אבחון עצמי

העדר מודעות במערכת הרפואה, מקשה על קבלת אבחון של רגישות לקרינה.

עם זאת, לאחרונה מתרבים אנשי טיפול ורפואה שמגלים ערנות לתלונות, ולפני משככי כאבים ובדיקות יקרות, ממליצים על "דיאטת קרינה" למספר ימים כדי לזהות אם חלה הקלה בתסמינים.

"דיאטת קרינה" (או "צום קרינה")

העיקרון – צמצום חשיפה למקורות קרינה למשך 3-4 ימים:

• הפסקת שימוש בסלולרי וכיבוי כל ציוד אלחוטי בבית. (שיחות טלפון עושים בבית מטלפון בחיבור קווי-חוטי.  בחוץ להימנע מגלישה/ סמסים/ שיחות ולבצע רק שיחות חירום הכרחיות בקצרה כשהסלולרי מורחק מהראש ולכבות מיד בתום השיחה).
• מרחק ביטחון של לפחות מטר אחד (רצוי 2 מ') מציוד חשמלי.

בהמשך ניתן לבצע תהליך צמצום חשיפה, ללמוד יותר ולהקפיד יותר.

דיאטת קרינה – מה עושים?

• מכשירים אישיים – כיבוי המכשיר הסלולרי (רצוי גם של בני משפחה ודיירים אחרים בדירה/ בית ולפחות העברה למצב טיסה + כיבוי תקשורת נתונים, ווייפי , בלוטות', NFC, סנכרון ועוד.  נציין כי קיימים היום מכשירים חדשים "מתקדמים" עם איכון/ שידור גם לאחר כיבוי)
• מכשירים ביתיים:
  • כיבוי וויפיי בראוטר, במחשבים, בטאבלטים ובכל המכשירים הניידים וה"חכמים"
  • כיבוי טלפון אלחוטי ביתי ושימוש במכשיר קווי (עם חוט) בלבד
  • כיבוי מערכות אזעקה אלחוטיות
  • ניתוק תנור מיקרוגל
  • כיבוי מכשירים מבוססי וויפיי ומכשירים "חכמים" (טלוויזיות, מקררים, מזגנים, שואבי אבק, דודים לחימום מים, מוני חשמל/ מים/ גז ועוד)
  • הימנעות משימוש באוזניות (במיוחד אם סובלים מטנטון)
  • הימנעות ממכשירים מבוססי בלוטות'.
  • הרחקה וכיבוי של כל ציוד אלחוטי, סלולרי, חשמלי מחדר השינה.
  • האזנה למוסיקה אפשרית מכרטיס זכרון בסלולרי (במצב טיסה וכיבוי תקשורת נתונים, ווייפי, בלוטות', NFC, סנכרון ועוד) עם אוזניות חוטיות ועדיף אוזניות אוויר.  מומלץ להימנע לחלוטין בימי הבדיקה ממגע בסמרטפון ובאוזניות בכלל בגלל תדרי ביניים ותדר נמוך. בהשוואה לסמרטפון – עדיף נגן MP3
  • יש מקרים של רגישות לחשמל – להתרחק ממיכשור חשמלי, לכבות את זרם החשמל בלילה
• קרינה סביבתית – כיסוי חלונות לכיוון אנטנות, מונים חכמים והתקני שידור ביריעות מתכתיות, בדי מיגון שחוסמים קרינה וכו'
• מערכת החשמל – להתרחק מלוחות חשמל ביתיים, ממכשירי חשמל. מומלץ לשמור על מרחק של 1-2 מ' לפחות ולנתק מעגל חשמלי של חדר השינה בזמן השינה
• מומלץ – לרכוש מד קרינה וללמוד למדוד כדי לזהות מקורות קרינה
• מעקב ותיעוד – תסמינים, התגברות והקלה – זיהוי שינויים/ גירויים שמעוררים או מפחיתים תסמינים/ מקומות/ שעות וכדומה

רשימה של מקורות קרינה אופיינים (לא היחידים):

בתדר גבוה – https://www.norad4u.co.il/emf-sources-h/rf-sources/

בתדר נמוך – https://www.norad4u.co.il/emf-sources-h/elf-sources/

על מקורות קרינה בלתי מייננת  https://www.norad4u.co.il/emf-sources-h/

עקב הקושי בקבלת אבחון והמודעות הנמוכה למצב רפואי זה, על נפגעות ונפגעי הקרינה ללמוד לאבחן את עצמם.  ניתן לשאול ולהיעזר בחברי קבוצת "רגישות לקרינה ישראל – הקבוצה הפתוחה" בפייסבוק.

לצורך האבחון יש לבדוק:

1. מהם התסמינים שמופיעים בעקבות חשיפה לקרינה
2. תוך כמה זמן מופיעים תסמינים אלה
3. באיזו דרגת חומרה התסמינים השונים
4. למשך כמה זמן מופיעים התסמינים
5. אילו סוגי קרינה גורמים לתסמינים

אבחון בסיסי

בבסיס האבחון הופעת כאבים ותסמינים בעת חשיפה לקרינה. למשל הופעה של כאבי ראש, חום בפנים, נימול ביד האוחזת במכשיר הסלולרי או האלחוטי לאחר כמה דקות של שימוש.

