תוכנית 4 השלבים ללא קרינה
תוכנית 4 השלבים, מציעה סדר נכון להתמודדות יעילה עם הצד הטכני ברגישות לקרינה.
שמירה על סדר השלבים מונעת סבל מיותר ובזבוז כספים על אמצעים לא מתאימים ומאפשרת חזרה מהירה יותר לתפקוד.
1. ידע
לימוד ורכישת ידע על קרינה אלקטרומגנטית, סוגיה ומקורותיה השונים (קרינת רדיו, תדר נמוך, זיהום חשמלי ..) – מידע באתר "ללא קרינה בשבילך"
רוב החשיפה, אצל רוב האנשים (ורוב ההשפעה על רגישי קרינה) היא קרינת רדיו (טלפון סלולרי, וויפי, בלוטות', טלפון אלחוטי, מכשירים אישיים וביתיים "חכמים" כמו שעון חכם או טלוויזיה, תנור ושואב אבק חכמים .. וגם .. מונים חכמים, אנטנות, מ"כמים, מיקרוגל ועוד)
על קרינה מטלפונים סלולריים ואביזרים
2. מדידה
ללמוד לבצע מדידה עצמאית של רמות קרינה וסוגי הקרינה השונים, כדי לזהות ולטפל בבעיות בסביבת המגורים והעבודה. רכישת מד קרינה ולימוד מדידה נכונה הם צעד חיוני בהתמודדות.
חשוב להתחיל בשליטה במדידת קרינת רדיו RF במכשיר מדידה ביתי מהיר ואמין (כמו קורנט), ואחרי כן ללמוד למדוד קרינה מרשת החשמל (שדה מגנטי, שדה חשמלי), זיהום חשמלי כדי לנטר את הסביבה ולהבין מה מקור הסבל ולצמצם חשיפה
קרינת רדיו/ סלולרי/ אלחוטי
מקורות קרינה בתדר גבוה (קרינת רדיו)
3. צמצום חשיפה
צמצום שימוש בציוד פולט קרינה והפחתת חשיפה לקרינה – אלה הכרחיים לצמצום בעיות בריאותיות הקשורות לקרינה ותסמינים של רגישות לקרינה.
4. מיגון
לאחר זיהוי מקורות קרינה, שלא ניתן לצמצם בצורה אחרת, ניתן לנסות לבצע מיגון באמצעים טכניים כדי לצמצם נזקי קרינה לגוף. לדוגמא, צבע או טפטים חוסמי קרינה, בגדים מבדי מיגון המפחיתים קרינה, וילונות, רשתות, מדבקות לחלונות ועוד.
(הסבר על בדים חוסמי קרינת רדיו המיועדים רק למי שלא משתמשים בציוד סלולרי ואלחוטי – סרטון של עמיר בורנשטין)
(תוכנית 4 השלבים פותחה על ידי עמיר בורנשטיין – מומלץ ללמוד היטב את אתר המידע שלו "ללא קרינה בשבילך")
.
מדריך מעשי – שלבי צמצום חשיפה לקרינה והתמודדות עם רגישות לקרינה
אם קשה לקרוא ממסך (או עם מחשב ללא חיבור קווי) – מידע ראשוני על רגישות לקרינה והתמודדות – קבצי PDF להדפסה באתר "ללא קרינה בשבילך"
אתר בדף PDF אחד (בסיסי ראשוני) להדפסה, עם קישורים – אתר "ללא קרינה בשבילך"
אתר בדף PDF אחד לרגישי קרינה – אתר "ללא קרינה בשבילך"
הנחיות באנגלית – first steps in handling EHS
.
מדריך לצמצום ראשוני של חשיפה לקרינה – אתר "ללא קרינה בשבילך"
בניית עמדת עבודה לנפגעות ונפגעי קרינה
מדריך "חוזרים לקווי" – אתר 'ללא קרינה בשבילך'
שלבי התמודדות ראשונים – מדריך מעשי באתר "ללא קרינה בשבילך"
.
