הפניות מתרבות, גם הקושי להבין מהי רגישות לקרינה – ואין מי שיתנו מענה

פורסם ב-

מייל מהבוקר:

“נשמח אם יש לכם מידע שיכול לעזור לנו.

אנחנו כבר שנים משתמשים בטלפון נייד מקשים וכמעט לא משתמשים בסמארטפון. לאחרונה רכשנו סמראטפון חדש והרגשנו קרינה מאוד חזקה עד שנאלצנו להפסיק להשתמש בו לגמרי.

אבל מאז, גם ליד מכשירים שאנחנו רגילים להשתמש בהם, אנחנו מרגישים קרינה חזקה שלא הרגשנו בעבר. כאבי ראש, עירפול מחשבה קיצוני, כאבי אזניים, ואפילו כאבי בטן.

זה מגיע בפולסים של כמה שעות כאילו הצמידו לנו לראש טלפון ענק ואי אפשר להשתחרר מזה. ואחרי כמה שעות זה משתחרר, אנחנו לא מצליחים להבין במה זה תלוי. אבל מרגישים מאוד את הקרינה גם בטלפון שהיינו משתמשים בהם תמיד לפני שרכשנו את הסמארטפון.

האם ידוע לכם למה זה יכול לקרות?” 

 

אז .. כן, לצערנו, מוכר מאד וידוע לנו

תשובה:

מה שאת מתארת זו רגישות לקרינה. וכשזה מתחיל יש להיזהר כדי לא להגיע למצב של מוגבלות תפקודית חמורה ואף מוחלטת (כמו שלי, לדוגמא)

יש ללמוד על רגישות לקרינה ודרכי התמודדות – באתר “רגישות לקרינה ישראל”  www.EHS.org.il

רצוי גם להירשם לניוזלטר ולהתעדכן

ניתן להצטרף לקבוצות נפגעי ונפגעות הקרינה בפייסבוק ולהתיעץ ולשאול – קבוצות אלו נקראות “רגישות לקרינה ישראל” (קבוצה פתוחה לקהל הרחב, קבוצה סגורה לרגישים לקרינה – יש לענות על שאלות בבקשת ההצטרפות)

בנוסף, מומלץ וחשוב ללמוד על קרינה, דרכי התמודדות ומיגון מאתר המידע המצוין “ללא קרינה בשבילך” של עמיר בורנשטיין

ניתן ללמוד רבות מעמיר, שהוא רגיש לקרינה שמלווה שנים רבות אלפי רגישים לקרינה

בהצלחה והרבה בריאות

ואז ..

תגובה אופיינית של תדהמה: “איך זה קורה פתאום?” “יכול להיות שזה קרה בבת אחת מסמארטפון אחד?” ..

כן, הרוב טועים לחשוב שנולדים עם זה ולא שהרגישות מתפתחת.

לצערנו, הרגישות מתפתחת עם חשיפות למפגעים סביבתיים – מודל החבית העולה על גדותיה

(כמובן שיש נטייה מולדת/ גנטית, פרדיספוזיציה .. או אולי הרבה חשיפות למפגעים וטראומות שמחלישות את הגוף).

אז עניתי ..

כן, רגישות לקרינה מתחילה יום אחד.

כלומר, יש נטייה והצטברות של חשיפות (לכל מיני מפגעים) עד שיום אחד זה מתפרץ בעקבות טריגר (כמו נייד חזק יותר, או בדיקה רפואית במקרה שלי, או אנטנה חדשה וכו’) – הוא “הקש ששובר”

כשתופסים את זה מהר המצב יכול לא להידרדר


על מנגנון הרגישות לקרינה

https://ehs.org.il/%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%aa%d7%a8-%d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%9b%d7%a0/

 

כשאת “מרגישה” את הקרינה זו רגישות לקרינה, צר לי לבשר זאת .. המשכתי לענות לשואלת, אבל טוב שגילית זאת מהר

יש מצבים בהם יש תסמינים בלי כאב ויותר קשה לאבחן אותם

(כך היה אצלי משך שנים בהן סבלתי מדמנציה מוקדמת ללא כאבים ולא הבנתי את הקשר לקרינה ולכימיקלים סינתטיים)

.


הסבר לשאלה שהועלתה לגבי מודל החבית העולה על גדותיה, שמרכזי כיום ברפואה סביבתית:

אין קשר ישיר בין אבק, טיפולים קוסמטיים, CMV ורגישוות לקרינה, לא.

אבל ..

אלה ואחרים (המפורטים באיור) הם מפגעים בסביבה, שחשיפה אליהם עלולה להפחית עמידות של הגוף. הצטברות חשיפות לעוד ועוד מפגעים (משך זמן וכמות חשיפות וגם מספר מפגעים שונים שמתקיפים את מערכות הגוף) מביאה להיחלשות הגוף ומערכותיו.

הצטברות ו”עודף” חשיפות עלולות לגרום להתפתחות של מחלות סביבתיות. איזו מחלה תתפרץ תלוי בגנטיקה ונטייה מולדת.

לדוגמא, אצלי זו רגישות לקרינה ולכימיקלים סינתטיים (המתבטאת בתחלואה הנראית כ”פיברומיאלגיה” ו”דמנציה”). אצל אחרים זה יכול להיות תופעות בריאותיות/ רפואיות אחרות (כולל הרבה מהתסמונות המוזרות והלא ברורות לעולם הרפואה)

.


דוגמאות להתמודדות ושיקום מרגישות לקרינה

התמודדות עם רגישות לקרינה – דוגמאות למסעות שיקום

 

על המקרה שלי – הרצאה בכנס “מוח בריא” 2018

https://www.youtube.com/watch?v=c6ZJfqAL8FY&t=16s&fbclid=IwAR27eSh5gTlTKL9jRjiflbYqjGzq4jf7fHqmfsAMlmqLOVzw2N0037yWNSM

פוסט עם חלק מסיפור המקרה שלי

https://ehs.org.il/%d7%91%d7%9e%d7%94%d7%9c%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%a0%d7%96%d7%a7%d7%99-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%9c/


וכעת ..

הודעה ..

מתנצלת מאד .. אבל .. אני לא יכולה ללוות יותר את הנפגעות והנפגעים שאיכשהו מצליחים להגיע ולשאול, מבולבלות וכואבים

יש עלי יותר מדי ואיני יכולה להמשיך להחליף את המדינה (בהתנדבות!) ב”עבודת הקודש” שכל כך משבחות ומעריכים .. אבל לא נותנים יד

.

ותזכורת ..

כמה נפגעות ורגישים לקרינה יש .. דר’ יעל שטיין

דר’ יעל שטיין, מבית החולים האוניברסיטאי “הדסה עין כרם”.

שקף מתוך הרצאתה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב’ פברואר 2020

מדבריה..

  • קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר.
  • בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית. הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו’) והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.
  • שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה EHS, כפי שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%.  שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).
  • בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם ואת חוויתם הקשה, בטענות שזה “פסיכולוגי”, “פסיכיאטרי” או “נוסבו”.

ואני מוסיפה..

שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו”ם מ- 2007.

פרופ’ אולה יוהנסון, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, נדהם כששמע שביטלו את הכנס “קרינה בלתי מייננת – השפעות בריאותיות ורגישות לקרינה” באוניברסיטת תל אביב ושלא מכירים בארץ ברגישות לקרינה כנכות תפקודית.

 

פרופ’ יוהנסון כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח שנמצא ברחבי העולם הוא 3- 13.5%.  זה המון.

לפי החישובים של פרופ’ יוהנסון בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006). 

מדבריו עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ”נכות תפקודית” (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ”רגישות לקרינה” – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.

לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים “להתאים” תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה). כך הם מאובחנים תחת “שחיקה” (burn-ou), “כאב כרוני”, “מיגרנה”, “פיברומיאלגיה” או “פוסט-טראומה” ואפילו “דיכאון” (שאף אחד מהם לא ניתן “להוכיח” – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך).

ואל תתבלבלו – כל אלו “תסמונות” ולא “מחלות”, כלומר, שמות אלה הם בעצם פח זבל אבחנתי שאומר “אין לנו מושג”.

אבל..

זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני “רגישות לקרינה” ועלייה באבחונים אחרים, כך “מועלמת” הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה.

רשימת מקורות לסקרים והתיחסויות ששלח פרופסור אולה יוהנסון

סיכום הרצאתה של ד’ יעל שטיין – עמיר בורנשטין


 

יולי 2021 – עשרות חוקרים ומדעניות מובילים בדרישה להכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית


.

ממצאי השנים האחרונות מראים כי הגוף מגיב לתדרי קרינת הרדיו גם ללא מודעות להשפעה – כלומר, בלי “להרגיש” קרינה.

