סרט קצר על רגישות לקרינה – ELETTRA או אלקטרה

פורסם ב-

“אלטרה” הוא סרט איטלקי קצר על רגישה לקרינה.

מומלץ לנפגעות ונפגעי קרינה לצפות בסרט עם כל המשפחה והסביבה החברתית.

סרט אטלקי קצר זה מציג התפתחות של רגישות לקרינה של בחורה בשם אלטרה.

בפריים הסיום רשום ‘אלקטרה’ (שם מוכר מהמיתולוגיה היוונית, שפירושו ענבר. שם זה ניתן גם לכוכב בהיר במיוחד ובעברית תרגומו “חשמל” – פירוט בהמשך).

 

בפרים הסופי מוסבר כי

רגישות לקרינה היא מחלה סביבתית, ששכיחותה גדלה במהירות, וכי היא תוקפת 3% מהאוכלוסייה ברחבי העולם. מודגש כי במדינות מסוימות יש הכרה בתסמונת כמוגבלות תפקודית.

(ואנחנו מדגישים – מוגבלות תפקודית סביבתית).

מה שחווה הדמות הראשית –  מסלול הסבל והתפתחות ההבנה מה מקור הסבל ואיך להתמודד – דומה מאד למה שרבים מאיתנו עברנו ועוברים.

בכל העולם אותו תהליך עובר על רבות ורבים שלא מכירים, שלא שמעו על כך מעולם, שלא התענינו בקרינה ולא חשבו שיש בעיה או סכנה מהנסלולרי האישי ומהציוד האלחוטי הרב בסביבת החיים העכשווית.

הסרט חופשי לצפייה, עם כתוביות באנגלית. בפתיח מודגש כי טלפונים ניידים ואנטנות סלולריות פולטים קרינה אלקטרומגנטית.

קישור  https://vimeo.com/724141518?embedded=true&source=vimeo_logo&owner=5854134

 

אלקטרה (אלטרה באטלקית) היא סטודנטית צעירה, שאוהבת לבלות וחיה בדירה עם שותפה. היא מתחילה לסבול מתסמינים משונים ומטרידים, מיגרנות והפרעות שינה, איבוד שווי משקל והתעלפויות. מערכת הרפואה לא מסייעת לה (כי, כרגיל, נותנים “נוגדי חרדה” לכל מה שלא מכירים ולא מנסים להתעדכן בבעיות עכשוויות). .

בחיפוש באינטרנט היא מזהה את התסמינים שלה שמופיעים בעקבות חשיפה לקרינה ממכשירים ניידים וציוד משדר – רגישות לקרינה אלקטרומגנטית   electromagnetic hypersensitivity (EHS).  סובביה לא מבינים ומגיבים באי אמון.

היא בורחת כי קשה לתפקד בעולם עתיר הסמרטפונים והוויפי (ואנטנות ומונים חכמים, מכ”מים ועוד). היא מצליחה להתאושש ב”בונקר קרינה”  – חורבה נמוכת קרינה (אטלקית מעוצבת) ביער.

בסרט רואים שימוש במיגון בבית, שימוש במיגון אישי, בידוד מאנשים. חיים ב”בונקר קרינה”, מושג רווח בקרב רגישי קרינה בעולם.

החברים והמשפחה, כמובן לא מבינים, צופים בה מרחוק ומודאגים מה”היפוכונדריה” או ה”פרנויה” שלכאורה היא פיתחה ולא מתענינים בתסמונת. לא לומדים מהמחקרים הרבים הקיימים.

 

המסלול של אלקטרה מעורר ברבים מאיתנו הזדהות ..

התסמינים הראשונים, החמרה של התסמינים, תסכול וייאוש מהמערכת הרפואית, אי אמון מצד הסביבה החברתית, זיהוי והבנה שיש קשר לסלולרי לאלחוטי ולאנטנות, הבנה שמה שעוזר זה רק הפסקת שימוש אישי בציוד אלחוטי וסלולרי, צמצום חשיפה לקרינה, גראונדינג ושהייה בטבע, או בתוך מים.

.. וכמובן, אבחון רפואי מיושן ורשלני הרואה בזה “סטרס” או “חרדה” או חוסר בברזל ומינרלים (או כפי שהעיזו לומר לחלקנו “תתחתני כבר והכל יעבור”).

לאחר זיהוי ראשוני, חיפוש מידע והבנה, מתחילה אלקטרה לפעול וכדי להחזיר לעצמה שליטה על חייה. היא לומדת על הנושא, משתמשת במחשב קווי, מבקשת שיכבו לידה ציוד סלולרי (לא תמיד מצליח, כידוע לכולנו, כולל “ניסויים” שעושים עלינו – שהם פשוט התעללות).

יפה שאלטרה אומרת לקרוביה כי אין הם חייבים להאמין לסיבה, אבל חייבים להאמין לסבל שלה ולכבד את בקשתה לכבות טלפונים וציוד אלחוטי.

