מכון דוידסון מגלים בורות או .. פשוט משקרים

פורסם ב-

במכון דוידסון (הזרוע החינוכית של מכון ויצמן) ממשיכים לגלות בורות או .. פשוט משקרים

איני יודעת לגבי שאר התחומים, אבל בנושא השפעות קרינה בלתי מייננת על הבריאות – הם טועים ומטעים  (ולצערנו, כנראה .. ביודעין)

 

ולא סתם משקרים, במרץ הם משקרים

והתקשורת אף היא מגויסת להפצת מסרים שמטרתם להכחיש נזקי קרינה ולבלבל את הציבור, שוב ושוב ..

הנה לאחרונה (שוב) במאקו

וכמה “פנינים” מהתוכן השגוי ..

וכמובן, באתר מכון דוידסון, כבוד הדוקטורים שוב ושוב משקרים ומטעים את הציבור, והפעם – דר’ בועז קרני הראל

 

והנה דר’ ארז גרטי טועה ומטעה בראיון.  האם דר’ גרטי לא יודע? לא קרא את המחקר? לא הבין את ממצאיו?

האם דר’ גרטי גם לא הבין את הסבריו של דר’ רון מלניק (שהוביל את המחקר ודבריו מובאים בסרטון מיד אחרי גרטי)?

או .. אולי .. אולי דר’ גרטי פשוט משקר?

אבל .. למה שדר’ גרטי ישקר?

לפני כשנתיים, או שלוש, הסתכלנו בתקציב של מכון דוידסון (שהיה אז כ- 55 מיליון בשנה) ונדהמנו לגלות (אז) כי מקורות תרומה רבים היו מושחרים ..  כלומר, מוסתרים מהציבור. תהינו. .. למה?

האם זה קשור להתמדתם בשקרים?

הנה קישור לתקציב עמותה זו – השנה התקציב כ- 48 מיליון, אך ניתן לראות לאחור (לא בדקתי מה השתנה). נציין כי גם אנחנו (שנפגענו מהקרינה הבלתי מייננת) מממנים בעקיפין עמותה זו ואת הכחשת הנזקים שלנו במסים שאנחנו משלמים, מוגבלות תפקודית סביבתית קשה זו והקושי להתפרנס בעולם עתיר קרינה – ללא הכרה וללא סיוע.

לצערנו, הניחוש לגבי סיבת ההכחשה השגויה מתחזק כש .. לומדים מה קרה עם “מומחים מטעם”  (ומקבלי החלטות) בהכחשות קודמות של נזקים .. כמו .. נזקי עישון, אסבסט, עופרת, זיהומי מים וקרקע, מפרץ חיפה, נזקי נפגעי הכור או הקישון או לוחמי כיפת ברזל .. וגם משבר האופיאטים כעת ועוד ועוד .. זה די ברור, אותן טכניקות הכחשה וזריעת ספק כדי לבלבל את הציבור (תמורת המווווון כסף)

מאכזב, נכון?

.


קישורים חשובים:

“רק המהירים והגמישים” – שטיפת המוח בנוגע לדור 5 חוזרת על פשעי העבר

זריעת ספק ובלבול הציבור – אסטרטגיה מוכרת של תעשיות שנזקיהן מוכחים וברורים

דר’ ג’ורג’ קארלו, מדען שנשכר על ידי חברות הסלולר להוכיח כי אין נזק, אולם גילה כי דווקא יש והחל להזהיר מהנזקים.  מאז הוא נרדף.

ונזכיר .. עיקרון ההיזהרות מחייב בחקיקה סביבתית, ומרכזי בחוק קרינה בלתי מייננת


.

תודה לאיריס בנדר שהביאה את הסרטון

ותודה לדר’ רון מלניק על ביצוע מחקר NTP החשוב. מחקר עצום של גוף ממשלתי בארה”ב שמצא נזקי קרינה לבריאות (סרטני מוח ולב ועוד) ואישר ממצאי מחקרים קודמים (כמו מחקר האינטרפון מ- 2011).  מחקר NTP ארך 14 שנים ועלה 25 מיליון דולר.

על המחקר + קישורים

מחקר ה-NTP: קרינה בלתי מייננת גורמת לסרטן גם ללא אפקט חימום

ותודה גם ל  ..

פרופ’ סיגל סדצקי שהסבירה כי “הסלולרי יודע לסרטן” בראיון ב- 2016 (על ממצאי מחקר NTP). 

נזכיר כי .. פרופ’ סדצקי שהיתה ראש שירותי בריאות הציבור היא מומחית לקרינה, אפידמיולוגיה וסרטן. פרופ’ סדצקי השתתפה במחקר האינטרפון שמצא קשר בין שימוש בסלולרי לבין סרטן

(מחקרים על קרינה סלולרית וסרטן)

אבל ..

בארץ ה”מומחים” לא הפנימו, לא!

לא במכון דוידסון ולא בקרב מקבלי ההחלטות ..