בדיקות וטיפולים לרגישי קרינה – התנהלות בבתי חולים ומרפאות
חיפוש מגורים לנפגעות ונפגעי קרינה – מדריך
גורם סיכון להתפתחות רגישות לקרינה – עובש (גלוי או סמוי)
ניקוי הגוף מזיהום עובש – חיוני בהתמודדות עם רגישות לקרינה
.
התמודדות רגשית ושיקום פיזי
קבוצת רגישות לקרינה בפייסבוק
מומלץ להצטרף לקהילת הרגישים והרגישות לקרינה ככתובת לשאלות, לתמיכה ולהכרת דרכי התמודדות נוספות: רגישות לקרינה – קבוצה פתוחה
חיזוק הגוף והנפש
לאחר צמצום שימוש וחשיפה, שיביאו שיפור ראשוני, מומלץ לחזק את הגוף וללמוד להתמודד ביעילות.
דרכי ההבראה אישיות – שונות מאדם לאדם, בהתאם לגנטיקה ולאורח חיים.
דרכים אלו נעות בין הקפדה על מזון טבעי אורגני ואיכותי, דרך טיפולים אלטרנטיביים, פעילות גופנית מסוגים שונים ועד שינוי אורח חיים, שינויים באופן העבודה, בקריירה ובמקום מגורים.
- גישה רפואית מומלצת:
– רפואה פונקציונלית מותאמת אישית לפי בדיקות מתקדמות (יש מעט רופאים בארץ שהוכשרו ופועלים בגישה זו. הסבר של דר' מיכל חמו לוטם)
– רפואה סביבתית (לצערנו, לא קיים בארץ. ניתן להתיעץ בזום עם מומחים מחו"ל)
- הקפדה על תזונה איכותית טבעית וטרייה: הפחתת סוכר/ גלוטן/ מזון מעובד/ אלכוהול. רצוי להתבסס על תזונה ממקור צמחי אורגני (נקי מריסוסים והדברה). לשאוף לאכול כמו שאכלו לפני המהפכה החקלאית (וודאי שלפני תחילת התיעוש) – טבעי, טרי, מקומי ומגוון וכמה שיותר קרוב למקור (עדיף לגדל לבד) וללעוס היטב. בנוסף, מומלץ להקפיד על תזונה בסיסית ולצמצם תזונה חומצית וגם להקפיד לצרוך שומנים בריאים לתפקוד המוח. (ספר שיכול לסייע בהבנת תזונה הוא "המדריך לטבעונות בריאה" של הוצאת פוקוס, שמתאים גם ללא טבעונים ומסייע להבנת בסיס התזונה. בנוסף, ניתן ללמוד על תזונה מדר' גיל יוסף שחר מהמרכז לרפואת הרמב"ם). וגם כדאי לצפות בסדרה מומלצת בנטפליקס.
- צום לסירוגין (לא צומות ארוכים, אלא 18-6 וכדומה. להקפיד על שתייה מרובה) – נדרש פיקוח מקצועי
- העשרה תזונתית (אין זו המלצה ואסור ליטול תוספי תזונה ללא בדיקות והתאמה אישית, פיקוח ומעקב מקצועי):
- כמות גבוהה של נוגדי חימצון (ויטמין C חשוב מאד, אסטקסנטין, ציפורן ועוד) ומינרלים (בעיקר מגנזיום ציטראט/ ביסגליצינאט, תוסף סידן, תוסף יוד, וגם TRACE MINERALS) – חלק מהנפגעים והנפגעות עושים עירויי ויטמינים ומינרלים/ נוגדי חימצון
- ויטמינים איכותיים (D + K חיוניים לספיגת סידן) – ביו אקטיביים
- בחלק מהמקרים מסייעות חומצות אמיניות: גאבא, אצטיל ל-קרניטין
- נמצאו עדויות לתועלת מחומצות שומן מסוג אומגה 3 + מלטונין (הורמון השינה ונוגד חימצון) – חלק מהנפגעים מדווחים על שיפור בעזרת נטילת תוספים
- כאשר הדלקתיות גבוהה – נוגדי דלקת טבעיים שיסייעו הם כורכום (עם פפרין/ פלפל שחור) בכמות גדולה, או תוספי כורכומין, שום טרי אורגני (אחרי כתישה/ חיתוך להותיר כמה דקות באוויר כדי למקסם הפרשת אליצין) – בכמות גבוהה, או תוספי שום. בנוסף, ניתן גם לנסות תוסף ברומליין (על קיבה ריקה).