 

בניסיון להמשיך את הרצון לאקטיביות (וצרכי עלילה) מתוך בדידותה וסבלה .. היא רוצה “לעשות משהו” ולא רק להסתתר. היא מבקשת מהיחיד שמאמין ועוזר לה (חקלאי שמגדל ומביא לה מזון אורגני), שיסיע אותה לגבעה קרובה שיש עליה אנטנה.

היא מתעטפת בשמיכת אלומיניום ובאפיסת כוחות מול הקרינה הגבוהה, היא מנסה לזרוק אבנים על האנטנה. התרסה ילדותית ופתטית זו היא סמל. והמחיר כבד – ימים של כאבים ותסמינים, כפי שמוכר לנו היטב – כל חשיפה לקרינה גוררת ימים ארוכים של סבל וחוסר תפקוד.  הסרט מסתיים בעילפון וריתוק למיטה בתוך כילת מיגון, ללא יכולת תזוזה. מתה בחיים.

אני חשתי הזדהות, רבים מבין נפגעות ונפגעי הקרינה שצפו בסרט חשו כך.

 

השחקנית הראשית Lisa Granuzza Di Vita היא אכן רגישה לקרינה (עם הרזון האופייני לנפגעות קרינה רבות שגופן מפסיק לעכל מזון ולא מקבל ערכים תזונתיים חיוניים).

הבמאי  Alessandro Quadretti  וחברת ההפקה  Officinemedia for Associazione Italiana Elettrosensibili כבר עשו סרט על רגישות לכימיקלים סינתטיים (MCS)

.

 

קישור לסרט


טרילר – “אלקטרה” –  https://vimeo.com/457487769


 

מבחינתי, הרגע המרגש ביותר – לשמוע שיש מי שמאמין לה, מתחשב ומגיע ללא נייד. אחרי כל הסביבה המשפחתית וחברתית שלא מאמינה, שזה כואב אפילו יותר מכאבי הגוף המחרידים בעוצמתם (ברגישות בדרגה קשה).

ואת זה הסרט מנסה להמחיש – את אי ההבנה של הסביבה כולה, החל במערכת הרפואית וכלה בקרובים ביותר, הבדידות נוראה.

הסרט שטחי, כמובן, זה רק סרט קצר. אך הוא מתאר היטב את המהלך – מה שמובן רק כשאת נפגעת קרינה ללא יכולת לתפקד בעולם עתיר סמרטפונים, וויפיי, אנטנות, מונים חכמים, מכ”מים ושאר ציוד אלחוטי וסלולרי  (זר לא יבין זאת).

הדמות עצמה קצת “ריקה” אבל גם צעירות משונות שאוהבות לרקוד יכולות להיפגע מקרינה. .. ואישית, קינאתי לאללה במקום אליו ברחה כדי להתאושש  הלוואי שהיה לי כזה “בונקר קרינה” בתחילת הדרך, כשחיפשתי שנים מגורים הולמים ומשך שנים הייתי הומלסית פליטת קרינה (שבבעלותה ארמון לא אפשרי ולא נגיש בגלל קרינה גבוהה מדי מהשכנים והסביבה – קרינה סביבתית הפולשת למרחב האישי).

להערכתי, צפייה בסרט למי שלא מכירים את הענין מבפנים עלולה לחזק את התחושה שזה פסיכולוגי. ולא. זו תסמונת פיזיולוגית לגמרי, הפרעעה נוירולוגית מוכחת בבדיקות מעבדה אוביקטיביות והדמיות מוחיות המראות חריגות נוירולוגית אצל רגישי קרינה (EHS).

.


כמה מילים על המושגים .. אלקטרה, אלקטריק וחשמל

כשפנחס רוטנברג, “הזקן מנהריים”, ייסד את חברת החשמל ב–1923, לפני הקמת תחנת הכוח הראשונה בארץ־ישראל, בתל אביב, הוא קרא לזה חשמל – מילה המופיעה בתנ”ך: “וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן־הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ – כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ” ‏(יחזקאל א’ ד’‏).  דורות תהו מהו החשמל. במשנה פירשו זאת כמלאכים ‏(מסכת חגיגה י”ג‏). לפי רש”י, זהו שמו של מלאך מסוים.

הקשר לחשמל שאיננו יכולים היום בלעדיו מגיע מתרגום ספר יחזקאל ליוונית, כנראה באלכסנדריה במאה השנייה לפני הספירה, כחלק מתרגום השבעים.   המילה חשמל תורגמה למילה היוונית אלקטרון, שמשמעותה ענבר (שרף מאובן).  ייתכן שבפיניקית היתה למילה אלקטרון משמעות של בוהק, וזה היה המקור למילה היוונית.  מי שתרגמו את ספר יחזקאל הסיקו מההקשר – המושגים סביב המילה חשמל התמקדו בזוהר ובבוהק (נגה, אש וכדומה) – לגבי השדה הסמנטי.

