"נדליק סלולר ונראה מה זה עושה להם" אינו "ניסוי" אלא התעללות. הפעם (שוב) – ילד

פורסם ב-

לפני שבועיים פרסמנו תודות לבית ספר נהדר.  איחלנו הצלחה לילד, שכל כך רצה לחזור ללימודים, אחרי שנה של בידוד, עקב תסמינים קשים בכל חשיפה לקרינה (סלולרית ואלחוטית, וויפיי וחשמל), שקיימת היום בכל מקום ובכל מרחב – ציבורי ופרטי.

היה קשה מאד למצוא בית ספר לילד רגיש לקרינה בדרגה קשה. אחרי שנה של חיפושים ודיונים, חוו"ד ודחיות נמצא בית ספר. כל הקהילה שמחה על התחייבות צוות המוסד לשמור שלא ייחשף לקרינה. והמשפחה עברה מקום מגורים לצורך זה.

"ניסיון בן שבועיים שהיה נפלא – התמוטט בשבריר של רשעות צרופה", מסכמת הבוקר אימו בצער.

"הילד החזיק מעמד שבועיים בבי"ס שהיה נקי ללא קרינה. כל הצוות והילדים נרתמו, ורק יועצת בית הספר לקחה אותו לחדר סגור והפעילה סלולרים עד שהקרקפת שלו בערה והילד הגיע ממוטט לרכבי.".

 

קשה לשמוע על עוד התעללות בילד המוכשר הזה (מוזיקאי וגאון), שרצה ללמוד עם חברים .. ובאכזריות הוקרן. שוב.

רבים עושים עלינו ניסויים ("בוא נראה מה זה עושה לה") כי רגישים לקרינה זה נורא מצחיק, לדעתם.

אין אלה ניסויים, אלא התעללות. ובמקרה זה – ילד עם צרכים מיוחדים – התעללות בחסר ישע.

פשע שיש לתת עליו את הדין !

בפעם הקודמת זה היה מפקח משרד החינוך ש"בדק" אותו ולפני כן "יועץ" ולפניו "רופא" – כולם ניסו.. כולם הקרינו בכוונה, כולם צריכים "הוכחה" בלי טיפת התחשבות ומחשבה על השלכות.

כולנו – נפגעי הקרינה – חווים את זה.

הילד מוקרן וסובל כאבים ובעקבות חוויות רעות אלו, הופך פוסט-טראומטי וחסר אמון במבוגרים, בבעלי תפקידים, בעולם שמכאיב לו. ובמקרה זה – בכוונה.

כן, מכאיב בכוונה.

(הוא ילד, לעזאזל, הוא לא יכול "להבין" למה בכפייה וללא הכנה מקרינים אותו, לאחר שהבטיחו שלא יהיו סלולרית – אחרת אינו מתקרב. כואב לו !! הוא סובל !! הוא רגיש לקרינה !!)

מדובר בילד שזיהה בעצמו מה מכאיב לו, בתהליך "בלשי".. והיה עליו לשכנע את הוריו, מוריו ורופאיו.. שלא האמינו לו, לא האמינו שזה קיים.

כן, זה קיים – רגישות לקרינה – וזה נורא ממוות במקרים הקשים, מדובר בסבל פיזי קשה מאד.

לאיזה צורך לערוך עליו ניסוי ולקבל "הוכחה" אישית? למה?

לא מספיקות האבחנות וההנחיות הברורות ממספר רופאים?

 

למי שרוצים ניסויים – חובה להקפיד על פרוטוקול רשמי וברור איך עושים זאת !

ניסויים ומחקרים אינם מבוצעים בהונאה ובכפייה, אלא מתוך הגנה וצמצום פגיעה במשתתפים – ורק על מי שהסכימו והתנדבו,לאחר אישור מערך הניסוי בועדות אתיקה לביצוע ניסויים בבני אדם.