- במקרי מעי רגיז ובעיות עיכול/ ספיגה – פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה, מיצים ירוקים (אורגני טרי וללא פירות מתוקים או סיבים), אנזימי עיכול וכדומה עשויים לסייע
- חשוב – נדרשת התאמה אישית לפי בדיקות! אין ליטול תוספי תזונה ללא בדיקות, פיקוח ומעקב מקצועי!
- פעילות גופנית – אירובית ואנאירובית, שמירה על מסת שריר. מומלץ לעקוב אחר גישתו של דר' מיכאל הרלינג
- ניהול סטרס, הפחתת לחצים והירגעות, דימיון מודרך
- תרגילי נשימה
- אקופרסורה – נוקות לחיצה להקלה על תסמינים ושיפור הבריאות
- תרגילים לחיבור שני צידי המוח (טוב לערפל מוחי, סחרחורות) – מומלץ להוסיף קפיצות במקום, וגם טפיחות על הראש (קרקפת ופנים) להזרמת דם, EFT
- גראונדינג (קרקוע/ הארקה/ להיות ברגלים יחפות על האדמה), שהייה בטבע, חשיפה לשמש, טבילה במים (רצוי מקור טבעי ללא כלור)
- הימנעות מאור כחול/ לבן
- טיפולים אלטרנטיביים שנמצאו כמסייעים: צ'י קונג רפואי, דיקור, EFT, פראניק הילינג, קרניו-סקרל לעצב הואגוס ועוד. (חלק הרגישו טוב אחרי הזרקות ארניקה לגב, אולם ההטבה נעלמה לאחר תקופה כלשהי והיה צורך לחזור על הטיפולים)
- הוצאת סתימות אמלגם (כספית) מהשיניים אצל רופא מוסמך לכך. ולאחר מכן, תהליך כילציה (ספיחת מתכות כבדות מרקמות הגוף). מותר לעשות קילציה רק לאחר הוצאת סתימות אמלגם מהשיניים והוצאת שתלי סיליקון ורק בפיקוח מקצועי (חשוב – כל תותב מתכתי ושתלים דורשים התיחסות מקצועית) – מידע ראשוני על פרוטוקולי קילציה, ניתן לשאול, ללמוד ולהיעזר בקבוצה בנושא
- יש שמסתייעים בניקוי רעלים / דיטוקס (רק בפיקוח מקצועי, לא מומלץ צום), סאונה (יבשה), הזעה
- יש שניסו טיפולים היפבאריים (תא לחץ) וגם תאי ציפה – הדיווחים מעורבים
- חלק מתמידים בחשיפה לקור, שמפעילה את המערכת החיסונית – אמבטיות קרח לפי שיטת ווים הוף (יש לקבל הדרכה – היו מקרים של היפותרמיה וזה לא מתאים לכולם). לחילופין, מקלחות קרות אפשריות גם (בהדרגה – קיימות המלצות באתר של דר' גיל יוסף שחר)
- יש שנעזרו בהומיאופתיה, מלחי שוסלר, ארומתרפיה וכדומה
- יש שנעזרו בטיפולים אנרגטיים וביו-אנרגטיים, ביואורגונומי וכדומה
- תרגילי קול, תרגילי עיניים
- תרגול וחיזוק טונוס עצב הואגוס
וגם ..
