פליטים סביבתיים – כש"בית" הופך עוין

פורסם ב-

כך נראה חלומם של פליטי הקרינה ..

(מתוך הסדרה לנוער "אילת" שהוקרנה בהוט – פרק 2, החל מדקה 2:15  קרני, רגישה לקרינה, פליטת קרינה החיה במדבר – הצגה מוגזמת ומוגחכת אך מעלה מודעות לתסמונת. בדומה לצ'אק מ"סמוך על סול" שהיה הדמות הראשונה בתרבות שהציגה רגיש לקרינה)

 

פליטות סביבתית הפכה לבעיה קשה בעולם בעשור האחרון. 

כבר ב- 2005 הזהיר המכון האוניברסיטאי של האו"ם לביטחון הסביבה והאדם כי "תוך שנים אחדות, יהיו בעולם כ-50 מיליון 'פליטים סביבתיים'". הצלב האדום זיהה אז את שינויי האקלים והזיהום הסביבתי כגורמים המובילים ליצירת פליטים בעולם.

 

פליטים סביבתיים (מהגרים סביבתיים) הם מי שנאלצו להגר או לברוח מביתם ומקהילותיהם, עקב שינוי פתאומי או ארוך טווח בסביבה הטבעית המקומית – שינוי שמהווה סיכון לבריאות, לחיים או לפרנסה.

1- חלקם מהגרים במדינתם ואחרים בורחים למדינה אחרת.

2- השינויים כוללים התפרצויות הרי געש,  משברי מים  ועלייה בשכיחות בצורותשריפות ענק גם),  תהליכי מדבורעלייה במפלס מי הים  ומליחות קרקע,  הצפות,  זיהום סביבתי קשה,  בירוא יערות,  החמרת סופות ועוד.

השינוי יכול להיות ממקור:

  • טבעי (כמו התפרצות הר געש ואסונות טבע)
  • אנושי (כמו תאונות גרעיניות, זיהום סביבתי או שינוי אקלים מעשה ידי אדם) – מאמרים בנושא
  • מעורב – שינויים שהטבע גרם לחברה (לעיתים שינויים אלה גוררים שינוי נוסף של האדם בטבע והגברת הבעיה)

שינויים שמחולל האדם בטבע ובסביבת המחייה גורמים לנזקים ולהגירה רבה יותר ויותר.

שינויים אלה כוללים:   כרייהשאיבת נפט/ גז,  ודליפות גם ועוד בארץ),  בירוא יערותהצתותפליטות תעשייהתאונות גרעיניות (או פיצוצים)זיהום אוויר גם)מקורות מים (הינקלי/ פלינט/ קישון) קרקעותטביעת אוניותהדברהתחבורהקרינה אלחוטית מלאכותיתטורבינות רוחרעש גם וגם)תאורה ועוד.   (מקור נוסף לגבי בעיה שיוצרת היום הגירה סביבתית – תסמונת טורבינות הרוח – בעיה סביבתית חדשה).  (2020 – מדינות עם משברים הומניטריים היום)

חלק מהגירה סביבתית זו "שקופה" וללא הכרה בשלב זה, כמו פליטי קרינה בלתי מייננת (EMF refugee) שנאלצים לברוח מבתיהם עקב קרינה סביבתית שפולשת למרחב הפרטי.

 

כתבות שונות בעיתונות יוצרות, לעתים, תחושה שיש לאן לעבור, אבל המציאות העגומה היא שבכל העולם כבר כמעט אין מקומות נמוכי קרינה והקרינה הסביבתית גוברת בהתמדה בכל מקום. קיים מירוץ לרישות עולמי בוויפי (אילון מאסק והחברה שלו spaceX משגרים לחלל בעקביות עשרות לווייני תקשורת  כדי לספק אינטרנט מהיר בכיסוי מלא לכל העולם).

(ולזהכירם.. לא מחכים לנו במקומות אחרים בעולם, נדרשת אזרחות, שפה, יכולת פרנסה ויכולת להגיע לשם – למקרים קשים טיסה לא אפשרית –  וכמובן לרכוש או לשכור בית ולהתחיל חיים מחדש. וכל הכיף הזה הרחק ממשפחתנו, חברינו ומולדתנו האהובה שנטשה אותנו).

קשה להגדיר פליטים סביבתיים, אך חוקרי סביבה וחברה מתייחסים לתופעה בחומרה.

מונח מקביל הוא פליטי אקלים, שאינו כולל נפגעי זיהום סביבתי.

זיהום סביבתי כולל זיהום אלקטרומגנטי שאין לפגיעתו מודעות מספיקה.

בצילום מסקנה ממחקר – קיים זיהום אלקטרומגנטי בסביבה כיום, בעוצמה ומגוון רב. זיהום שמסכן את עתיד האנושות והחיים.

לצד מהגרים בגלל זיהום אלקטרומגנטי קיים מהרים בגלל רגישות לכימיקלים סינתטיים.

(ובנוסף, בשנים האחרונות מתרבות עדויות גם על פליטי סביבה עקב פגיעה מזיהומי רעש ומטורבינות רוח שיוצרות בעיות בריאות לתושבים סמוכים. ההבדל הוא שמזיהום אלקטרומגנטי הכי קשה לברוח כיום – אין לאן כי העולם רווי קרינה – בכל מקום דואגים לקליטת סלולר, מרשתים בוויפיי או מנטרים עם מכ"מים).

 

בכנס אונסק"ו ב- 2015 הציגה דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם את הפליטות הסביבתית ה"שקופה" של נפגעי הקרינה.