בחשיפת רגישים לקרינה לקרינה (ועוד בהונאה ובכפייה) נגרם נזק, הדורש התאוששות ממושכת במקרים קשים. מדובר בסבל רב ולא "רק" סבל חולף.

מתענינים במחקרים? רוצים "הוכחות".. תמצאו כמה דוגמאות בדף המחקרים

לדוגמא, צילום הדמיות מוחיות (fMRI) המראה הבדלים ברורים בין מוחות של רגישים לקרינה ומוחות של לא רגישים לקרינה – בעת חשיפה לקרינה סלולרית

 

ממשיכה האם בתיאור קורע הלב:

".. על גופו מד קרינה מצפצף. חשבתי למגן ולצייד בעוד…לא. אין טעם. אי אפשר לצאת בגיל 11 לעולם ולהתמודד עם שנאה שכזו. חייב פילטר…מזעזע !

התוצאה: הילד שבור. ציני, זועם. לא רוצה לצאת כי העולם הוא אנשים רעים.

הרופא לא מאשר חזרה לבית ספר

הילד ממוטט ומנותק

ככה חייו מותרים בידי כל זב חוטם עם נייד ביד!

והפעם…זו לא אחרת מיועצת בית הספר!!!!! "

 

כואב

גם על שאר הילדים נפגעי הקרינה, כולל אלה שלא מאמינים להם ועוד לא מוכרים לנו.

ילדים שסובלים מכאבים ותסמינים, חשים בודדים ומציירים ציורים קורעי לב.

 

כותבת הבוקר האם למפקח משרד החינוך באיזור, שעברו אליו בגלל בית הספר. בית ספר שלקח שנה למצוא. בית ספר שהיה מוכן לקבלו ולשמור שלא ייחשף לקרינה: ואלה דבריה:

"בוקר טוב,

בדיוק כפי שאירע בביקורך בביתי, בדיוק כמו ת' היועץ מ…גם היועצת בבית הספר הנפלא.החליטה לבדוק מה קורה לילד אם מדליקים סלולרי בניגוד להוראות הכתובות.אז מה שקרה לו זה כוויות נוראיות על הראש, רעד, הפזילה החמירה, הראש כואב, לא ישן כי כואב לו להניח את הראש על הכרית.

אבל הכי נורא זו הציניות – בחוץ יש אנשים רעים. זה מה שחושב הילד. אחרי חוויה מכילה ומתקנת אצל אשת חינוך משכמה ומעלה – גב' …. – שמנהלת צוות מסור ותומך. עם אקלים אופטימלי בבית ספר.לא ייאמן !!!!

אופססס …בשבריר של רשעות מתפרצת….הבידוד חזר.תודה לכם על שאתם עושים נסיונות אכזריים בילד רך.

בושה שלא תיאמן!!!!

שבריר של רשעות=שבועות של סבל גופני ואובדן זיכרון !

ועכשיו שוב לנסות לרפא ולתקן ולהחזיר את האמון בסביבה… משימה חדשה.

רוב תודות למשרד החינוך על יועצת המשמרת את מורשת … " (היישוב הקודם ובית הספר הקודם ומפקחיו שרק דחו, לעגו, הקרינו בכוונה כ"ניסוי" – ללא הסכמה וללא טיפת אנושיות. פגיעה בגוף הילד, באמונו ותקוותו, ברצונו לחיות ולקבל סיוע, עוד שריטה בנשמתו הדואבת, בקיומו הנורא, המבודד כנפגע קרינה בעולם של היום).

 

יום ה"אהבה" היום – מנגנון שיווקי ריק מתוכן, שנועד לסחוט כספים על בונבוניירות ופרחים, יהלומים ונופשונים.. אבל גם להזכיר לאהוב

ולא רק את מי שמתחכך בגופכןם

אהבה זה לחבק חריגים ולנסות להבין את הקושי, ובראש וראשונה להימנע מגרימת סבל לאחרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *