עיקרון ההיזהרות מחייב בחקיקה סביבתית, ומרכזי בחוק קרינה בלתי מייננת

פורסם ב-

השבוע שלחה העמותה מכתב למקבלי החלטות, בדרישה:

  • להכיר בנזקי קרינת רדיו
  • להכיר ברגישות לקרינה
  • לקבוע תקן נמוך ומגן בריאותית לחשיפה לקרינה

זאת, לפני פריסה של אנטנות סלולריות נוספות, גם אם מוקטנות, כמשתמע מחוק ההסדרים 2021-2022.

 

מומלץ מאד לקרוא את המכתב ולהפיצו

להורדה   קריאה להכרה בנזקי הקרינה הבלתי מייננת וברגישות לקרינה לאור הקלות רגולטיביות בחוק ההסדרים – עמותת רגישות לקרינה ישראל -8.8.201

 

על המכתב חתמו חברי העמותה, לצד מדענים וחוקרות בתחום:

  • פרופ’ אליהו ריכטר, MD, מנהל היחידהלרפואה תעסוקתית וסביבתית של ביה”ס לבריאות הציבור ב”הדסה-האוני’ העברית”
  • דר’ פול בן ישי, מרצה בכיר במחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת אריאל
  • דר’ יעל שטיין, MD, הדסה עין כרם
  • דר’ דניאל מישורי, מרצה בכיר בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל-אביב
  • דר’ זמיר שליט”א, מיקרוביולוג, מומחה לקרינה
  • מיכאל פלג, מהנדס וחוקר, מומחה לקרינה
  • רם דישון, מהנדס וחוקר, מומחה לאנטנות, תקשורת וקרינה 

לצד  ..

1-  חישוב עוצמת חשיפה מאנטנות סלולריות “תאים קטנים” – ד”ר פול בן ישי

נספח 1

 

2-  תזכורת של המהנדס רם דישון לגבי פגיעה בתלמידים מאנטנה בבית הספר נגבה, 2014

נספח 2

 

3-  הסבר מדוע צמצום חשיפה לקרינה מהסלולרי האישי אינו יכול להוות צידוק להקמת אנטנות סלולריות מול בתי תושבים, ומדוע אלו לא יביאו להורדת החשיפה הסביבתית  –  נספח 3

 

הזכרנו למקבלי ההחלטות מהו ..

עיקרון ההיזהרות, המחייב בחקיקה הסביבתית.

עיקרון הזהירות המונעת הוא אחד העקרונות החשובים במשפט סביבתי, שהתקבל כעיקרון יסוד מחייב באמנות בינלאומיות ב-1992 ואחרי כן, בחקיקה במדינות רבות.

צו מוסרי זה מרכזי בתחומי הגנת הסביבה וקיימות, בריאות הציבור ורפואה מונעת, בטיחות, צרכנות וניהול משאבי טבע. מטרתו הגנה על הסביבה ועל בריאות האדם, החי והצומח, גם כשאין הסכמה מדעית מלאה או אין ראיות מדעיות להוכחת נזק או מפגע סביבתי – חובה לנקוט באמצעים למניעת פגיעה פוטנציאלית ולהעדיף זהירות יתר על שאננות.

העיקרון מודגש בחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס”ו-2006  בפתיחת “פרק א’: מטרות החוק“:

“חוק זה מטרתו להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולהסדיר את העיסוק במקורות קרינה, הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת.   https://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299993.pdf

 


עדיף להיזהר מאשר להצטער, מכריז כבר שנים פרופ’ סטיליאן גלברג, מנהל האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה

ומוסיף ושואל אם “זהירות מונעת” היא סיסמה ריקה או מחויבות אמיתית לשמירת בריאות הציבור ..

ומי אחראי לשמירת ההיזהרות ופיקוח? שואל פרופ’ גלברג. ואיך? באיזה אופן? מובלעת השאלה בין שקפיו.

