדולה של מים.

האם מים מהברז יכולים להיות כמו מי מעיין או מי גשמים?

מערכות לסינון מים ומערכות ההופכות מים לבסיסיים או טהורים יותר או מובנים (STRUCTURED WATER) מציפות את השוק. אין תשובה מחקרית לגבי איכותם ונחיצותם, אולם סינון מים הגיוני כשהם מגיעים מצנרות ישנות (מתכות, חלודה, פלסטיק) ובמיוחד כשמוסיפים להם אלומיניום כלוריד ופלואור.

לדוגמא, צילום מסך מחברה המציעה מכשיר למים אלקליים (בסיסיים) – זולא המלצה, אלא דוגמא לטענו לגבי תוספות ותכונות מים במכשירים שונים לטיוב מים.

נדגיש כי ..

מים הבאים ישירות ממזון טבעי – פירות וירקות – הם מעולים, במיוחד אם הם אורגניים. אלה מים נקיים שמכילים EZ של הצמח.

התייבשות כרונית נבנית במשך שבועות וחודשים, כשאוכלים הרבה פירות וירקות (או שותים מיצי ירקות ופירות) ניתן לשתות פחות.

ולמה אני כותבת על מים?

1- ראשית – כי חשוב לשתות הרבה (גם אני לא שותה מספיק).

לנפגעות ונפגעי קרינה (וכימיקלים) זה חשוב מאד.

2- שנית, בקבוצת נפגעות ונפגעי הקרינה בפייסבוק, הועלתה המלצה על מכשיר "מים חיים קנגן", שבמקרה מסוים הועיל להפחתת תסמיני הרגישות לקרינה.

מאז, הגיעו אלי כמה שאלות בנושא, חלקן עם חרדות ומצוקות כי מדובר בהוצאה של 12,000 ש"ח ("ומה יהיה אם לא אעשה זאת? אני לא אשתפר?")

אז .. ערכתי בחינה (זריזה) של הנושא, באופן תיאורטי בלבד. לא ניסיתי מי קנגן. איין כי אני משתמשת באוסמוזה הפוכה מאז נפגעתי מקרינה ומכימיקלים (מוסיפה מינרלים ובוחשת – כשאני זוכרת, בהמשך מוסבר מדוע).

אם לא רוצים להיכנס לצד הכלכלי, כלומר, שיווק רשתי של קנגן (ולשכנע שזה נפלא ולדחוף גם לחברות ומכרים, שלי אישית גורם לדחייה ופגיעה באמון) .. כדאי לבחון מה עושה קנגן.

יש לזכור כי מדובר על השלב שאחרי סינון.

קנגן לא מסנן ולא מחליף מטהר מים, כמו אוסמוזה או בריטה, שמסלקים את הרעלים הכימיים.

קנגן הוא מכשיר השבחת מים. זה שלב אחרי טיהור מים, מים שסוננו מהמזיקים הכימיים – הטענה השיווקית היא שקנגן מחזיר אותם להיות מים "כמו שיש בטבע" – מים חיים. מים "שבמקור נועדנו לשתות":

מכשיר זה נותן מים בסיסיים, בעלי pH גבוה שמעולה לגוף,
המכשיר יודע גם לשנות את מבנה המים כך שיהיה כמו מים במקור, שוצפים במעיין, לפני שבני האדם דחסו אותם לצינורות .

ובכן ..

אני מציעה (ועושה) פתרון פחות יקר .. אחרי סינון (!):

בשביל הבסיסיות וכי המים היום (ובטח אחרי התפלה/ סינון) ריקים ומדולדלים ממינרלים – תוסף מינרלים (מניסיוני זה מעולה, מפחית רגישות לקרינה ומגביר עמידות). אחרוג ממנהגי שלא להמליץ על מוצרים ותוספים ואתן, לדוגמא, קישור מ- IHERB (וחבל מאד שלא מייצרים כזה מים המלח שלנו)
בשביל מבנה המים – לבחוש את המים לפני השתייה, או לנער את הבקבוק (בקבוק זכוכית במילוי עצמי ולא פלסטיק). ממליצה לחפש ביוטיוב ניסויי מים – מדהים לראות את השינוי המקולקולרי, המבנה – אחרי בחישה. אציין כי גם דר' הרלינג, דר' מרקולה ועוד רופאים בולטים ממליצים על בחישת המים לשינוי מבנה. מים עומדים זה רע . .

מדען יפני בשם מסרו אמוטו (Masaru Emoto) ביצע מאות ניסויים במים. היו שכינו את ניסויו "מים מקשיבים".

מטרתו הייתה להוכיח שמחשבות, מלים, רעיונות ומוסיקה, נקלטים במולקולות המים ומשפיעים על המבנה המולקולרי שלהם.

מסרו אמוטו השמיע למים מילים, מוסיקה, תפילות ועוד וצילם אותם תחת מיקרוסקופ. מים ששמעו מלים טובות, נראו שונה ממים שנאמרו לידם מסרים שליליים. כיון שגופנו מורכב מ – 70% מים והעולם מכוסה במים, התובנות התיחסו ליחסי גומלין בין מצב המים לבריאות נפשית וקשר עם היקום כולו.

ספריו "מסרים מהמים" מציגים איך מסרים השפיעו על מבנה הגביש של קרח שהיה בשלבי התגבשות. גבישי קרח צולמו כשלצידם מדבקות עם מסרים חיוביים של אהבה והוקרה וצורתם כשל פתיתי שלג סדורים והרמוניים, בעוד מסרים של שנאה וזלזול שהוצמדו למים גרמו לקפיאתם במבנה חסר צורה וובלגן. בספר מובעת תקוותו כי המחקר שלו יביא שלום עולמי והרמוניה של האדם עם הטבע.

