בחיפוש פתרונות למגיפה, חוזר שוב ושוב ויטמין D – ויטמין “השמש”.
מצטברות עדויות כי מעט וויטמין D בדם נקשר לעלייה בסיכון למחלה קשה ומוות כתוצאה מווירוס הקורונה. מחקר הראה שכמויות אדירות של הוויטמין מיד עם הכניסה לבית החולים למשך שבוע, הפחיתו שיעורי אשפוז בטיפול נמרץ ותמותה. ברחבי העולם מומלץ ויטמין די כחלק מהטיפול בקורונה.
(ויטמין די חשוב מאד לספיגת סידן בגוף ולחיזוק מערכת חיסונית. הוא הכרחי לרגישים לקרינה ולכימיקלים).
דר' הרלינג שואל:
- נכון להמליץ על בדיקת רמת וויטמין די בדם לכלל האוכלוסייה? תוספת לכל מי שרמתו בדם נמוכה מסף מסוים?
- מה הסף האופטימלי של רמת ויטמין D בדם? ולאיזה רמה מומלץ להגיע?
- האם לקחת “ליתר ביטחון” תוספת וויטמין די, גם בלי לעשות בדיקה? ובאיזה מינון?
הדעות מנומקות לכל הכיוונים, דר' הרלינג עונה "אני לא יודע".
הרפואה השמרנית נוטה לסייג כל המלצה לגבי וויטמין די בטענה שהמחקר עוד לא ברור דיו. מאידך, נטילת וויטמין D כתוסף פשוטה, זולה ולמעט ממקרים נדירים ביותר נטולת סיכון כשהמינון היומי פחות מ – 5000 יחידות ביום. (ד”ר פאוצ’י, ה”רוני גמזו” האמריקאי נוטל וויטמין זה על בסיס יומי).
הרפואה הפונקציונלית, הפחות שמרנית, ממליצה לכולם להיבדק ולפי התוצאה להחליט אם וכמה לקחת..אבל לא יודעים מה הרמה האופטימלית בדם אליה יש לשאוף. לא יודעים מה קורה לרמת הוויטמין בחורף בו החשיפה לשמש יורדת, לא יודעים עד כמה וויטמין די נספג (יש שונות גנטית אדירה בין אנשים ויש עוד לא מעט פקטורים שמשפיעים על הספיגה והמטבוליזם של ויטמין די כמו משקל הגוף, גוון העור, היכולת לספוג שומנים ועוד) לא ניתן לעקוב בזמן אמת אחר רמות הוויטמין בדם (במחקר הספרדי כלל לא בדקו את רמת הוויטמין די בדם לאורך הניסוי).
את תשומת הלב מפנה דר' הרלינג לגיבורה האמיתית, שבזכותה הגוף מפיק ויטמין D – השמש!
קרינת השמש מהווה את המקור העיקרי והראשוני של אנרגיית החיים. אנרגיה זאת נקלטת על ידי צמחים ובעלי חיים ומניעה כל תהליך ביולוגי.
השמש, שבעבר היתה אלה, התקבעה במנטליות הקולקטיבית כגורמת לסרטני עור ולפגיעה אסתטית בעור (כתמים, קמטים, עור יבש ומקולף…). רוב האוכלוסייה משתדלת להימנע מחשיפה לשמש ומורחת על העור מסנני קרינה..
מחקרי השנים האחרונות מגלים שרימו אותנו – חצאי אמיתות הם שקרים.
למדנו שחשיפה לשמש גורמת לסרטן עור, למלנומה. לא ! (סיכום דבריו של דר' הרלינג)
המחקר מראה חד משמעית כי חשיפה נאותה לשמש מפחיתה במידה ניכרת שכיחות של מחלות רבות, כולל סרטנים שכיחים יותר מסרטן העור (סרטן השד, סרטן המעי הגס ועוד) .. ו.. למעשה, כל מחלה כרונית שכיחה מקושרת לחשיפה לשמש. המחלות הידועות ביותר בהקשר זה הן אוסטיאופורוזיס ודיכאון.
חשיפה לשמש חיונית ליצירת עצמות חזקות וחיונית ביותר לתפקוד ולמצב הרוח שלנו.
