אבחון רפואי

המודעות לתופעת הרגישות לקרינה במערכת הרפואה בארץ ובעולם נמוכה.

עם זאת, חלק מהרופאות והרופאים מתחילים לגלות ערנות לתלונות ולתסמינים בקרב מטופליהם ומאבחנים רגישות לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מיננת.

חלקם נעזרים בפרוטוקולים שפותחו באירופה, בסממנים ביולוגיים שנמצאו במחקרים או בקוד ICD שניתן להשתמש בו במהלך האבחון: קןד אבחון רפואי –  ICD-10-CM   W90.8XXA

 

אבחון רפואי מתבסס על מספר שלבים:

  • אבחון עצמי 
  • תיעוד תלונות בתיק הרפואי.
  • בדיקה ושלילה של סיבות אפשריות אחרות לתסמינים.
  • בדיקת רקע רפואי (מצב בריאותי, בריאות נפשית, תיאור של מחלות רקע ומצבים כרוניים אחרים).
  • תיעוד תסמינים של רגישות לקרינה בעת חשיפה לקרינה, או בעקבותיה (לא ביצוע חשיפה מכוונת לקרינה אלא תיעוד תסמינים ומצב בריאותי בעקבות שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי וחשיפה לקרינה בתקופה שלפני צמצום חשיפה).
  • איתור וזיהוי סמנים ביולוגים של רגישות לקרינה (בדיקות דם ואחרות לפי פרוטוקולים מקובלים באירופה ומחקריו של פרופסור דומיניק בלפום).
  • תיעוד הקלה בתסמינים בעקבות הימנעות או צמצום חשיפה.
  • מרפאות פרטיות בעולם עובדות לפי פרוטוקול אוסטרי או דומים לאבחון, ליווי וטיפול ברגישים לקרינה.

פרוטוקולים לאבחון וטיפול ברגישים לקרינה

טבלה של חלק מהסמנים הביולוגיים שנמצאו אצל סובלים מרגישות לקרינה

שכיחות רגישות לקרינה

כמה רגישים לקרינה יש – פוסט בעקבות הרצאתה של דר' יעל שטיין בפורום המומחים באוניברסיטת תל-אביב, פברואר 2020