יכולתם של פליטי הקרינה למצוא מגורים ופרנסה נפגעת מאד וזכויות האדם הבסיסיות שלהם נרמסות. (על רגישות לקרינה EHS)

תתארו לעצמכם, אמרה דר' שטיין בהרצאתה, שבעולם המערבי המודרני קבוצת אוכלוסייה מסוימת מודרת:

  • אינם יכולים להיכנס למרחבים ציבוריים, כולל רחובות רבים
  • אינם מקבלים שירותים רפואיים או חוקיים (ובמקרים מסוימים גם לא דתיים וחינוכיים)
  • חייבים לעזוב את בתיהם
  • חייבים לעזוב את עבודתם
  • מחפשים איזורי מקלט לפליטים כמותם, הרחק מהחברה והציביליזציה

תתארו לעצמכם שמכריחים את ילדיכם האלרגיים לבוטנים או ללקטוז לאכול כל יום בבית הספר בוטנים ולשתות חלב, או חולי סוכרת לשתות מיץ ממותק, ממשיכה דר' יעל שטיין. זה מצבם של נפגעי הקרינה, רגישים לקרינה בעולם היום.

רוב פליטי הסביבה בורחים בגלל רעב, בצורות או דיכוי פוליטי (כפי שנפרט בהמשך – פשוט כי זה מענין).

אולם, מדגישה דר' שטיין, כאן ועכשיו, בעולם השבע והעשיר, יש קבוצת פליטי סביבה ההולכת וגדלה. אנשים אלה הופכים רגישים לקרינה הבלתי מייננת שהפכה לחלק בלתי נפרד מהסביבה. החברה/ כלכלה הטכנולוגית דיגיטלית אלחוטית הופכת אנשים לחולים ונכים תפקודית, מסכנת את בריאותם, חייהם, הורסת את יכולתם לתפקד, למצוא מגורים (ולהמשיך לחיות בייתם) ולהתפרנס או ללמוד.

אני דוגמא – מ- 2013 אני פליטת קרינה, הומלסית ואיני יכולה להתקרב לבית הנהדר שבניתי בידיים בגלל קרינה מהשכנים. הקריירה המצליחה שלי נהרסה כליל. איני יכולה לצאת ולתפקד, אני כלואה בבידוד – בריאה לחלוטין בסביבה נמוכת קרינה. מעט המסע שלי בהרצאה בכנס מוח בריא 2018

ויש עוד דוגמאות.. חלק מחברי קהילת נפגעי הקרינה שלא מוצאים מקום מגורים

פלישת הקרינה הסביבתית (משכנים ו/או מאנטנות) למרחב הפרטי הופכת את הבית המגונן, הבטוח, למקור הסכנה והכאב, למקור לחולי ולנכות תפקודית קשה ומגבילה. פליטות קרינה וההכרח לברוח מהבית שהופך מוקרן ומכאיב מהווים גילום פיזי אכזרי של מושג ה"אונהיימליך" (אלביתי) שטבע פרויד. מושג של חווית אימה אכזרית ב"בית" (Unheimliche בגרמנית הוא הלחם לא אפשרי לכאורה – צירוף בית Heim, שמייצג מקום מוכר, מוגן, בטוח ותומך, עם התחילית Un, שקושרת בית לחוויות אימה, זרות, חוסר התמצאות, חרדה ודאגה. בתרגום לאנגלית – Uncanny. ובעברית אלביתי או אל-ביתי)

מדריך חיפוש מגורים לנפגעי קרינה

(תרגום מאמרה האחרון של דר' יעל שטיין על רגישות לקרינה – EHS)

(כמה רגישים יש – מתוך הרצאתה של דר' יעל שטיין בפורום מומחים אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020)

התיחסותה של דר' יעל שטיין למחקרים לגבי השפעת חלקיקים מתכת בזיהום אוויר על המוח דרך האף וקשר לקרינה

 

קטע קצר מדברי פרופ' סדצקי, מומחית לאפידמיולוגיה, סרטן וקרינה (ועד לאחרונה ראש שירותי בריאות הציבור) על הקרינה הגוברת במרחב הציבורי ופליטי הקרינה – מתוך תוכניתו של אמנון לוי מ- 2015.

אחריה מרואינת יעל, אמנית ומעצבת ומצליחה שהפכה לפליטת קרינה (שמסתירה את שמה ופניה מחשש שיזהו אותה כמו רבים מנפגעי הקרינה שסובלים מלעג, ביטויי שנאה, ניכור והתנכלויות) ועוד כמה מאיתנו – פליטי קרינה ללא זכויות אדם בסיסיות.

קישור לסרט צרפתי בשם "מחפשים נואשות איזור לבן"  (יש סצינה מזעזעת בה עומדים רגישי הקרינה בגשם ביער רועדים ובוכים.. כי אינם מוצאים מקום כזה בחיפושיהם באיזורי כפר נידחים)

 

לא יאומן איך המבט משתנה..

כשהייתי בת 13, זכיתי בפרסים ושבחים על עבודה "ברמת סמינריון אוניברסיטאי" בנושא "השפעת האדם על מזג האוויר". התלהבתי מהנדסת האקלים הפרימיטיבית של שנות ה- 60-70 במאה הקודמת (יודיד הכסף). כמו בידיעה מ"מעריב" משנת 1966. אני זוכרת גאוותנו בשיטה הישראלית לזריעת עננים והורדת גשמים. זה היה חלק מהפרחת השממה וכיבוש המדבר. בהתלהבות חיכיתי לשמוע בחדשות את ההנחיות למפעילי התנורים.

מומלץ לקרוא – הסיפור המרתק על האטפילד מוריד הגשם.

 

היה עלי להיפגע (מכימיקלים סינתטיים וקרינה בלתי מייננת) כדי להתחיל להבין כמה הטכנולוגיה מיושמת ללא בדיקה מספקת וללא זהירות, מתוך "יהיה בסדר" והיבריס, תאוות בצע ורשלנות. כמו שטום פיליפס אמר – ההיסטוריה האנושית בעיקר מעידה על טיפשות גדולה ואי למידה מטעויות. כמו סיפורו של הממציא המזיק ביותר בהיסטוריה – כולל תובנות לגבי נושא הקרינה.

 

 

ונמשיך ללמוד על פליטי סביבה והמשבר הגדול של האנושות כיום. וחלק ניכר ממצב זה נובע ממעשי האדם.

בסוף 2019 צוין בדוח של אוקספאם כי כל 2 שניות בורח/ת עוד אדם מביתם בגלל אסון טבע.

הדוח פורסם לקראת דיון בפסגת האקלים של האו"ם במדריד. בשנים 2008-2018 התגלה כי דיווחי אירועי מזג אוויר קיצוניים עלו בעשור האחרון פי 5. בדוח זה הודגש:

– בעשור האחרון למעלה מ- 20 מיליון אנשים היגרו בכל שנה עקב אסונות אקלים – שיטפונות, ציקלונים ושריפות.

– אירועי אקלים קיצוניים מאלצים לעזוב בתים יותר ממלחמות.

– מיליונים נוספים נאלצו לנטוש את בתיהם בשל בצורות, עליית גובה פני הים ו"אסונות איטיים ושקטים" הנובעים ממשבר האקלים.

וכמובן ..  "מדינות עניות בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר .. כ- 80% מעקורי העשור האחרון מתגוררים באסיה – מקומם של יותר משליש העניים ביותר בעולם".

וכמובן ..  נשים פגיעות יותר גם לאירועי אקלים קיצוניים, כשיטפונות וסופות, כי במקומות רבים נאסר עליהן לצאת מהבית ללא ליווי. "נשים נשארות מאחור כדי לדאוג לילדים, לזקנים ולחולים, בזמן שהגברים עוזבים את המשפחה כדי לחפש מקורות הכנסה".

(צילום ההצפה מכלכליסט וצילום הקרחונים במאקו)

תהליכי מדבור, התייבשות מקורות המים ובצורות גוברים ודוחקים אוכלוסיות מבתיהן – גלי פליטים ברחבי העולם החלו באפריקה, אך גם "המזרח התיכון נמצא בסיכון רב בשל תנאי היסוד הגיאוגרפיים של מיקום בחגורת המדבריות הגדולה, מחסור במקורות מים, העובדה שרק 11% משטח המזרח התיכון וצפון אפריקה ראוי לעיבוד חקלאי וגידול האוכלוסייה העצום", לפי ד"ר משה טרידמן, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, מייסד שותף ומנהל האקדמיה ללימודי ביטחון סביבתי ועמית מחקר במרכז לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה.

 

מה עושה האנושות שמוסיף לזה?

כילוי מקורות מזון מהבר, למשל בדייג יתר (שעולה על יכולת ההתחדשות הטבעית של המערכת האקולוגית) וצייד יתר, הכחדת אלפי מיני בעלי חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאיזורים מצומצמים. לזה גם נקשרת הקורונה ו"זליגת" נגיפים וחיידקים מחוליי מגיפות מבעלי חיים לאדם. סכנה שמתגברת עם ההתחממות הגלובלית.

שחיקת קרקע ובירוא יערות  (כולל חקלאות מתועשת שמדלדלת קרקעות, משתמשת בהדברה רעילה ופוגעת בצמחיה ובבעלי חיים, עלות אקולוגית גבוהה של משק חי שצורך מזון צמחי ומים רבים ופולט גזי חממה בכמות רבה)

(בירוא יערות לטובת שטחי חקלאות בהצתות שהופכות לשריפות ענק – אמזונס, ברזיל. צילום: Christian Braga / Greenpeace)

פליטת כימיקלים רעילים שמשפיעה על מינים אחרים ועל תחלואה (סרטן ועוד), כמו PCB, מתכות כבדות כמו כספית, משבשים אנדוקריניים ועוד. חלק מהחומרים מתפרקים לאט מאד וחלקם לא מתפרק כלל (כספית) וקצב הניקוי עלול לקחת זמן רב. דוגמא מחרידה שראיתי בסרט טבע על סורינאם – בכריית זהב פשוטה שמבצעים עניים שרוצים לשרוד, תוך שימוש בציאניד ו/או בכספית להפקת זהב מעופרות מתכת שגרמו וגורמוים לזיהום מקורות מים וקרקעות ולתחלואה ותמותה באיזורים שונים עד היום (אלו היו השיטות בימי הבהלה לזהב.. חברות שמקמצות על השקעה בטכנולוגיה ושיטות לא מזהמות עוד נוהגות כך וכמובן, מחפשי זהב עצמאיים, רובם עניים, והכל נשטף למי נחלים שנראים זכים והאוכלוסייה רוחצת ושותה מהם).

צילום – השבוע יותר מ- 1000 טון נפט ושמני מנוע דלפו מספינה – הרס גן העדן במאוריציוס, מות שוניות האלמוגים, החופים החלומיים ופגיעה חסרת תקדים בחיים באיזור)

ומה עוד עושה האדם?

פליטת גזים לאטמוספירה, הגורמים לדלדול שכבת האוזון. גזי חממה הגורמים להתחממות ולשינוי אקלים מהותי שמשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד.

שפכים (כולל כימיקלים מתועשים ורעילים, תרופות, שאריות כימותרפיה והורמונים) למקורות מים ומי תהום – מגיעים למי השתייה ולהשקיה.  (ובצילום להלן .. דוגמא "מגוחכת" וקטנה, נקודתית מהבוקר – תאונה קטנה ודליפת מאות ליטרים סבון בנחל שלווה)

גידול אוכלוסין וטביעת רגל אקולוגית לנפש (שהולכת וגוברת בגלל הצמיחה הכלכלית המואצת) – צריכה ממואצת, שימוש ב"חד-פעמי" וגם "סתם" זבל יומיומי שמזהם את הסביבה, את הים ובעלי החיים ומגיע לצלחות (פלסטיק לא מתכלה ומיקרו פלסטיק נמצא בכמויות גדולות יותר ויותר בתוך בעלי החיים במים וביבשה)

(צילים מהבוקר – חופי הכנרת.  גם בשמורות הטבע ובחופי הים זה כך והפסולת נסחפת עם הגלים – בסוף זה מגיע לצלחת ולגוף)

ומה  עוד עושה האדם כבר כמה עשורים?

קרינה, קרינה ועוד קרינה מזהמת, מזיקה, שפוגעת בבריאות.

 

 

מלחמות, מלחמות אזרחים וסכסוכים רבים התרחשו על רקע משבר סביבתי,

לדוגמא, בדרום סודן בשל מחסור במים.

סוריה מהווה דוגמא לאופן בו משבר אקולוגי תרם לחוסר היציבות הפוליטית והוביל למלחמת האזרחים, שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה.  ונסביר ..  בסוריה הפכה ההתיישבות החקלאית ההיסטורית לתעשייתית. עליית הטמפרטורה והתמעטות הגשמים הביאו לירידה בפוריות אזורים גדולים, שאיבדו יכולת לספק את צרכי האנושות המתרבה בקצב מהיר. התושבים נדחקו לאורך זמן לעבד אדמות באופן שאינו בר קיימא. האדמות ניזוקו והפכו לא פוריות.

בשנים 2006 – 2011, כ-60% משטחי סוריה נפגעו מבצורות. ירידה ביבולים עד כדי צחיחות ותהליכי מידבור הניעו אוכלוסייה בתוך המדינה – תושבי כפרים נאלצו לעבור לערים. ".. סורים נאלצו לעזוב את צפון מזרח המדינה בשל הבצורת הקשה שפקדה את האזור ושייבשה את בארות המים ואת שדות המרעה", הסביר טרידמן. ".. הערים נעשו צפופות מדי והלחץ על התשתיות רק התגבר וזה היה אחד מגורמי התסיסה. הבצורת תקפה גם את דרום מערב המדינה באזור דרעא. שני האזורים הללו הם גם האזורים בהם פרצה התסיסה נגד משטר אסד שהביאה לפרוץ מלחמת האזרחים".

לדברי טרידמן, בתחילת 2012 חוקק בשאר אל-אסד את 'חוק החקלאות האורגנית' כי חקלאות אורגנית צורכת פחות מים והוא רצה שבדרעא יוכלו לחזור לחקלאות והתסיסה נגדו תירגע. זה לא עזר אבל החוק החפוז מראה כמה חשוב ביטחון סביבתי ליציבות משטרים באיזור.

1- "המדבר כובש חלקות קרקע מעובדות בכל רחבי המזרח התיכון וגורם לתושבים לזנוח את משלח ידם החקלאי ולעבור מהכפרים לערים. בישראל עצמה היו שנות בצורת קשה בצפון מזרח המדינה, שכתוצאה ממנה נפגעו מאד החקלאים והחקלאות באזור. במידה והבצורת תימשך, ייתכן כי חלק מהחקלאים הללו יאלצו גם הם להפוך לפליטי אקלים – בתוך מדינתם.

2- "עליית מפלס פני הים עלולה לפגוע בתושבי הדלתא של הנילוס. .. במקביל, מצרים נמצאת כבר כיום במשבר מים קשה. במצרים האוכלוסייה מונה כיום כ-100 מיליון נפש המרוכזים כמעט כולם בעמק הנילוס ובדלתא של הנילוס. במידה ומפלס פני הים יעלה, הקרקעות הפוריות בדלתא של הנילוס יומלחו ואז לא יהיו גידולים חקלאיים. מאחר וממילא מצרים שרויה במשבר מים, אז עשרות מיליוני המצרים יסבלו גם מחוסר מים וגם מחוסר מזון. כתוצאה מכך, עלולים מיליוני מצרים להפוך לפליטי אקלים ולחפש מקומות אחרים לנדוד אליהם, וכך לנסות להגיע גם לישראל".

 

בסוף שנות ה-90', מספר פליטי הסביבה הוערך כ- 25 מיליון ופליטים "רגילים" כ- 22 מיליון.

ב- 2001 הושפעו 170 מיליון בני אדם מאסונות – 97% מהם ניתן לקשר לשינויי אקלים – כגון הצפות, בצורות וסערות.

מספר הפליטים בעולם (פליטים סביבתיים ופליטים עקב סכסוכים ורדיפות פוליטיות) עולה.

 

לפי הכלכלה הנאו-קלאסית עם השנים יש ירידה בעוני, ומגמות (שנראו עד שנות ה-90) של הקטנת תת תזונה ורעב עולמי וצמצום אי שוויון.

אבל ..   סוכנות הפליטים של האו"ם דיווחה ב- 2015 על עלייה חסרת תקדים בכמות הפליטים ועל מגמת עלייה מתמשכת במספר הפליטים כ-59 מיליון בני אדם, בהשוואה ל-37 מיליון פליטים ב- 2004.

ב- 2050, צפויים יותר 150-250 מיליון "פליטים סביבתיים" בעיקר בשל שינויי אקלים והשלכותיהם – הערכות אלו נובעות מעבודתו של נורמן מיירס  Norman Myers ו"כלכלת שחיקת הקרקע".

 

קשה לאמת כמות פליטים מכל סיבה. קשה לחשב כמות פליטי אקלים כי חלקם חוזרים כשהתנאים משתפרים.