ניקוי הגוף מזיהום עובש
דר' ניל ניית'ן – מתווה לשיקום רגישות לקרינה
חשוב מאד:
- פעילות גופנית, הירגעות, תרגילי נשימה, מחזורי שינה תקינים, חיווט מוחי וחשיבה חיובית, גראונדינג ושהייה בטבע (או ליד צמחים), חשיפה לשמש (עיניים בבוקר ולקראת שקיעה לייצור מלטונין, עור לזמן קצר בצהרים לייצור ויטמין D), תזונה בריאה מבוססת צומח + העשרה תזונתית מותאמת אישית
- ריקוד, שירה, תפילה ואמונה (למי שיש בלב, אפשר גם לטפח אמונה בעצמנו ובכוחותינו להשתקם או בכוח ריפוי הגוף והטבע), הכרת תודה וטיפוח תקווה, שמחה, לימוד והתמקדות בעשייה ובחיובי. לא להתעסק כל הזמן בקרינה ובמדידות קרינה, להיפך. ליצור ולעסוק בפעילויות מהנות, לחוות דברים בריאים, מעוררי השראה ומרוממי נפש. לבחון כל הישג בכאן ועכשיו ולחגוג כל הישג.
- לא להתעסק בתסמינים וחולי, לא לחשוב על קרינה – לבנות מטרות ויעדים ולפעול להשיגם צעד צעד לקראת התמודדות ותפקוד טובים יותר. לחגוג כל הישג והתקדמות (גם קטנים).
- ללמוד לא להתיאש אחרי נפילות (לאחר חשיפות לקרינה) והתגברות תסמינים. לפעול כדי להתאושש ולפתח פרספקטיבה (אחרי נפילה יש התאוששות) ופרופורציה. לזכור שהחיים הם שינוי מתמיד, הכל עולה ויורד, יש ימים טובים יותר ופחות. לקחת אחריות אישית על התמודדות ושיפור תמידיים
- להתחבר עם מי שמאמינות ומסייעים, שתומכות וומקשיבים – כל מה שיעזור להתקדמות. להימנע ממקומות ואנשים שעושים רע, לא מאמינים ומעכבים התקדמות ושיפור
- ללמוד להסביר את המצב ולתת מחקרים רלבנטיים כדי לסייע לסביבה להאמין ולתמוך, ללמוד לבקש בצורה ברורה מה שבאמת יעזור
לאחר צמצום החשיפה לקרינה, חשוב ללמוד כיצד לנהל את התסמונת (ולא להיות מנוהלים על ידה) – מומלץ לפתח הרגלי חיים ותחזוקה קבועה של בריאות, תפקוד בריא וחיובי ושמחה.
ניהול הבריאות כולל פיתוח פרספקטיבה (לזכור כי ההחמרה בעקבות כל חשיפה חולפת לאחר ימי התאוששות), הבניית פעולות התאוששות לאחר כל חשיפה, התגברות על חרדות ושיפור התמודדות.
כחלק מזה, נפגעי קרינה שונים נעזרו ב:
- חיווט מוחי מחדש – אימון המערכת הלימבית: (גל וייס המציאה לעצמה שיטה והתגברה על הכאבים הקשים), DNRS, גופטה (היו מקרים שהצליחו להשתפר בעזרת אייפאק ומעטים שהשתפרו לפי שיטתו של ג'ו דיספנזה) – בשיטות אלו הושג שיפור רק לאחר צמצום חשיפה לקרינה (כדרך ללמוד לנהל את התסמונת והבריאות)
- תרגול עצב הוואגוס (הרגעת מערכת ווגאלית היוצאת מאיזון ויוצרת רגישות וסטרס עקב גרייה ותגובתיות יתר לאיומים סביבתיים.
- מדיטציה, הירגעות וחשיבה חיובית, פיתוח פרספקטיבה ומציאת מטרה ומשמעות (לאחר צמצום חשיפה לקרינה)
- תפילה ואמונה, התחברות רוחנית, תרגול הכרת תודה, טיפוח שמחה, חיבור לשדות צ'י ומרחבי אנרגיה
- ריקוד, יצירה, שירה ועבודה קולית/ תרגילי עיניים (יש פרוטוקולים מענינים מאד)
.
