תרגילים להקלה בתסמיני רגישות לקרינה

פורסם ב-

 

רגישות לקרינה היא תסמונת – אוסף תסמינים.

הגורם אחד (חשיפה לקרינה בלתי מייננת) אך התסמינים שונים אצל כל אחת ואחד, וכך גם חומרתם והתדרים אליהם מגיבים.

למרות השונות האישית ודרכי ההתמודדות המגוונות, קיימות הנחיות פעולה מומלצות:

  • צמצום חשיפה לקרינה כשלב ראשון (הכרחי להרגעת התסמינים ואפשרות לריפוי הגוף).
  • אורח חיים בריא וחיבור לטבע שיעיל ברוב המקרים. מומלץ לקרוא וללמוד

 

"גאונות היא הנכונות לעבודת פרך"  אמר אינשטיין, ובפרפרזה נציין כי גם ריפוי ושיפור התפקוד דורשים התכוונות ומחויבות לדרך ותחזוקה קבועה.

 

להלן תרגילים שנמצאו כמועילים להתמודדות עם תסמינים של רגישי הקרינה, המתגברים לאחר חשיפה לקרינה.

(הפעולה הראשונה המומלצת – התרחקות ממקור הקרינה. מומלץלשתות – לאט, לא בבהילות.

כדאי מאד להוריד נעלים ולבצע הארקה/ גראונדינג ומגע באדמה/ צמחיה, חשיפה לאור טבעי/ שמש ובמצב זה לבצע תרגילים להקלה על התסמינים ולהרגעת הגוף הדואב).

 

כאב ראש – לחיצה על נקודת LI-4 בכף היד ("מפגש העמקים")

קיים אפילו מוצר בשם Aculief לצורך זה. המוצר נראה כמו אטב כביסה, שכנראה ישיג תוצאה דומה.

יש להפעיל לחץ על נקודת הלחץ המכונה LI-4, שממוקמת בין האגודל לאצבע המורה, במקום בו העצמות נפגשות.

(זיהוי המיקום המדויק – הנקודה בה יותר רגיש ואפילו כואב)

וגם בחיבור בין עצמות הזרת (האצבע הקטנה החמישית) לקמיצה (אצבע רביעית)

על כל נקודה ללחוץ (או לעסות) כחצי דקה.

 

נקודת לחיצה מצוינת נוספת בכף היד

 

 

הקרקפת והפנים מלאות נקודות לחיצה

מסובך לזכור את כל הנקודות.

אני מוצאת שיעיל לטפוח על כל הראש והפנים (בכריות 2 האצבע המורה והאמה – אצבעות 2, 3)  – מומלץ להתעכב ולטפוח על הנקודות הכואבות/ רגישות יותר, או לעסות אותן – לפחות חצי דקה בכל נקודה "כואבת" עד שחשים "זרימה".

(בהמשך פוסט זה – ניתן ללמוד מהוידאו של יהודית איך לבצע טפיחות באיזור הפנים והקרקפת)

 

נקודות לחיצה בכפות הרגליים

נקודת לחיצה חשובה בכף הרגל – "מקלעת השמש"

הנקודה ממוקמת מתחת לכרית הדריכה של שלושת הבהונות האמצעיות. יש לאתר את הנקודה הרגישה/ כואבת ושם ללחוץ.

עיסוי מקלעת השמש מתבצע בלחיצה עם האגודל או לישת מרכז הרגל עם אגרוף קמוץ. משפשפים בעדינות את כף הרגל מספר דקות.

ניתן לסובב את הרגל כולה בעדינות כדי לשחרר מתח בגיד אכילס.

הפעלת לחץ עדין על הנקודה בעזרת האגודל ואט אט להגביר את עוצמת הלחיצה. אם האגודל  חלש, ניתן להשתמש בקצה של עט או בכלי עץ של רפלקסולוגיה (עם ראש מעוגל ולא ללחוץ עד למצב שהתחושה נעלמת או שנגרם נזק לעור).

ניתן להזיז את האגודל בחצי סיבוב קטן, "לטייל" עם האגודל לאורך נקודות שונות בכף הרגל, או לשפשף מעלה ומטה בעזרת האגודל.

להפעיל לחץ על השטח הפנימי והבשרני שבמרכז הבוהן ולעבור בהדרגתיות להפעלת לחץ על שורש הבוהן.

מקום הלחיצה רך ולעתים חשים דקירה בעת הלחיצה הראשונית. הפעלת לחץ בעוצמה המתאימה תגרום אי נוחות, אבל במידה נסבלת.

