מחקרים המוכיחים רגישות לקרינה

עם ההבנה הגוברת בנושא הרגישות לקרינה, החלו חוקרים עדכניים להקפיד על פרוטוקול, אשר מגדיר:

• חשיפות מבוקרות בתנאים הולמים (הקפדה שבמצב בו לא אמורה להיות חשיפה לקרינה – אכן לא תהיה חשיפה לקרינה כלשהי)
• התאוששות מספקת בין חשיפה לחשיפה (שונה בין נפגעי קרינה שונים)
• הבחנה בין סוגים של קרינה וסוגים של רגישות (הבדלים אישיים)
• בדיקות ומדדים אובייקטיביים ולא רק תשאול סובייקטיבי (דיווח עצמי של נבדקות ונבדקים אם הרגישו את הקרינה)

מחקרים אלה מראים כי רגישות לקרינה היא תופעה ביולוגית פיזיולוגית "אמיתית", שנגרמת כתוצאה מחשיפה לקרינה.

 

---

קישורים אחרונים – תקצירים בעברית:

מאי 2022 – הקמת גוף לחקר רגישות לקרינה ולכימיקלים בצרפת

32 חוקרים ומדעניות דורשים הכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית, יולי 2021

סקירת מחקרים על מנגנונים פיזיולוגיים ברגישות לקרינה (מדדים אוביקטיביים לאבחון ללא צורך בדיווח עצמי)  – דר' שטיין ודר' יודסין, יולי 2020

פרופ' בלפום וחוקריו – סקירת מחקרים על מנגנוני רגישות לקרינה ודרישה להכיר ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית – מרץ 2020

תרגום תקצירים וקישורים למחקרים של פרופ' בלפום ושות' , כולל "הספר השחור של הגלים" – ינואר 2021

מחקר זיהה 19 סמנים ביולוגיים לאבחון פיברומיאלגיה עם רגישות לקרינה – דצמבר 2022

---

 

ניתוח ביקורתי (פרופ' מארינו ואחרים):

מה הבעיה בניסוי השגוי של דר' ג'יימס רובין שקיבע את התפיסה המוטעית שמדובר באפקט "נוסבו"

למה במבדקים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה?

---

רגישות לקרינה – תגובה לפרופ' סטיליאן גלברג (עם הסבר המנגנון, קישורים ומחקרים)

---

מומחים דורשים הכרה ברגישות לקרינה EHS כמוגבלות תפקודית סביבתית – מסמכים מארכיון FCC

---

.אבחון וקודים רפואיים לרגישות לקרינה

---

.

להלן דוגמאות לכמה מחקרים על רגישות לקרינה

• פרופ' בלפום ושותפיו – סמנים (ביומרקרים) ביולוגיים בקרב רגישים לקרינה ולכימיקלים

  נובמבר 2015

  Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder

  צוות מדענים בהובלת פרופסור דומיניק בלפום (Professor Belpomme) החל לחקור את תופעת הרגישות לקרינה בשנת 2009. צוות זה ביצע בדיקות פיזיולוגיות בקרב למעלה מ-1000 רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים סינתטיים. במחקריהם זיהו מאפיינים ביולוגים. כך הוגדרו דרכי אבחון של רגישות לקרינה.

  החוקרים מצאו ראיות לשבירת מחסום דם מוח, סימנים לדחק חימצוני, סימנים לתגובות דלקתיות ולתגובות אוטואימוניות, השפעות על מערכת הדם במוח ועוד.

  תוצאות ראשונות של מחקרם פורץ הדרך התפרסמו בסוף 2015

  בהרצאה נתן פרופ' בלפום פרטים על בדיקות של כ- 400 רגישים לקרינה, מאפיינים ותוצאות אופייניות.

  תוצאות הבדיקות מוכיחות כי רגישות לקרינה היא תסמונת בעלת בסיס פיזיולוגי ביולוגי ואינה תופעה פסיכולוגית או פסיכוסומטית.

  על סמך מחקר זה, מועצת אירופה הכירה ברגישות לקרינה בשנת 2011. במקביל יצאה בקריאה למדינות אירופה להכיר ברגישות לקרינה ולהגן על זכויות האדם של נפגעים רגישים לקרינה.

  קישור למחקר – 2015

  על המחקר בעברית

  על המחקר של בלפום

  פרסום ממרץ 2020 של פרופ' בלפום וחוקריו – סקירת מחקרים על מנגנוני רגישות לקרינה ודרישה להכיר ברגישות לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית

  תרגום תקצירים וקישורים למחקרים ול"ספר השחור של הגלים" – פרופ' בלפום ושות' – תחילת 2021

  יולי 2021 – 32 חוקרים ומדעניות דורשים הכרה ברגישות יתר לקרינה EHS כהפרעה נוירולוגית

  קישור למחקר פרופ' בלפום ושותפיו – סמנים (ביומרקרים) ביולוגיים בקרב רגישים לקרינה ולכימיקלים

• מחקר נוסף שזיהה סמנים (ביומרקרים) ביולוגיים בקרב רגישים לקרינה ולכימיקלים

  אפריל 2014

  Metabolic and Genetic Screening of Electromagnetic Hypersensitive Subjects as a Feasible Tool for Diagnostics and Intervention

  קישור למחקר מחקר נוסף שזיהה סמנים (ביומרקרים) ביולוגיים בקרב רגישים לקרינה ולכימיקלים

• הדמיות מוחיות (fMRI) – הבדלים בין מוחות של רגישים לקרינה לבין מוחות "נורמלים" שאינם רגישים לקרינה

  ספטמבר 2017

  Functional brain MRI in patients complaining of electrohypersensitivity after long term exposure to electromagnetic fields.

  מחקר פיילוט שכלל סריקות מוחיות בטכניקת fMRI בקרב 10 רגישים לקרינה ו-69 נבדקים שלא היו רגישים לקרינה בזמן הבדיקה. תוצאות הסריקות המוחיות הראו אנומליה (חריגה) חדה וייחודית אצל כל הנבדקים הרגישים לקרינה.

  מחקר זה מראה כי לרגישים לקרינה תפקוד מוחי שונה/ חריג. יתכן כי מדובר בממצא פתולוגי.

  בדיקת fMRI יכולה לשמש לאבחון רגישות לקרינה. בכך יש בעיה כיון שבמהלך בדיקת fMRI מתרחשת חשיפה לקרינה בלתי מייננת ברמות גבוהות – כ-3000000 מיליגאוס, כלומר תדר נמוך – שדה מגנטי. זאת, בנוסף לחשיפה הנמדדת בניסוי של קרינת רדיו (תדר גבוה). קיימת אפשרות כי מוחם של נבדקים רגישים לקרינה הגיב לחשיפה ממכשיר ההדמיה (השדה המגנטי), במהלך הבדיקה ולא רק לקרינת הרדיו (תדר גבוה). יתכן כי תוצאות הבדיקה המוחית הושפעו מכלל החשיפה בבדיקה (מוכיח חשיפה=>תגובה).

   

  

  בצילום מימין תוצאות סריקה של נבדק ביקורת (לא רגיש לקרינה), בצד שמאל תוצאות סריקה של נבדק רגיש לקרינה.

  ריכוז תוצאות בשקף הבא

  

  מסקנת המחקר:  מוצע כי הדמיות מוחיות יהוו חלק מאבחון כאשר יש בעיה בהערכת מטופלים, אשר טוענים כי הם סובלים מרגישות יתר לקרינה, ושאר הבדיקות תקינות.

  האבחנה המבדלת לאבנורמליות שנמצאה בסריקות fMRI כוללת פציעת ראש.נמצא כי רבים מהמטופלים רגישי הקרינה אכן עם היסטוריה של חבלות ראש, כאשר בהמשך חייהם התפתחה רגישות יתר לקרינה.

  לרבים מהמטופלים אף היסטוריה של חשיפה לכימיקלים נוירו-טוקסיים, ובמיוחד עובש.

  חבלות ראש וחשיפה לרעלנים עצביים עלולות לגרום לפגיעות רבה יותר להתפתחות EHS..

   

  Conclusion: We propose that functional MRI studies should become a diagnostic aid when evaluating a patient who claims electrohypersensitivity (EHS) and has otherwise normal studies. Interestingly, the differential diagnosis for the abnormalities seen on the fMRI includes head injury. It turns out that many of our patients indeed had a history of head injury which was then followed sometime later by the development of EHS. Many of our patients also had a history of exposure to potentially neurotoxic chemicals, especially mold. Head injury and neurotoxic chemical exposure may make a patient more vulnerable to develop EHS.

  הודעה לתקשורת

  מחקר פילוט של הוזר והוזר 2017 על רגישים לקרינה FMRI הדמיות מוחיות

  קישור למחקר הדמיות מוחיות (fMRI) – הבדלים בין מוחות של רגישים לקרינה לבין מוחות "נורמלים" שאינם רגישים לקרינה

• מחקר של מרינו ושותפיו בו נערכה חשיפה מבוקרת של נבדקת רגישה לקרינה

  ספטמבר 2011

  Electromagnetic Hypersensitivity: Evidence for a Novel Neurological Syndrom

  נבדקת, שמגדירה את עצמה כרגישה לקרינה, נחשפה בסדרת ניסויים מבוקרים לשדות חשמליים בעוצמה של 300 וולט למטר ובתדר של 60 הרץ, בעקבות חשיפה זו הופיעה אצלה כאבי ראש, התכווצויות ותנודות לא רצוניות בשרירים, הפרעות בקצב לב ועוד עד כ- 100 שניות לאחר תחילת החשיפה.

  בניסויים שכללו חשיפה לשדה קבוע, שדה בתדרים משתנים ושדה אפסי נמצא כי התסמינים נגרמו בעיקר עקב שינויים בשדות (קיים ולא קיים – ON & OFF), ופחות כאשר השדה היה קבוע.

  נמצא כי לנבדקת לא הייתה מודעת לקיום השדה (היא לא ידעה להבחין בקיום השדה או בהיעדרו) וכי התסמינים הופיעו בצורה מובהקת כאשר היתה חשיפה לשדה חשמלי.

  במסגרת המחקר, עברה הנבדקת סדרה של בדיקות נוירולוגיות, מיפוי גלי המוח (EEG), בדיקת הדמיה מגנטית של המוח (MRI), בדיקות במעבדת שינה, (כולל צילומי וידאו ובדיקות EEG) , בדיקות דם, בדיקות תפקודי כבד, ספירת דם ובדיקות נוספות.

  מסקנת המחקר היתה כי רגישות לקרינה היא תסמונת נוירולוגית הנגרמת בגלל השפעות סביבתיות (רמות קרינה סביבתיות).

  קישור למחקר מחקר של מרינו ושותפיו בו נערכה חשיפה מבוקרת של נבדקת רגישה לקרינה

• אגודת הרופאים האוסטרית – מדריך לאבחון ולהתמודדות עם רגישות לקרינה

  מרץ 2012

  Guideline of the Austrian Medical Association() for the diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses (EMFsyndrome). Consensus paper of the Austrian Medical Association’s EMF Working Group ( AG-EMF).

  אגודת הרופאים האוסטרית הגדירה בשנת 2012 דרכים לאבחון ולטיפול ברגישות לקרינה. פעולה זו סימנה אותה כפורצת דרך בתחום.

  קישור למחקר אגודת הרופאים האוסטרית – מדריך לאבחון ולהתמודדות עם רגישות לקרינה

• מאמר – האם נזק למיאלין בעקבות חשיפה לקרינת רדיו יכול להסביר היווצרות רגישות לקרינה?

  ספטמבר 2014

  Could myelin damage from radiofrequency electromagnetic field exposure help explain the functional impairment electrohypersensitivity? A review of the evidence.

  במאמר זה סוקרים הכותבים השפעות של קרינת רדיו ברמות נמוכות על שכבת המיאלין העוטפת את העצבים. בנוסף, הם בוחנים את השפעות הפגיעה בשכבה זו על מצב נוירולוגי באדם ובבעלי חיים.