ואז הוא חוזר ומזכיר את העיקרון הקבוע בפתיח חוק הקרינה הבלתי מייננת

(ושואל לגבי מקורות קרינה שאין להם צורך בהיתר, בדיוק כפי שחוק ההסדרים מנסה להשיג במחטף חקיקתי, שמסכן את בריאות הציבור

(מקור השקפים)


 

פרשנות משרד הבריאות לעיקרון ההיזהרות – “מעקב”

במכתב רשמי מ- 2019  כתב מנכ”ל משרד הבריאות כי ההשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת מטכנולוגית דור 5 בסלולר אינן ברורות. מאידך, ציין כי פיתוח הטכנולוגיה “לא יכול להיפסק בגלל היתרונות הרבים”.  מנכ”ל משרד הבריאות המליץ על “מעקב”, שיבצע המשרד להגנת הסביבה אחר רמות הקרינה “בהתאם לתקנים ולעיקרון הזהירות המונעת”.

פרשנות עיקרון הזהירות המונעת כ”מעקב” אחר רמות החשיפה לקרינה ולא כצמצום חשיפה כדי למנוע נזקים מקרינה, עד שיוכח כי הטכנולוגיה בטוחה, אינה מקובלת. במיוחד לאור אי הכרה ברמות החשיפה שנמצאו כגורמות להשפעות בריאותיות וללא ניטור נזקים לבריאות (לדוגמא, דו”ח ביו-אינשייטיב 2012 https://bioinitiative.org/ ).


 

כתזכורת למשרד הבריאות מהי בריאות, נביא מהמצגת של פרופ’ סטיליאן גלברג את ההגדרה מחוקת ארגון הבריאות העולמי, 1946

ונקנח בשקף “הומוריסטי”, שבחירתו מראה מה כבוד הפרופ’ מרגיש בין הפטיש לסדן (משרד הבריאות ומשרד התקשורת) .. כשהאגף בהנהלתו נחנק עם הצורך לשמור על עיקרון ההיזהרות


נחזור ל ..  פרשנות משרד הבריאות לעיקרון ההיזהרות כ”מעקב”

ונזכיר כי ..  פריסת דור 5 (ודור 4) נעשית ברחבי הארץ. 

אנו דורשים לדעת – האם “מעקב” מבוצע? היכן ובאיזה אופן? מהן שיטות המחקר? מי מנהלים את ה”מעקב” ואיזה פיקוח יש עליו? ומדוע אין זה פתוח לידיעת הציבור?  נציין כי פרופ’ שלמה מלמד אמר לפני פריסת אנטנות הדור החמישי כי אין ליישם טכנולוגיה זו באופן נרחב על כלל הציבור. הוא הציע כי אנטנות אלו ימוקמו רק באיזורים בהם תהיה הסכמה ציבורית, תוך מעקב שוטף אחרי מדדי תחלואה ותוך ניטור ונטרול השפעות סביבתיות נוספות. מדדים אשר יושוו לאורך זמן למדדים באיזורים בהם לא יוצבו אנטנות, כדי לבחון את הטכנולוגיה שהשפעותיה הבריאותיות לא נבדקו. (לדוגמא, ראיון מדקה 36:07 אצל יעל דן והדגשת “מעקב” מבוקר מדקה 42:00 https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9D01-06-2020-1301).

 

בקופות החולים מסרבים להתיחס לתלונות רגישי קרינה לגבי השפעות הקרינה עליהם ומסרבים לתעד תלונות אלו (לא אבחנות, אלא תלונות!). מצב שלא מאפשר זיהוי בעיות חדשות, שלא מוכרות לעולם הרפואה.  האם התנהלות זו תורמת ל”מעקב” שמנכ”ל משרד בריאות המליץ עליו?

לצערנו, ההקלות הרגולטיביות שמבקש משרד התקשורת מבטלות כליל אפשרות “מעקב” כזה, לצד ביטול אפשרות ההתנגדות וביטול חופש הבחירה שלא להיחשף לקרינה.

יתכן שתשובה לגבי “מעקב” מגיעה ממסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת (אוגוסט 2020), בו מצוין כי ברגולציה בישראל אין התייחסות מיוחדת לחשיפה לקרינה מהדור החמישי בסלולר. בדו”ח מצוטט פרופ’ סטיליאן גלברג, ראש האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, כי חוק הקרינה הבלתי מייננת וסף החשיפה “המחמיר” שנקבע “בהתאם לעקרון הזהירות המונעת” נותנים מענה גם לרשת דור חמש. אי לכך, לא הוכנסו דרישות סביבתיות או בריאותיות למכרז דור חמש ולא לרישיונות ההפעלה.