 

נקודת לחיצה מצוינת נוספת בכף הרגל

נקודות לחיצה מומלצות נוספות בכפות הרגליים

  • לאתר את הנקודות מתחת לרווחים שבין הזרת לקמיצה, שמסומנות בעיגולים אדומים.
  • לעסות כל אחת מהנקודות עם מפרק אצבע היד משך 30 שניות.
  • אחרי כן את הנקודןת המסומנות בעיגולים תכולים.

 

ניתן גם להירגע באמבטיה או מקלחת.

מומלץ לבצע תרגילי נשימות להפחתת רמת הסטרס בגוף

לדוגמא, תרגיל 4-7-8 של דר' אנדרו וויל, להלן הסבר בעברית של דרור אור

 

הקלה על ורטיגו וסחרחורות

תופעות אלו מוגדרות כתחושת תנועה מדומה – העולם "מסתובב". אצלי זה לעתים מלווה בבחילות או התעלפות ואובדן הכרה, או "ניתוקים".

לפעמים אני סתם מוצאת את עצמי על הרצפה כשהקרינה גבוהה. זה לא קורה לעולם במקום נמוך קרינה.

יש תרגילים שמסייעים, או לפחות נותנים הרגשה של פעולה לשיפור המצב (וזה המון).

 

סחרחורת מתחילה במערכת הווסטיבולרית (שיווי משקל) באוזניים, לפי המומחים. מערכת זו מדווחת למוח על מיקום הגוף במרחב ועל תנועתו.

מנגנון שיווי המשקל ממוקם באוזניים הפנימיות, ולאיברים אלוה קשר לסחרחורות.

דרך לבדוק מאיזו אוזן נובעת התחושה:

  • לשבת על מיטה ולהביט קדימה.
  • לסובב את הראש מעט ימינה ולשכב במהירות כך שהראש יהיה מחוץ לגבולות המיטה – באוויר.
  • לבדוק אחרי שכיבה משך דקה אם מסוחררים.
  • לחזור לישיבה ולחזור על הפעולה לצד השני.

האוזן הבעייתית נמצאת בצד בו מופיעה תחושת סחרחורת.

כאשר מדובר ברגישים ורגישות לקרינה, ברוב המקרים זו תהיה האוזן בה נהגנו (או נוהגים עדיין) להשתמש בזמן שיחה בטלפון סלולרי ו/או אלחוטי. באיזור זה נמצאו פגיעות ונזקים של קרינה.

 

עצירת הסחרחורות – שמירה על מבט ממוקד

  • להסתכל קדימה לעבר נקודה מסוימת מול העיניים, על הקיר או להתמקד במטרה דמיונית בגובה העינים.
  • להתמקד בנקודה זו ולהניח לסחרחורת לחלוף הלאה כענן.
  • להמשיך להתמקד באותה נקודה ולסובב מעט ובאיטיות את הראש מצד לצד.
  • להגביר מהירות בהדרגה. אם עולה סחרחורת – להאט.
  • להמשיך להזיז את הראש משך כדקה.

 

עיסוי מפרק כף היד לעצירת סחרחורות

מתחת לכף היד השמאלית יש נקודת לחיצה לורטיגו, סחרחורות ובחילות. נקודת לחיצה זו נחשבת יעילה מאד.

  • למדוד מרחק של 3 אצבעות מקצה כף היד השמאלית.
  • להניח לידן את האגודל, לשחרר את האצבעות ולעסות עם מעט לחץ את הנקודה בעזרת האגודל – משך 5 שניות.

(נקודות לחיצה נוטות להיות רגישות יותר מהאיזורים לידן ואף כואבות – זה מקל על זיהוי המיקום המדויק)

(מקור התמונות)

 

תרגיל למניעת תחושת ורטיגו וסחרחורות על שם ברנדט-דארוף

  • לשבת על קצה המיטה ולהביט קדימה.
  • לסובב את הראש לזווית של 45 מעלות לצד ימין, ולשכב במהירות על צד שמאל עם כל הגוף כאשר האף פונה כלפי מעלה.
  • להישאר כך כחצי דקה.
  • לחזור לתנוחה ההתחלתית.
  • לחזור על התרגיל לצד השני.
  • לבצע את כל התרגיל 5-3 פעמים.

 

תרגילים לתחזוקה קבועה יומיומית של הבריאות וגם להקלה מיידית על הרגשה גרועה

דר' מיקי הרלינג (רופא משפחה הפועל בעקרונות רפואה פונקציונלית)

 

 

יהודית, ספורטאית, מורה ומומחית לתנועה שהיא רגישה לקרינה העלתה סרטונים קצרים של תרגילים, שמצאה (או פיתחה) כמועילים להתמודדות עם תסמינים ושיפור הבריאות.