בארצות עם חורף ארוך וחשוך כמו בסקנדינביה שכיחה ביותר מחלת הדיכאון העונתי (SAD-SEOSANAL AFFECTIVE DISORDER) שהטיפול בה הוא על ידי חשיפה לאור, שכיחות מקרי התאבדות עולה בחורף. מחקר באוסטרליה הראה שחשיפה נאותה לשמש גורמת לעלייה של עד פי – 7 ברמות הסרוטונין במוח הנבדקים ולעלייה תואמת במצב רוחם.
הרפלקס המיידי לקשר חשיפה לשמש לרמות ויטמין די (ולכן לקחת תוסף ויטמין די), כותב הרלינג וזועק – לא !
(רפלקס שנגרם עקב שנות חשיבה רפואית פרמקולוגית צרה ולא תפיסה בריאותית הוליסטית)
כך מאבדים את ההקשר הרחב יותר – קרני השמש מפעילות מנגנונים פיזיולוגיים רבים וחשובים אחרים.
חשיפה לשמש קריטית לוויסות השעון הביולוגי שלנו.
קרני השמש גורמות לשחרור מוגבר של מולקולה מאד חשובה מהעור לזרם הדם – מולקולת NO – NITRIC OXIDE. .. שקריטית לבריאות כלי הדם לוויסות לחץ הדם ולתפקוד מיני גברי. מולקולת NO אנטי ויראלית. עלייה ברמת מולקולה זו בגוף המתרחשת בחשיפה נאותה לשמש, תורמת (גם) להגנה בפני ווירוסים, אבל להרבה הרבה יותר.
בתחילת החורף גם עור רגיש ולבנבן ניתן לחשוף בבטחה לשמש בכל שעות היום. בקיץ הישראלי הלוהט יש להיחשף בהדרגה ובאיטיות וכתלות בגוון העור – גוון עור לבן ממוצא צפון אירופאי נוטים להישרף בשמש ומומלץ להיחשף בהדרגה לפרקים קצרצרים תוך הגנה בבגדים וכובע.
ההשפעה המיטיבה של השמש על בריאותינו מפורטת בספר “חבקו את השמש” בהוצאת פוקוס.
דר' הרלינג – המלצות בסיסיות לנטילת וויטמין די:
- כדאי לבדוק רמת וויטמין די בדם (וגם תפקודי כליה, רמת סידן ורמת PTH) בהשוואה לבדיקות קודמות.
- לכוון לרמה של 40 (ננוגרם לסיסי, יש שונות ביחידות המידה בין קופות החולים) לערך.
- במחלות אוטואימוניות, בפיברומיאלגיה, והרגישות לקרינה ולכימיקלים (!) מומלץ להגיע לרמות גבוהות יותר שיכולות להיטיב, אך דרוש פיקוח רפואי הדוק.
כדי להגיע לרמה בדם של 30 מספיקה רק חשיפה לשמש, ללא תוספים. קרני השמש צריכות לפגוש לפחות 30 אחוז משטח העור בשעות הצהריים, למשך כ-10-30 דקות, 3-4 פעמים בשבוע.
אם החשיפה לשמש היא בשעות מוקדמות יותר או מאוחרות יותר מהצהריים, או באנשים עם גוון עור כהה יותר עד שחור – יש להיות חשופים יותר זמן לשמש כדי להגיע לרמת ויטמין D הרצויה. אנשים בגיל השלישי סובלים מירידה בייצור וויטמין די ולכן כדאי להם לתסף ליתר ביטחון.
חשוב להימנע מ-“כוויות שמש” שכן אלו מקושרות להעלאת סיכון למלנומה.
כשאין חשיפה לשמש – דר' הרלינג ממליץ על נטילת תוסף וויטמין D בטיפות או בכדורים במינון של מספר אלפי יחידות ביום (3000-5000). חשוב לבדוק לאחר מספר חודשים את רמת הוויטמין די בדם כדי לראות אם המינון הוא מספק.
בשמש יש גם סכנות – כמו סערות שמש ורוח שמש .. בצילום סערת שמש חזקה שפגעה בכדור הארץ ב-22 ביוני 2015. (מקור: נאס"א)
אך עבורנו השמש היא מקור לבריאות ולשיפור.
השמש ידועה כמסייעת להפחתת תסמיני רגישות לקרינה, אצלי בטוח (הכי טוב בשילוב עם רגלים יחפות על האדמה).
השמש היא מנוע ייצור מלטונין, שמופרש בלילה וידוע כ"מתקן" נזקי קרינה (נוגד חימצון חזק).
כמו בויטמין D, גם במלטונין ובכלל ..
לפני נטילת תוספים, מומלץ תמיד להפעיל את הדרך הטבעית:
מלטונין נקבע על ידי שעון הטבע – השמש.
אור UV בעיניים קובע מקצבים ביולוגיים ורמת ייצור מלטונין.
מלטונין נוצר מטריפטופן. אנרגיה בטריפטופאן תזרז ייצור מלטונין. אור UV נותן לטריפטופן יותר אנרגיה ומווסת קצב ייצור מלטונין באמצעות נוירונופסין (OPN5). בטווח הקצר זה מוביל ליותר סרוטונין זמין (טריפטופן הולך לסרוטונין לפני מלטונין). חשיפה לאור טבעי בעיניים, מעלה רמת סרוטונין. זה מווסת מצב מלטונין בלילה,
אור UV עוזר לייצור סרוטונין ומווסת שעון ביולוגי. וכתוצאה – בלילה האנזימים שמייצרים מלטונין בבלוטת האיצטרובל פועלים וזה מאפשר המרת הכמות הגבוהה של הסרוטונין למלטונין.
מלטונין "נוצר" בעיניים בבוקר ע"י אור UV – חובה לקבל אור UV בעיניים כל יום, כדי לקבל מקסימום כמות מלטונין בלילה.
איך?
פשוט. לצאת החוצה בין 9 בבוקר לצהריים, לחשוף עיניים לשמש, ללא משקפיים, חלון, עדשות וחוצצים אחרים וכל זה – לפחות – 5 דקות.
לא להסתכל על השמש, רק להיות בחוץ, באור טבעי. עדיף בתנועה, ותנועת עיניים.
ובשביל ויטמין D החשוב מאד – בצהרים לחשוף מקסימום עור ל- 15 דקות, רצוי איזורים עם תאי שומן כמו בטן וגב. אבל גם זרועות ופנים עם שומן וזה טוב.
אני נוטלת כמויות גדולות יחסית של מלטונין. לצערי, זה לא מסייע לי לישון, אבל יש פחות תסמיני רגישות לקרינה. אני מסתובבת בחוץ ללא מיגון, יום אחר יום והתסמינים ניתנים לשליטה. זה מצב שלא יכלתי לדמיין בעבר.
נהגתי לקחת 5-10 מ"ג וזה לא השפיע. לפני כשנתיים הורתה לי נוירולוגית לקחת 30 מ"ג ולא צייתתי כי זה נשמע לי מוגזם. אבל שיניתי זאת לאחרונה, בעקבות:
- מחקר שהציגה דר' דברה דיוויס
- העדר שינה מוחלט (לי יש פגיעות נוירולוגיות קשות)
הגדלתי כמויות מלטונין. השינה לא השתפרה.. אבל .. תסמיני הרגישות פחתו בצורה משמעותית.
לפי המחקר .. יש גם הגנה מנזקי קרינה על המוח – אומגה 3 + מלטונין
איני אשת מקצוע, זו לא המלצה לקחת תוספים ולא התוויה, אלא אני מביאה לידיעתכם התנסות אישית..
כל נטילת תוספי תזונה דורשת ייעוץ מקצועי והתאמה אישית. בהצלחה
.
אומגה 3 ממקור צמחי מומר בגוף למולקולות הנדרשות – אבל .. אצל חלק (קטן) מהאוכלוסייה זה לא קורה באומגה 3 ממקור חי קיימת בעיה של מתכות בגלל זיהום מקורות מים. ויש גם ענין של חימצון .. כן, לפעמים זה מסובך. לא תמיד.
