צוות מדענים בהובלת פרופסור דומיניק בלפום (Professor Belpomme) החל לחקור את תופעת הרגישות לקרינה בשנת 2009. צוות זה ביצע בדיקות פיזיולוגיות בקרב למעלה מ-1000 רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים סינתטיים. במחקריהם זיהו מאפיינים ביולוגים. כך הוגדרו דרכי אבחון של רגישות לקרינה.
החוקרים מצאו ראיות לשבירת מחסום דם מוח, סימנים לדחק חימצוני, סימנים לתגובות דלקתיות ולתגובות אוטואימוניות, השפעות על מערכת הדם במוח ועוד.
תוצאות ראשונות של מחקרם פורץ הדרך התפרסמו בסוף 2015
בהרצאה נתן פרופ' בלפום פרטים על בדיקות של כ- 400 רגישים לקרינה, מאפיינים ותוצאות אופייניות.
תוצאות הבדיקות מוכיחות כי רגישות לקרינה היא תסמונת בעלת בסיס פיזיולוגי ביולוגי ואינה תופעה פסיכולוגית או פסיכוסומטית.
על סמך מחקר זה, מועצת אירופה הכירה ברגישות לקרינה בשנת 2011. במקביל יצאה בקריאה למדינות אירופה להכיר ברגישות לקרינה ולהגן על זכויות האדם של נפגעים רגישים לקרינה.
תרגום תקצירים וקישורים למחקרים ול"ספר השחור של הגלים" – פרופ' בלפום ושות' – תחילת 2021
יולי 2021 – 32 חוקרים ומדעניות דורשים הכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית
קישור למחקר פרופ' בלפום ושותפיו – סמנים (ביומרקרים) ביולוגיים בקרב רגישים לקרינה ולכימיקלים