לדוגמא, אחד הסרטונים ב"תיבה הפרקטית" של יהודית (ודוגמא לטפיחות על נקודות בפנים ובקרקפת):

 

 

תרגילים שמפחיתים ערפל מוחי להתאוששות אחרי חשיפה לקרינה (חיבור 2 צידי המוח)  – דר' דפ

פוסט עם הנחיות לתרגול נשימות והתיחסות לבריאות – דר' דניאל מישורי

פוסט קורונה — תרגילי נשימה(הדגמה: שכיבות שמיכה על האצבעות בשאיפה אחת)בטרפת הקורונה הנוכחית, מלמדים במשרד הרפואה שכדי לשמור על הבריאות צריך להסתגר בבית, לפחד מאנשים, לא ליצור מגע, ולהחזיק אצבעות שהמשיח (סליחה החיסון) יגיע במהירה בימינו. זה ההיגיון של כוונות טובות של אנשים המקדישים עצמם לטובת הכלל, שטרם הפנימה ש"רפואה" הוא מושג צר יותר מ"בריאות"; זאת, מכיוון שבלימודי רפואה לא לומדים תרגילי נשימה, יוגה, טאי צ'י, תנועה, תזונה נכונה (בלי חומרי הדברה, חומרים משמרים), והעיקר: שמירה על איכות המקום (שרק בעברית זה גם סביבה וגם המוחלט)…זה ההיגיון של כת "בריאות הציבור" (דת חדשה), כאשר מדובר במחלת ריאות, לא מנסים לשפר את הנשימה, אלא מלמדים את כולם לפחד ולסגור את קנה הנשימה עם מסכות שחוסמות הנשימה החופשית, מהוות מדגרה של פתוגנים, חוסמות חמצן ומעלות רמות של פחמן דו-חמצני — כבר אמרנו, טרפת לא מדעית. לסקירת מחקרים *מדעיים* על המסכות, ראו כאן: Masks Are Neither Effective Nor Safe: A Summary Of The Science (15/7/20). https://www.citizensforfreespeech.org/masks_are_neither_effective_nor_safe_a_summary_of_the_scienceעד אז, ממליץ על צ'י קורונה (Chi Corona), צ'י קונג מומלץ לקורונה. להמחשת האפקטיביות של צ'י קורונה, מדגים בסרטון שכיבות סמיכה על האצבעות בשאיפה אחת. * ראשית, נשיפות ושאיפות מהירות — מהפה או מהאף (שני תרגילים שונים); מוציאים האוויר (נשיפה); ומתחילים שכיבות הסמיכה, בכל ארבע עליות שואפים קצת; בסוף התרגיל קמים וממשיכים את השאיפה, ואז משחררים. חשוב: המרפקים צמודים לגוף, כדי שהמפרק יעבוד נכון. למעשה, לא "דוחפים" עם הידיים, אלא פשוט מותחים את האצבעות. שכיבות-שמיכה הן רק הדגמה לעצמת הנשימה (כשלא חוסמים אותה עם מסכות). אם אפשר בשאיפה אחת לבצע עשרות שכיבות סמיכה, אפשר לדמיין את אורכה של השאיפה (או הנשיפה) במצב של הרפייה: דקות ארוכות, ההולכות ומתארכות עם התרגול. אם "מומחי" משרד הבריאות (הפרויקטור, ראשת שירותי בריאות הציבור, המשנה למנכ"ל והמנכ"ל, וכדומה) מעוניינים לקבל אמון הציבור, עליהם להראות שגם הם מסוגלים לבצע תרגול בסיסי של נשימה או מתיחת אצבעות…*ביומיום, מומלץ לתרגל כמה שיותר הטכניקה הבסיסית של הצ'י-קורונה (Chi-Corona) המבוצעת כך: כל נשימה מתחילה בנשיפה: אי אפשר למלא כלי מלא: חייבים לרוקן את הכלי, ולכן, הנשיפה *תמיד* מקדימה את השאיפה. נשיפה עמוקה דרך האף מלווה בצליל אֵהה Ehh דומם—קצה הלשון דבוק לחיך העליון בנקודה של ה-L (ל): E(L); כלומר, צליל אהה דומם, ונעילה בנקודה של ה-ל: אל (EL) — צליל הכוח העליון (יש עוד…)השאיפה: או דרך האף, ואז הפה טיפטיפונת סגור, קצה הלשון דבוק לחיך העליון בנקודה של ה-L (ל), או דרך הפה, בצליל Ah דומם, הפה פעור לרווחה בשאיפה מקסימאלית, קנה הנשימה פתוח לחלוטין עד הבטן (מומלץ בסוף להוציא הלשון ולפתוח העיניים לרווחה—"אריה" ביוגה). כאמור, מומלץ לתרגל אחרי נשיפות ושאיפות מהירות (כפי שמודגם בתחילת הסרטון), דרך האף או דרך הפה (שני תרגולים שונים). עם התרגול, נשיפה יחידה מתארכת במשך מספר דקות, ואז שואפים במשך מספר דקות. אפשר ורצוי לתרגל במרחב הציבורי (פעילות גופנית—ללא מסיכה), ליד מקור זיהום אוויר לתרגל עצירת נשימה (קומבקה, ביוגה). * אזהרה: אסור לתרגל צ'י-קורונה עם מסיכות, בשל הגבלת טווח הנשימה, המגבלות על תנועת הפה והלסת, וחשש מפני כימיקלים בשאיפה עמוקה. מומלץ לתרגל צ'י-קורונה כל היום–פעילות גופנית–ואז לא צריך מסכות. לדעתי האקדמית המלומדת על המצב (טרפת הקוקורונה):D. Mishori (2020). Medical Technocracy, Extreme BioPower and Human Rights: Heretic Criticism of "Public Health" Authoritarian Corona Policies. Social Ethics Society Journal of Applied Philosophy; Special Issue on COVID-19, July 2020: 230-266. http://ses-journal.com/wp-content/uploads/2020/07/Article-10_Mishori_SESJuly2020.pdf להרחבות בנושא יציבה ונשימה נכונה, ראו הספר "יציבות: מחקר על הקשר גוף, תודעה וסביבה" (2018). להורדה בחינם:https://environment.tau.ac.il/FirmnessBookדף פייסבוק "יציבות"https://www.facebook.com/Firmness.Firmezaערוץ יוטיוב (הדגמות נוספות והרצאות)https://www.youtube.com/channel/UClwZfAuz_end8t-aotbQfIQ/videosבתקווה לשחרור מהיר מעול הכפייה הדתית-רפואית החדשה, עם הסממנים הפגניים של מעין-כיפות על הפרצוף; זוכרים שהבתים הקודמים נפלו בשל שנאת חינם; מתרגשים לקראת ט"ו באב, חג האהבה, שהפעם חוגגים בחיבוק של שחרור מפחד.