  הכותבים מציינים כי חשיפה לקרינה בלתי מייננת הביאה לפגיעה בשכבת המיאלין של חולדות, פגיעה בשכבת המיאלין הביאה לסיכון יתר לטרשת נפוצה, נמצאה השפעה על חלבונים חיוניים לייצור מיאלין וכי תסמינים רבים בקרב רגישים לקרינה דומים לתסמינים של חולים שסבלו מפגיעה בשכבת המיאלין.

  קישור למחקר מאמר – האם נזק למיאלין בעקבות חשיפה לקרינת רדיו יכול להסביר היווצרות רגישות לקרינה?

• מאמר על רגישות לקרינה כאתגר משמעותי לרפואה

  ספטמבר 2015

  Electromagnetic hypersensitivity--an increasing challenge to the medical profession.

  מאמר מסכם על רגישות לקרינה, אשר בוחן דיווחים היסטוריים (החל במקרי הרגישות לקרינה בצבא הסובייטי, דרך מקרי רגישות לקרינה בתחילת שנות ה-80 כתוצאה משימוש במסכי מחשב ועד לתופעות עכשוויות עקב שימוש בציוד אלחוטי וסלולרי), כולל מחקרים בתחום ודיווחים מהעת האחרונה.

  קישור למחקר מאמר על רגישות לקרינה כאתגר משמעותי לרפואה

• מחקר שנקרא ”האם רגישות לקרינה נובעת מאפקט נוסבו?”

  ינואר 2016

  Does electromagnetic hypersensitivity originate from nocebo responses? Indications from a qualitative study.

  מחקר זה סותר הנחה שגויה רווחת כי רגישות לקרינה הינה תופעה פסיכולוגית.

  מחקר זה מצביע על שלבים בהתפתחות רגישות לקרינה:

  1. הופעת תסמינים
  2. העדר אבחנה, פתרון, תרופה או טיפול
  3. זיהוי אישי כי קיים קשר למכשירים משדרים ולקרינה, חיפוש מידע וגילוי האפשרות שמדובר ברגישות לקרינה
  4. איסוף מידע על רגישות לקרינה
  5. הבנה אישית כי מדובר ברגישות לקרינה, שכנוע הדרגתי כי מדובר ברגישות לקרינה
  6. ניסוי וטעייה בחיפוש דרכים לצמצום חשיפה לקרינה ושיפור המצב הבריאותי
  7. הבנת התסמונת, ההתמודדות עימה ובטחון באבחון העצמי

  הופעת התסמינים לפני מידע וידע כי קיימת רגישות לקרינה, סותרת את ההנחה השגויה הרווחת כי מדובר בתופעה פסיכוסומטית.

  קישור למחקר מחקר שנקרא ”האם רגישות לקרינה נובעת מאפקט נוסבו?”

• סקירה היסטורית של תסמונת הרגישות לקרינה ו"תסמונת המיקרוגל"

  נובמבר 2015

  The microwave syndrome or electro-hypersensitivity: historical background.

  "סינדרום המיקרוגל "הוא השם ההיסטורי שניתן לרגישות לקרינה. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 תוארו במחקרים שונים תסמינים של רגישות לקרינה תחת שם זה.

  מאמר זה סוקר רקע היסטורי, מחקרים ומאמרים היסטוריים המתארים תסמינים אופייניים ואת התסמונת.

  כותב המאמר קורא להכרה ברגישות לקרינה כמחלה

  קישור למחקר סקירה היסטורית של תסמונת הרגישות לקרינה ו"תסמונת המיקרוגל"

• מחקר שהישווה יעילות מספר טיפולים ברגישות לקרינה

  אפריל 2013

  Electromagnetic hypersensitive Finns: Symptoms, perceived sources and treatments, a questionnaire study.

  מחקר זה בוצע בפינלנד ובדק יעילות של טיפולים וצעדי התמודדות שונים בטיפול בתסמונת הרגישות לקרינה. משתתפים שהעידו על עצמם כי הם רגישים לקרינה, התבקשו למלא שאלון לגבי סוגי הטיפול שניסו ודרגת היעילות של כל טיפול ודרך התמודדות.

  המחקר הראה כי צמצום חשיפה לקרינה היה דרך ההתמודדות היעילה ביותר אצל רוב הנבדקים.

  דרכי התמודדות נוספות שהיו בעלות השפעה חיובית, כללו: שינוי תזונה, העשרה תזונתית בעזרת תוספי תזונה ופעילות גופנית מוגברת.

  טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים (כך הרפואה הרשמית מבקשת לטפל ברגישים לקרינה) נמצאו כלא יעילים ולא עזרו לסובלים ובחלק מהמקרים אף החמירו את המצב.

  קישור למחקר מחקר שהישווה יעילות מספר טיפולים ברגישות לקרינה

• מיגון קרינה ממחשב נייד נמצא כמשפר הרגשה ותפקוד של רגישים לקרינה

  אפריל 2012

  Reducing electromagnetic irradiation and fields alleviates experienced health hazards of VDU work

  רגישים לקרינה שהשתמשו במחשב שמוגן בארון במשך 1-7 שנים הצליחו לעבוד על מחשב זה במשך יום שלם.

  רגישים שעבדו עם המחשב המוגן בין 2-3 חודשים דיווחו על שיפור חלקי בתסמינים.

  רגישה לקרינה שעשתה שימוש במחשב המוגן במהלך שבוע אחד דיווחה על הקלה בתסמינים.

  המחקר המלא ניתן להורדה (בתשלום)

  קישור למחקר מיגון קרינה ממחשב נייד נמצא כמשפר הרגשה ותפקוד של רגישים לקרינה

• מחקר על גורמים, תסמינים ודרכי התמודדות עם רגישות לקרינה

  פברואר 2012

  Reported functional impairments of electrohypersensitive Japanese: A questionnaire survey

  במחקר דיווח עצמי בעזרת שאלונים, שנערך ביפן, רגישים לקרינה מנו גורמים מרכזיים למצבם, תסמינים מהם הם סובלים, השפעת הרגישות לקרינה על חייהם ודרכי התמודדות עם הפגיעה בתפקוד.

  תסמינים – 85% דיווחו על עייפות כרונית. 81% דיווחו על כאבי ראש, בעיות זכירון וריכוז, וקשיים בחשיבה.

  בהתיחסות לשאלה מה גורם להופעת התסמינים. 37% דיוחו כי הגורם להופעת התסמינים היא חשיפה לאנטנות סלולריות ולטלפונים אלחוטיים. 65% דיווחו כי הם סובלים משימוש בסלולרי של אנשים אחרים ברכבת או באוטובוסים, 12% דיווחו כי אינם יכולים להשתמש (מסיבה זו) בתחבורה ציבורית.

  53% היו בעלי עבודה קבועה לפני הפיכתם לרגישים לקרינה, רובם איבדו אותה או חוו ירידה משמעותית בהכנסה לאחר התפתחות הרגישות לקרינה.

  כ 85% נקטו בצעדים כדי להגן על עצמם מחשיפה לקרינה בלתי מייננת כמו מעבר דירה, רכישה של ציוד נמוך קרינה. 71% נעזרו בטיפולים אלטרנטיביים כדי להקל על סבלם.

  קישור למחקר מחקר על גורמים, תסמינים ודרכי התמודדות עם רגישות לקרינה

• מדריך האגודה האירופית למחלות סביבתיות בענין קרינה בלתי מייננת

  ספטמבר 2016

  EUROPAEM EMF Guideline 2015 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health roblems and illnesses

  צוות חוקרים אירופאי פרסם בשנת 2016 סקירה מחקרית וסיכום דרכי מניעה, אבחון וטיפול בהשלכות רפואיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת ורגישות לקרינה.

  על המאמר בעברית

  תרגום תקציר המאמר לעברית

  קישור למחקר מדריך האגודה האירופית למחלות סביבתיות בענין קרינה בלתי מייננת

• מאמר משנת 2006 – תחזית שבשנת 2017 יהיו באוכלוסייה 50% רגישים לקרינה

  פברואר 2006

  Letter to the Editor: Will We All Become Electrosensitive?

  מאמר זה נכתב בשנת 2006 כמכתב לירחון מדעי בנוגע לרגישות לקרינה בלתי מייננת,

  במכתב מצוינים מאמרים רבים המתעדים את התסמונת ומעריכים את ההיארעות של רגישות לקרינה במספר מדינות בעולם (עד 2006).