איני אשת מקצוע וזו לא המלצה אלא רק בחירה אישית – אני מעדיפה לוותר בענין המתכות ולתת למוח שומן איכותי, ולא מוטרדת מאד מהחימצון, כפי שהייתי בעבר (דר' גיל יוסף שחר ממליץ על מרווה מרושתת, אבל מציין כי עדיף לקחת מכל סוג כי עדיף מחומצן מכלום). ממליצה .. לשמור על איזון ברמות ההיסטריה ולגוון סוגי תוספים כדי להרוויח יתרונות ולהיפגע פחות. כי .. קשה בעולמנו לדעת מה מהמסרים מדויק ולמה יש ערך ולמה פחות.
כמה מילים לגבי אומגה 3
מספר חומצות שומן חיוניות שהגוף לא יודע לייצר בעצמו ולכן חיוני לקבל מהמזון או מתוספי תזונה. יש 3 סוגים עיקריים של חומצות שומן מסוג אומגה 3:
- α-linolenic acid – ALA – ממקורות צמחיים, לרוב זרעים שונים ואגוזים, הגוף לא יודע לייצר אותה בעצמו.
- Eicosapentaenoic acid – EPA – מאצות ים ייחודיות ודגי מים עמוקים. גוף האדם יכול לייצר אותה מחומצת השומן ALA אך בצורה מוגבלת ולא תמיד יעילה. היא חומר מוצא להורמונים חשובים למערכת החיסון, לרבות התגובה האלרגית והדלקתית ומערכת קרישת דם.
- Docosahexaenoic acid – DHA – מאצות ים ייחודיות ודגי מים עמוקים. גוף האדם יכול לייצר אותה מחומצת השומן ALA אך בצורה מוגבלת ולא תמיד יעילה. חיונית לקרומי כל התאים בגוף, כולל רשתית העין, תאי המוח, מעטפת המיאלין (קשור להולכה עצבית) וסינפסות (תקשורת עצבית) וחשובה בהתפתחות עצבית ותפקוד קוגניטיבי.
כמות של חומצת השומן אומגה 3 בתזונה היא רק חלק ממה שמשפיע על הרמה שלה בדם. הרפואה הפונקציונלית בוחנת גורמים נוספים שמשפיעים על רמת אומגה 3 בגוף (גנטיקה, מגדר, משקל, גיל, אורח חיים).
חסר באומגה 3 עלול לגרם לבעיות בריאותיות ולתסמינים ב:
- מערכת הלב וכלי הדם (קרישי דם, התכווצות לב לא תקינה),
- פעילות עצבית (דיכאון ומצבי רוח קיצוניים, חרדות, הפרעות קשב וריכוז, אלצהיימר, דמנציה, פרקינסון, טרשת ועוד),
- בעיות פוריות,
- בעיות עור (פסוריאזיס, סבוריאה, אקנה ועוד),
- נוקשות במעטפת התאים שתתרום לתנגודת לאינסולין ועוד.
בדיקה לאיתור רמות אומגה 3 בדם היא דגימת דם יבש. מקבלים בערכה מחט קפיצית לדקירת אצבע וכרטיס ייעודי לאיסוף הדגימה. למשל, ניתן לשלוח למעבדת OmegaQuant בדרום דקוטה, ארה"ב. מספר רישיון המעבדה – 43D1105229.
ומה אמרה דר' דברה דיוויס בכנס המומחים באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2020 ?
ד”ר דברה דיוויס התיחסה ל"דור 5, קרינה אלחוטית ובריאות, סקירה מדעית ועדכוני מדיניות".
סיכום נקודות מדברי ד”ר דברה דיוויס בהרצאתה על 5G, Wireless Radiation and Health: A Scientific and Policy Update :
- בשנים האחרונות מתרבה מניפולציה של מדע.
- בעולם מתוקן מומחים עוסקים במניעת נזק ולא בהוכחה כי קיים נזק.
- עיקרון ההיזהרות – חיוני לנקוט בצעדי הגנה לפני שיש ביטחון מוחלט בנזקים.
- בקרינת רדיו הפגיעה אינה מ"חוזק ממוצע" של קרינה אלא מעוצמת שיאי הפולסים.
- לארגון המזון והתרופות האמריקאי FDA סמכות לביצוע בדיקות קרינה לטלפונים והתקנים סלולריים אבל הוא לא מבצע אותן. בדיקות מתבצעות על ידי היצרנים לפי תקן מבוסס חום, כאשר ידועות השפעות ביולוגיות שאינן קשורות באפקט חימום.
- בהתיחסות להשפעות ולנזקים בריאותיים, גנטיקה משולה לאקדח. הסביבה היא הלחיצה על ההדק – משפיעה על ביטוי DNA. כדוגמא מתיחסת דר' דיוויס לתאומים זהים (בעלי DNA כמעט זהה בלידה) שנראים שונים אחרי שנות חיים חשיפה אישית לגורמים סביבתיים.
- מחקרים רבים מצביעים על השפעות בריאותיות שליליות של חשיפה לקרינת רדיו – סרטן, פגיעה ב- DNA, פגיעה בזרע, משקל אשכים, ROS בזרע, ROS בעוברים זכרים ועוד.
- ממצאי מחקר NTP (שהוזמן והוגדר על ידי FDA) נדחו על ידי FDA בהצהרה כי הממצאים לא רלוונטים לבני אדם. למרות שכל גורם סיכון נבדק על מכרסמים כפי שבוצע במחקר ולמרות שזמן החשיפה ורמות החשיפה מייצגים חשיפה של בני אדם.
- דמנציה מוגדרת כסוכרת של המוח. דר' דיוויס מתיחסת למחקרה של נורה וולקוב אשר מראה צריכת גלוקוז מוגברת במוח בעת שימוש בסלולר.
- תוספי תזונה של חומצת שומן אומגה 3 ומלטונין משפרים תסמינים ומונעים חלק מנזקי קרינה במוח.
- מחקרים מסוימים שנערכו אינם מספקים, לדוגמא מחקר בו תישאלו נבדקים פעם אחת לגבי שימוש בסלולרי ולאחר מכן עקבו אחריהם אבל לא מספיק שנים.
- מאמרים שונים מדגימים עליה בסיכון למשתמשים בסלולר.
- מאמרו של פילרס אלדישייר חשף עלייה בתחלואה בגליומה באונה הקדמית במוח בבדיקה בבריטניה. לא נמצאה עלייה בשאר איזורי המוח ולא בכל הגילאים שנבדקו.
- נמצא גידול בסוגי סרטן שונים בבלוטת התריס שעלולים להיות קשורים לנזקי קרינה סלולרית – דורש בדיקה.
- קיימים מחקרים שאיתרו סמנים ביולוגים (ביומרקרים) בדם, ירידה ביכולת תיקון של הגוף, עלייה בחומציות.
- מחקרים שונים הראו פגיעה של קרינת רדיו בעצים.
- מחקרים על בעלי חיים חשפו פגיעה בעיקר בחרקים ודבורים.
פוסט שהעליתי בפייסבוק על מלטונין
והמלצה מעשית
הכנת הבית ללמידה מרחוק ולעבודה מרחוק בבית רק ברשת קווית (שהיא יציבה ומהירה וללא קרינה) ולא בתקשוורת אלחוטית שמזיקה לבריאות (תודה לעמיר בורנשטין על המדריך)
בפוסט קודם פירטתי איך (שוב) הצילה רגישותי הקיצונית לקרינה את שכני מתחלואה קשה, ו.. איך גם הילד (על הספקטרום) שגר ממול הפסיק לצעוק ולהשתולל. דמנציה סביבתית היתה תוצאת הרגישות לקרינה במקרה שלי,
קריאה מומלצת:
מנגנונים ביולוגים בחשיפה לקרינה בתדר נמוך
כאב ראש ודימום מהאף – תסמינים של ילדים הדורשים בירור
מדוע הקרינה מסוכנת לילדים – מוח ורקמות של ילדים סופגים יותר קרינה
"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" – על ניסויים והתעללות בילדים רגישים לקרינה
קרינה סלולרית ומוח האדם – סיפור בתמונות
הסבר מנגנון הפגיעה במערכות הגוף
לרשימת פרסומיה של דר' חבס באתר הספריה הרופאית של NIH
(סיכום מחקרים על השפעות בריאותיות של קרינה בעברית)
לפרסומים של דר' מגדה חבס באתר הספריה הרפואית
רגישות לקרינה – התיחסויות באתר של דר' חבס
זיהום אלקטרומגנטי ורגישות לקרינה – דר' מגדה חבס
כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין ופרופ' אולה יוהנסון