תגובה לדברי סטיליאן בכנס האינטרנטי בנושא דור 5

פורסם ב-

אתמול התקיים הכנס האינטרנטי הראשון בישראל, בנושא 5G.

כנס נהדר, שאורגן בידי פעילי מחאת דור 5 והפורום לסלולריות שפויה.

ההנחיה היעילה והנעימה בוצעה ע"י מיכאל בלום וניתאי זגורי, והדוברים היו מצוינים !

שווה לצפות – חלק ראשון.

ונקווה שבפעם הבאה יעזו להצטרף נציגי ממשלה והמשרדים הרלבנטיים, מעבר לפרופ' סטיליאן גלברג האמיץ (ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה).

ניתאי זגורי הביע שמחה על תגובתי (שמפורטת למטה)  כי המאמץ שלהם אמור לסייע לרגישים ולנפגעי קרינה כמונו. הבענו תקווה לשיתוף פעולה.

בכנס הזכירו רגישות לקרינה – בעיקר עו"ד דפנה טחובר ודר' דניאל מישורי, אך לא רק .. אפילו יואב לודמר שמתקין את הציוד האלחוטי לערים החכמות, וגם סטיליאן, וכמובן יובל זמירי מהנדס התקשורת שבנו רגיש לקרינה, שנפגע מהוויפיי בבית הספר ולא יכל לסיים את לימודיו.

כמה רגישים לקרינה יש

תגובתו של עמיר הסתיימה בקריאות לפעולה.

  1. אם אתם כבר מרגישים את הקרינה –  יידעו את הסביבה, יידעו את המשפחה, יידעו את העולם, השמיעו את קולכם !

צאו מהארון !

לחוד אנחנו נפגעים, ביחד אנחנו תנועה.

העמותה מצטרפת לקריאתו של עמיר – צאו מהארון !

 

עמיר ציין כי העובדה שסטיליאן מכיר ברגישים וברגישות לקרינה לא אומר שיעצרו את הטכנולוגיה. סטיליאן הסביר שבכל נושא יש נפגעים ורגישים יותר ולא עוצרים שימוש.

ד"ר דניאל מישורי סיכם תשובה זו של סטיליאן  "מעלים קורבן למולך".

עדכון והרחבת דבריו של עמיר – יום אחרי

 

מיד כשהסתיים הכנס, הגבתי בשצף (זועם ואופייני) למשפט, שסטיליאן חזר עליו ושוב ושוב –

"כשאתה גר בחברה אתה סובל מדברים שאינך רוצה" חזר ואמר סטיליאן גלברג בתגובותיו לשאלות ("עקומת גאוס").

משפט זה הכאיב לי  ..  

לא, סטיליאן, ממש ממש לא !

אני כבר 7 שנים לא יכולה כלל לחיות בחברה, לעבוד בה, לנוע בה.. לחיות בכלל כי אני נפגעת קרינה (דור 3)

ואין שום מקום בו אני יכולה להתגורר, להתפרנס, ללמוד, לקנות מוצרים, להיפגש עם חברים, ליהנות מטבע או מתרבות

למעשה, כבר אין מקום עלי אדמות בו אני יכולה לחיות, גם לא אי בודד (כפי שהצעת) – אין לי בחירה.

7 שנים אני פליטת קרינה,

ולא, אני לא משתמשת בשום ציוד אלחוטי וסלולרי,

אני מוקרנת בכפייה – פלישת הקרינה מהמרחב הציבורי ללא הסכמתי הולכת וגוברת וממוטטת את גופי.

קרינה זו גרמה לי לדמנציה מוקדמת מאד ולחולי קשה, לכשל רב-מערכתי ..

הפכתי הומלסית (כשבבעלותי ארמון שבניתי בידיים במקום הכי נפלא בעולם, איני יכולה להתקרב אליו בגלל פלישת הקרינה מהשכנים, וגם מאנטנה סמוכה, שאתה אישרת מאד קרוב לביתי, סטיליאן – בניגוד למה שאמרת).

(למזלי, עבדתי קשה כל חיי והצלחתי לבנות אותו – כי מזה אני חיה ! מזה אני עוזרת גם לאחרים שמצבם פחות טוב, שולחת להם אוכל ותוספי תזונה ובגדי מיגון ומדי קרינה, במקום המדינה. עונה לפניותיהם ומסייעת בהנחיות התמודדות במקום המדינה שלא רואה אותם. כשייגמרו חסכונותי אאלץ גם אני לחתוך ורידים)

7 שנים אני כלואה בבידוד במקום נמוך קרינה, בבית שאינו טוב (ויקר בטירוף כי בעל הבית שמח לנצל את מצבי האומלל, את העדר האופציות במצבי). מובלעת נמוכת קרינה שלקח לי שנתיים וחצי למצוא,

7 שנים אני בבידוד מוחלט.

ולא פשעתי, לא מגיע לי מאסר, ודאי לא עונש כזה של ייסורים בלתי פוסקים !

7 שנים ללא הכרה וסיוע, ללא פרנסה, ובכל רגע יכולה לצוץ עוד אנטנה, או מגבר קרינה אצל שכנים, ושוב אהפוך פליטה שגופה מרוסק לחלוטין, מתה מכאבים וחוסר יכולת תפקוד.

עברתי 8 בתים ב- 4 שנים, מחלקם חולצתי במצב קשה, קשה מאד.

שנתיים חייתי בנקיקים ובחורשות, במבנים נטושים שבמקרה לא היתה בהם קרינה (מחסומים טבעיים שיוצרים מובלעות נמוכות קרינה, מעטות), שקשה למצוא, בקור ובגשם, רעבה ורועדת.. היום גם בהם הקרינה גבוהה מדי. הולכת וגוברת בהתמדה (כמו שאמרת, סטיליאן. וכמו שאני מרגישה היטב בכל רגע)

כל יציאה דורשת התאוששות ארוכה מתסמינים איומים.

לא, סטיליאן, אין שום בחירה של לסבול כדי לחיות בחברה,

יש רק בחירה של מקבלי ההחלטות שאישרו מצב זה, שהפרו את עיקרון הזהירות המונעת ופגעו בי (ככה זה, אמרת, תמיד יש נפגעים – עקומת גאוס)

אוקי יש נפגעים..

אבל לא מכירים בי ובחברי כנפגעים, לא, רמסתם את זכויות האדם שלנו לחלוטין, עד האחרונה שבהן. ולועגים, מכחישים, משחירים את פנינו, ביטלו כנס בנושא חשוב זה, כנס מדעי

למה?

7 שנים אני מצטערת שלא חטפתי סרטן.

7 שנים והקרינה רק גוברת, האיומים מתרבים. אין כל עתיד או אופציה, או בחירה, או תקווה להקלה.

גם להתווכח בבתי משפט או בביטוח לאומי אי אפשר במצבי כי מיד כשאני יוצאת הכאבים ממוטטים והמוח לא עובד, איני זוכרת מי אני ומה רציתי, אוצר המילים אובד – הדמנציה מיד משתלטת.

ומאיפה כסף לתביעות ארוכות? נגד מדינה שליבה גס, רגולטורים כמוך וראשי תעשייה שמזלזלים בי, רומסים את חברי לצרה, נפגעי הקרינה.

ובכן..

יש לי הצעה, מדינה של יהודים רחמנים ..

אני פונה למדינה, שגזלה את חיי לחלוטין, שרמסה את כל זכויות האדם שלי ולא מכירה בסבלי. מדינה שהחלטותיה לקדם טכנולוגיה מזיקה והתעלמותה מעיקרון הזהירות המונעת גורמת לי לפליטות ולסבל רב ובלתי נסבל (פיזי ונפשי) – תסייע לגופי למות בכבוד, למות ברוגע, ללא סבל.

אם אינכם נותנים לי לחיות (חיים ראויים) – תאפשרו לי המתת חסד.

המתת חסד מתוך רחמים –

מגיע לי לפחות את זה – 57 שנים הייתי אזרחית למופת, אני עדיין משלמת מיסים (כולל קופ"ח שאיני יכולה להתקרב אליה בגלל הקרינה), שירתתי בצבא, התנדבתי, תמיד הייתי שומרת חוק ומתפקדת להפליא. ומה קיבלתי? נזק בריאותי קשה,

הרסתם את בריאותי ואת חיי – מחלה סביבתית שאפילו השטן לא ברא, האדם אחראי לזה

וזה מה שנתנה לי המדינה שלי, שהפרה את עיקרון הזהירות המונעת הנדרש בחקיקה סביבתית.

ואחרי זה הגדילה את העינוי בעזרת אי הכרה בנזק, אי הכרה במצבי המיוחד, בפגיעה זו (שמוכרת במקומות נאורים).

