התארגנות וטיפול

תוכנית 4 השלבים ללא קרינה

תוכנית 4 השלבים, מציעה סדר נכון להתמודדות יעילה עם הצד הטכני ברגישות לקרינה.

שמירה על סדר השלבים מונעת סבל מיותר ובזבוז כספים על אמצעים לא מתאימים ומאפשרת חזרה מהירה יותר לתפקוד.

1. ידע

לימוד ורכישת ידע על קרינה אלקטרומגנטית, סוגיה ומקורותיה השונים (קרינת רדיו, תדר נמוך, זיהום חשמלי..).

2. מדידה

ללמוד לבצע מדידה עצמאית של רמות קרינה וסוגי הקרינה השונים, כדי לזהות ולטפל בבעיות בסביבת המגורים והעבודה. רכישת מד קרינה ולימוד מדידה נכונה הם צעד חיוני בהתמודדות.

3. צמצום חשיפה

צמצום שימוש בציוד פולט קרינה והפחתת חשיפה לקרינה – אלה הכרחיים לצמצום בעיות בריאותיות הקשורות לקרינה ותסמינים של רגישות לקרינה.

4. מיגון

לאחר זיהוי מקורות קרינה, שלא ניתן לצמצם בצורה אחרת, ביצוע מיגון באמצעים טכניים כדי לצמצם נזקי קרינה לגוף. לדוגמא, צבע או טפטים חוסמי קרינה, בגדים מבדי מיגון המפחיתים קרינה, וילונות, רשתות, מדבקות לחלונות ועוד.

(תוכנית 4 השלבים פותחה על ידי עמיר בורנשטיין – מומלץ ללמוד היטב את אתר המידע שלו “ללא קרינה בשבילך“)

 


מדריך לצמצום ראשוני של חשיפה לקרינה

בניית עמדת עבודה לנפגעות ונפגעי קרינה

מדריך חוזרים לקווי


 

התמודדות רגשית ושיקום פיזי

 

קבוצת רגישות לקרינה בפייסבוק

מומלץ להצטרף לקהילת הרגישים והרגישות לקרינה ככתובת לשאלות, לתמיכה ולהכרת דרכי התמודדות נוספות: רגישות לקרינה – קבוצה פתוחה

חיזוק הגוף והנפש

לאחר צמצום שימוש וחשיפה, שיביאו שיפור ראשוני, מומלץ לחזק את הגוף וללמוד להתמודד ביעילות. דרכי ההבראה אישיות – שונות מאדם לאדם, בהתאם לגנטיקה ולאורח חיים.

דרכים אלו נעות בין הקפדה על מזון טבעי אורגני ואיכותי, דרך טיפולים אלטרנטיביים, פעילות גופנית מסוגים שונים ועד שינוי אורח חיים, שינויים באופן העבודה, בקריירה ובמקום מגורים.

  • גישה רפואית מומלצת:

רפואה פונקציונלית מותאמת אישית לפי בדיקות מתקדמות (יש מעט רופאים בארץ שהוכשרו ופועלים בגישה זו. הסבר של דר’ מיכל חמו לוטם)

רפואה סביבתית (לצערנו, לא קיים בארץ. ניתן להתיעץ בזום עם מומחים מחו”ל)

  • הקפדה על תזונה איכותית טבעית וטרייה: הפחתת סוכר, גלוטן, מזון מעובד, אלכוהול. רצוי להתבסס על תזונה ממקור צמחי אורגני (נקי מריסוסים והדברה).  לשאוף לאכול כמו שאכלו לפני המהפכה החקלאית (וודאי שלפני תחילת התיעוש) – טבעי, טרי, מקומי ומגוון וכמה שיותר קרוב למקור (עדיף לגדל לבד) וללעוס היטב.  בנוסף, מומלץ להקפיד על תזונה בסיסית ולצמצם תזונה חומצית  וגם להקפיד לצרוך שומנים בריאים לתפקוד המוח.
  • העשרה תזונתית (אין זו המלצה ואסור ליטול תוספי תזונה ללא בדיקות והתאמה אישית, פיקוח ומעקב מקצועי):
    • כמות גבוהה של נוגדי חימצון (ויטמין C, אסטקסנטין, ציפורן ועוד) ומינרלים (בעיקר מגנזיום ציטראט/ ביסגליצינאט, סידן, יוד, TRACE MINERALS) – חלק מהנפגעים והנפגעות עשו עירויי ויטמינים ומינרלים/ נוגדי חימצון
    • ויטמינים איכותיים (D + K חיוניים לספיגת סידן) – ביו אקטיביים
    • בחלק מהמקרים מסייעות חומצות אמיניות גאבא ואצטיל ל-קרניטין
    • נמצאו עדויות לתועלת מחומצות שומן מסוג אומגה 3 + מלטונין (הורמון השינה) – חלק מהנפגעים מדווחים על שיפור בעזרת נטילת תוספים
    • במקרי מעי רגיז ובעיות עיכול/ ספיגה – פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה, מיצים ירוקים (אורגני טרי וללא פירות מתוקים או סיבים), אנזימי עיכול וכדומה עשויים לסייע
    • חשוב – נדרשת התאמה אישית לפי בדיקות! אין ליטול תוספי תזונה ללא בדיקות, פיקוח ומעקב מקצועי!
  • פעילות גופנית – אירובית ואנאירובית, שמירה על מסת שריר
  • הפחתת סטרס והירגעות, דימיון מודרך
  • תרגילי נשימה
  • תרגילים לחיבור שני צידי המוח (טוב לערפל מוחי, סחרחורות) – מומלץ להוסיף קפיצות במקום, וגם טפיחות על הראש (קרקפת ופנים) להזרמת דם, EFT
  • גראונדינג (קרקוע/ הארקה/ להיות ברגלים יחפות על האדמה), שהייה בטבע, חשיפה לשמש, טבילה במים (רצוי מקור טבעי ללא כלור)
  • הימנעות מאור כחול/ לבן
  • טיפולים אלטרנטיביים שנמצאו כמסייעים: צ’י קונג רפואי, דיקור, EFT, פראניק הילינג, קרניו-סקרל לעצב הואגוס ועוד.  (חלק הרגישו טוב אחרי הזרקות ארניקה לגב, אולם ההטבה נעלמה לאחר תקופה כלשהי והיה צורך לחזור על הטיפולים)
  • יש שנעזרים בכילציה (ספיחת מתכות כבדות מרקמות הגוף) – רק לאחר הוצאת סתימות אמלגם מהשיניים והוצאת שתלי סיליקון ורק בפיקוח מקצועי  (חשוב – כל תותב מתכתי ושתלים דורשים התיחסות מקצועית) – מידע ראשוני על פרוטוקולים, ניתן לשאול, ללמוד ולהיעזר בקבוצה בנושא
  • יש שמסתייעים בניקוי רעלים / דיטוקס (רק בפיקוח מקצועי, לא מומלץ צום), סאונה (יבשה), הזעה
  • יש שניסו טיפולים היפבאריים (תא לחץ) וגם תאי ציפה – הדיווחים מעורבים
  • חלק מתמידים בחשיפה לקור, שמפעילה את המערכת החיסונית – אמבטיות קרח לפי שיטת ווים הוף  (יש לקבל הדרכה – היו מקרים של היפותרמיה וזה לא מתאים לכולם).  לחילופין, מקלחות קרות אפשריות גם (בהדרגה – קיימות המלצות באתר של דר’ גיל יוסף שחר)
  • יש שנעזרו בהומיאופתיה, מלחי שוסלר, ארומתרפיה וכדומה
  • יש שנעזרו בטיפולים אנרגטיים וביו-אנרגטיים

לאחר צמצום החשיפה לקרינה, חשוב ללמוד כיצד לנהל את התסמונת (ולא להיות מנוהלים על ידה) – מומלץ לפתח הרגלי חיים ותחזוקה קבועה של בריאות.

ניהול הבריאות כולל פיתוח פרספקטיבה (לזכור כי ההחמרה בעקבות כל חשיפה חולפת לאחר ימי התאוששות), הבניית פעולות התאוששות לאחר כל חשיפה, התגברות על חרדות ושיפור התמודדות.

 

כחלק מזה, נפגעי קרינה שונים נעזרו ב:

  • חיווט מוחי מחדש: (גל וייס המציאה לעצמה שיטה והתגברה על הכאבים הקשים), DNRS, גופטה (היו מקרים שהצליחו להשתפר בעזרת אייפאק ומעטים שהשתפרו לפי שיטתו של ג’ו דיספנזה) – בשיטות אלו הושג שיפור רק לאחר צמצום חשיפה לקרינה (כדרך ללמוד לנהל את התסמונת והבריאות)
  • מדיטציה, הירגעות וחשיבה חיובית ומציאת משמעות (לאחר צמצום חשיפה לקרינה)
  • תפילה ואמונה, התחברות רוחנית, תרגול הכרת תודה, טיפוח שמחה, חיבור לשדות צ’י ומרחבי אנרגיה
  • ריקוד, שירה ועבודה קולית (יש פרוטוקולים מענינים מאד)

המלצות אלו לגבי כיווני טיפול אפשריים אינן מחליפות התייעצות ובירור רפואי. לעתים, קיים גורם רפואי פתולוגי, או מחלת רקע, שגורמים לתסמינים ו/או תורמים להתפתחות רגישות לקרינה. מומלץ לפנות לבירור ולליווי מקיפים.


 

אף שיטה אינה מתאימה לכל הנפגעות והנפגעים מקרינה. התסמונת ואיפיון התסמינים שונה (בגלל גנטיקה וסוג החשיפות) וכך גם המסע ההחלמה ודרכי הריפוי. זהו מסע אישי שאינו פשוט, אך אפשרי.

יש למצוא את הדרך האישית, אולם אימוץ אורח חיים בריא מועיל מאד.

וחשוב לזכור כי אפשר לשפר את מצב הרגישות והבריאות, גם במקרים הקשים. זאת, למרות שנראה כי אי אפשר לחזור להיות ללא השפעה מקרינה וללא צמצום חשיפה לקרינה.

נצטט את דר’ אריקה מאלרי בליית’ שמדגישה כי במקרים הקשים של שילוב MCS (רגישות לכימיקלים מרובים) ו- EHS (רגישות יתר לקרינה) ברמה קיצונית, הכרוכה בתסמינים רבים וכשל מערכות – יש צורך בפעולה עדינה מאד, עבודה איטית, רב-מימדית ורב-שלבית כדי להתיר את ה”תסבוכת”.

(מניסיוני, אציין כי ניתן לשפר מאד בריאות לקויה מאד ועשיתי זאת לבד, בסבלנות ונחישות. נתתי לגוף תנאים לרפא את עצמו מקריסת מערכות כמעט מוחלטת בתסמונת משולבת  – גל וייס).


 

יש הנשכרים ממדידת שיפור בכל צעד וספירת ימים בחודש בהם מרגישים טוב ולשאוף להרגיש טוב יותר ימים, או להגדיל יכולת לעבוד מול מחשב מדקות לשעות (אחרי סידור עמדה עבודה חוטית ומתאימה).  ולעומתם, יש שמעדיפות לצלול לתהליך השינוי ולאחר תקופה להתבונן לאחור ולבחון את התהליך. השיפור תמיד ניכר, עם מחויבות לדרכי שיקום. חשוב ללמוד להתלהב ולהתאהב בדרך החדשה, בגילוי.  לוקח זמן להגיע לזה אך עם הסתגלות למצב החדש (לאחר “שוק” הגילוי והאבחון) זה קורה וזה אפשרי.

להנחיה ניתן לפנות למי שהצליחו ועוסקים בזה לפרנסתם, כמו עמיר בורנשטיין או מיה אלחלל.

בעמותה כרגע אין כוח אדם שמסוגל לתת מענה. גל וייס שעשתה זאת בהתנדבות משך שנים, נשחקה ומתמקדת כעת בחלקים תיאורטיים של ניתוח המצב, בכתיבה ובניהול אתר מידע זה וקבוצות בפייסבוק.

 



התמודדות עם רגישות לקרינה היא תהליך למידה, ניסוי וטעייה אישי, ארוך ומורכב. אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך. ניתן לפנות למי שכבר מתמודדות ומתמודדים ולמי שהצליחו ולהיעזר.

וצריך המון סבלנות ופתיחות לשינוי, נכונות להרפתקה תוך פיתוח אחריות אישית לבריאות ומחויבוות לתהליך.


מומלץ להצטרף לקבוצת רגישות לקרינה ישראל בפייסבוק

בקבוצה הפתוחה ניתן לשאול שאלות. בקבוצה מוצע גם מידע וקישורים לקהל הרחב. קיימת גם קבוצה סגורה המיועדת לנפגעות ונפגעי קרינה בלבד.  ויש את הקבוצה של עמיר בורנשטיין “ללא קרינה בשבילך

דוגמא לשאלה וסיוע בקבוצת הרגישות לקרינה בפייסבוק



 

קישורים מועילים

רופאות ורופאים מלמדים על רגישות לקרינה EHS

תרגילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה

מספר דוגמאות להתמודדות מוצלחת עם רגישות לקרינה

חיפוש מגורים לרגישי קרינה


 

בניית עמדת עבודה לנפגעי קרינה – מדריך

לשאלה איך חיים כיום ללא סלולרי ..

  • בבית הכל חוטי (טלפונים בכל פינה, רשת מחשבים שמאפשרת עבודה בכל חדר או לפי הצורך ומצב הרוח).
  • אם הכרחי סלולרי – עקוב אחרי מהסלולרי לבית (כשהסלולרי במצב טיסה).
  • מתקינים על הסלולרי גרסת בטא של וואטסאפ ועובדים על הוואטסאפ ווב.
  • מגדירים בסלולרי דור שלוש (כל עוד אפשרי) ומכבים תקשורת נתונים, וייפיי ובלוטות’ (לוודא עם מד קרינה שהפסיק לשדר).
  • ניווט בדרכים – מכשיר ניווט או אפליקציה יעודית שלא מצריכה נתונים לנייד.
  • ליידע את הסביבה שלא יצפו לתגובות מיידיות ושלא ישלחו סמס אלא מיילים.
  • להילחם על הנגשה דיגיטלית בכל המוסדות ולדרוש תנאים מיוחדים.

חיבור אייפון למקלדת, עכבר ואינטרנט עם חוטים וללא קרינה – הסבר של לביא


 

עוד תרגילים לשחרור לחצים מהגוף

הנחיות לטיפול רפואי/ ניתוחים לנפגעות ולרגישי קרינה בבתי חולים ובמרפאות


תהליך השיקום וההחלמה מרגישות לקרינה – ריכוז עקרונות ריפוי



 

השאלה אם אפשר להבריא מרגישות לקרינה (בדרגה בינונית/ חמורה) חוזרת ועולה.  הדעות חלוקות והסיבה היא הגדרת “הבראה”.

אז בואו נתאם ציפיות ..

אם מגדירים הבראה כ”לא מרגישים כלום וחוזרים להשתמש בציוד אלחוטי כמו לפני התפתחות הרגישות” אז לא.  לא נתקלנו עד כה באף מקרה כזה של הבראה מוחלטת, כאילו דבר לא היה.

“הבראה” דורשת תחזוקה מתמדת של הגופנפש. מחויבות לאורח חיים חדש. ניתן להשיג תפקוד מצוין ובריאות טובה (לעתים אף יותר מלפני התפרצות הרגישות לקרינה), אך זה דורש נחישות והתמדה. מצב זה כולל שיפור במצב הרגישות, ירידה בכמות וחומרת התסמינים ועיכוב הופעתם, קיצור זמני ההתאוששות לאחר חשיפה לקרינה, אפשרות לשהות באיזורים מוקרנים וליד משתמשי סלולרי לפרקי זמן מסוימים, אך יש צורך לחזור לבית נקי מקרינה ולאפשר לגוף להתאושש.

לא כולם יצליחו להשיג זאת, יש גורמים שונים המשפיעים (כמו מחלות רקע, גיל או דרגת פגיעה ומשך הפגיעה, שילוב עם תסמונות נוספות ועוד) אולם גם מקרים קשים ביותר הצלךיחו לשפר תפםקוד בצורה מעוררת התפעלות. הסוד הוא התמדה ומחויבות לדרך.

חשוב לזכור – למידה ומשמעת (דורש גם ידע ולכן אתר זה מנגיש מידע), נחישות והתמדה באימוץ אורח החיים החדש יאפשרו שיפור ניכר בתפקוד.

בהצלחה

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.