לדוגמא, באסיה בשנים 2010-2011 כ-42 מיליון איש נאלצו לברוח בגלל סופות, הצפות ועליית פני הים. רובם חזרו אחר כך אבל חלק הפכו לפליטי אקלים‏.

אבל .. פליטי קרינה לא מוצאים מקום חדש כי כמעט ואין מקומות נמוכי קרינה והקרינה הולכת ומתרוממת עוד ועוד בכל מקום. (כלל אצבע – בכל מקום בו הסלולר שלכם קולט.. שםן איננו יכולים להיות. וזיכרו.. יש עוד חברות ויש מקורות קרינה נוספים כמו מכ"מים וראדרים וויפיי ועוד.. ויש מירוץ לרישות עולמי).

 

ו..  המצב קשה ומסתבך .. מודלים של משבר אקלימי מתריעים מהצפת איזורי חוף, איים ודלתא (כמו איזור הנילוס של מצרים, בנגלדש, איזור ניו אורלינס ועוד), הגברת אירועים של מזג אוויר קיצון, הגברת סכנות יובש ובצורת (במזרח התיכון לדוגמא), סכנת הצפות. וחשש לסכסוכים עתידיים בגלל קריסת מערכות חקלאיות או מחסור מים.

 

דו"ח של IDMC שהוא Internal Displacement Monitoring Centre – חלק מ"מועצת הפליטים הנורווגית" (NRC) מ- 2014 טוען כי 22 מיליון אנשים נאלצו להגר במדינתם ב- 2013 כתוצאה מאסונות, כמות גדולה פי 3 ממהגרים בארצם עקב מלחמות וסכסוכים.

לפי הדו"ח תוך 40 השנים האחרונות, עקירה כפוייה זו הוכפלה.

 

תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה, אבל לפי הנתונים האחרונים זה גדל מאד – עליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. הערכות ב- 2018 מראות כי שינויי האקלים מהווים את הסיבה השלישית בחשיבותה להגירה בין מדינות ואת הסיבה הראשונה בהגירה בתוך המדינות העניות. לכן, משערים שבפועל המספר יותר גבוה בגלל שהמחקרים בנושא מועטים ולוקים בחסר.

בסין פונו עשרות אלפים בגלל מדבור שמתקדם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה.

כ-180 כפרים באלסקה ואיים רבים בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.

 

חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הם פליטי אקלים.

גלי הפליטים תורמים לתופעות פוליטיות וחברתיות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים – תופעות שפוגעות ביציבות ובצמיחה הכלכלית‏.

(אבל לפליטי קרינה אין לאן ללכת – חיפוש מגורים לרגישי קרינה)

 

עלייה קטנה בגובה פני הים כבר הפכה כמה מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב ויוצרת בעיית פליטים משמעותית.

מחקר של אוניברסיטאות דקקה בבנגלדש וסוסקס באנגליה ב- 2013 בבנגלדש, מצא כי ארוזיה של חופי הנהרות ועליית פני הים וסופות סחפו לים כ-20,000 אקרים של קרקע והשאירו 50,000-200,000 איש חסרי בית בשנה, ‏

 

פליטים סביבתיים עשירים מארצות הברית כבר החלו לעזוב בתים באיזורי חוף בגלל עליית פני הים. שווי הנדל"ן באזורים מוצפים ירד בתלילות.

כפר אחד Isle de Jean Charles בן כמה מאות בני אדם לפני ההצפות, על אי בלואיזיאנה נאלץ לעבור בשלמותו.

האוכלוסייה בכפר Smith Island ירדה בשליש בשנים 2010-2015 חלקית בגלל ההצפות. וכך בכפר האסקימואי נאוטוק.

בשנים 2011-2016 מכירות הנדל"ן באזורים המוצפים בגלל סופות ועליית מפלס פני הים פחתו. רבים עוזבים ורשויות מקומיות דורשות מסוכני המכירות להציג מידע על סיכון מהצפות ולעגן את זה בחוק.

כמות פליטי האקלים באיזור מיאמי היא כה גדולה שהיא החלה להשפיע על מחירי הדירות באזורים הגבוהים יותר – הם החלו לעלות. האנשים שגרים בדירות באזור זה בדרך כלל עניים יותר והם נתקלים בלחץ לעזוב את הדירה לטובת התושבים העשירים יותר שבורחים מהאזורים הנמוכים‏.

 

2 גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים:

– ניסיון לפתור את גורמי הייסוד שגרמו לזרם הפליטים: שינויי אקלים, מדבור, מלחמות ושחיתות. לצד סיוע לפליטים במזון, מחסה. גישה כזו קיימת בגרמניה, שמציעה סיוע לפליטים, ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות‏.

– גירוש, הסתה, הפצת שנאה וכליאה. הגישה של דונלד טראמפ, לדוגמא, מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. במקום לפתור את בעיית שינוי האקלים "זול יותר" לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.

שתי הגישות עלולות להוביל להחמרת המצב.

הלחץ הכבד על המדינות העניות ימנע מהן את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, ברוא יערות, בצורת. התוצאה עלולה להיות פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות.

 

השריפה שהשתוללה בכרמל, הגדולה ביותר בתולדות המדינה, היא האסון האקולוגי הראשון שנובע משינוי האקלים בישראל, לדברי פרופ' דני רבינוביץ' הטמפרטורות ועצירת הגשמים מושפעים ישירות משינוי האקלים והפכו את האורנים לערימת זרדים שמחכים לזיק קטן כדי להידלק.

בעקבות השריפה, הופיעו "פליטים סביבתיים" תושבי ישראל (כולל אותי.. הבית אליו ברחתי בגלל הקרינה נשרף – שוב ברחתי, הפעם יחפה מהלהבות).

