המודעות לתופעת הרגישות לקרינה במערכת הרפואה בארץ ובעולם נמוכה.
עם זאת, חלק מהרופאות והרופאים מתחילים לגלות ערנות לתלונות ולתסמינים בקרב מטופליהם ומאבחנים רגישות לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מיננת. למרבה הצער, זה קורה יותר בקרב רופאות ורופאים סביבתיים בחו"ל ופחות בארץ (מספר רופאות ורופאים שפעלו למען הכרה במצבנו קיבלו איומים וחדלו מפעילות זאת, חלקם כבר אינם במערכת הרפואה וחלק אף עזבו את הארץ). מידע מכנס רפואי בנושא נזקי קרינה ורגישות לקרינה
חלק מהרופאות והרופאים נעזרים בפרוטוקולים שפותחו באירופה, בסממנים ביולוגיים שנמצאו במחקרים או בקוד ICD שניתן להשתמש בו במהלך האבחון:
קוד אבחון רפואי – ICD-10-CM W90.8XXA
אבחון רפואי מתבסס על מספר שלבים:
- אבחון עצמי
- תיעוד תלונות בתיק הרפואי.
- בדיקה ושלילה של סיבות אפשריות אחרות לתסמינים.
- בדיקת רקע רפואי (מצב בריאותי, בריאות נפשית, תיאור של מחלות רקע ומצבים כרוניים אחרים).
- תיעוד תסמינים של רגישות לקרינה בעת חשיפה לקרינה, או בעקבותיה (לא ביצוע חשיפה מכוונת לקרינה אלא תיעוד תסמינים ומצב בריאותי בעקבות שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי וחשיפה לקרינה בתקופה שלפני צמצום חשיפה).
- איתור וזיהוי סמנים ביולוגים של רגישות לקרינה (בדיקות דם ואחרות לפי פרוטוקולים מקובלים באירופה ומחקריו של פרופסור דומיניק בלפום).
- תיעוד הקלה בתסמינים בעקבות הימנעות או צמצום חשיפה.
- מרפאות פרטיות בעולם עובדות לפי פרוטוקול אוסטרי או דומים לאבחון, ליווי וטיפול ברגישים לקרינה.
פרוטוקולים לאבחון וטיפול ברגישים לקרינה
- הפרוטוקול האוסטרי 2012
- הפרוטוקול האירופי 2016
- "רופאים למען טכנולוגיה בטוחה" נותנים הנחיות לאבחון וטיפול ברגישים לקרינה
- קישורים למחקרים שמצאו:
- סמנים ביולוגים (ביומרקרים אוביקטיביים המאפשרים אבחון במעבדה ללא הסתמכות על דיווח עצמי):
- פרופ' בלפום,
- דה-לוקה Metabolic and Genetic Screening ,
- הדמיות מוחיות fMRI – הוזר והוזר (2017) חשפו שונות מוחית חד-משמעית בחשיפה לקרינה בהשוואה של רגישי יתר לקרינה EHS ל"נורמלים"
- סמנים ביולוגים (ביומרקרים אוביקטיביים המאפשרים אבחון במעבדה ללא הסתמכות על דיווח עצמי):
רגישות לקרינה – היכן יש הכרה בתסמונת?
.
טבלה של חלק מהסמנים הביולוגיים שנמצאו אצל סובלים מרגישות לקרינה
.
הכרה ברגישות לקרינה בעולם – אתר "ללא קרינה בשבילך"
.
הרחבות על רגישות לקרינה
פרופ’ בלפום דורש להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית פתולוגית (שמאובחנת בבדיקות) – מרץ 2020
יולי 2021 – עשרות חוקרים ומדעניות דורשים הכרה ברגישות לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית
מחקרים המוכיחים רגישות לקרינה וביניהם כאלה שזיהו ביומרקרים (סמנים ביולוגיים) שמבחינים בין רגישי קרינה לבריאים ויכולים לשמש לאבחון רגישות לקרינה – https://ehs.org.il/studies/
רופאות ורופאים מלמדים על רגישות לקרינה
כמה רגישים לקרינה יש – פוסט בעקבות הרצאתה של דר' יעל שטיין בפורום המומחים באוניברסיטת תל-אביב, פברואר 2020
פרופ' אולה יוהנסון – על רגישות לקרינה בתקופתנו ועוד מדבריו בקישור זה
סקירת מחקרים על מנגנונים פיזיולוגיים ברגישות לקרינה – דר' שטיין ודר' יודסין
מנגנון התפתחות רגישות יתר לקרינה – מהכנס הרפואי בינואר 2021
רשמים מהיום הראשון בכנס הרפואי – ינואר 2021
רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר' דניאל מישורי
שונות מוחית של רגישים לקרינה – מחקרם של הוזר והוזר 2017
סמנים ביולוגים אוביקטיביים לאבחון רגישות לקרינה (ללא דיווח עצמי) – פרופ' בלפום 2015
למה במבדקים "ידועים" לא נמצאה רגישות לקרינה?
כמה רופאות ורופאים מכירים רגישים לקרינה ו.. שותקים?
רופאה מתנכרת – האין זו רשלנות רפואית?
הנחיות לטיפול רפואי/ ניתוחים ברגישים לקרינה בבתי חולים ובמרפאות
בדיקות וטיפולים בבתי חולים ומרפאות – איך לבצע כשיש רגישות יתר לקרינה
.