אזהרה
פירוט זה של כיווני טיפול אפשריים (שעזרו לרבים) אינו המלצה ולא מחליף התייעצות ובירור רפואי/ ליווי מקצועי.
לעתים, קיים גורם רפואי פתולוגי, או מחלת רקע, שגורמים לתסמינים ו/או תורמים להתפתחות רגישות לקרינה. מומלץ לפנות לבירור ולליווי מקיפים.
אף שיטה אינה מתאימה לכל הנפגעות והנפגעים מקרינה.
התסמונת ואיפיון התסמינים שונה (בגלל גנטיקה וסוג החשיפות) וכך גם המסע ההחלמה ודרכי הריפוי. זהו מסע אישי שאינו פשוט, אך אפשרי.
יש למצוא את הדרך האישית, אולם אימוץ אורח חיים בריא מועיל מאד.
וחשוב לזכור כי אפשר לשפר את מצב הרגישות והבריאות, גם במקרים הקשים. זאת, למרות שנראה כי אי אפשר לחזור להיות ללא השפעה מקרינה וללא צמצום חשיפה לקרינה.
נצטט את דר’ אריקה מאלרי בליית’ שמדגישה כי במקרים הקשים של שילוב MCS (רגישות לכימיקלים מרובים) ו- EHS (רגישות יתר לקרינה) ברמה קיצונית, הכרוכה בתסמינים רבים וכשל מערכות – יש צורך בפעולה עדינה מאד, עבודה איטית, רב-מימדית ורב-שלבית כדי להתיר את ה"תסבוכת".
גם דר' ניל ניית'ן מציע מתווה למקרים סבוכים ושיקום רגישות לקרינה ושאר רגישויות סביבתיות
(מניסיוני, אציין כי ניתן לשפר מאד בריאות לקויה מאד ועשיתי זאת לבד, בסבלנות ונחישות. נתתי לגוף תנאים לרפא את עצמו מקריסת מערכות כמעט מוחלטת בתסמונת משולבת – גל וייס).
.
יש הנשכרים ממדידת שיפור בכל צעד וספירת ימים בחודש בהם מרגישים טוב ולשאוף להרגיש טוב יותר ימים, או להגדיל יכולת לעבוד מול מחשב מדקות לשעות (אחרי סידור עמדה עבודה חוטית ומתאימה).
לעומתם, יש שמעדיפות לצלול לתהליך השינוי ולאחר תקופה להתבונן לאחור ולבחון את התהליך. השיפור תמיד ניכר, עם מחויבות לדרכי שיקום. חשוב ללמוד להתלהב ולהתאהב בדרך החדשה, בגילוי.
לוקח זמן להגיע לזה אך עם הסתגלות למצב החדש (לאחר "שוק" הגילוי והאבחון) זה קורה וזה אפשרי.
.
להנחיה ניתן לפנות למי שהצליחו ועוסקים בזה לפרנסתם, כמו עמיר בורנשטיין או מיה אלחלל.
אין כוח אדם שמסוגל לתת מענה. גל וייס שעשתה זאת בהתנדבות משך שנים, נשחקה ומתמקדת כעת בחלקים תיאורטיים של ניתוח המצב, בכתיבה ובניהול אתר מידע זה וקבוצות בפייסבוק.
התמודדות עם רגישות לקרינה היא תהליך למידה, ניסוי וטעייה אישי, ארוך ומורכב. אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך. ניתן לפנות למי שכבר מתמודדות ומתמודדים ולמי שהצליחו ולהיעזר.
וצריך המון סבלנות ופתיחות לשינוי, נכונות להרפתקה תוך פיתוח אחריות אישית לבריאות ומחויבוות לתהליך.
