הצעות תגובה למכחישים ולגילויי עוינות ושנאה

פורסם ב-

העוינות כלפי רגישות ורגישים לקרינה, שתמיד היתה גבוהה, הולכת וגוברת מאז מחאת דור 5

(תנועת התנגדות שאיננו ממש חלק ממנה, ודאי לא מההפגנות ומההתלהמות -אנחנו בעד טכנולוגיה בטוחה, שניתן לפתח).

עבור הלועגים למחאה ומכחישי הנזקים – אנחנו "הכי הזויים".

 

הפעם הוטחה בי טענה מתונה – "פסיכולוגי" בגלל "תגובה לשטויות שלכם"

לצערנו, רוב התגובות ממש מגעילות ועוינות, עם השמצות גורפות (וללא נכונות לקרוא אף מחקר, סתם גילויי שנאה).

זו הסיבה שרוב רגישי הקרינה נשארים אנונימיים, מתביישים לצאת מהארון ולספר על רגישותם לקרינה. ויש רבים. כל יום נוספים עוד. הסיבה להסתרת הרגישות והסבל שלהם היא חשש מלעג ועוינות חברתית, כולל מצד מערכות רפואה/ חינוך/ רווחה.

לפעמים זה אף מגיע לרדיפה ולהתנכלויות. לצערנו, לעתים גם בתוך המשפחה.

הסיבה לעוינות היא הכחשת הסכנה שיש בשימוש בסלולרי ובוויפי, הדחקת נזקי הקרינה לצד חשש לגבי השלכות השימוש האישי ואי רצון להכיר בכך שהמכורים לסלולר מסכנים את בריאותם ואת שלמות ילדיהם.

.

עניתי והחלטתי לשתף בתגובתי למכחיש של היום ..ואני מבקשת – אל תוותרו – תענו !!

תעתיקו תגובות של מי שיש להם יותר ידע, ולאט לאט תלמדו.

 

"תגובתך נובעת מחוסר ידע עמוק

ההערכה הכי צנועה של פרופ' אולה יוהנסון ממכון קרולינסקה בשבדיה היא 350 מיליון בעולם, 300,000 בישראל.

שאר ההערכות גבוהות יותר (לפי ממצאי סקרים ברחבי העולם 3-13.5% מהאוכלוסייה הכללית).

אנחנו מכירים כמה אלפים בארץ, ויש הרבה יותר. רבים לא מודעים למקור הסבל שלהם כי מעמיסים עליהם משככי כאבים (שלא מסייעים) ובדיקות שמחמירות את המצב (עקב שדה מגנטי או קרינה).

הרוב נשארים אנונימיים בגלל לעג ותגובות נבערות כמו זו שלך, הבעת עוינות ושנאה עד התנכלויות.

בצילום – השוואה בין מוחות של רגישים לקרינה לעומת מוחות של לא רגישים לקרינה – שונות מוחית (הוזר 2017)

נמצאו גם ביומרקרים אוביקטיביים – אבחון רגישות לקרינה במעבדה (ללא צורך בדיווח עצמי) – מחקרים של בלפום 2015, דה לוקה 2014 ועוד – פיזיולוגי לגמרי,

אם יש תגובה פסיכולוגית היא משנית ונגרמת בגלל התסמונת הקשה הזו ולא להיפך.

אם יש תגובה פסיכולוגית היא נובעת מתגובות כמו שלך, לצד הסבל הפיזי והעדר יכולת לתפקד בעולם המוקרן, אובדן מגורים ויכולת פרנסה, העדר יכולת תנועה ומרחב ורמיסת כל זכויות האדם – מצב שהוא פוסט טראומה מורכבת מתמשכת.

לא בכל המקרים יש תגובה פסיכולוגית. ודווקא במחקר של Bengt Arnetz נמצא כי רגישי קרינה לא רק בריאים נפשית ונורמלים לגמרי (זהים לאוכלוסייה הרגילה בכל המדדים הפסיכולוגיים ופסיכיאטריים), אלא גילו עמידות גבוהה יותר להטרדה – בגלל תגובות מגעילות ורדיפה.

מענין למה יש כזה צורך לגלות עוינות מגעילה במקום אמפתיה וחמלה אנושית כלפי סבל. מבחינה פסיכולוגית דווקא היה מענין לבדוק אנשים כמוך שחייבים להוריד ולהשפיל אחרים."

מידע על רגישות לקרינה – אתר עמותת "רגישות לקרינה ישראל" www.ehs.org.il

או באתר "ללא קרינה בשבילך"

 

קישורים מועילים – מידע על רגישות לקרינה ומנגנוני נזק של קרינה בלתי מייננת:

מחקרים על רגישות לקרינה

מחקרים על קרינה בלתי מייננת ומנגנוני נזק

הסבר פשוט למנגנון מורכב של פגיעת הקרינה בגוף – מקור כל הנזקים

רשימת מקורות ומחקרים על השפעות בריאותיות ונזקים

למה במבדקים "ידועים" לא נמצאה רגישות לקרינה?

פרופ' אולה יוהנסון על רגישות לקרינה בתקופתנו

כמה רגישים לקרינה יש – דר'י יעל שטיין

רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר' דניאל מישורי

פליטים סביבתיים – מצגת של דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם בכנס אונסקו 2015

 

לעתים, גילויי העוינות והשנאה מגיעים מצד רופאים ורופאות. רבים מבין נפגעי הקרינה נתקלו בזה. לצערנו, זו החוויה הרווחת במערכת הרפואה, עדיין.  דוגמא ליחס גועלי וסטראוטיפי מצד רופאה ברשת החברתית.

 

והנה עוד אחד שעל הבוקר.. תוקף

"אם בכלל יש רגישים לקרינה הם מעטים, ואי אפשר לעצור את הקידמה בשביל כמה שנפגעים. כל אחד יכול לטעון שכאבי ראש ונימולים זה מזה אבל זה מסיבות אחרות".

חח.. כך הגאון הזה הגיב לצילומי סריקות המוח שמראות שונות מוחית ברורה

(משמאל מוח של רגיש לקרינה ומימין מוח "נורמלי" – בזמן חשיפה לסלולרי פועל. הבדל זה חזר אצל כל הנבדקים בצורה עקבית וחד-משמעית כפי שמראה השקף המסכם שהוצג למעלה).

אז עניתי:

מול עיניך מחקר המראה שונות מוחית חד-משמעית ואתה טוען שזה מדברים אחרים, וואלה – יכולת הסקה מדהימה !!

רגישות לקרינה הינה בעיה פיזיולוגית קיימת ורווחת הרבה יותר מקורונה, שמטלטלת את העולם. השלכותיה קשות לא פחות – רק מזדחלות באיטיות (וגודשות את המחלקות האונקולוגיות, נוירולוגיות, קרדיולוגיות, ראומטולוגיות ואנדוקריניות.. בהמונים בגילאים צעירים יותר ויותר).

חדשנות הפוגעת בבריאות אינה קידמה !!

טכנולוגיה ניתן לעשות בטוחה, כפי שציין פרנק קלג, נשיא מייקרוסופט קנדה לשעבר, שמזהיר מנזקי הטכנולוגיה. צריך להגדיר למפתחים מגבלות בריאות והטכנולוגיה תתפח תוך התיחסות לביולוגיה ולא בניגוד לה.

דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם, אמרה בפורום המומחים בנושא קרינה בלתי מייננת באוניברסיטת תל אביב בפברואר 2020, כי קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת היא המזהם הסביבתי הגדל בקצב הגבוה ביותר. היא ציינה כי בשבדיה יש הכרה ברגישות לקרינה בלתי מייננת כנכות תפקודית.

לדבריה, הסיבה לחלוציות של שבדיה היא שמפעלי הסלולר הגדולים הראשונים היו בה (אריקסון, נוקיה וכו') והעובדים נפגעו ראשונים, פיתחו תסמיני רגישות לקרינה ועוד מחלות.

דר' יעל שטיין ציינה כי שיעור ההיארעות (שכיחות) של רגישות לקרינה, שנמצא בסקרים בעולם בשנת 2006 נע בין 3% ל- 11%. שיעור זה הולך ועולה ככל שהחשיפה לקרינה גוברת (בעולם רמת הקרינה וכמות התדרים בעלייה מתמדת וזה עוד לפני פרישת דור 5 בסלולר).

פרופ' אולה יוהנסון, ממכון קרולניסקה בשבדיה, כתב לי שבטייואן מצאו אפילו 13.5% רגישי קרינה בסקר באוכלוסייה הכללית. כלומר, הטווח הוא 3- 13.5%. זה המון.

לפי החישובים שלו בערך 350 מיליון ברחבי העולם רגישים לקרינה – חישוב צנוע יחסית לפי השיעור הנמוך ביותר שנמצא בשבדיה (3% ב- 2006).

זה 300,000 בארץ – הערכה מינימלית.

מדבריו, עולה דרך לטשטש את הנתונים בעזרת קטלוג כ"נכות תפקודית" (עם עוד נכויות תפקודיות) ולא כ"רגישות לקרינה" – מה שמוריד את השכיחות באופן מלאכותי בנתונים היבשים.