ד"ר קונסטנטין קורוטקוב מהאוניברסיטה הטכנית בסנט פטרסבורג, ביקש ב-2007 מקבוצה של 1,500 מודטים מ-80 מדינות לשלוח בו זמנית, במשך עשר דקות, "אהבה" לבקבוק מים מזוקקים שאת תמונתו ראו באינטרנט. האהבה שהוקרנה גרמה למים לשנות תכונות כימיות ופיזיקליות כך שהם החלו לזרוח, לטענתו. ההשפעה הלכה וגברה ושיא הזריחה של המים הגיע לעוצמה הגבוהה ביותר 10 דקות לאחר סיום ההקרנה.

ד"ר קורוטקוב פיתח ציוד שבודק איך מסרים חיוביים משפיעים על קרינת אור (פוטונים) הנפלטת ממים, בעיקר קרינה אלקטרומגנטית עדינה הנפלטת מתאי בעלי חיים וצמחים (ביו-פוטונים). לטענתו, קרינת "ביו-פוטונים" חלשה אך הציוד מגביר את עצמת הקרינה ומאפשר להבחין בשינויים קלים, שמעידים על שינויים כימיים ופיזיקליים בחומר הנבדק. קורוטקוב הדגים בניסויים השפעת מחשבות על מים, לטענתו, כולל מחשבות של הילר ביפן על קרינה הנפלטת ממים בגרמניה.

ב-2008 קבוצת המודטים הקרינה למים מסר "לזרוח, לזרוח" ודמיינה את המים זורחים, במשך 20 דקות, קרינת המים נבחנה לפני, במהלך ולאחר שליחת המסרים. בניסוי השתתפו כ-700 מודטים מ-48 מדינות ברחבי העולם. המים בגביע אליו נשלחו המסרים זרחו בעוצמה גבוהה יותר מגביע הביקורת. לאחר סיום משלוח המסרים, חזרו המים לעוצמת הקרינה שלפני הניסוי. גביע "הבקרה", שלא הוקרנו לעברו מסרים, החל לזרוח מעט לאחר הניסוי. קורוטקוב שיער כי השפעה על גביע המים הסמוך אליו לא כוונו מסרים, חלחלה בעקיפין מאוחר יותר.

כשמים זורמים בצינורות מגבילים וסופחים כימיקלים מזיקים, הם מאבדים מהאנרגיה שלהם וכשהם מגיעים לברזים הם מופיעים רק בצורה בלתי מובנית – כשמולקולות המים נפרדות זו מזו. לכן, משווקים מוצרים הטוענים להשבחת המים, באמצעות השבתם לצורת "מים מובנים", כפי שהם מופיעים בזרימת הנחלים.

מקור הצילום – מאמר עם התיחסות לסיבות להבניית מים ולעוררותם אנרגתית.

פרופ' רסטום רוי מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה חוקר כיצד כוונה אנושית משפיעה על האופן בו מולקולות מים מסתדרות. בטבע מאות מולקולות H20 מתחברות ביניהן ויוצרות צבירים שנקראים "מים מובנים". מים מובנים נמצאים בתאים בריאים של בני אדם ובמי נחלים זורמים ומתאפיינים בסגולות מרפא, לטענת רוי.

בניסוי שערך רוי ב-2008 נבחן אם כוונה אנושית יכולה להביא להתפתחות "מים מובנים". נמדדה קרינת אור העוברת דרך המים – שינויים זעירים בתדרי קרינה/ צבע אור בעקבות מעבר במים. מודטים ממדינות רבות בעולם התמקדו בהפיכת מים מזוקקים למים מרפאים – "מים מובנים". רוי וצוותו דגמו בפרקי זמן קבועים את פיזור הקרינה העוברת דרך המים. הדגימה החלה זמן רב לפני שהמודטים התחילו לשלוח כוונות למים, נמשכה לאורך הניסוי ואחריו. רוי ועמיתיו גילו שינויים בקרינה שעברה דרך המים, אך השינויים החלו להופיע כשעה לפני שהמודטים החלו לשלוח מחשבות בין ההשערות להשפעת המחשבה "מוקדם מדי", השערה אחת היא שעצם התכוונות המודטים לקראת הניסוי הצליחה להשפיע על המים עוד לפני שהחל הניסוי. השערה אחרת היא שהכוונה והמחשבה האנושית לא מוגבלות בזמן שהאדם קצב באופן מלאכותי.

לא אעלה את ההתיחסות לקנגן בקבוצות הפתוחות בפייסבוק כי ממה שראיתי בדיונים, פורומים וקבוצות – יש משווקות אגרסיביות (חלקן מומחיות מים שאני מכירה ומעריכה באופן אישי) שישתלטו על הדיון ויסתמו את הפה לכל דעה אחרת הפוגעת באינטרסים הכלכליים שלהן.

מאידך, אציין כי כבר לפני שנים שמעתי עדויות טובות לגבי שימוש בקנגן, כולל החלמה ממחלות

אציין כי בנוסף,

קימים דיסקים המשוקים כ"טוענים אנרגטית" את המים (כמו טכיון וסוגי מדבקות שונים) – איני מבינה איך הם פועלים ואיני בעדם.
יש פתרונות של כדים שמערבלם מים (חיבור לחשמל). ביקרתי בבית בו היה קנקן זכוכית חשמלי, שמים התערבלו בו על מדף בפינת האוכל וממנו מזגו מים לשתייה.
טל הברמן, חבר שהוא אמן קרמיקה, הציע לי למלא את המים המסוננים בכד מים אקולוגי, העשוי חימר (אדמה). יש המכנים זאת raw water ומגדירים את הפתרון כדרך טבעית לשתיית מים נקיים וקרים באופן טבעי. ניתן להזמין אצלו ("סטודיו טלים").