מומלץ להצטרף לקבוצת רגישות לקרינה ישראל בפייסבוק
בקבוצה הפתוחה ניתן לשאול שאלות. בקבוצה מוצע גם מידע וקישורים לקהל הרחב. קיימת גם קבוצה סגורה המיועדת לנפגעות ונפגעי קרינה בלבד. ויש את הקבוצה של עמיר בורנשטיין "ללא קרינה בשבילך"
קישורים מועילים
רופאות ורופאים מלמדים על רגישות לקרינה EHS
תרגילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה
מספר דוגמאות להתמודדות מוצלחת עם רגישות לקרינה
בניית עמדת עבודה לנפגעי קרינה – מדריך
לשאלה איך חיים כיום ללא סלולרי ..
- בבית הכל חוטי (טלפונים בכל פינה, רשת מחשבים שמאפשרת עבודה בכל חדר או לפי הצורך ומצב הרוח).
- אם הכרחי סלולרי – עקוב אחרי מהסלולרי לבית (כשהסלולרי במצב טיסה).
- מתקינים על הסלולרי גרסת בטא של וואטסאפ ועובדים על הוואטסאפ ווב.
- מגדירים בסלולרי דור שלוש (כל עוד אפשרי) ומכבים תקשורת נתונים, וייפיי ובלוטות' (לוודא עם מד קרינה שהפסיק לשדר).
- ניווט בדרכים – מכשיר ניווט או אפליקציה יעודית שלא מצריכה נתונים לנייד.
- ליידע את הסביבה שלא יצפו לתגובות מיידיות ושלא ישלחו סמס אלא מיילים.
- להילחם על הנגשה דיגיטלית בכל המוסדות ולדרוש תנאים מיוחדים.
חיבור אייפון למקלדת, עכבר ואינטרנט עם חוטים וללא קרינה – הסבר של לביא
עוד תרגילים לשחרור לחצים מהגוף
הנחיות לטיפול רפואי/ ניתוחים לנפגעות ולרגישי קרינה בבתי חולים ובמרפאות
בדיקות וטיפולים בבתי חולים ומרפאות – איך לבצע כשיש רגישות יתר לקרינה
.
תהליך השיקום וההחלמה מרגישות לקרינה – ריכוז עקרונות ריפוי
השאלה אם אפשר להבריא מרגישות לקרינה (בדרגה בינונית/ חמורה) חוזרת ועולה. הדעות חלוקות והסיבה היא הגדרת "הבראה".
אז בואו נתאם ציפיות ..
אם מגדירים הבראה כ"לא מרגישים כלום וחוזרים להשתמש בציוד אלחוטי כמו לפני התפתחות הרגישות" אז לא. לא נתקלנו עד כה באף מקרה כזה של הבראה מוחלטת, כאילו דבר לא היה.
"הבראה" דורשת תחזוקה מתמדת של הגופנפש. מחויבות לאורח חיים חדש. ניתן להשיג תפקוד מצוין ובריאות טובה (לעתים אף יותר מלפני התפרצות הרגישות לקרינה), אך זה דורש נחישות והתמדה. מצב זה כולל שיפור במצב הרגישות, ירידה בכמות וחומרת התסמינים ועיכוב הופעתם, קיצור זמני ההתאוששות לאחר חשיפה לקרינה, אפשרות לשהות באיזורים מוקרנים וליד משתמשי סלולרי לפרקי זמן מסוימים, אך יש צורך לחזור לבית נקי מקרינה ולאפשר לגוף להתאושש.
לא כולם יצליחו להשיג זאת, יש גורמים שונים המשפיעים (כמו מחלות רקע, גיל או דרגת פגיעה ומשך הפגיעה, שילוב עם תסמונות נוספות ועוד) אולם גם מקרים קשים ביותר הצלךיחו לשפר תפםקוד בצורה מעוררת התפעלות. הסוד הוא התמדה ומחויבות לדרך.
חשוב לזכור – למידה ומשמעת (דורש גם ידע ולכן אתר זה מנגיש מידע), נחישות והתמדה באימוץ אורח החיים החדש יאפשרו שיפור ניכר בתפקוד.
בהצלחה
.