במערכת הרפואה את תלונותינו לא מוכנים לתעד, מתעלמים מכל המחקרים המוכיחים רגישות לקרינה, מתכחשים לכך שהמונים ברחבי העולם, אנשים מתפקדים, וילדים גם, קמים ומתלוננים על אותם תסמינים, בורחים על נפשם מהציביליזציה (אם יש להם מזל והם גרים במקום שמאפשר בריחה כזו), מתאבדים. בהמונים מתאבדים.

אני לא מסוגלת להתאבד. תמיד הייתי תאבת חיים. מעולם לא סבלתי מחרדות או דיכאון. אני רוצה לתפקד, ליצור.

ואני נאלצת לסייע לאחרים שאין להם משאבים כשלי – משאבים של נגישות לידע, יכולת עמידה מול מערכת דורסנית כדי למצוא דרך ריפוי, עוצמה ונחישות לתפקד ו.. כסף כדי לחיות, להתגורר, לאכול, לנוע (אי אפשר בתחבורה ציבורית), להתמגן, להיבדק, להירפא, לרכוש תוספי תזונה (המון נוגדי חימצון, למשל) וטיפולים

לא, סטיליאן.. ממש לא !

איני נפגעת כי אני "רוצה" לחיות בחברה

אני נפגעת בידי ההחלטות שלך ושל בכמותך

שלא רואים אותי (ואת חברי הרבים) ממטר

 

כמה רגישים לקרינה יש

דור 5 – מה הבעיה?

הקצנת השיח נגד פעילי המחאה נגד דור 5

 

בתגובות..

כרגיל .. שואלים בהתרסה למה לא עברתי ל"מקום אחר"

כאילו יש כזה מקום בלי קרינה.. "מקום אחר"

כמו "האי הבודד" של סטיליאן

בפעם המיליון אני מגיבה .. בכעס ..

למה.. ?

כי אין כזה מקום,

כי רגישי קרינה בכל העולם מחפשים באופן נואש מקום,

כי אין לי אזרחות זרה,

כי איני יכולה להגיע אפילו לשדה התעופה וודאי לא להיות בו, לעבור בידוק, לטוס, ואז שוב שדה תעופה ושוב דרכים מלאי סמרטפונים, וויפיי, אנטנות !! אאבד הכרה אחרי חצי שעה ואחרי כמה שעות אהיה במצב קשה בלתי הפיך באיזה חור בעולם או באוויר במטוס !!

גם אונייה אינה אופציה (למתחכמים) – יש קרינה בכל מקום, מכ"מים, ראדארים, ניווט.. אתם הרי קולטים בנייד בכל מקום – שם איננו יכולים להיות !!

חוצמזה, איפה המקום הזה שאין בו קרינה ומחכים לי בו? – בגילי, עם דמנציה, בלי פרנסה בלי שפה בלי יכולות לבנות חיים חדשים?? איפה????

בכל מקום בו הנייד שלכם קולט שם אני וחברי לא יכולים להיות ולתפקד !! שם אנחנו מתים מכאבים.

כל מקום עלי אדמות !!

אין היום מקום בלי קרינה,

אילון מאסק פועל במרץ שלא תהיה בכלל שום נקודה נידחת ללא רישות וכל 3 חודשים מרים לחלל עוד עשרות אלפי לווינים

ו.. למה מוטל עלי עונש הגליה? למה להגלות אותי?

מה פשעתי?

למה שלא אראה יותר את משפחתי, הורי הזקנים והחולים, את חברי? למה?

למה מדינתי שיודעת לגזול ממני את כספי וכוחותי עד הטיפה האחרונה לא מתייחסת למה שעוללה לי ולחברי, לא עוזרת ולא מוצאת פתרון?

למה לא מכירים בנו?

"מוזרה" עונה לי אחד ..

הממ..

מי בדיוק "מוזר" פה?

אני שלא יכלתי לעבור למקום אחר? (אפילו בתחומי הארץ איננו יכולים לחפש מרוב מוגבלות, איך בדיוק בעולם נחפש??? איני היחידה !!)

אני שלא רוצה לעזוב את המדינה שלי שאהבתי ותרמתי לה כמיטב יכולתי?

אני "מוזרה" או המדינה המזניחה? הפוגעת? הרומסת אזרחים טובים?

 

הנה עוד רגישים לקרינה ישראלים ללא פתרונות מגורים

ופוסט עם קישור לסרט צרפתי מטלטל על רגישי קרינה המחפשים מקום מגורים "מחפשים בנואשות איזור לבן"

חברות וחברים, החשש של רובכם להיחשף מובן.. אבל אין לנו ברירה. בבקשה – צאו מהארון !

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.