בענין כדי החרס, אזכיר את אתר "פשוט" (שאני מאד אוהבת. רכשתי מיובל היקר כלי כבישה, הנבטה ואידוי לפני כמה שנים. יובל הוא במאי סרטים שהגיע להנבטות ולקדרות ולבנייה מאדמה בעקבות בדיקת דם ב- 2008). באתר "פשוט" כתוב כי מים בכד האקולוגי לא עומדים כמו בבקבוקי פלסטיק, אלא נמצאים בתנועה מתמדת עקב התאדות איטית דרך נקבוביות מיקרוסקופיות בחימר. דפנות הכד הופכות לפילטר. הלכלוך והאבנית שוקעים בנקבוביות והמים מתקררים, מקבלים טעם חדש, חי יותר. תהליך טבעי זה מקרר את המים לטמפרטורה נכונה לגוף לשתייה – פעולה מבוססת אקלים ללא הפעלת מקור אנרגיה חיצוני, כמו מקרר.

צילום מסך מהתוכנית "פאולה וליאון" שסקרה את כד המים של "פשוט".

מים חיים לא ניתן לבדוק, או למדוד. .. זה סתם כינוי "חיים"

באתר "פשוט" כתוב שזו תחושה, הרגשה. הם טוענים כי החוויה היא כמו שתיית מי מעיין. מגע המים בדפנות כד החימר – אדמה – "מאפס" טעמי לוואי שנספגו בצנרת. טעמם הופך חי יותר ודומה למי מעיין המחלחלחם ונוגעים באדמה. הכד לא מזהם את הסביבה וחוסך אנרגיה לקירור מים באמצעות אנרגיה תרמית טבעית.

אם זו הבחירה – חשוב מאד לבחור מקור טוב, המשתמש בחימר נקי – ללא עופרת. קיימים בשוק חיקויים (זולים יותר) הנשרפים בתנורי צמיגים מזהמים (רעלים מהצמיגים נספגים בחימר). יש להקפיד על מקור שמשתמש בחימר טבעי נקי ללא עופרת ושריפה בתנור חשמל מקצועי.

במקור נקרא כד כזה ״ג׳ארה״. הוא עשוי מחרסית בהירה – חימר הנכרת באופן טבעי מערוצי נחלים בהרי חברון. החרסית נאספת לבריכות בהם שוקעת החרסית הנקייה והופכת לחימר. החרסית בגוונים שונים של אדמה וצבע הכד חום בהיר, בז׳, או אדמדם.

לאחר ייצור הכדים על האובניים הם נשרפים בטמפרטורה לא גבוהה כדי לשמור על נקבוביות החימר פתוחות.

מחקר ספרדי על יתרונות כד החימר.

יש משמעות לאיכות המים המוכנסים לכד !

אם הם מכילים מתכות כבדות – מטהר שלא מסנן מתכות כבדות לא יהיה יעיל. לחרס אין יכולות סינון או ספיחה כימית. המים מחלחלים לתוך החרס, ש"מזיע" חלק מהם החוצה.

חשוב להבין שכד החרס לא נועד להחליף מתקני סינון וטיהור תעשייתים (שמותירים טעם לא טוב למים, טעם מתכתי או תפל). מים "מתים".

אמורים להעביר מים מסוננים ממתקן הסינון לכד, שיקרר ויחזיר להם חיות וטעם. ואז .. מחכים מינימום שעתיים – עד לילה, ושותים.

לפני השימוש הראשוני יש לשטוף היטב את הכד ולהשרות במים למשך 24 שעות.
לאחר ההשרייה – למלא בכד מים. להמתין כמה שעות, לרוקן את המים (לעציץ או לשטיפת כלים) והכד מוכן לשימוש.
את הכד כדאי להניח בתוך קערה שתאגור מים שהכד "מזיע".
מכסה הכד נחוץ כדי למנוע כניסת חרקים או אבק. ניתן גם לכסות בבד עם גומייה.
ניקיון מחוץ לכד – רק בסבון אקולוגי. שטיפה במים חמים ושיפשוף סקוטץ של כתמי אבנית או כלור מחוץ לכד (זה יקרה במים לא מסוננים. וזו הוכחה ליכולת הסינון של הכד). – ניקוי מבחוץ בלבד ולדאוג לייבוש מלא.
מחליפים כל שנתיים בערך (הופכים למתקן השקייה לציפורים או לעציץ).
להניח בצל ורצוי במים עם רוח (המים יותר קרירים).

וכעת .. הסתייגויות מכד החרס החמוד, שהצהרות גדולות נקשרות אליו ברחבי האינטרנט.

בימי קדם כדי חימר היו קנקני המים. זה נותן לנו תחושה רומנטית של "טבעי" ונכון. אבל .. זו אשליה.

כאמור, יש משמעות לאיכות המים המוכנסים לכד – אם הם מכילים מתכות כבדות וכימיקלים תעשייתיים כפלואור ואלומיניום כלוריד, מטהר שלא מסנן זאת לא יהיה יעיל. לחרס אין יכולות סינון או ספיחה כימית. המים מחלחלים לתוך החרס, ש"מזיע" חלק מהם החוצה.

בנוסף, אין סירקולציה משמעותית ליצירת מים זורמים, המכונים ברשת "מים חיים", אלה מים עומדים בחרס ובאתרים יז אזהרה שלא להחזיק מים בכד יותר מחצי יום. יש חשש שיפתחו חיידקים ופטריות, בהעדר חומרי חיטוי. כדי החרס בעלי פתח צר שלא מאפשר שטיפה של החלק הפנימי. משקעים וחיידקים נשארים שבפנים.

נציין כי משווקי קנגן טוענים כי "מים חיים אמיתיים" הם מים שעבר בהם חשמל, שגרם לאיתחול, כמו במכת חשמל ללב שהפסיק לפעום בהחייאה, איתחול כזה, לטענתם, מעורר תכונות חשובות לגוף. לדבריהם, כדי שמים ימלאו את כל תפקידיהם בגוף, עליהם:

לשאת מטען חשמלי
להיות מסודרים כך שגושי המולקולות יהיו קטנים
להיות בסיסיים (ההיפך מחומציים).