  כחלק מהסקירה, נעשה ניסיון להעריך מה יהיה אחוז הרגישים לקרינה באוכלוסייה הכללית בשנת 2017. מיקום הנתונים על גרף הביא לתחזית כי בשנת 2017 חצי מהאנשים, במדינות המתקדמות, יהיו רגישים לקרינה.

  ממפגשים שלנו עם האוכלוסייה, ניכר כי רבים מרגישים קרינה ברמה כלשהי. רובם רגישים ברמה קלה (הופעת תסמינים בעת שימוש בציוד אישי) ובדרך כלל לא מודעים לקשר בין התסמינים לבין הקרינה.

  קישור למחקר מאמר משנת 2006 – תחזית שבשנת 2017 יהיו באוכלוסייה 50% רגישים לקרינה

מחקרים נוספים

• סקירת מחקרים על מנגנונים פיזיולוגיים ברגישות לקרינה – דר' שטיין ודר' יודסין
• סקירת מחקרים על מנגנוני רגישות לקרינה ודרישה להכיר בתסמונת כהפרעה נוירולוגית – פרופ' בלפום וחוקריו, מרץ 2020
• תרגום תקצירים וקישורים למחקרים ולספר של פרופ' בלפום ושות' – ינואר 2021
• מחקרים נוספים על רגישות לקרינה
• סיכום מחקרים בנוגע להשלכות הבריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת
• התייחסות למחקרים השוללים רגישות לקרינה
• למה מחקרים "ידועים" לא מצאו רגישות לקרינה
• הדגמת השפעת קרינה אלקטרומגנטית על תאי דם – דר' מגדה חבס
• הארכיונים של דר’ גלזר הועלו לרשת– 6,000 מחקרים מדעיים שלפני עשרות שנים הוכיחו נזקי בריאות מקרינה בלתי מייננת

---

ועוד כמה ..

Electrohypersensitivity as a Newly Identified and Characterized Neurologic Pathological Disorder: How to Diagnose, Treat, and Prevent It. (2020) Belpomme D and Irgaray P. Int J Mol Sci.  2020 Mar 11;21(6).

Electromagnetic hypersensitivity (EHS, microwave syndrome) – Review of mechanisms. (2020) Stein Y and Udasin IG. Environmental Research. Vol 186. July 2020.

The Prevalence of People with Restricted Access to Work in Manmade Electromagnetic Environments. (2019)  Bevington M. Journal of Environment and Health Science. Vol 5:1, 01-12.  ResearchGate-

Neuroimaging Findings in US Government Personnel With Possible Exposure to Directional Phenomena in Havana, Cuba. (2019)Verma R et al. JAMA. 2019;322(4):336-347. H

Becoming electro-hypersensitive: A replication study. (2019) Dieudonne, M. Bioelectromagnetic 40: 188-200 (2019).

Heuser, G. and S.A. Heuser. “Functional brain MRI in patients complaining of electrohypersensitivity after long term exposure to electromagnetic fields.” Rev Environ Health (2017). doi: 10.1515/reveh-2017-0014.

Ten adult patients with electromagnetic hypersensitivity underwent functional magnetic resonance imaging (fMRI) brain scans.

All ten patients had abnormal functional MRI brain scans.

Marino AA, Kim PY, Frilot Ii C. Trigeminal neurons detect cellphone radiation: Thermal or nonthermal is not the question. Electromagn Biol Med. 2016 Jul 15:1-9.

Results: Trigeminal neurons were capable of detecting temperature changes far below skin temperature increases caused by cellphone radiation. Simulated cellphone radiation affected brain electrical activity associated with nonlinear cognitive processing of radiation-induced thermal afferent signals. Radiation standards for cellphones based on a thermal/nonthermal binary distinction do not prevent neurophysiological consequences of cellphone radiation.

Belpomme D, Campagnac C, Irigaray P., Reliable disease biomarkers characterizing and identifying electrohypersensitivity and multiple chemical sensitivity as two etiopathogenic aspects of a unique pathological disorder. Rev Environ Health, vol. 30, no. 4, 2015, pp. 251-71.