מוזר, נכון?  מאכזבמדי .. איה החתירה לאמת? ואיפה האור לגויים? ומה עם היהודים החכמים שלנו?

לאחרונה, אישרה ועדת הכנסת הצבת אנטנות בשכונות מגורים ללא צורך בהיתר וללא אפשרות להתנגד

ועדת הכנסת אישרה – הצבת אנטנות סלולריות בשכונות מגורים ללא צורך בהיתר

נזכיר כי .. הפגיעות הולכות ומתרבות, הנפגעים והנפגעות הולכים ומתרבים וגודשים את המחלקות האונקולוגיות (וגם קרדיולוגיות נוירולוגיות ועוד) ..

ונציין כי

בשכונת המוות הצליחו להסיר אנטנות, בגלל עלייה במקרי הסרטן, אבל .. חוק ההסדרים 2021-2022 מאפשר הצבת אנטנות בשכונות מגורים ללא צורך בהיתר וללא אפשרות להתנגד

.

לא נביא כעת את שלל המחקרים, העדויות, הנפגעות והנפגעים והתביעות על נזקי הקרינה לבריאות ברחבי העולם ..

נזכיר רק את ..

פסיקת בית המשפט העליון בארה”ב נגד FCC (גוף תקינת קרינה) על כי התעלמו ממחקרים ומעדויות על נזקים לבריאות ולא עדכנו תקנים

.

בסיכום התביעה קישורים ל- 11,000 עמודי מחקרים ועדויות  שהצטברו משך עשרות שנים והוגשו לבית המשפט כהוכחות על פגיעת קרינה בלתי מייננת בבריאות.

ניצחון בתביעה – FCC לא עדכן תקנים והתעלם מנזקי קרינה, כולל דור 5 (5G)

וכדאי מאד גם ..

לקרוא את מחזה האבסורד של התפתחות התקנים לקרינת רדיו (סלולרית ומיקרוגל – קרינה בלתי מייננת) – דר’ פול בן ישי (בעברית)

התפתחות תקנים לקרינת רדיו (סלולר) – דר’ פול בן ישי מספר למה הגיע לחקור זאת

.

כמה מילים על מחקר NTP (גוף של ממשלת ארה”ב – מחקר שארך 14 שנים בתקציב 25 מיליון דולר, כשהדולר עוד היה שווה משהו)

במחקר – חולדות שנחשפו לקרינה סלולרית ברמה נמוכה, מספר שעות בכל יום נטו לגידולים מסוג שוואנומה בלב וגידולים מסוג גליומה במוח.

הממצאים מוכיחים שקרינה בלתי מייננת יכולה לגרום לנזק בריאותי גם ברמות שאינן מחממות רקמות.

 

מחקר NTP נערך בשירותי הבריאות האמריקאיים NIH, בגוף ממשלתי – The National Institute of Environmental Health Sciences – NIEHS.

התוצאות פורסמו לפני גמר ניתוח הממצאים. הסיבה לפרסום המוקדם – תדהמת החוקרים, שלא ציפו למצוא השפעות מזיקות לקרינה הסלולרית הבלתי מיננת.

התוצאות החד-משמעיות כבר בניתוח הראשוני, גרמו לחוקרים לצאת לציבור ולהזהיר במסיבת עיתונאים, עקב הזעזוע והחשש לבריאות הציבור.

 

פרופ’ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות מ- 2019, היא מומחית לחקר קרינה, אפידמיולוגיה וסרטן

כאמור,פרופ’ סיגל סדצקי התראיינה על מחקר ה- NTP הגדול לאחר הפרסום הראשוני ב- 2016.

 

ציטוטים מדברי פרופ’ סדצקי בראיון לחדשות 12 על מחקר ה- NTP :

“.. מחקר מאד מאד גדול, מחקר שעבדו הרבה מאד שנים כדי לוודא שהוא יהיה מחקר נכון, שלא יהיה בו אפקט חימום, .. שיבדוק באמת את הקרינה ולכן, זה מחקר שהתוצאות שלו מאד חשובות”

“.. עד היום היה מחקר מאד גדול בבני אדם, מחקר האינטרפון שאמנם בוצע לפני לא מעט שנים, הוא הסתיים בשנת 2005. התוצאות שלו הראו חשד להשפעה מסרטנת, השפעה על גידולי סרטן וגידולים בעצב השמע,.. והמחקר הגדול והטוב שנעשה כעת אישר את ממצאיו והראה השפעות לאותם גידולים בעכברי מעבדה. .. כעת ברור שהטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן

“אם באמת התלבטנו, אנחנו נמצאים היום בהנחת עבודה שאכן הטלפונים הסלולריים יודעים לסרטן.. כעת צריך לחשוב מה עושים מבחינת רגולציה, מבחינת תקינה, מה עושים בבתי ספר”

“בינתיים אני יכולה להגיד לאנשים תרחיקו את הסלולרי.. הטלפון מסרטן””הקרינה מזיקה”

“תרחיקו את הילדים, שהם אוכלוסייה רגישה להתפתחות סרטן”.

 

דר’ רון מלניק על המחקר

תקציר מחקר NTP

סיכום וקישורים שעדכן עמיר בורנשטין לאחר פרסום ממצאים סופי 2018

(לאחר ניתוח מלא וביקורת עמיתים – הממצאים חוזקו ופורסמו סופית ב- 2018)

ונוסיף ..

סקירה קצרה וחלקית על סוגי הסרטן שנקשרו לסלולרי – עמיר בורנשטין

 

 

ב”הארץ”  2009 – דיווח על עלייה בשיעורי סרטן בלוטת התריס בישראל – החוקרים חושדים בקשר לסלולר

 

 

עדכון – פוסט מימי המגיפה (מאי 2020) על ראיון של פרופ’ סיגל סדצקי אצל הילה קובו – בוואלה ניוז, 29 במאי 2016

https://www.facebook.com/gal.weiss.739/posts/10157305696575893

.

וכיון שאיני יכולה להתאפק .. כמה מילים על ..

זריעת ספק כאסטרטגיה של תעשיות, כאשר נזקיהן מתגלים וההוכחות מצטברות.

מאגרי המחקרים גדושים ומלאים שלל מחקרים.  חיפוש מידע אינו פשוט בתקופתנו עתירת המידע והסחות הדעת. הנטייה האנושית היא להתמקד במחקרים הראשונים שעולים ולא לפשפש בדפים שמעבר להם.  כך מתקבלת תמונה מעוותת.  זו אחת הדרכים בהן נוקטת התעשייה – זריעת בלבול וספק.

במסווה של מדע, מפרסמות תעשיות פוגעניות, כגון טבק וסלולר, מחקרים רבים, על כל דבר מלבד סיכוני הטבק/ קרינה, במטרה להגדיל אי וודאות ובלבול בציבור.  ממצאים “לכאן ולשם” והדגשת העדר הוכחות חד-משמעיות נועדו לגרום לציבור ולהנהגה חסרת ההבנה להאמין ש.. אין ביכולתם להבין את המחלוקת המדעית  ו .. כי אין מה לעשות בינתיים (עד שהמדענים יחליטו) ו .. לכן, אין סיבה לשנות משהו. ימשיכו כררגיל עד ש .. תתקבל תוצאה ברורה.

מנגנון פעולה ידוע זה ננקט ע”י תעשיית הטבק, האסבסט, זיהומי מים ואוויר, נפט, עופרת, מכחישי שינויי אקלים ועוד מאבקים להוכחת נזקי סביבה.

(ובזה עוד לא התיחסנו לכמות המחקרים המתקבלים לכתבי העת (וכיוונם), לקריטריונים ולכמות הלחצים לבחירת הפרסומים, לתקציבים למימון מחקרים מוטי עשייה ומניעת תקציבים מחוקרים שמבקשים לבדוק את טענות התעשייה ולחפש את האמת ועוד הטיות ידועות שנוקטת התעשייה).

בהקשר זה נציין גם ..

אגנוטולוגיה – תחום החוקר את תופעה התרבותית של זריעת ספק ובורות, בעזרת פרסומים מדעיים לא מדויקים או מטעים.

המושג נטבע על ידי רוברט פרוקטור (Proctor),‏ היסטוריון של מדע וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד. המונח הופיע לראשונה בספרו מ- 1995 “מלחמות הסרטן: כיצד פוליטיקה מעצבת את מה שאנו יודעים ואיננו יודעים על הסרטן”.

קנונית חברות הטבק לזרוע ספק לגבי סיכוני בריאות כתוצאה מעישון, מובאת כדוגמא בולטת.  במסווה של מדע, פרסמה תעשיית הטבק מחקרים רבים, על כל דבר מלבד סיכוני הטבק, במטרה להגדיל אי וודאות ובלבול בציבור.

אסטרטגיה זו אומצה על ידי תעשיות פוגעניות נוספות, כולל תעשיית הסלולר, כפי שעולה מסיפורו המטלטל של  דר’ ג’ורג’ קארלו, מדען שנשכר על ידי חברות הסלולר להוכיח כי אין נזק, אולם גילה כי דווקא יש והחל להזהיר מהנזקים.  מאז הוא נרדף.

כחלק מהסיבות להיווצרות בערות תרבותית, מונה פרוקטור רשלנות של התקשורת, צנזורה ממשלתית, השמדת מסמכים, בררנות וחוסר תשומת לב. אלו יביאו להטמעת שיכחה פוליטית-תרבותית (שבחלקה ניתנת למניעה).  כך ידע חשוב לא מושמע, נדחה או מעוכב.  לדוגמה, ידע חשוב על טקטוניקת הלוחות בכדור הארץ צונזר וגילויו עוכב למשך עשור, בטענה כי עדויות מפתח הן מידע מסווג בקשר ללוחמה תת-ימית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.