בדו”ח זה מצוין כי במכתב של מנכ”ל משרד הבריאות למנכ”ל משרד התקשורת (מרץ 2019), הומלץ כי המשרד להגנת הסביבה יפקח על רמות החשיפה בפריסת תשתיות הדור החמישי, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים לטכנולוגיה זו והתאמתם ל”עיקרון הזהירות המונעת”. ההמלצה כללה הקמת “ועדה ביןמשרדית שתכלול את הנציגים הרלוונטיים בתחום, לרבות נציג בריאות, שתבחן תקופתית, בין היתר, את התקנים והסטנדרטים הקיימים ביישום הטכנולוגי, ותפעל במידת הצורך לעדכונם, ככל שהידע יצטבר”.   דו”ח מרכז המחקר והמידע בכנסת מציין כי נכון לאוגוסט 2020 לא הוקמה ועדה בין-משרדית לבדיקת הצורך בשינוי תקנים וסטנדרטים ביישום טכנולוגיית 5G.  (“היבטים בריאותיים של פריסת תשתיות הדור החמישי של הטלפוניה הסלולרית 5G”, מאת פרופ’ שמואל חן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,אוגוסט 2020, עמוד 5 מתיחס לרגולציה      https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/19f1b717-bf82-e911-80f1-00155d0a9536/2_19f1b717-bf82-e911-80f1-00155d0a9536_11_16350.pdf ).

 

פרשנות משרד הבריאות ‘קודם נאפשר פריסה ואחר כך נעקוב אחר התוצאות’ מסכנת את הציבור בפגיעה בריאותית אשר:

  • עלולה להיות נרחבת.
  • ייקח זמן רב לאתר, עקב קושי לזהות ולאבחן קשר לקרינה, כאשר אין כיום מצב בו אין חשיפה לקרינה ואין מודעות לאפשרויות כאלו במערכת הרפואה.
  • לא ברורים צעדי ה”מעקב” המבוצעים.

 

קושי בהוכחת נזקים סביבתיים

פרופ’ סיגל סדצקי ציינה לא פעם כי הכרה בנזקים סביבתיים קשה ומורכבת.  בדומה להשפעות זיהום אוויר על הבריאות, גם בהשפעת קרינה בלתי מייננת יהיה מסובך, עד בלתי אפשרי, להוכיח השפעות מדויקות וחד-משמעיות על הבריאות, בהעדר מעקב בתנאי ניסוי מבוקר ביישום.  זאת, בשל:

  • משך הזמן הארוך שלוקח לתחלואה להתפתח (חשיפה מצטברת והשפעה הדרגתית איטית).
  • השפעות רבות וצולבות – חשיפה למזהמים רבים בעולם המודרני וקושי להוכיח מה השפיע.

 

מסיבה זו קיימת חקיקה סביבתית. בישראל, פרשיות צוללני נחל הקישון, כלובי הדגים במפרץ אילת ושימוש במתקנים עם קרינה בלתי מייננת הובילו לשני חוקים סביבתיים:

  • חוק הקרינה הבלתי מייננת משנת 2006.
  • חוק האוויר הנקי משנת 2008.

אולם, עיקרון הזהירות המונעת אינו מיושם. ובנוסף, אנו עדים לשימוש בטכניקות להכחשת נזקים, בדומה להתנהלות התעשייה במאבקי ההכרה ארוכי השנים בנזקי טבק, אסבסט, עופרת, זיהומי מים ואוויר במפרץ חיפה ובקישון, דליפות כורים ועוד.  אפילו הכרה בסרטן מקרינה מייננת ובנזקי הפצצות האטומיות בהירושימה ונגסקי ארכה חצי מאה. הכרה בנזקי הטבק ארכה עשורים תוך מאבק מר ב”מומחים” מטעם התעשייה ומיליוני נפגעים.

מורכבות ההכרה בנזקי הקרינה הסביבתית בעייתית יותר, כי בעוד החשיפה לטבק וולונטרית והחשיפה לפצצות אטום, דליפות כורים או זיהומי מים היא מקומית (בקרב חלקים באוכלוסייה), החשיפה לקרינה הסביבתית נרחבת וכוללת את כל הציבור מרגע הלידה ועד המוות. 

דרישת “הוכחה חד-משמעית” או “המשך בדיקה” כדרך לדחיית החלטות, כאשר בשטח הפריסה נעשית באופן נרחב ויוצרת מצב והרגלי חיים שבמידה רבה אינם הפיכים, היא ביטול עיקרון ההיזהרות המחייב.

 

כמה הוכחות וכמה “גופות” צריך?

בעוד, מצטברות עדויות על נזקי קרינה במחקרים רבים (כולל חשיפת אלפי מחקרים שמצאו נזקים עשורי שנים בארכיונים של דר’ זורי גלזר  https://zoryglaser.com/ ו- 11,000 עמודים בתביעת אי עדכון תקינה נגד FCC בארה”ב https://ehtrust.org/the-massive-scientific-evidence-ignored-by-the-fcc/ ).

ובעוד, על פי עיקרון ההיזהרות חלה חובה לנקוט בזהירות יתירה גם לפני הוכחה מדעית חד-משמעית של קשר סיבתי בין תופעה מסוימת לבין נזק לבריאות.

ובעוד, כבר היום יש נפגעים מהקרינה מאנטנות (כולל רגישים לקרינה בדרגות שונות).

משרדי הממשלה מתעלמים מקיום נפגעות ונפגעי קרינה אלה באופן כמעט גורף. 

נראה כי הממשלה חוששת יותר מעיכוב טכנולוגי או מרגולציית יתר, שמחירה פגיעה בכלכלה ובתחרותיות, מאשר מנזקים לבריאות הציבור. לכן, נמנעים מהפעלת עיקרון הזהירות המונעת למרות חיוניותו. כך נוצר אבחון-חסר, ואף העדר אבחון, של בעיות חדשות. בעיות שגורמות לפגיעה בבריאות, לפציעות ובמקרים מסוימים גם למוות.

כמה צריכים עוד להיפגע כדי שהממשלה תשים לב ותפסיק להסתתר מאחורי התקן הלא מגן של ICNIRP  ?

 

עדויות לנזקים ולנפגעים

בכתב העת  WIRED  ב- 2020 נכתב: “רגישות לקרינה אינה אבחנה רפואית מוכרת אבל אנשים מסוימים בכל זאת סובלים ממנה”. זו דוגמא לאי הפעלת עיקרון ההיזהרות ביחס לקרינה בלתי מייננת. וכאמור, מערכת הרפואה בישראל נמנעת מתיעוד תלונות רגישות לקרינה. מצב המביא לאבחונים שגויים, למיסוך ול”השתקת” התופעה.

בנוסף לאלפי מחקרים המוכיחים קשר לסרטן ולנזקים בריאותיים עקב חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולאלפי הרגישים לקרינה המתמודדים לבד ובקושי, נביא מספר “אנקדוטות” ו”עדויות שמיעה” מהשטח:

  • חוקרי מכון גרטנר (בראשות פרופ’ סדצקי) החתימו על סודיות נפגעות ונפגעים, שתוחקרו לגבי הרגלי שימוש בסלולרי לאחר התפתחות גידולי GBM במוחם. רובם נפטרו בגיל צעיר. אחת מחברותינו עברה ארבעה ניתוחים להסרת גידולים ממוחה. חלקם סבלו גם מתסמיני רגישות לקרינה, במשפחה אחת נפטרו אב ובן ובמשפחה שנייה שתי בנות דוד מגידולי מוח ממאירים ליד האיזורים אליהם הצמידו את הסלולרי.
  • דווחה עלייה משמעותית בגידולי מוח על ידי הנוירוכירורגים דר’ הילל בולדווין (טוסון אריזונה) ודר’ צ’ארלי תיאו (שעקב באוסטרליה ובבריטניה אחר עלייה בסרטני במוח וקשר לשימוש בסלולרי) בכנס רפואי ב-2021. בדיוני היום הראשון, צוינו דיווחים ממרפאות על עלייה בסוגי סרטן מסוימים בעשור האחרון. לטענת הדוברים, הגידולים ממוקמים באיזורי גוף הצמודים לאנטנות במכשירים הסלולריים (5-6 אנטנות בתדרים שונים יש בסמרטפונים). כגון: סרטן מוח GBM, סרטן בלוטת התריס, סרטן בלוטות הרוק, סרטן לסת, סרטן שלפוחית השתן, סרטן רקטלי, סרטן אשכים וסרטן שד (לנושאות סלולרי בחזייה).
  • אחות בכירה ורופא במחלקה אונקולוגית לילדים ונוער בבית חולים מוביל בארץ ציינו “לא לציטוט” כי בני נוער רבים מגיעים עם גידולים בירך או בישבן, בסמוך לכיס בו הם נושאים את הסלולרי.
  • חולת סרטן ציינה כי במחלקה האונקולוגית באיכילוב “ידוע הצד של הסרטן בבנין הצהוב”. הכוונה לחזית הבנין בפינת הרחובות ויצמן-פנקס בתל-אביב, הפונה לבית החייל עליו מוצבות אנטנות סלולריות. התרשמותם היתה כי בחזית זו שכיחות מקרי סרטן גבוהה יותר מאשר בחזיתות אחרות. טענות דומות יוחסו לבנינים בשכונות מגורים נוספות, שאנטנות הוצבו בקירבתם.