Igor Belyaev, Amy Dean, Horst Eger, Gerhard Hubmann, Reinhold Jandrisovits, Markus Kern, Michael Kundi, Hanns Moshammer, Piero Lercher, Kurt Müller, Gerd Oberfeld*, Peter Ohnsorge, Peter Pelzmann, Claus Scheingraber and Roby Thill, EUROPAEM EMF Guideline 2016 for the prevention, diagnosis and treatment of EMF-related health problems and illnesses, Rev Environ Health 2016. Read the full PDF

“We recommend treating EHS clinically as part of the group of chronic multisystem illnesses (CMI), but still recognizing that the underlying cause remains the environment. In the beginning, EHS symptoms occur only occasionally, but over time they may increase in frequency and severity. Common EHS symptoms include headaches, concentration difficulties, sleep problems, depression, a lack of energy, fatigue, and flu-like symptoms. A comprehensive medical history, which should include all symptoms and their occurrences in spatial and temporal terms and in the context of EMF exposures, is the key to making the diagnosis.”

Electromagnetic hypersensitivity – an increasing challenge to the medical profession. Reviews on Environ Health. 2015 Sep 15.

CONCLUSION: It seems necessary to give an International Classification of Diseases to EHS to get it accepted as EMF-related health problems. The increasing exposure to RF-EMF in schools is of great concern and needs better attention. Longer-term health effects are unknown. Parents, teachers, and school boards have the responsibility to protect children from unnecessary exposure.

Sage C. The implications of non-linear biological oscillations on human electrophysiology for electrohypersensitivity (EHS) and multiple chemical sensitivity (MCS). Rev Environ Health. 2015 Sep 12.

Electrohypersensitivity (EHS) can be a precursor to, or linked with, multiple chemical sensitivity (MCS) .  Similarity of chemical biomarkers is seen in both conditions [histamines, markers of oxidative stress, auto-antibodies, heat shock protein (HSP), melatonin markers and leakage of the blood-brain barrier]. Low intensity pulsed microwave activation of voltage-gated calcium channels (VGCCs) is postulated as a mechanism of action for non-thermal health effects.

Mortazavi G, Mortazavi SM. Increased mercury release from dental amalgam restorations after exposure to electromagnetic fields as a potential hazard for hypersensitive people and pregnant women. Rev Environ Health. 2015 Dec 1;30(4):287-92. doi: 10.1515/reveh-2015-0017.

 Based on these findings, as infants and children are more vulnerable to mercury exposures, and as some individuals are routinely exposed to different sources of electromagnetic fields, we possibly need a paradigm shift in evaluating the health effects of amalgam fillings.

De Luca et al., Metabolic and Genetic Screening of Electromagnetic Hypersensitive Subjects as a Feasible Tool for Diagnostics and Intervention, Mediators of Inflammation, vol. 2014, no. 924184, 2014.

Growing numbers of “electromagnetic hypersensitive” (EHS) people worldwide self-report severely disabling, multiorgan, non-specific symptoms when exposed to low-dose electromagnetic radiations, often associated with symptoms of multiple chemical sensitivity (MCS) and/or other environmental “sensitivity-related illnesses” (SRI).

Redmayne, M. and O. Johansson. “Radiofrequency exposure in young and old: different sensitivities in light of age-relevant natural differences.“ Rev Environ Health, vol. 30, no. 4, 2015, pp. 323-35.

Tuengler A, von Klitzing L., Hypothesis on how to measure electromagnetic hypersensitivity.Electromagnetic Biology and Medicine, vol. 32, no. 3, 3013, pp. 281-90.

Juutilainen, Jukka, Timo Kumlin, and Jonne Naarala. “Do extremely low frequency magnetic fields enhance the effects of environmental carcinogens? A meta-analysis of experimental studies.” International Journal of Radiation Biology, vol. 82, no. 1, 2006, pp. 1-12.

Rea, William J., et al. “Electromagnetic field sensitivity.” Journal of Bioelectricity 10.1-2 (1991): 241-256.

Dr. Marino’s Research summaries that looks at the changes in brain electrical activity that were caused by EMF transduction. The mathematical method developed is called Analysis of Brain Recurrence (ABR), is an algorithm that runs on a computer and extracts physiological information from the EEG.