מים מסוננים/ מטוהרים אינם בסיסיים, גושי המולקולות שלהם גדולים ולא נכנסים לתאי הגוף, ואין להם מטען חשמלי. הנוזל השקוף היוצא ממכשירי הסינון "מת" ולא עושה הרבה.בגוף.

פירוש המילה קנגן הוא "בחזרה למקור" ביפנית. המים היוצאים ממכשיר זה נקראים:ALKALINE IONIZED HYDROGEN WATER (ובעברית: מים בסיסיים, עם מטען חשמלי המכילים גז מימן).

מקווה שברור יותר .. לרוויה

ולגבי חזרה לטבע ..

זכרתי כמה חשוב המגע בטבע, כמה שיותר לשהות בטבע, קרוב לאדמה ולצמחייה ..

לפני כשנה, פסעתי בפיסת יער קטנה בשולי הכרמל – יערון ישראלי קצת מיובש ומאובק, אבל משובב נפש.

שאפתי לאט. ריאותי נמלאו שמחה. רעש הכביש נמוג בין ציוצי ציפורים ורשרושי עלים, האפור לבש ירוק זרוע כתמי צבע של פריחה, ריח דלקים ופיח הפך לניחוח עלווה, מגע האספלט ומדרכי הבטון התחלף ברוך אדמה ולחלוחית עשב תחת כפות רגלי היחפות .. עורי הצטמרר מהקרירות הרעננה, אוזני נזקפו, עיני נפקחו, נחירי התרחבו. לו ידעתי לזהות צמחים יכלתי לטעום עלים, אז כל חושי היו סופגים את חווית היער שהשרתה עלי שלווה עליזה וערנית .. בבת אחת נזכרתי ב"מקלחות יער" ובעץ עם החטוטרת שאהבתי ללטף בילדותי, כשעברתי ברחוב בלוך בתל-אביב.

"מחבקי עצים" היה כינוי לעג,

אך .. בימי הקורונה קראה ממשלת איסלנד לציבור לטייל ולחבק עץ. רשות היערות האיסלנדית המליצה על חיבוק של חמש דקות לפחות פעם אחת ביום, בכל יום.

ולמעשה,

הרבה לפני סגר הקורונה, הועברה המלצה זו לאזרחי העולם.

שי דנון מסביר למה כדאי לחבק עצים, ולפחות לנגוע בהם. רלבנטי מאד לנפגעי קרינה – גראונדינג (קרקוע או הארקה)

על גראונדינג והנחיות קרקוע

דר' גרגר – מדוע מקלחת יער מעודד תאי הרג טבעיים (במערכת החיסון)

כשנכנסים ליער, חשוב לזכור – לאט. פעילות פיזית מתונה מומלצת, תוך הגברת תשומת לב, פתיחת הלב וכל הערוצים.

זו מסורת יפנית עתיקה בשם שינרין-יוקו, שכונתה "מקלחת יער" ב-1982.

האפקט הבריאותי של מקלחת היער, על הגוף והנפש, היה ידע עממי, תרופת סבתא. אך בעשורים האחרונים זיהו חוקרים השפעות בריאותיות "מוכחות". כולנו זקוקים לזה, כך בנתה אותנו האבולוציה. החזרה לטבע היא תגובה לחיים במקומות סגורים (עד המאה ה- 19 כמעט כל אוכלוסיית העולם חיו בקירבה לטבע – 97%). והיום הרוב סובלים מהפרעת חסך בטבע.

מקלחת היער היא הפסקה בשגרת החיים, פעילות איטית בין העצים מתוך מודעות חושית. לא רק לצאת מהעיר, אלא גם לכבות את הסלולר.

בן פייג', מדריך תרפיית יער בלוס אנג'לס (אשכרה יש כזה מקצוע), מבחין בין המנהג היפני ל"שהייה ביער" – העדר תכלית. מטרת הליכת שינרין-יוקו היא פיתוח מודעות לכל שניתן לראות, לשמוע, להריח כשנעים באיטיות. זהו ניתוק מלחצי היומיום.

בארה"ב הקפיטליסטית, המייצגת את מוגבלות האדם המודרני שרוכש כל דבר, נפתחו מרכזי הדרכה ותרפיית יער. אבל מומלץ לעשות את זה בחינם – פשוט לצאת לטבע, להתרווח, לההיפתח לסביבה, לחדד חושים ו.. להבריא.

ביפן מסלולי הליכה למקלחת יער מוגדרים לפי תרומתם לבריאות. קיימות 60 תחנות תרפיית יער והמסלולים מדורגים לפי בדיקות דם ומחקרים. ביפן ובקוריאה תרפיית יער היא חלק ממערכת הרפואה וביטוחי בריאות. התועלת הבריאותית של שהות מודעת ביער הוכרה רשמית.

מחקרים הוכיחו כי שהייה בטבע מפחיתה מתחים ומביאה לרווחה. אבל .. בשינרין-יוקו הכוונה לשהייה דווקא ביער, בנוכחות עצים. חוקרים בדקו מה ביער משפיע על הביולוגיה שלנו, בשונה משהייה בשדה או על חוף הים. ד"ר קינג לי, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניפון בטוקיו ונשיא החברה היפנית לרפואת יער, הוא לוקח נבדקים להליכות שינרין-יוקו, ועורך להם בדיקות דם. לאחר מקלחת יער נמצאה עלייה בכמות "תאי הרג טבעי" אשר מחסלים תאים סרטניים. זו הוכחה לשיפור חיסוני. יומיים לאחר מקלחת היער אפקט מגיע לשיא, שנמשך כשבוע. למרבה הפליאה, רמה גבוהה מנקודת הפתיחה נמצאה לאורך חודש. כלומר, מקלחת יער פעם בחודש תשמר פעילות תאי ההרג הטבעי ברמה גבוהה יותר – זו רפואה מונעת, אומר החוקר, שאף זיהה:

עלייה בתחושת אנרגיה, שמחה ומטיבציה.
הפחתת לחץ דם.
ירידה בהורמוני מתח וברמות חרדה ודיכאון, ברגשות שליליים ככעס, ובתחושות בלבול ועייפות.
השפעה מיטיבה על הורמון המעורב במטבוליזם ובשריפת שומן.