המילה אלקטרון ביוון, ואחרי כן ברומא ואז באנגליה – תיארה ענבר.

במאה ה–15 שפשפו בבריטניה חתיכות ענבר עם פיסות בד. זה יצר כחשמל סטטי – לאחר שפשוף קל, ענבר מושך פיסות נייר, שערות ומחטי מצפן.  האנגלים גילו חומרים חדשים עם תכונות  דומות ‏(כמו זכוכית‏) וקראו להם אלקטריקוס, כלומר “כמו ענבר”.

לפי מילון אוקספורד, הראשון שהשתמש במילה electric ‏(תרגום אלקטריקוס בלטינית לאנגלית‏) לתיאור כוח משיכה אלקטרו סטטי, היה המדען סר פרנסיס בייקון, השימוש הראשון שידוע כי הופיע בדפוס יוחס למדען תומס בראון בתרגומו לספר פיזיקה מלטינית ב–1646.

המילה חלחלה לכל שפות אירופה, ביידיש חשמל היה עלקטעריק, עד הגדרת ה’אלקטרי’ שהפך נפווץ ל’חשמל’ התנ”כי, על ידי  י.ל. גורדון, ממשוררי ההשכלה, בשיר “שני יוסף בן שמעון”. וכך כתב:

“וּכְמוֹ הַהֲלָכָה בְּמַעֲשֶׂה־בְּרֵאשִׁית נִשְׁלָבָהכֵּן נוֹסְדָה הַקַּבָּלָה עַל מַעֲשֵׂי־מֶרְכָּבָה,מָה הַסְּפִירוֹת אִם לֹא גַּלְגִּלֵּי שָׁמָיִם?!הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטֹר, הַחַשְׁמַלָּה,כָּל כֹּחוֹת הַטֶּבַע הֵם מַלאֲכֵי מַעְלָה,יֵדָעוּם הַחוֹקְרִים גְּלוּיֵי־הָעֵינָיִם”.

בהערת שוליים הבהיר גורדון: “כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן התרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא”.

המילה ‘חשמל’ התפשטה בספרי ההשכלה ובפי היישוב העברי בארץ ישראל. וכאשר רוטנברג קיבל זיכיון להקים רשת חשמל משלטונות המנדט הבריטי, היה לו ברור מהי המילה. כי המילה ‘חשמל’ עלתה לארץ עוד קודם.


.

כאמור, השחקנית  באמת רגישה לקרינה (הרזון אופייני). בצילום תיקוני איפור. בכיס המאפרת כמובן יש סמרטפון. הוא כבוי אבל על סט של סרט על רגישות לקרינה יש בזה טעם לפגם עבור נפגעת קרינה כמוני, וכן, אני יודעת שניתן להשתמש בתבונה, מעט, רק לחירום ושהמכשיר טוב לעוד פונקציות מלבד תקשורת סלולרית ואלחוטית, אבל .. רואה ומתבאסת

אז ..

כמה נפגעות ורגישים לקרינה יש?

דר’ יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי “הדסה עין כרם”.

שקף מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב’ פברואר 2020

מדבריה..

  • קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
  • בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו’) והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
  • שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%.  שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
  • בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה “פסיכולוגי”, “פסיכיאטרי” או “נוסבו”.

ואני מוסיפה..

שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו”ם מ- 2007.

פרופ’ אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס “קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה” באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.

 

פרופ’ יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%.  זה המון.

לפי החישובים של פרופ’ יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006). 

מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ”נכות תפקודית” (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ”רגישות לקרינה” – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.

לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים “להתאים” תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת “שחיקה” (burn-ou), “כאב כרוני”, “מיגרנה”, “פיברומיאלגיה” או “פוסט-טראומה” ואפילו “דיכאון” (שאף אחד מהם לא ניתן “להוכיח” – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).

ואל תתבלבלו – כל אלו “תסמונות” ולא “מחלות”, כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר “אין לנו מושג”.

אבל..

זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני “רגישות לקרינה” ועלייה באבחונים אחרים, כך “מועלמת” הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.

רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון

סיכום הרצאתה של ד’ יעל שטיין – עמיר בורנשטין


 

יולי 2021 – עשרות חוקרים ומדעניות מובילים בדרישה להכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית


 

בצילום תקציר דבריו של פרופ’ אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015

תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז

 

דר’ יעל שטיין  מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012

תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין

 

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021

 

ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.

רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.

(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה “אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי”).

אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.

(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.

ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו “תשומי” ו”דימיונות”. גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל “הזיות”. תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ”ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.

מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר’ מגדה חבס

 

לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

חיפוש מגורים לרגישי קרינה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.