נבדקת, שמגדירה את עצמה כרגישה לקרינה, נחשפה בסדרת ניסויים מבוקרים לשדות חשמליים בעוצמה של 300 וולט למטר ובתדר של 60 הרץ, בעקבות חשיפה זו הופיעה אצלה כאבי ראש, התכווצויות ותנודות לא רצוניות בשרירים, הפרעות בקצב לב ועוד עד כ- 100 שניות לאחר תחילת החשיפה.
בניסויים שכללו חשיפה לשדה קבוע, שדה בתדרים משתנים ושדה אפסי נמצא כי התסמינים נגרמו בעיקר עקב שינויים בשדות (קיים ולא קיים – ON & OFF), ופחות כאשר השדה היה קבוע.
נמצא כי לנבדקת לא הייתה מודעת לקיום השדה (היא לא ידעה להבחין בקיום השדה או בהיעדרו) וכי התסמינים הופיעו בצורה מובהקת כאשר היתה חשיפה לשדה חשמלי.
במסגרת המחקר, עברה הנבדקת סדרה של בדיקות נוירולוגיות, מיפוי גלי המוח (EEG), בדיקת הדמיה מגנטית של המוח (MRI), בדיקות במעבדת שינה, (כולל צילומי וידאו ובדיקות EEG) , בדיקות דם, בדיקות תפקודי כבד, ספירת דם ובדיקות נוספות.
מסקנת המחקר היתה כי רגישות לקרינה היא תסמונת נוירולוגית הנגרמת בגלל השפעות סביבתיות (רמות קרינה סביבתיות).
קישור למחקר מחקר של מרינו ושותפיו בו נערכה חשיפה מבוקרת של נבדקת רגישה לקרינה