נערכה השוואה לטיולים באתרים עירוניים, אך אלה לא גרמו לתוצאות דומות. כלומר, לא ההליכה או ה"יציאה" תרמה להשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות שנמדדו.

המערכת האקולוגית ביער מורכבת והשפעתה ההוליסטית קשה לפירוק והבנה. נמצאו בעצים ובאוויר היער מולקולות ממשפחת ה- Phytoncides. תרכובות כימיקלים נדיפות אלו מהוות את "ריח היער". הן נמצאות גם בחלק מהירקות, כגון: שום ובצל, ופועלות להגנה על הצמחים מפני מזיקים. משערים שהן מרכזיות בפעילות תאי NK. קיומם מוכר למדע מ-1928. לי סבר כי הם משמעותיים באפקט של מקלחת היער והפיק מהן שמנים אתריים. כשבחן את השפעתן במקומות סגורים, מצא שהיא דומה לזו המתרחשת ביער, אך לא באותה עוצמה. להערכתו, חוש הריח דומיננטי בתהליך וכי לכל עץ אפקט שונה, הוא משער כי ניתן לקבל 50% מהאפקט באמצעות שמן, אך טיול ביער יעניק 100%. בקבוקון שמן אתרי מהעצים עולה מאות דולרים, בדומה למוצר זה (וזה לא כולל את המחיר הסביבתי של ייצור, אריזה, שינוע וכדומה), .. אז עדיף לצאת ליער.

אורך המסלול צריך להיות לפחות 5 ק"מ וההליכה איטית (לפחות 4 שעות). שטח היער וצפיפות העצים חשובים – ככל שהם גדולים יותר האפקט גדל. אם אפקט ביער אמיתי מתקיים בטיול חודשי, בפארק עירוני מרובה עצים נדרשים טיולים יומיים, תוך הקפדה על נשימות עמוקות ונינוחות. אפשריות שתייה ואכילה וגם קריאה, אבל מומלץ לקרוא ספר מודפס ולא דיגיטלי, ולא לגלוש בסלולר. השהייה ממוקדת בפתיחת חושים וקשיבות (מיינדפולנס) לטבע – ספיגת חווית היער במלואה.

ההאטה מסייעת לספוג את התרכובות. אבל פעולת כימיקלים אלה לא מסבירה את כל ההשפעות הבריאותיות.

סקירת מחקרים באוניברסיטת אילינוי זיהתה השפעות האור הבהיר, יונים שליליים באוויר, נופי טבע וצלילי טבע מרחיבי לב. פרנסס מינג קאו טענה כי אפקט מצטבר יכול להיות גדול, גם אם הגורמים האינדיבידואליים משפיעים מעט.

לא ניתן לשחזר את סביבת היער באופן מלאכותי, לטענת דר' קינג לי. האווירה השלמה חשובה ולא ניתן ליצור סביבה דמויית יער. יערות גדולים שמביאים לתועלת מקסימלית לא זמינים לרובנו. וגם כשיוצאים למקלחת יער פעם בחודש, חשוב לאתר דרכים לשילוב מגע בטבע בשגרה,

מחקר מאוניברסיטת בריטיש קולומביה גילה כי תשומת לב לפיסת טבע קטנה מעניקה רווחה. זה לא יתן את כל התועלות של מקלחת יער, אבל זה מומלץ. הולי-אן פאסמור, ד"ר לפסיכולוגיה, ביקשה מנבדקים לתעד במשך שבועיים איך חלקות טבע שנתקלו בהן השפיעו על מצב רוחם, בהשוואה לקבוצה שתיעדו השפעת חפצים מעשי ידי אדם. המשימה כללה צילום מה שתפס את תשומת ליבם לצד תיאור מילולי של הרגשות שהתעוררו. נמצא יתרון גדול ברווחה הנפשית בקבוצה שנתבקשה להתיחס לחלקות טבע, כמו עץ ליד תחנת אוטובוס ברחוב הומה. ההשפעה החיובית שעץ אחד יכול לחולל מדהימה, לפי החוקרת.

עוד .. קישורים לגבי מקלחות יער – בעברית:

https://www.eol.co.il/articles/1006

https://liva.co.il/nature-for-health/

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%91%D7%98_%D7%99%D7%A2%D7%A8https://daliaresnitzky.com/blog/forest-bathing/

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5440008,00.html

צמחים מסוגלים לתקשר במגוון דרכים. ב-1983 דווח כי שתילי עצי מייפל צעירים הפעילו מערכות הגנה כשנחשפו לעצי מייפל שנפגעו כתוצאה מאוכלי עשב. ההשערה כי הצמחים 'הזהירו' אלה את אלה נדחתה בלעג בקהילה המדעית, עד שבי- 2000 הראה ריצ'רד קרבן מאוניברסיטת קליפורניה כי צמחי טבק סמוכים לצמחי לענה שעליהם נקטפו, פיתחו חסינות לבעלי חיים הניזונים מצמחים. תרכובות אורגניות נדיפות שהשתחררו מצמחי הלענה נקלטו בצמחי הטבק ואלה החלו להתגונן.