דו"ח של האו"ם מ-2005 קבע כי פליטי מלחמת האזרחים בחבל דארפור בסודן הם "פליטים סביבתיים" – המלחמה על משאבים, ובמיוחד על משאב המים המידלדל.

 

נדרש שיתוף פעולה בינלאומי.

לא ידועה בדיוק נקודת האל-חזור, אך אנחנו קרובים. דחיית ההכרה שאנחנו דור שינוי האקלים, שעלינו להשפיע עליו תידחה את ההתמודדות, שתהיה יותר יקרה בכסף ובחיי אדם.

 

בספרו "התמוטטות" מ- 2005 בוחן הביולוג ג'ארד דיימונד מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואחרות הצליחו לקיים חברה בת קיימא אלפי שנים. דיימונד מנסה למצוא תבניות משותפות ומזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד יכול לתרום להתמוטטות של תרבות. לרוב, תרבות מתמוטטת כתוצאה משילוב גורמים.

הגורמים:

  • פגיעה בסביבה שגורמת למשבר סביבתי וקיומי
  • שינויי אקלים
  • יחסי איבה עם תרבויות שכנות
  • נתק, הפסקה או היחלשות קשרי מסחר ויחסי ידידות עם תרבויות תומכות ושכנים ידידים
  • תגובה לתהליכים – גורמים כלכליים תרבותיים ופוליטיים שמונעים זיהוי בעיות והתמודדות

גידול אוכלוסין מביא לעיבוד עוד ועוד שטחים חקלאיים, עד למצב של ניצול לא בר-קיימא של משאבים מתחדשים (ניצול-יתר של הקרקע מוביל לאובדן קרקע – הפריון החקלאי הולך ויורד, ניצול לא מקיים של משאבי מים, בעיה של חוסן כשכל משבר קטן כמו בצורת גורר פגיעה ביבולים ואין עתודות מספיקות של מזון). בשלב זה פליטים מאיזורים שנפגעו מציפים איזורים יציבים יותר ומשתמשים באמצעי חירום שונים בניסיון לשרוד. לעתים, החברה כולה מגיעה להתמוטטות. דוגמא משמעותית היא מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה בפליטים ממלחמת האזרחים מעיראק בשילוב עקורים מצפון-סוריה שנמלטו לדרום סוריה עקב הבצורת.

מספר דוגמא שמביא דיימונד:

הנורווגים בגרינלנד גרמו בטעות לסחף קרקע ולבירוא יערות שפגעו ביכולתם לייצר ברזל. האקלים הפך קר יותר, דבר שהקשה על קיום כלכלת חקלאות מבוססת בקר וצאן שקיימו הנורווגים, אך השפיעה פחות על האינואטים שחיו לצד הנורווגים. המסחר ירד בגלל קרחונים רבים יותר בנתיבי המסחר וירידה בביקוש לשיני ניבתנים בגלל מסעות הצלב שפתחו אפיק מסחר לשנהב, האינואטים הקשו על הנורדים לדוג דגים ולצוד כלבי ים בגלל יחסי איבה. ומאבקי הכוחות בין האצילים הנורדים והתרבות הנוצרית (שהם האדירו) מנעו מהם לזהות בעיות ופתרונות מהתרבות האינואטית (בה זילזלו) שיכלו לסייע להם.

באיי הפסחא הרסו התושבים את הסמלים הדתיים והתרבותיים של אבותיהם, לאחר התמוטטות מוחלטת של החברה. התמוטטות עקב בירוא יערות קיצוני (עד היום אין שם עצים). הם התחרו ביניהם על בניית פסלים גדולים יותר ויותר וכרתו עוד ועוד עצים לשם שינוע הפסלים ולחקלאות כדי להאכיל אוכלוסייה שגדלה. החברה כולה התמוטטה, נגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. הפסלים באי הופלו. שרדו רק 10% מהאוכלוסייה המקורית, שלאחר מגעים עם האירופאים שהגיעו חלו והפכו לעבדים. מאוכלוסייה של 30,000 איש שרדו 111 אנשים – פחות מ-1%.

פיטקרן והנדרסון – איים זעירים, שבראשון 100 אנשים ובשני עשרות אנשים – דעכו עקב נזק סביבתי איטי והכחדת מיני בעלי חיים, ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה. זה הוביל להכחדה מוחלטת ו/או נטישה של האיים. איי מונגרנווה התמוטטו חברתית בעקבות נזק סביבתי מבירוא יערות ומלחמות, תושביו התדרדרו לקניבליות קיצונית. זו דוגמא שגם מקומות קטנים ללא חברות ענק או ממשלות מורכבות עלולים להידרדר.

בני האנסאזי מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית חיו באיזור יבש והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה. עם הזמן נהרס משק המים עקב סחף קרקע, ברוא יערות ועוד. אוכלוסיית האנסאזי מאד גדלה והסתמכה על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו בהשקייה. היבולים התמעטו עקב בעיות סביבה עד שהרעב והמצוקה הובילו לאובדן אמון בהנהגה הפוליטית והדתית והמבנה החברתי המורכב התמוטט. יכולת החברה לתמוך באוכלוסייה התמוטטה וכל החברה קרסה.

המאיה מאמריקה המרכזית התמוטטה בגלל שילוב של נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות עם הבעיה. למרות שהאיזור גשום, מבנה הקרקע גרם למצוקת מים כי המים מחלחלים בסלע נקבובי ולא נשארים באיזור. מצוקת המים התגברה עם גידול אוכלוסין שהחריף יותר עקב שינויי אקלים, כריתת יערות וניהול לא נכון של קרקעות. האוכלוסיות גדלו תוך הסתמכות על קרקעות חקלאות לא בנות קיימא ונאלצו לנדוד לכפרים שכנים וכך הוחרפו בעיות של מחסור מים ומזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית עסקה במלחמות בין מלכים ולא התיחסה לבעיות אלו ולא בנתה שיתופי פעולה עם חברות אחרות. כך התמוטטה אימפריה חזקה.

רצח העם ברואנדה בשנות ה-90 נגרם בחלקו בגלל התפוצצות אוכלוסין ואסון מלתוסיאני. היו גם רציחות של בני הוטו בידי בני הוטו על רקע מתחים חברתיים, אי שוויון כלכלי ומצוקת רעב ועוני.

 

דוגמא הפוכה..

ביפן הקיסרית היו בטוחים בהמשך שליטת השושלת שהשוגונים התייחסו למשאבי הטבע כרכוש פרטי שלהם שדורש טיפוח כדי להוריש אותו (להבדיל ממוצר ציבורי). בירוא יערות מסיבי הביא למחסור בעץ שהחל לאיים על החקלאות. בתגובה פיתחו השליטים מומחים לשימור יערות וביצעו סקר מדוקדק של המצב. בנוסף החלו מכסות דרקוניות על כמות העץ שבה מותר להשתמש לשימושים שונים (כגון בנייה) והוטל פיקוח הדוק על המסחר בעץ. עם הזמן החל שיקום איטי של היערות.

 

חברות משגשגות ומוצלחות קרסו עקב ניצול יתר של משאבי הטבע והתפוצצות אוכלוסין. הגורם היחיד שלא מתייחס להתפוצצות אוכלוסין היא ההשפעה המזיקה במקרה של הפצת אורגניזם שמוגדר כמין פולש באזור בו לא התקיים קודם בצורה טבעית בכוונה או בשוגג.

דיימונד מראה כי תרבויות רבות קרסו עשורים מעטים בלבד לאחר שהגיעו לשיא עוצמתן. ההסבר שלו הוא גידול מעריכי של האוכלוסייה ושל הדרישות הכלכליות שלה מהסביבה.  הוא נותן 2 גורמים שתורמים לכשל זיהוי וטיפול בקריסה:

  • התנגשות בין האינטרסים קצרי הטווח של האליטה שמקבלת החלטות לאינטרסים ארוכי טווח של האוכלוסייה. זה בעייתי במיוחד כשהאליטה מצליחה לבודד את עצמה מההשלכות מעשיה. לדוגמא, מגורים בשכונות מבודדות או שתיית מים מבקבוקים כמו בשערורית אנרון שבה האליטה העסקית שאבה רווח עצום לטווח הקצר על חשבון בריאות הציבור.
  • קושי לקבל החלטות "טובות" כשהן מתנגשות עם ערכים מסורתיים. כמו הנורדים בגרינלנד ששגשגו 450 שנה בזכות דבוקתם החברתית ודבקות דתית חזקה. אבל שני גורמים אלה הקשו עליהם להסתגל למציאות משתנה וללמוד מהאינואטים.

דיימונד מנתח מקרים של חברות שהתמוטטו כהדגמת הרעיון של תומס מלתוס. חברות לא בהכרח רק משגשגות עם הזמן, האוכלוסייה עלולה לגדול יותר מידי, באופן שמכלה משאבים, מתכלים ו/או מתחדשים. זה פוגע בחוסן האקולוגי והכלכלי וכשמגיע משבר (בצורת, שינוי אקלים, בעיות סחר או מלחמה) עוברת החברה משיווי משקל יציב לחוסר יציבות שגדל והולך (חוסר תפקוד הולך וגדל עד להרס החברה, דרדור לעוני קיצוני, מלחמת אזרחים או הכחדה מוחלטת של חברי הקבוצה). לא רק בגלל מחסור במזון ורעב אלא גם עקב הרעה בתנאי חיים אחרים, כמו מתחים חברתיים הולכים וגדלים וקושי לשתף פעולה או הרס של מבנים פוליטיים המקשה על שיתוף פעולה ויוצר נזק כלכלי וחברתי נוסף.

 

החיים של מקבלי ההחלטות בכלכלה לא תלויים בהחלטות של צרכנים, עובדים, פירמות וכו' – לאחר מחזור מסחר כולם חיים. אבל הכנסת הסביבה לנושא ותלות של האדם בסביבה כדי לקבל מזון וצרכים חיוניים, מביאה למצב שהחלטות כלכליות עלולות לגרום לנזק סביבתי שיתרגם בחזרה לנזק אנושי וכלכלי עצום.

דיימונד מראה מדוע כלכלה אקולוגית מתאימה יותר מכלכלה סביבתית – יש לשמור על תנאים מתאימים שונים כדי שגם הדור הבא יוכל להמשיך לחיות (קיימות – להבדיל מכלכלה סביבתית שטוענת שכמות הזיהום והנזק הרצויה תקבע על ידי העדפות של צרכנים בשוק).

הרס איים זעירים כמו פיטקרן ואנדרסן מדגים כי נזק סביבתי אינו בהכרח רק תוצאה של השפעה חיצונית אלא גם עקב מידע חסר לגבי העולם, קושי להבין תהליך ארוך טווח ובלתי הפיך ובעיות של היוון – חברי האיים היו משק כמעט אוטרקי – יחידה כלכלית אחת שלא יכלה לבצע השפעות חיצוניות על צרכנים או אנשים אחרים. הכחדת החברה שלהם נבעה מקושי לתכנן קדימה ואי הבנה של השלכות מעשי האדם.

יש מצבי נעילה אבולוציונית – משלב מסוים כל האופציות שיש גרועות ויש להחליט ברע במיעוטו.