מה בכלל משמעות היכולת “להרגיש” את הקרינה בזמן אמת? שאלה דר’ יעל שטיין בהרצאה בפורום המדענים באוניברסיטת ת”א בפברואר 2020

ובתרגום חופשי לדבריה:

‘בכלל לא מעניין אותי אם מי שנחשף מסוגל להרגיש את הקרינה. מה שמעניין אותי זה האם הגוף מגיב לקרינה, אפילו אם קוגניטיבית הפציינט לא יודע אם יש או אין קרינה’.

כדוגמה, הביאה דר’ שטיין מחקר שבו אשה לא ידעה האם יש או אין קרינה אבל הגוף שלה כן הגיב לקרינה בזמן החשיפה, שזה בעצם מה שמשנה.

כפי שלא נגדיר שמישהו רגיש ללקטוז רק אם הוא יודע להבחין אם יש או אין חלב במוצר מסויים שהוא צורך. כך אי אפשר להגיע למסקנה ש״אין כזה דבר רגישות לקרינה״ על בסיס יכולת של רגישים להבחין בקרינה בזמן אמת.

לכן, מחקרים ששוללים רגישות לקרינה אינם באמת שוללים את הרגישות אלא את יכולת הנבדקים להרגיש אותה בזמן אמת ולתפקד כמו ״מד קרינה אנושי״.


תגובה אישית למנהל אגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, פרופ’ סטיליאן גלברג, לגבי רגישות לקרינה


.

 

בצילום הבא – תקציר דבריו של פרופ’ אולה יוהנסון בכנס בפריז על רגישות לקרינה ורגישות לכימיקלים, בשנת 2015

תקצירי ההרצאות בכנס על רגישות לקרינה ולכימיקלים – EHS , MCS – בכנס בפריז

 

דר’ יעל שטיין  מסבירה על רגישות לקרינה בתוכנית הבוקר בערוץ 2, בשנת 2012

תרגום סקירת מנגנוני רגישות לקרינה שפורסמה ביולי 2020 – דר’ יעל שטיין ודר’ איריס יודסין

 

מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה EHS – מידע מהכנס הרפואי על השפעות בריאותיות של קרינה, ינואר 2021

 

ישראל היא מדינת עולם שלישי מפגרת ורעה לרבים מתושביה הסובלים, ובמיוחד לרגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.

רגישות לקרינה אינה מחלה, הסביבה היא שחולה.

(ובמילותיו של ילד בן 9 מקהילת נפגעי הקרינה “אני לא חולה – האנטנה חולה, האנטנה רעה ומכאיבה לי”).

אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.

(כאשר ביקשה רופאת המשפחה מילד, שהתלונן על כאבים ותחושות צריבה, לצייר היכן כואב לו, הוא שרטט מפה של בית הספר ושל בית מגוריו. אז סימן את החדרים והאיזורים בהם הכאב מופיע או מתגבר. היא נדהמה כי מעולם לא שמעה על תופעה כזו. גם הוריו לא. באותם חדרים היה ציוד אלחוטי, ראוטרים ומכשירים אלקטרוניים וחשמליים רבים מבוססי וויפיי.

ילד זה נולד לעולם בו קיים שימוש נרחב במכשירים ניידים ובציוד אלחוטי. הוא מעולם לא שמע על קרינה או על נזקיה. גם הוריו לא. הם לא האמינו לו בהתחלה, אמרו “תשומי” ו”דימיונות”. גם רופאיו לא האמינו לו. לקחו אותו לפסיכיאטרית. הוא קיבל תרופות פסיכיאטריות בגלל “הזיות”. תרופות שלא הועילו. גם משככי הכאבים לא עזרו. כאביו הלכו והתגברו עד שנעל עצמו בממ”ד, לאחר שהשליך ממנו כל ציוד חשמלי ואלחוטי וסירב לצאת עד שיכבו את כל הציוד הסלולרי והאלחוטי האישי והביתי. רק אז ערכו הוריו חיפוש ברשת וגילו כי יש תופעה כזו – רגישות לקרינה.

מאז צמצמו את החשיפה לקרינה בלתי מייננת מצבו של הילד השתפר).

 

זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר’ מגדה חבס

 

לשאר ההרצאות בפורומים המומחים באוניברסיטת תל אביב, פברואר 2020

 

חיפוש מגורים לרגישי קרינה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.