תקשורת צמחית בעזרת תרכובות אורגניות נדיפות מתרחשת דרך האוויר, אך ניסוי בסקוטלנד ב-2009 הוכיח שצמחים מעבירים מסרים גם דרך שורשיהם. כדי למנוע מעבר תרכובות אורגניות דרך האוויר, הוחזקו הצמחים במכלי פלסטיק והחוקרת קישרה בין השורשים עם פטרייה. אחד הצמחים נחשף לכנימות. כשהכניסה לכלי הצמחים כנימות וצרעות שטורפות כנימות, הצמח שהיה קשור דרך השורשים לצמח שנפגע מהכנימות, גילה חסינות כלפיהן וגם משך את הצרעות. זה לא קרה בצמחים שהוחזקו כקבוצת הביקורת. החוקרת הסיקה כי צמחים שנפגעים מעבירים מסרים לא רק דרך האוויר, אלא גם דרך השורשים. צמחים בסביבתם קולטים אותות אזהרה ומפעילים מנגנוני הגנה – פליטת חומרים דוחים כלפי כנימות ופיתוי בעלי חיים שטורפים את הכנימות. משמעות המציאות היא שצמחים אינם פסיביים, אלא חיים ומתקשרים. וכנראה לא רק אזהרות מטורפים, אלא מרכלים על מזג האוויר (התראת בצורת) ועל משפחה (מסרים לצמחים קרובים גנטית).

עדיין לא יודעים איך המסרים מועברים, נקלטים ומפוענחים – השפה שלהם. יארמו הולופאינן, אקולוג מאוניברסיטת מזרח פינלנד, טען כי תרכובות אורגניות אינדיבידואליות הן כמו מילים, שמתחברות למשפטים. לא יודעים מה האותות הנדיפים אומרים ואיך הם נקלטים. אך ברור כי צמחים מדברים. אחת ההשערות היא שהתקשורת היא תוצר לוואי של פעילות שלא כוונה לתקשורת, כמו דחיית מזיקים או משיכת חרקים שתוקפים מזיקים. השערה אחרת היא שצמחים לא מתכוונים להעביר מסרים לצמחים אחרים, אלא משתמשים בתרכובות האורגניות לתקשורת פנימית. בניסוי פלטו צמחי לענה שנפגעו אותות כימיים שסייעו לחלקים בריאים בצמח להתגונן. צמחים אחרים 'צותתו' לצמחי הלענה וקלטו את האזהרה.

השערה מעניינת היא שצמחים פיתחו תקשורת מדאגה למשפחתם. כשבדקו תקשורת בין צמחי לענה מקורבים גנטית ובין צמחים שלא מקורבים, גילו יעילות גבוהה יותר בהעברת אותות בקרב צמחים עם קירבה גנטית. דר' קרבן טען כי לא סביר שצמחים מסגירים מידע למתחרים אפשריים, אלא זה יתרון לקרובי משפחה.

בתחילת המאה ה-21 עדיין המדענים מטילים ספק בטענת מוניקה גליאנו, מאוניברסיטת פרת' באוסטרליה, כי צמחים מתקשרים באמצעות סאונד. שורשי תירס שגודלו במים יצרו קולות הקלקה. כצלילים באותו תדר הושמעו לשורשים, הם הגיבו בהתעקלות לעבר הסאונד. התוצאות שימשו כהסבר ההגיוני ביותר לניסוי של גליאנו, בו חסמה את אמצעי התקשורת הידועים של צמחים – אוויר ושורשים – ועדיין שתילי פלפל צ'ילי קלטו מסרים משתילי שומר סמוכים.

צמחים מייצרים צלילים שאדם לא יכול לשמוע, לטענת קארל טן קאטה מאוניברסיטת ליידן בהולנד, אך לא זוהה מנגנון הקליטה ואם צמחים קולטים סאונד. אך פתיחות לרעיונות "מוזרים" מתחילה בקהילה המדעית ויש שמנסים לפצח את הקוד הכימי ומנגנון הקליטה שלו בצמח, זה יכול לשנות יחסי אדם- צמחים ופענוח שפת הצמחים. המסה הביולוגית של כדור הארץ נשלטת בעיקר על ידי בקטריות ואחריהן צמחים. פענוח שפתם תפתח בפנינו רשת תקשורת גלובלית שאיננו מסוגלים לדמיין.

ואם כבר עצים .. בשממה של האי מג'ולי, על גדות נהר בצפון הודו, נטע ג'אדב פיינג עץ ב- 1979. ומאז נטע ונטע, התמיד ונטע. היער שנטע בידיו, מכסה היום 5,500 דונם,והפך למערכת אקולוגית עצמאית בלב שממה. בעלי חיים רבים (כולל פילים וטיגריסים) נמשכים ליער החדש. הצלם ג'יטו קאליטה חשף את סיפורו ושאל "מה יוכלו לעשות 10 פיינגים או 100, או 1,000 פיינגים?"

מג'ולי הוא אי הנהר הגדול בעולם. עונת המונסונים גורמת לשיטפונות שסוחפים ושוחקים את הקרקע, וכתוצאה מכך האזור איבד 50% ממסת האדמה שלו במהלך המאה שעברה. מדענים צופים שבעוד 20 שנה האי, בית ל-150,000 בני אדם, עלול להיעלם כליל.

קאליטה מבלה הרבה בצילום הטבע באי.וב-2009 חקר איזור שומם ונדהם לגלות במרכזו יער עבות. פיינג חשב שהצלם הפולש הוא צייד בלתי חוקי ותקף אותו, אך כשנרגע, סיפר על מעשיו, שנועדו לפתור את בעיית היעלמות האי. העצים ששתל עוזרים להחזיק את הקרקע ומונעים ממנה להיסחף בשיטפונות. שורשים אוחזים בגושי האדמה.

בהתחלה כל נטיעה היתה מורכבת ודרשה זמן רב. התנאים בסביבה לא היו אופטימליים. אבל עם נחישות והתמדה, היער "תפס" והחל לספק את הזרעים ולקיים מערכת אקולוגית שלמה. מלאכתו של איש היערות הפכה קלה יותר והוא נהנה למראה הקרנפים והצבאים, בחלקת הטבע הפראית שיצר בעצמו. בתפיסתו האדם הוא עוד גורם במערכת החיים ועליו לשמור עליה.

גראונדינג – ריפוי הגוף בעזרת מגע באדמה חשוב במיוחד לנפגעי קרינה

הטבע הוא מקור מרפא גדול. חיבור לטבע הכרחי לבריאותנו.

בימי המגיפה שבעיצומה אנחנו כיום, חזר ועלה ויטמין D – ויטמין “השמש”.

מצטברות עדויות כי מעט וויטמין D בדם נקשר לעלייה בסיכון למחלה קשה ומוות כתוצאה מווירוס הקורונה. מחקר הראה שכמויות אדירות של הוויטמין מיד עם הכניסה לבית החולים למשך שבוע, הפחיתו שיעורי אשפוז בטיפול נמרץ ותמותה. ברחבי העולם מומלץ ויטמין די כחלק מהטיפול בקורונה.

(ויטמין די חשוב מאד לספיגת סידן בגוף ולחיזוק מערכת חיסונית. הוא הכרחי לרגישים לקרינה ולכימיקלים).

דר' הרלינג שואל:

נכון להמליץ על בדיקת רמת וויטמין די בדם לכלל האוכלוסייה? תוספת לכל מי שרמתו בדם נמוכה מסף מסוים?
מה הסף האופטימלי של רמת ויטמין D בדם? ולאיזה רמה מומלץ להגיע?
האם לקחת “ליתר ביטחון” תוספת וויטמין די, גם בלי לעשות בדיקה? ובאיזה מינון?

הדעות מנומקות לכל הכיוונים, דר' הרלינג עונה "אני לא יודע".

הרפואה השמרנית נוטה לסייג כל המלצה לגבי וויטמין די בטענה שהמחקר עוד לא ברור דיו. מאידך, נטילת וויטמין D כתוסף פשוטה, זולה ולמעט ממקרים נדירים ביותר נטולת סיכון כשהמינון היומי פחות מ – 5000 יחידות ביום. (ד”ר פאוצ’י, ה”רוני גמזו” האמריקאי נוטל וויטמין זה על בסיס יומי).

הרפואה הפונקציונלית, הפחות שמרנית, ממליצה לכולם להיבדק ולפי התוצאה להחליט אם וכמה לקחת..אבל לא יודעים מה הרמה האופטימלית בדם אליה יש לשאוף. לא יודעים מה קורה לרמת הוויטמין בחורף בו החשיפה לשמש יורדת, לא יודעים עד כמה וויטמין די נספג (יש שונות גנטית אדירה בין אנשים ויש עוד לא מעט פקטורים שמשפיעים על הספיגה והמטבוליזם של ויטמין די כמו משקל הגוף, גוון העור, היכולת לספוג שומנים ועוד) לא ניתן לעקוב בזמן אמת אחר רמות הוויטמין בדם (במחקר הספרדי כלל לא בדקו את רמת הוויטמין די בדם לאורך הניסוי).

את תשומת הלב מפנה דר' הרלינג לגיבורה האמיתית, שבזכותה הגוף מפיק ויטמין D – השמש!

קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי והראשוני של אנרגיית החיים. אנרגיה זאת נקלטת על ידי צמחים ובעלי חיים ומניעה כל תהליך ביולוגי.

השמש, שבעבר היתה אלה, התקבעה במנטליות הקולקטיבית כגורמת לסרטני עור ולפגיעה אסתטית בעור (כתמים, קמטים, עור יבש ומקולף…). רוב האוכלוסייה משתדלת להימנע מחשיפה לשמש ומורחת על העור מסנני קרינה..

מחקרי השנים האחרונות מגלים שרימו אותנו – חצאי אמיתות הם שקרים.

למדנו שחשיפה לשמש גורמת לסרטן עור, למלנומה. לא ! (סיכום דבריו של דר' הרלינג)

המחקר מראה חד משמעית כי חשיפה נאותה לשמש מפחיתה במידה ניכרת שכיחות של מחלות רבות, כולל סרטנים שכיחים יותר מסרטן העור (סרטן השד, סרטן המעי הגס ועוד) .. ו.. למעשה, כל מחלה כרונית שכיחה מקושרת לחשיפה לשמש. המחלות הידועות ביותר בהקשר זה הן אוסטיאופורוזיס ודיכאון.

חשיפה לשמש חיונית ליצירת עצמות חזקות וחיונית ביותר לתפקוד ולמצב הרוח שלנו.

בארצות עם חורף ארוך וחשוך כמו בסקנדינביה שכיחה ביותר מחלת הדיכאון העונתי (SAD-SEOSANAL AFFECTIVE DISORDER) שהטיפול בה הוא על ידי חשיפה לאור, שכיחות מקרי התאבדות עולה בחורף. מחקר באוסטרליה הראה שחשיפה נאותה לשמש גורמת לעלייה של עד פי – 7 ברמות הסרוטונין במוח הנבדקים ולעלייה תואמת במצב רוחם.

הרפלקס המיידי לקשר חשיפה לשמש לרמות ויטמין די (ולכן לקחת תוסף ויטמין די), כותב הרלינג וזועק – לא !

(רפלקס שנגרם עקב שנות חשיבה רפואית פרמקולוגית צרה ולא תפיסה בריאותית הוליסטית)

כך מאבדים את ההקשר הרחב יותר – קרני השמש מפעילות מנגנונים פיזיולוגיים רבים וחשובים אחרים.

חשיפה לשמש קריטית לוויסות השעון הביולוגי שלנו.

קרני השמש גורמות לשחרור מוגבר של מולקולה מאד חשובה מהעור לזרם הדם – מולקולת NO – NITRIC OXIDE. .. שקריטית לבריאות כלי הדם לוויסות לחץ הדם ולתפקוד מיני גברי. מולקולת NO אנטי ויראלית. עלייה ברמת מולקולה זו בגוף המתרחשת בחשיפה נאותה לשמש, תורמת (גם) להגנה בפני ווירוסים, אבל להרבה הרבה יותר.