 

1,500 עמודים בדוח של האו"ם מ- 2019 מראה כי האדם מכלה את משאבי כדור הארץ בקצב מהיר שמעמיד בסכנת הכחדה מיליון מיני צמחים ובעלי חיים מתוך 8 מיליון המינים המוכרים למדע – איום חמור וישיר על מערכות אקולוגיות שבהן תלויים כולנו לקיום,

בעבר חשבו על מגוון ביולוגי כשימור הטבע, אולם דו"ח זה מבהיר קשרים בין מגוון ביולוגי, טבע וביטחון תזונתי ומים נקיים בכל העולם – מדינות עשירות ועניות.

הדוח הוכן על ידי 145 מומחים, שסקרו 15,000 פרסומים מדעיים וממשלתיים על הירידה בגיוון הביולוגי ברחבי העולם והסכנות לציוויליזציה האנושית בעשור וחצי האחרונים.   – נציגי האו"ם ונציגי  131 מדינות אישרו את סיכום הממצאים ומסקנותיו לגבי שיעור ההכחדה העצום לעומת עשרת מיליון השנים האחרונות. "פעולות אדם מאיימות על יותר מינים ועלולות לדחוף אותם להכחדה גלובלית", מסיק הדו"ח, שמדגיש כי עם הגידול באוכלוסיית האדם ליותר מ- 7 מיליארד, פעילויות כמו חקלאות, כריתת עצים, ציד לא-חוקי, דיג וכרייה משנות את הטבע בקצב "חסר תקדים בהיסטוריה של האנושות".

הדו"ח דירג גורמים המאיימים על הטבע לפי חשיבותם – הראשון הוא פגיעה ישירה בקרקע ובבתי גידול בים בגלל פעולות כמו בנייה או כריתת יערות. כרבע משטחי הקרקע כבר במצב של פגיעה בפריון החקלאי בשל ניצול יתר אנושי, ובסביבה הימית כשליש ממאגרי הדגה דולדלו באופן הפוגע ביכולת ההתחדשות שלהם.

לפי הערכות המדענים, 75% מהשטח הקרקעי בכדור הארץ ו- 60% משטחי הים עברו שינויים משמעותיים בגלל פעילות האדם שפגעה בתהליכים חיוניים לקיום שרשרת המזון. האזורים שבהם מגמות השינוי חמורות פחות הם אלו בהם חיים שבטים או קהילות לא מודרניות, כרבע משטחי האדמה בכדור הארץ.

הגורם השני הוא ניצול ישיר של צמחים ובעלי חיים למזון או חומרי גלם. לפי הדו"ח, כשליש משטח כדור הארץ משמש כיום לחקלאות (צמחים או בעלי חיים) ו-75% ממקורות המים המתוקים מופנים לשטחים אלה.

גורמים נוספים לפי סדר חשיבותם כוללים: שינוי אקלים, זיהום ומינים פולשים (מספר המינים הפולשים עלה בשיעור ממוצע של 70% בארבעת העשורים האחרונים, ב-21 מדינות בהן נערך מעקב אחר בעיה זו).

לפי הדו"ח השינוי האקלימי (התחממות) מצמצם את סביבת האקלים של חיים רבים – יונקים, ציפורים, חרקים, דגים וצמחים. כתוצאה מכך, צפויה נסיגה מואצת במגוון הביולוגי עד 2050 – במיוחד באזורים הטרופיים. כשממשיכים לשרוף דלק מאובנים בשביל אנרגיה, ההתחממות הגלובלית תחמיר את הנזק. המומחים מעריכים כי כ–5% מהמינים ברחבי העולם יהיו בסכנת הכחדה הקשורה בשינויי אקלים אם הטמפרטורות יעלו ביותר מ-2 מעלות צלזיוס מעל הממוצע בתקופה טרום המהפכה התעשייתית (כלומר, עוד מעלה אחת נוספת ואנחנו בדרך).

הדו"ח מפרט את האופן בו הישרדות המין האנושי ורווחתו כרוכות בגורל מינים אחרים – "בריאות מערכות אקולוגיות שבהן אנו וכל שאר המינים תלויים לקיומנו מידרדרת מהר יותר מבכל תקופה אחרת". זו שחיקה של מזון ובריאות, של ההישרדות ברמה הבסיסית ביותר.

דוח מ- 2018 קבע בו שהיקף ייצור המזון נמצא בשיא, אולם נסיגת אוכלוסיית דבורי הבר וחרקים אחרים שהכרחיים לאיבוק פירות וירקות מסכנת תפוקה חקלאית בשווי של 577 מיליארד דולר בשנה. אובדן יערות מנגרובים ושוניות אלמוגים לאורך החופים עלול לחשוף 300 מיליון אנשים לסיכון שיטפונות מוגדל .

הרס הטבע הפך חמור כל כך עד שמאמצים נפרדים להגן על מינים מסוימים או להקים מקלטים לחיות בר לא מספיקים כדי להציל את כדור הארץ. לטענת מחברי הדוח, הכרחית הגבלת צריכה, צמצום טביעת הרגל הסביבתית של החקלאות בתכנון נכון של גידולי מזון והתייעלות בניצול משאבים כמו מים, בלימת כריתת עצים ודיג בלתי חוקיים.

לא מספיקה מדיניות סביבתית, אלא לכלול שיקולים של מגוון ביולוגי בהחלטות סחר ותשתיות, כמו שבריאות וזכויות אדם צריכים להיכלל בכל קבלת החלטות חברתית וכלכלית.

 

 

המקורות רבים ולא אספתי אבל זה כלל..  התמוטטות של ג'ארד דיימונד (ושאר ספריו), ספרים של תומאס לי פרידמן, מסע האנושות של עודד גלאור ואורי כץ, ערכים שונים באקו-ויקי, מאמרים רבים בהארץ  (בעיקר צפריר רינת אבל גם אחרים), מאמרים רבים בכלכליסט, ניו יורק טיימס, גלובס, זווית, עדי וולפסון, ערכים בויקיפדיה ועוד

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.