פורסם על ידי ‏‎Daniel Mishori‎‏ ב- יום חמישי, 30 ביולי 2020

 

קישורים מועילים לשיפור הבריאות – בעברית

 

דוגמאות למסעות שיקום והתמודדות מוצלחת עם רגישות לקרינה

כולנו מתאמצות ומתאמצים לחזור לתפקוד ולנהל את הרגישות שלנו ואת בריאותנו. זה קשה, כיון שהסביבה רווית קרינה וקשה מאד למצוא מגורים, מקומות עבודה ופתרונות נמוכי קרינה.

אבל ..

לצערנו, לא כולם מצליחים.

לא לכולם משאבים מספיקים כדי להצליח בהתמודדות מורכבת זו (ולא רק משאבים כלכליים, אלא גם מגורים הולמים, נגישות לידע ולטיפולים מתאימים, תמיכה סביבתית ויכולות אישיותיות להתמודד עם אי ההבנה והתנכלויות, לצד נחישות להתמיד בתוכניות שיקום הדורשות מחויבות, למידה וזמן.

הכרה בפגיעה זו וסיוע מקצועי מותאם לבעיה, היו מאפשרים לנפגעי קרינה רבים יותר להתמודד ביעילות רבה יותר עם התסמונת המגבילה ולחזור לתפקוד.

כמה רגישים לקרינה יש – דר' יעל שטיין מהדסה עין כרם

פרופ' אולה יוהנסון של רגישות לקרינה בתקופתנו

חברתנו עדית וניתוח מוח רביעי להסרת גידול סרטני (גליומה – סרטן מוח הנגרם מקרינת סלולר)

רגישות לקרינה וזכויות אדם – דר' דניאל מישורי

הקלה בימי קורונה – חווית החיים של רגישי קרינה קשים

למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה

אין איפה לגור – נפגעי קרינה (סלולרית, אלחוטית)

קשיי הקמת עמותה וגופי עזרה עצמית של רגישים לקרינה

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שמרו על קשר

הרשמו כדי לקבל עדכונים על החלטות, ישיבות של העמותה, כינוסים, אירועים וחדשות אחרות בנוגע לעמותה ולפעילותיה.