לצד זה, בכל העולם רגישי קרינה מתייאשים מהמאבק להכרה ומוכנים "להתאים" תלונות כדי לקבל עזרה כלשהי תחת כל תיוג מקובל (במקומות בהם אין הכרה ברגישות לקרינה) .. כ"שחיקה" (burn-ou), "כאב כרוני", "מיגרנה", "פיברומיאלגיה" או "פוסט-טראומה" (שאף אחד מהם לא ניתן "להוכיח" – כל אלה מתבססים על דיווח עצמי ללא אבחנה אוביקטיבית, שעדיין נדרשת רק מרגישות לקרינה המותקפת כל כך)

אבחנות של "תסמונות" אלו אינן "מחלות" אלא פח זבל אבחנתי שאומר "אין לנו מושג"

זה גורם לירידה מלאכותית בנתוני "רגישות לקרינה" ועלייה באבחונים אחרים, כך "מועלמת" הבעיה.. כאילו הטכנולוגיה בטוחה. 

השפעה ברמת מאקרו ומיקרו – השפעה גם של הסביבה, כמו שאתה מדגים אחרי ששטפו לך את המוח. כי בישראל לא מאמינים לנפגעי הקרינה ולרגישי הקרינה, דוחים את תלונותיהם וחוויתם הקשה, בטענות שזה "פסיכולוגי", "פסיכיאטרי" או "נוסבו". בעוד שבדיה ומדינות נאורות אחרות מסייעות לנפגעי קרינה ולרגישי קרינה, מבטיחות תנאי קיום וזכויות אדם כמו לכל אדם, בהתאם לאמנת זכויות האדם עם מוגבלויות של האו"ם מ- 2007.

רגישות לקרינה היא מוגבלות תפקודית/ סביבתית, שגורמת לחולי קשה והרס הגוף.

אנחנו בריאים לגמרי כאשר אין קרינה מסביב. אנחנו נכים ומוגבלים כאשר חושפים אותנו לקרינה – סלולר, אלחוטי, וויפיי.

רגישי הקרינה המתרבים מדי יום וסובלים מאד בעולם של היום. עולם בו הקרינה פולשת לכל מרחב ציבורי ופרטי – ללא הסכמה.

פרופ' אולה יוהנסון כתב לי על מחקר מענין בשבדיה, ע"י Bengt Arnetz, שהשווה מדדים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בין רגישי קרינה לכלל האוכלוסייה.

ההבדל היחיד שנמצא בין רגישי קרינה לבין "נורמלים" במחקר זה על תפקוד פסיכולוגי/ פסיכיאטרי היה שרגישי קרינה הרבה יותר עמידים ו"טובים" בהתמודדות עם תוקפנות, הטרדות ובריונות.

ברור (כך כתב הפרופסור החביב וסימן חיוך בטקסט) – רגישי קרינה "חוטפים" דחייה, ניכור ולעג במערכות הרפואה, חינוך, רווחה, במשפחות ומהסביבה החברתית.. וודאי ברשתות החברתיות. הם מתחשלים. כמו כלב שבועטים בו ומתרגל.

כמנהלת מחקר מוערכת (שלא יכולה להתפרנס מאז קרס גופי בגלל רגישות לקרינה הפולשת למרחב הפרטי שלי ללא הסכמה) – מחקר מענין מאד יהיה דווקא לחקור את מי שמפגינים עוינות, שנאה וחוסר אמון כלפי בני אדם סובלים, במקום אמפתיה וחמלה – מענין מה חסר להם, וחסר !!

(אגב, גם דיכאון וחרדה הן מחלות קשות מאד הראויות לעזרה).

אינשאללה כל מי שלא מאמינים/ מכחישים/ משפילים/ עוינים ומעלים אותנו כעולה למולך הקידמה.. כ"פסיכולוגי", "שולי", "הכרחי לקידמה" ו"לא קיים" – ייהנו מה"לא קיים" הזה בדיוק בעוצמה בה אני נהנית ממנו. שיתרסק להם הגוף מה"לא קיים", "פסיכולוגי" "שולי" ו"הכרחי לקידמה" הזה כמו לי בדיוק – לא יותר, אבל לא נימה אחת פחות !!

(אני המקרה הקשה ביותר בארץ, ואחד הקשים בעולם – מעט מהמסע האישי שלי – בכנס "מוח בריא": 2018 )

במהרה בימינו אמן

 

מדוע אנו שונאים – סדרה דוקומנטרית מצוינת על הנטייה האנושית לשנאה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.