מקור – אתר מודד הקרינה שמוליק דוארי)

 

עדויות והתרשמויות אנקדוטליות אלו אינן מבוססות מחקרית, אולם ראויות לבדיקה ערנית וזהירה. רק כך יש סיכוי לאתר תהליכי פגיעה בבריאות הציבור לאחר יישום נרחב ולא זהיר (וללא “מעקב”).

נדגיש – הנזקים אינם מיידיים, אלא מצטברים באיטיות ובהדרגה, מנגנונים כגון אלה שהודגמו במחקרים של:

 

נזקי ההיבריס והשאננות האנושית וההכרח לעשות שינוי

בתקופתנו מתבררים מימדי הרס המשאבים הטבעיים ונזקים סביבתיים חמורים, שיצר ההיבריס האנושי חובב הטכנולוגיה וחסר הזהירות. לא מדובר רק בקרינה (דור 5 מביא לבזבוז אנרגטי שיתרום למשבר האקלים, ההכרח להחליף מכשירים ובטריות גורם לכריית מתכות והרס סביבתי רב, לצד עבדות/ ניצול אוכלוסיות מוחלשות ועבודת ילדים בתנאים קשים).

תחומים רבים ראויים ליישום עיקרון ההיזהרות ולרגולציות נרחבות על התעשייה ואינטרסים כלכליים צרים.

שינויים טכנולוגיים בעשורים האחרונים – כגון שימוש מסיבי בטלפוניים ניידים ובתקשורת אלחוטית, שימוש נרחב בחשמל (ולאחרונה כלי רכב חשמליים שכלל לא ניתן לגרור ולא לכבות בתאונות ובשריפות התכופות), פליטות ודליפות לאוויר/ מים/ קרקע ממפעלי תעשיה, שפכים ופסולת, מזון מהונדס גנטית – עלולים להיות בעלי השלכות סביבתיות ובריאותיות שאין לגביהן מסקנות מדעיות חד משמעיות.

הטכנולוגיה מקדימה את עולם הרפואה והמדע, ציינה פרופ’ סיגל סדצקי פעמים רבות.

מחקרי חשיפה אקוטית בחיות מעבדה (ובעובדים – מחקר תעסוקתי), לצד מעקב סטטיסטי והתרבות נפגעות ונפגעים בשטח, מביאים להכרה כי למזהמים שונים השפעה בריאותית וכי הכרח לפעול לפי עיקרון ההיזהרות.

 

אי לכך, אנו דורשים לעכב:

  • פריסת אנטנות חדשות.
  • הקלות רגולטיביות ושלילת זכות התנגדות להצבת אנטנות בשכונות מגורים.

עד לימוד הנושא באופן מעמיק ותוך הפעלת עיקרון ההיזהרות המחייב בחקיקה סביבתית.

  

על החתום:

דר’ דניאל מישורי, בית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע”ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב

גל וייס, פסיכולוגית, עמותת “רגישות לקרינה ישראל”

 

 

המכתב כולו להורדה כקובץ PDF

קריאה להכרה בנזקי הקרינה הבלתי מייננת וברגישות לקרינה לאור הקלות רגולטיביות בחוק ההסדרים – עמותת רגישות לקרינה ישראל -8.8.201

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.