בתחילת החורף גם עור רגיש ולבנבן ניתן לחשוף בבטחה לשמש בכל שעות היום. בקיץ הישראלי הלוהט יש להיחשף בהדרגה ובאיטיות וכתלות בגוון העור – גוון עור לבן ממוצא צפון אירופאי נוטים להישרף בשמש ומומלץ להיחשף בהדרגה לפרקים קצרצרים תוך הגנה בבגדים וכובע.

ההשפעה המיטיבה של השמש על בריאותינו מפורטת בספר “חבקו את השמש” בהוצאת פוקוס.

דר' הרלינג – המלצות בסיסיות לנטילת וויטמין די:

כדאי לבדוק רמת וויטמין די בדם (וגם תפקודי כליה, רמת סידן ורמת PTH) בהשוואה לבדיקות קודמות.
לכוון לרמה של 40 (ננוגרם לסיסי, יש שונות ביחידות המידה בין קופות החולים) לערך.
במחלות אוטואימוניות, בפיברומיאלגיה, והרגישות לקרינה ולכימיקלים (!) מומלץ להגיע לרמות גבוהות יותר שיכולות להיטיב, אך דרוש פיקוח רפואי הדוק.

כדי להגיע לרמה בדם של 30 מספיקה רק חשיפה לשמש, ללא תוספים. קרני השמש צריכות לפגוש לפחות 30 אחוז משטח העור בשעות הצהריים, למשך כ-10-30 דקות, 3-4 פעמים בשבוע.

אם החשיפה לשמש היא בשעות מוקדמות יותר או מאוחרות יותר מהצהריים, או באנשים עם גוון עור כהה יותר עד שחור – יש להיות חשופים יותר זמן לשמש כדי להגיע לרמת ויטמין D הרצויה. אנשים בגיל השלישי סובלים מירידה בייצור וויטמין די ולכן כדאי להם לתסף ליתר ביטחון.

חשוב להימנע מ-“כוויות שמש” שכן אלו מקושרות להעלאת סיכון למלנומה.

כשאין חשיפה לשמש – דר' הרלינג ממליץ על נטילת תוסף וויטמין D בטיפות או בכדורים במינון של מספר אלפי יחידות ביום (3000-5000). חשוב לבדוק לאחר מספר חודשים את רמת הוויטמין די בדם כדי לראות אם המינון הוא מספק.

דר' מרקולה, דר' אבני, דר' גרגר, דר' קרת ואחרים ממליצים (בעקבות מחקרים) על תיסוף כמויות גדולות של ויטמין D, גם כשיש חשיפה לשמש, אך בעיקר כאשר נמצאים במבנים, מכוסים בגדים ולא נחשפים מספיק לשמש.

בשמש יש גם סכנות – כמו סערות שמש ורוח שמש .. בצילום סערת שמש חזקה שפגעה בכדור הארץ ב-22 ביוני 2015. (מקור: נאס"א)

אך עבורנו השמש היא מקור לבריאות ולשיפור.

השמש ידועה כמסייעת להפחתת תסמיני רגישות לקרינה, אצלי בטוח (הכי טוב בשילוב עם רגלים יחפות על האדמה).

השמש היא מנוע ייצור מלטונין, שמופרש בלילה וידוע כ"מתקן" נזקי קרינה (נוגד חימצון חזק).

כמו בויטמין D, גם במלטונין ובכלל ..

לפני נטילת תוספים, מומלץ תמיד להפעיל את הדרך הטבעית:

מלטונין נקבע על ידי שעון הטבע – השמש.

אור UV בעיניים קובע מקצבים ביולוגיים ורמת ייצור מלטונין.

מלטונין נוצר מטריפטופן. אנרגיה בטריפטופאן תזרז ייצור מלטונין. אור UV נותן לטריפטופן יותר אנרגיה ומווסת קצב ייצור מלטונין באמצעות נוירונופסין (OPN5). בטווח הקצר זה מוביל ליותר סרוטונין זמין (טריפטופן הולך לסרוטונין לפני מלטונין). חשיפה לאור טבעי בעיניים, מעלה רמת סרוטונין. זה מווסת מצב מלטונין בלילה,

אור UV עוזר לייצור סרוטונין ומווסת שעון ביולוגי. וכתוצאה – בלילה האנזימים שמייצרים מלטונין בבלוטת האיצטרובל פועלים וזה מאפשר המרת הכמות הגבוהה של הסרוטונין למלטונין.

מלטונין "נוצר" בעיניים בבוקר ע"י אור UV – חובה לקבל אור UV בעיניים כל יום, כדי לקבל מקסימום כמות מלטונין בלילה.

איך?

פשוט. לצאת החוצה בין 9 בבוקר לצהריים, לחשוף עיניים לשמש, ללא משקפיים, חלון, עדשות וחוצצים אחרים וכל זה – לפחות – 5 דקות.

לא להסתכל על השמש, רק להיות בחוץ, באור טבעי. עדיף בתנועה, ותנועת עיניים.

ובשביל ויטמין D החשוב מאד – בצהרים לחשוף מקסימום עור ל- 15 דקות, רצוי איזורים עם תאי שומן כמו בטן וגב. אבל גם זרועות ופנים עם שומן וזה טוב.

מעט על מלטונין.

לפי המחקר .. יש גם הגנה מנזקי קרינה על המוח – אומגה 3 + מלטונין

אין זו המלצה לקחת תוספים ולא התוויה. כל נטילת תוספי תזונה דורשת ייעוץ מקצועי והתאמה אישית. בהצלחה

פוסט על מלטונין

והמלצה מעשית

הכנת הבית ללמידה מרחוק ולעבודה מרחוק בבית רק ברשת קווית (שהיא יציבה ומהירה וללא קרינה) ולא בתקשוורת אלחוטית שמזיקה לבריאות (תודה לעמיר בורנשטין על המדריך)

קריאה מומלצת:

מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך

כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור

מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה

על ילדים רגישים לקרינה

מהי רגישות לקרינה

"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה

קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות

הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף

לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH

(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)

לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית