מענה לדני בר און ב'הארץ' – התמכרות לסמרטפון וחרדה מקרינה

פורסם ב-

הרשימות של דני בר און ב'הארץ' אהובות עלי.

ב- 17 לנובמבר 2021 כתב דני בר און על ניסיונות גמילה מהסמרטפון השנוא עליו.

(קישור – מלל הטקסט של דני בר און לטובת מחוסרי המנוי)

 

אני מבינה את דבריך, דני,

אבל ..

אגיב רק למושג  "חרדי קרינה", דני יקר, שהרי לא במקרה בחרת לציין כי למדת לגבי ווטסאפ במחשב מאתר (נידח) של "חרדי קרינה".

ובכן, דני יקר, איני יודעת באיזה אתר (נידח) נתקלת, אבל – לא. 

לא חרדי קרינה – אלא נפגעות ונפגעי קרינה

(לפחות הנמנים על הקהילה המיוצגת באתר זה, כמו גם באתר "ללא קרינה בשבילך")

כן כן, דני יקר, דני המכור למכשיר השנוא עליו ולא שולט בו .. נפגעות ונפגעי קרינה !

ואסביר ..

כמוך, דני, גם אני פסיכולוגית ושנים רבות התפרנסתי ממחקר ומכתיבה ועוד.

כשהיית ילד קטן, דני, אני כבר השתתפתי במחקרים ובגיבוש אסטרטגיות של פיתוח והחדרת הסלולר לארץ, כן כן – בסוף שנות ה- 80 ותחילת ה- 90 של המאה הקודמת.

כשאתה התגייסת לצה"ל (ורכשת סלולרי ראשון), דני, אני כבר עבדתי על פיצ'רים מתקדמים לסלולר, כחלק מניהול פרויקטים וייעוץ לתאגידים מובילים. הייתי צמודה לסלולר, שהיה כלי עבודה, אהבתי את התקשורת  האלחוטית (פחות אהבתי להיות זמינה תמיד ונהגתי לשים על שקט כשנמאס לי ולהתעלם).  יצרתי (אמנות מיחזור) במיכשור חשמלי כבד בשעות הפנאי ויזמתי, הרציתי וכתבתי והייתי מבוקשת בכל מקום – נהניתי מחיים מרתקים וטובים (למרות לא מעט אסונות אישיים), יזמית פעילה ומצליחה.

אבל .. בגיל 51, לפני 8 שנים, נפגעתי מקרינה לא באמת ידעתי מהי קרינה וממש לא ידעתי שעלולים להיפגע ממנה, לא חשבתי על זה מעולם, להיפך, התלהבתי מאד מטכנולוגיה (למעשה, רציתי להשתיל שבבים כי קורצווייל וטרנס הומניזם היו חלק מחזוני ומחיי) גופי קרס כתוצאה מרגישות קיצונית לקרינה (ולכימיקלים סינתטיים – תסמונות אחיות שבחלק ניכר מהמקרים משולבות)

חיי נגדעו, זכויות האדם שלי נמחקו,

וזהותי .. מה נותר ממנה?

בהעדר הכרה ומודעות לתסמונת החדשה, מערכות הרפואה והטיפול לא סייעו לי.  לקח לי זמן רב להבין מה גורם לתסמינים הקשים, לסבל ולהידרדרות הבריאות והתפקוד בצורה כה קשה.  הייתי על סף מוות (33 קג' עם כשל רב מערכתי). זיהיתי שבמקומות מסוימים כואב לי יותר, אבל לא הבנתי שהם עתירי קרינה. ידעתי שהאוזן מתחממת כשאני משוחחת בנייד, אבל חשבתי שזה בגלל שהמכשיר מתחמם ואת כאבי הראש ייחסתי לדברים אחרים.

כשהגיעה לידיעתי האפשרות של פגיעת קרינה ממש לא האמנתי לעצמי – שוב ושוב בדקתי עם מד קרינה את גופי, כי כמו רבים חשבתי ש"אין דבר כזה רגישות לקרינה"

אבל .. יש, לצערי, ממש יש.

כשהופיעו תסמינים (במצב הקריסה תסמינים קשים הופיעו באופן מיידי) – נמדדה קרינה,  וכשלא היו תסמינים – הקרינה שנמדדה סביבי היתה אפסית.

פשוט כך. וזה חזר שוב ושוב ושוב (אני מנהלת מחקר – אני יודעת למדוד ולנטרל משתנים). כאשר אין אני נחשפת לקרינה סביבתית – אני בריאה לחלוטין – אפס תסמינים.  (או כפי שאמר ילד רגיש לקרינה – "למה אומרים שאני חולה? אני בריא, האנטנה חולה").

 

לא היתה זו חרדה. לא.  איני חרדתית, מעולם לא הייתי

מעולם לא סבלתי משום חרדות, ודאי שלא מקרינה.

לא חשבתי על קרינה. לא ידעתי על קרינה. זה לא היה חלק מעולמי התודעתי.

קרינה היתה עוד פיצ'ר חסר משמעות במכשירים המלהיבים שפיתחתי ואהבתי. לא ממש התעמקתי במשמעות SAR – סמכתי על התקנים והרגולציה, בטוחה שמגנים עלינו.

טעיתי.

ואז גם גיליתי המון חברים וחברות חדשים – נפגעי קרינה. רובם הגיעו מהי-טק, טכנופילים שלא ידעו דבר על נזקי קרינה, ודאי שלא חששו ממנה, אך נפגעו  (לדוגמא, מיה אלחלל, או עמיר בורנשטין,  או ג'רמי ג'והנסון וגם בכנסים, או בריאן שטיין שגם מרצה כדי להעלות מודעות ויש עוד רבים). כולם חונכו על "קרינה בלתי מייננת אינה מזיקה" – אוי, איזו טעות. קרינה בלתי מייננת אינה קטלנית ואינה הורגת מיידית, אבל היא מזיקה לביולוגיה העדינה אט אט ובהדרגה.

 


פגיעת קרינה אלקטרומגנטית בתאי הגוף – הסבר מנגנון הפגיעה וממצאי מחקרים

כיצד מתפתחים נזקים מקרינה אלקטרומגנטית בגוף החי – דר' זמיר שליט"א

נזקי קרינה אלקטרומגנטית לגוף החי – פרופ' מרטין פול


התקנת ווטסאפ עם מעט קרינה או ללא קרינה – אתר "ללא קרינה בשבילך"

.

כמו בכל פגיעה ותופעה – מדובר בעקומת גאוס – תחילה נפגעים המועדים גנטית  (לי, לדוגמא, חסרים 3 גנים שאחראיים לפירוק רעלים ושילוב עם בדיקת fMRI שכללה הזרקת גדוליניום, שעשו לי בגלל דמנציה מוקדמת הפכה אותי לרגישה לקרינה ולכימיקלים ואיני היחידה. אגב, עם שיקום הגוף, שהיה עלי להמציא בעצמי תוך לימוד וניסוי וטעיה, גם התגלה שהדמנציה נעלמה – זו רגישות לקרינה – דמנציה סביבתית).  בצד השני של עקומת גאוס יהיו מי שלא ייפגעו כלל, אך הרוב במרכז – ייפגעו אט אט.

לא כולם יהיו רגישים לקרינה, הרוב "סתם" יגדשו מחלקות אונקולוגיות, או קרדיולוגיות, וגם נוירולוגיות, אנדוקריניות בגילאים צעירים יותר ויותר – לא הגנטיקה השתנתה בדור אחד, זו הסביבה !

 

איננו חרדי קרינה – אנחנו נפגעות ונפגעי קרינה.

 

מעט מהסיפור שלי בנקודות

ממנהלת בתעשייה לנפגעת קרינה (וכימיקלים) – כרוניקה

 

והנה מעט קישורים לגבי רגישות לקרינה ולגבי נזקי קרינה ..

 

דרישת פרופ' בלפום ושות' להכיר ברגישות לקרינה (EHS) ולכימיקלים סינתטיים מרובים (MCS) כהפרעה נוירולוגית – מרץ 2020

 

פרופ’ בלפום דורש להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות)

 

32  מדענים וחוקרות בתחום – אבחון רגישות לקרינה (ולכימיקלים) כהפרעה נוירולוגית – יולי 2021

עשרות חוקרים ומדעניות דורשים הכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית

 

ארכיונים של דר' זורי גלזר נפתחו לציבור – אלפי מחקרים שמראים נזקי קרינה בלתי מייננת שהיו ידועים כבר עשרות שנים

נזקי קרינה ידועים עשרות שנים – הממשל משקר לציבור – נחשפו אלפי מסמכים בארכיונים של דר’ זורי גלזר

 

מחקר של הוזר והוזר 2017 – הדמיות מוחיות המראות אבנורמליות מוחית של רגישי קרינה

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28678737/

 

 

סקירת מחקרים על רגישות לקרינה – דר' יעל שטיין ודר' איריס יודסין – יולי 2021

סקירת מנגנוני רגישות לקרינה – דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין (תרגום מאמר)

 

 

אולם, בארץ ..

הכנסת אישרה בחוק ההסדרים 2021-2022 הצבת אנטנות בשכונות מגורים ללא צורך בהיתר וללא אפשרות להתנגד

פניות מומחים בתחום (בשיתוף עמותת "רגישות לקרינה ישראל" לא נענו. הנה דוגמא

עדכון פנייה למקבלי החלטות בעקבות חוק ההסדרים (הוספת פסיקה מהעולם לגבי נזקי קרינה ותקנים)

 

וזאת למרות מחקרים, רופאות ומומחים רציניים, כולל עדכונים מהשנה האחרונה:

1- פסיקת בית המשפט לערעורים בארה”ב, 13.8.2021, בה נקבע כי סוכנות תקינת הקרינה הפדראלית FCC לא סיפקה בסיס לקביעה כי התקנים מגנים בצורה מספקת נגד השפעות בריאותיות שליליות של חשיפה לקרינת רדיו. בית המשפט פסק כי התעלמו ממחקרים ועדויות על נזקי קרינה (הוגשו 11,000 עמודי מסמכים המוכיחים נזקים משך עישרות שנים).  התקן בארץ של ICNIRP , מבוסס על אותה הנחת יסוד שגויה (שאין השפעות ביולוגיות לקרינת רדיו ברמות שאינן מחממות). לפי פסק הדין הגבלת קרינה ברמה נמוכה בסדרי גודל מהתקן, כנראה, תמנע נזק בריאותי כבד (עיקרון ההיזהרות).

פסיקת בית משפט נגד סוכנות התקינה הפדראלית בארהב על התעלמות מנזקי קרינה ואי עדכון תקנים – FCC – 13.8.21

2- דוח הפרלמנט האירופי לגבי השפעות בריאותיות של קרינת רדיו וסיכונים עקב פריסת דור חמש (5G) נקבע כי לגבי:

  • תדרים גבוהים יותר – מעל 6GHz – אין מספיק מחקר ומידע כדי לקבוע דרגת סיכון בריאותי.
  • תדרים נמוכים יותר – מתחת ל- 6GHz – שקיימים גם בדורות סלולר קודמים (דור 2,3,4), כמו גם בטכנולוגיות אלחוטיות אחרות, כגון WIFI או בלוטות’.

נקבע סיכון בחלוקה הבאה:

    • ראיות מוגבלות (limited evidence) שקרינת רדיו גורמת לסרטן במחקרים אפידמיולוגים.
    • ראיות מספיקות (sufficient evidence) שקרינת רדיו גורמת לסרטן בתנאי מעבדה.
    • ראיות מספיקות לכך שקרית רדיו גורמת לבעיות פוריות והתפתחויות באדם.
    • ראיות מספיקות לכך שקרינת רדיו גורמת לבעיות פוריות והתפתחות בחיות מעבדה.

קישור לסיכום הדיון בפרלמנט האירופי על סיכוני דור 5 וקרינה בלתי מייננת – 2021

 

ולסיום ..  דוגמאות לתגובות חלק מנפגעי הקרינה, נגד פרק התקשורת בחוק ההסדרים

 

מתוך התגובות לחוק המקדם אנטנה בשכונות מגורים (דור 5 – 5G) ללא צורך בהיתר וללא אפשרות להתנגד

 

.

במקרה מצאתי התיחסות של דר’ מרקולה מ- 2007 למחקר מעקב בן 5 שנים של דר' ג'ורג' קארלו ותמרה מריאה באוסטרליה, לגבי סיבות אפשריות לקשר בין קרינה לאוטיזם.

זה נכון גם לדמנציה מוקדמת ולהפרעות נוירולוגיות נוספות ששיעוריהן עלו בעשורים האחרונים.

 

לדברי דר’ מרקולה ב- 2007 ניתן להסביר את הקשר הסיבתי בין קרינה בלתי מייננת ואוטיזם (בחלק מהמקרים) כנובע מ:

  • פרדיספוזיציה גנטית (רגישות מולדת)
  • ליקוי בפינוי מתכות כבדות מרקמות הגוף
  • רגישות מוגברת לנזקי עקה חימצונית
  • חשיפה סביבתית לגורמי סיכון
  • העברה בין דורית של הצטברות מתכות

וזה נכון לגבי לגבי רגישות לקרינה.

 

גם פאזל האוטיזם של דר' סאליבן מתאים לרגישות לקרינה EHS ולרגישות לכימיקלים MCS ולעוד תסמונות ותחלואה המתגברות בתקופתנו.

75% מהתחלואה היום סביבתית, טוענת דר' אליזבת' סימור.

 

מודל החבית העולה על גדותיה מרכזי ברפואה הסביבתית.

המודל החל עם דר' ויליאם ריה ז"ל, שהיה מנתח לב ונפגע מחומרי הדברה והתמסר לפיתוח רפואה סביבתית.

נציין כי דר' ריה טופל ע"י דר' רנדולף, אלרגולוג שייסד ב- 1965 את האקדמיה האמריקאית לרפואה סביבתית.

על מודל החבית ומנגנון התפתחות רגישות לקרינה – מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021.

 

 

דר' אריקה מאלרי בליית' מלמדת צוותי רפואה על רגישות לקרינה (EHS), מזה מספר שנים

בהרצאותיה חוזרת ומבהירה דר' מאלרי בליית' (ומומחים אחרים בתחום, כמו פרופ' בלפום)  כי רגישות יתר לקרינה EHS היא בעיה פיזיולוגית, פיזית לגמרי.  המקור שלה אינו פסיכולוגי.

קיימת פרדיספוזציה שמופעלת על ידי טריגר (חשיפה אקוטית חזקה או מתמשכת מצטברת לרמות קרינה ומזהמים שאינן נחשבות גבוהות) ואז תחזוקה שממשיכה את המצב (חשיפה מתמשכת)

 

הגדרת העבודה שנותנת דר' מאלרי בליית' לתסמונת

רגישות יתר לקרינה היא "הפרעה רב-מערכתית המתאפיינת ברגישות ההולכת ומתגברת לשדות אלקטרומגנטיים בטווחי תדרים ההולכים ומתרחבים ומתרבים ובעוצמות נמוכות יותר ויותר"

 

דר' אריקה מאלרי בליית' היא רופאת טראומה בריטית מצטיינת ומוערכת.  מ- 2008 היא מתעסקת גם בנזקי קרינה בלתי מייננת.   בוידאו הבא מתועדת הרצאתה של דר' מאלרי בלייתי באגודת הרופאים הבריטית על רגישות לקרינה EHS, בשנת 2014

https://vimeo.com/100623585

 

והנה הרצאתה של דר' אריקה מאלרי בליית' על רגישות יתר לקרינה (אבחון, מניעה וטיפול) בכנס רפואי על השפעות בריאותיות של קרינה 2019

מתוך הרצאה זו:

1- שקף של תסמיני רגישות לקרינה

2- שקף של קודים רפואיים לאבחון רגישות לקרינה

3- שקף ניהול הרגישות – השלב הראשון וההכרחי הוא הימנעות מחשיפה לקרינה ורק אז ניתן לשקם את הגוף ולנהל את המצב

היא מדגישה כי המצב הרפואי עלול להיות מאד חמור עקב הפגיעה מהקרינה ובנוסף העדר יכולת לתפקוד והעדר מגורים הולמים, אובדן תמיכה ורשת חברתית, העדר סיוע רפואי מתאים, אי יכול לצאת ולהשיג מזון וצרכים בסיסיים ועוד – מדובר במצב חירום הדורש פעולה דחופה וסיוע מורכב.

הימנעות כוללת מרכיבים רבים, שעל הנפגעות והנפגעים ללמוד וליישם, כגון:

וגם

הימנעות כוללת גם הימנעות מכימיקלים סינתטיים למקרים משולבים ב- MCS (אלו רגישויות צולבות כפי שהראו פרופ' בלפום ואחרים) ומביו-טוקסינים כמו עובש, הימנעות מחשיפה לגזים רעילים ולראדון, הקפדה על תזונה אורגנית נקייה וטבעית (תוך בדיקת אלרגיות שעלולות להתפתח), טיפול במצבי טראומה והרגעת הצד הרגשי (יכולה להתפתח פוסט טראומה משנית עקב המצב וחלק מהמועדים לפתח את המצב מתאפיינים ב- PTSD)

 

4- שקף המסכם טיפול ושמירת בריאות בסביבה המודרנית, עתירת הקרינה המלאכותית ומניעת רגישות לקרינה (2019)  –  מודל של A עד HS לטיפול ומניעה של EHS 

5- שקף מסקנות – הימנעות מודגשת כטיפול הרפואי המוצדק והחשוב ביותר. שיפור והסגת הפגיעה יכולים להתרחש בסביבה נמוכת קרינה וזיהום סביבתי

 

בכנס בינואר 2021 נתנה דר' מאלרי בליית' הרצאה משופרת ומעודכנת על המקרים המורכבים של רגישות יתר לקרינה. 