1. האם בעת שימוש בסלולרי ובאלחוטי מופיעים תוך זמן קצר כאבים או תסמינים אחרים (במיוחד בראש ובפנים או בחלקי גוף הצמודים לסלולרי ולציוד האלחוטי?
2. האם לאחר הפסקת השימוש במכשיר הסלולרי ובציוד אלחוטי יש פחות תסמינים ופחות כאבים?
3. האם כאשר מתגברת החשיפה לקרינה, עקב חזרה לשימוש בסלולרי ובאלחוטי, תקלה במיגון, חשיפה לא ידועה ולא צפויה לקרינה או סיבה אחרת, יש חזרה להופעת תסמינים וכאבים?

מומלץ לנהל "יומן מחלה" ולנסות להבין בפרספקטיבה של שבוע או שבועיים מה היו החשיפות ואיך הושפע מהן המצב הבריאותי, או לשים לב להרגשה בסוף כל חשיפה. למשל, הרגשה רעה במקום העבודה תבוא לידי ביטוי ביומן המחלה בפירוט התסמינים שמופיעים בזמן השהייה במקום, תדירות התסמינים ועוצמתם.

את הנתונים הנאספים יש להשוות בין מקומות שונים, תקופות שונות ושעות שונות. למשל, השוואה בין שבוע עבודה לשבוע חופש, בין ימי השבוע במשרד וימים מחוץ למשרד, עד שמזהים דפוס. לדוגמה, כאשר חשים כאב ועייפות גדולים יותר לאחר השהייה במשרד לעומת שהייה זמנים ומקומות אחרים, או כאשר חשים עייפות לאחר נסיעה ברכב חשמלי לעומת רכב רגיל.

שימוש במד קרינה

אפילו לאחר כיבוי כל הציוד האלחוטי שאתן ואתם מודעים אליו, יתכן שתמשיכו להיות חשופים לקרינה ממקורות סביבתיים כמו: אנטנות, מונים חכמים, ראוטרים, סמארטפונים סמוכים, מתקני גישה, משדרי וויפיי של "ערים חכמות" ומגברי קליטה אצל שכנים, לצד קרינה ממכשירים בביתכם המשדרים ללא ידיעתכם. לדוגמא, מדפסת אלחוטית או מחשב נייד שאינו במצב טיסה וכיבוי בלוטות'. כדי לברר מתי אתם חשופים לקרינה ובאיזו עוצמה מומלץ לרכוש מד קרינה, שיאפשר לבצע מדידות במקומות שונים בהם אתם שוהים במהלך היום.

רמות של רגישות

מקובל להבחין בין שלוש רמות של רגישות לקרינה:

רגישות לקרינה ברמה קלה

ברמה הקלה ביותר מופיעים תסמינים, בדרך כלל כאבי ראש, חום בפנים ובראש, נימול בידיים או ברגל (צמוד למכשיר הסלולרי המונח בכיס) בעת שימוש בציוד סלולרי, או אלחוטי ו/או או אחרי השימוש.

כלומר, לאחר חשיפה לקרינה ברמה הקלה יופיעו התסמינים, בדרך כלל, מספר דקות לאחר תחילת החשיפה ויחלפו מספר דקות מסיום החשיפה, עד שעה לאחר החשיפה.

רגישות לקרינה ברמה בינונית

ברמה בינונית של רגישות לקרינה קשת תסמינים רחבה יותר מופיעה בכל חשיפה לסוגי הקרינה אליהם מתגלה רגישות. בנוסף לחשיפה בשימוש אישי, יופיעו תסמינים גם בחשיפה לקרינה ממקורות סביבתיים כגון אנטנות סלולריות, קווי מתח גבוה, ציוד אלחוטי וסלולרי של שכנים (WI-FI) ועוד.

ברמה הבינונית מופיעים התסמינים, בדרך כלל, דקות בודדות מתחילת החשיפה ונעלמים מספר שעות, עד יממה, לאחר הפסקת החשיפה.

רגישות לקרינה ברמה קשה

ברמה הקשה ביותר מופיעים תסמינים בצורה קשה לאחר כל חשיפה לקרינה ונעלמים ימים, שבועות או חודשים לאחר צמצום החשיפה.

התארגנות וטיפול – צעדים ראשונים בהתמודדות על רגישות לקרינה

ניתן לשאול, להתיעץ ולקבל סיוע ותמיכה בקבוצת הרגישות לקרינה בפייסבוק

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין

פרופ' אולה יוהנסון – על רגישות לקרינה בתקופתנו

רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר' דניאל מישורי

למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?  ועוד מידע על הטעות של דר' ג'יימס רובין

סקירת מחקרים על מנגנוני רגישות לקרינה – דר' יעל שטיין ודר' איריס יודסין