חלקים מהרצאתה ומהרצאות של רופאות ומומחים שלימדו על רגישות לקרינה, ביום השני לכנס הרפואי ב- 2021, בפוסט מסכם על מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה 

 

באתר של דר' מאלרי בליית' ושותפיה – PHIRE  רופאים למען בריאות סביבה וקרינה – יש מספר הרצאות מומלצות בנושא

https://phiremedical.org/resources/videos-for-ehs/

 

פרופ’ בלפום דרש, בחודש מרץ 2020, להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות)

רופא בריטי בשם Dr Andrew Tresidder פותח מכתב לקולגות רופאות ורופאים, ביוני 2020, במילים Electrosensitivity (ES) is a very real illness  ..  כלומר, "רגישות לקרינה היא מחלה אמיתית לגמרי"

http://www.es-uk.info/wp-content/uploads/2020/07/ES-GP-patient-letter-June-20.pdf


 

מחקרים על רגישות לקרינה, כולל הדמיות מוחיות המראות שונות מוחית ברורה וחד-משמעית


 

דר' אריקה מאלרי בליית' מביאה את מחקרו כפול הסמיות של דר' ריה (Rea) ואחרים מ- 2009 המראה בבירור כי רגישות לקרינה היא תופעה אמיתית

דר' מאלרי בליית' מסבירה כי הבעיה במחקרי פרובוקציה "ידועים" (שגרמו להאמין כי מדובר ב"נוסבו") נעשו בצורה מחפירה מבחינה מתודולוגית (פרופ' מרינו מאשים את דר' רובין בהונאה מכוונת)

דר' מאלרי בליית' עקרונות לבדיקות תקינות, אך חוזרת ומדגישה כי מבדקי פרובוקציה אינם אתיים ולא נדרשים לאבחון

היא מסבירה כי תהליך הבדיקה גורם סבל לנפגעות ונפגעי הקרינה  ועלול להחמיר את התסמונת ואת מצבם הרפואי. היא מציינת כי הכרחי להסביר זאת היטב למטופלות ולנבדקים, שעבורם גם כל יציאה לעולם היא פרובוקציה מזיקה.  את הרצאותיה היא פותחת בתזכורת משבועת הרופאים – פרימום נון נוצרה "ראשית, מניעת נזק").

ניתן לאבחן בבדיקות מעבדה (שהיא מונה) ותשאול וחקירת ההיסטוריה, אין צורך בבדיקות פרובוקציה וגרימת נזק. אולם אם רוצים "להוכיח" EHS יש לבצע זאת בצורה נכונה ומוקפדת, כפי שמסוכם בשקף.

 

 

ואצלנו ..

דר' יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי "הדסה עין כרם".

שקף מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב' פברואר 2020

מדבריה..

  • קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
  • בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו') והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
  • שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%.  שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
  • בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה "פסיכולוגי", "פסיכיאטרי" או "נוסבו".

ואני מוסיפה..

שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו"ם מ- 2007.

פרופ' אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס "קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה" באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.

 

פרופ' יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%.  זה המון.

לפי החישובים של פרופ' יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006). 

מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ"נכות תפקודית" (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ"רגישות לקרינה" – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.

לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים "להתאים" תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת "שחיקה" (burn-ou), "כאב כרוני", "מיגרנה", "פיברומיאלגיה" או "פוסט-טראומה" ואפילו "דיכאון" (שאף אחד מהם לא ניתן "להוכיח" – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).

ואל תתבלבלו – כל אלו "תסמונות" ולא "מחלות", כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר "אין לנו מושג".

אבל..

זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני "רגישות לקרינה" ועלייה באבחונים אחרים, כך "מועלמת" הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.

רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון

סיכום הרצאתה של ד' יעל שטיין – עמיר בורנשטין

הטעות של דר' רובין (פסיכולוג) במבדקיו הידועים – טעות שגרמה לעולם להאמין שרגישות לקרינה לא קיימת ("נוסבו") – וטענתו של פרופ' מארינו שאין זו טעות אלא הונאה

כמה רופאים ורופאות מכירים נפגעי קרינה ו.. שותקים?

 

בצילום תקציר דבריו של פרופ' אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015

תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז

 

דר' יעל שטיין  מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012

תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר' יעל שטיין ודר' איריס יודסין

 

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021

השמות שניתנו לרגישות לקרינה החל משנת 1900 – מתוך הרצאתה של דר' מגדה חבס

 

ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.

רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.

(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה "אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי").

אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.

(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.

ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו "תשומי" ו"דימיונות". גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל "הזיות". תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ"ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.

מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס

 

לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

חיפוש מגורים לרגישי קרינה

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.